טל אדר נ' חברת אורנט תקשורת מחשבים בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעת להעביר את הדיון בתיק זה לבית הדין האזורי בתל-אביב-יפו בשל חוסר סמכות מקומית.

2.להלן טיעוני המבקשת בתמצית:

א. התובע הועסק מספר שנים ע"י הנתבעת (משנת 2000 ועד שנת 2009). מרבית השנים הועסק במשרדי הנתבעת אשר נמצאים בעיר בני ברק (בסמכותו המקומית של בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו). תקופה קצרה בלבד הועסק בירושלים. מכל מקום, סיום תקופת עבודתו הייתה בתל-אביב.

ב.לפיכך, ובהתאם לתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן:"התקנות") ובהתאם לפסיקת בית הדין הארצי – יש להתייחס ל"עיקר העבודה" (שבוצעה כאמור בבני ברק) על מנת לקבוע את הסמכות המקומית (המוקנית אם כן לבית הדין האזורי בתל-אביב).

ג.כמו כן, מקום מושבה של המבקשת הוא בעיר בני ברק, וגם מן הטעם הזה יש להעביר את הדיון.

ד.לאור האמור – גם מאזן הנוחות נוטה לכיוון הקניית סמכות לבית הדין האזורי בתל-אביב.

2.התובע מתנגד לבקשה. להלן טיעוניו בתמצית:

א. התובע אמנם הועסק מספר שנים ע"י הנתבעת (מחודש נובמבר 2000 ועד מרץ 2009), אולם כאשר עבר להתגורר בירושלים (ינואר 2006) הוא הועבר לעבוד "מרחוק" (מביתו) בחודש אפריל 2006. זאת ועוד. בחודש מרץ 2008, הועבר לעבוד אצל לקוחה של הנתבעת (חב' קרמר הנמצאת בגבעת שאול בירושלים), בתור מנהל רשת, שם עבד למעלה משנה וחצי (עד לחודש ינואר 2009).

ב.בחודש ינואר 2009 הופסקה עבודת התובע אצל לקוחת הנתבעת , קרמר ירושלים, והוא התבקש לשוב ולעבוד במשרדי החברה. לאור זאת, התריע התובע בפני הנתבעת על הרעה מוחשית לעבודתו.

ג.לפיכך, אין חולק כי מקום העבודה האחרון של התובע היה בירושלים וכי התובע עצמו מתגורר בירושלים. לאור זאת ובהתאם לתקנה 3 לתקנות- סמכות הדיון מוקנית לבית הדין האזורי בירושלים.

ג.זאת ועוד. כל רכיבי התביעה מתבססים על תקופת העבודה בירושלים ולא נתבע כל רכיב בגין תקופה עבודה קודמת (במשרדי הנתבעת בבני ברק), למעט רכיב בגין הפרת חובה חקוקה.

ד.לאור כל האמור – הסמכות המקומית מוקנית לבית הדין האזורי בירושלים ואין להעביר את הדיון.

3.דיון והכרעה:

א.  תקנה 3(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעת כי הסמכות המקומית לדון בתובענה מוקנית לבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. המבחן שנקבע בפסיקה הוא "מבחן עיקר העבודה או חלק משמעותי ביותר ממנה" (ראה: דב"ע 98/ 230-3 אנטון חורי נ' שלמה הנדל ואח').

ב.כאמור התובע מתגורר בירושלים. לפיכך, אין ספק כי בהתאם לסיפא של הסעיף – מוקנית לבית דין זה סמכות לדון בתובענה.

ג.באשר לרישא של הסעיף, נפסק אך לאחרונה על ידי בית הדין הארצי בבר"ע (ארצי) 495/09 יורי נובש - פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ, (לא פורסם- ניתן ביום 10/12/09) כי "סמכותו המקומית בית-הדין נקבעת לפי "מקום עבודתו האחרון של העובד, עובר לפיטוריו, במועד שבו קמו עילות תביעותיו" [דב"ע נא/ 108-3 ישעיהו פוקס - אלסינט בע"מ, פד"ע כג 300, 303].

ד.מעיון בכתב התביעה אכן עולה שרכיבי התביעה ברובם המכריע (למעט רכיב התביעה בגין הפרת חובה חקוקה – חוק הודעה לעובד) – מתייחסים לתקופת עבודתו של התובע בירושלים.

ה. לאור כל האמור – אין מקום להעברת הדיון לבית הדין האזורי בתל-אביב והדיון ימשיך להתנהל בבית דין זה.

ו.הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כשכ"ט עו"ד, בגין בקשה זו.התיק יוחזר לכב' הרשמת להמשך ניהול ההליך המקדמי.