ע"ר
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
12606-12-09
10/02/2010
|
בפני השופט:
משה סובל
|
- נגד - |
התובע:
טנגרם סופט בע"מ
|
הנתבע:
עמית גל
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בפני ערעור על החלטתו מיום 23.11.09 של כב' הרשם מר משה כהן שדחה בקשתן של המערערות לצרף לתובענה שהגיש המשיב את בעלי המניות לשעבר במערערת 1, בתור נתבעים נוספים לאחר שהמשיב סירב לצרפם מטעמו.
ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון מפורטים ומלומדים, כל צד לתמיכה בעמדתו.
2.משהגיש המשיב את עיקרי טיעוניו הוגשה ע"י המערערות בקשה למחיקת עיקרי הטיעון ולחילופין למחוק את סעיף 9 ומשיכת המוצג שצורף לסיכומים.
בסעיף 9 האמור נטען כי בעלי המניות לשעבר אינם צד להתדיינות וכי הגישו בפני הרשם בקשה להתיר להם להגיש תגובה לבקשת הצירוף.
אגב כך מביא ב"כ המשיב במסגרת הסעיף מובאות ממה שטענו בעלי המניות בבקשתם שיש בנאמר כדי לסתור את טענות המערערות.
3.ב"כ הצדדים הגישו תגובה ותשובה לתגובה בהתייחס לבקשה למחיקת סיכומי המשיב, ושוב טוען כל צד באותות ומופתים כי גרסתו נכונה.
הרשם הנכבד לא התיר לבעלי המניות להגיש תגובה מטעמם ובהחלטתו כלל לא התייחס (ובצדק) לאותה בקשה.
העובדה כי הייתה בתיק בפני הרשם בקשה של בעלי המניות ותגובה של המערערות, אין בה כדי להצדיק הבאת העניין במסגרת עיקרי הטיעון.
משלא אישר הרשם לבעלי המניות למסור תגובה הרי שאין להתייחס לבקשה בשום צורה ובוודאי שלא להביאה בעיקרי טיעון בערעור.
כל עוד לא צורף אדם לתיק כבעל דין, ונתבע מצורף בעל כורחו, הרי שאין לאותו אדם זר כל מעמד ועמדתו וגרסתו איננה רלוונטית, ומקל וחומר כאשר דחה ביהמ"ש את הבקשה להגיש תגובה.
אשר על כן אין להתייחס לנטען בסעיף 9 האמור ולמסמך שצורף.
4.הערעור מתייחס לסדרי דין שקבעה הערכאה הדיונית אשר רק במקרים חריגים תתערב בהם ערכאת הערעור, ותכפה את שיקול דעתה על שיקול דעתה של הערכאה המבררת את המחלוקת.
לא מצאתי שיש להתערב בהחלטתו של הרשם הנכבד ואין לומר כי טעה בשיקול הדעת בסרבו לבקשה לצירוף נתבעים, בניגוד לרצונו של המשיב, עד כי יש להורות על שינוי ההחלטה.
5.התובע הוא הקובע את מי ברצונו לתבוע ומה יהיו עילות התביעה והסעדים שיעלה ויבקש במסגרת תביעתו, וככלל לא ניתן לכפות על תובע לשנות את תביעתו או להוסיף עילות תביעה או להוסיף נתבעים אשר התובע איננו מעוניין לתבוע.
6.מעיון בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון שהגישו הצדדים מתגלות מחלוקות עובדתיות אשר כמובן לא כאן המקום להכריע ביניהן.
בקשתן של המערערות לצירוף נתבעים מבוססת על מערכת עובדות, לשיטתן של המערערות, אשר המשיב כופר בהן.
כל שניתן לומר בנדון הוא שככל שעומד המשיב על תביעתו כפי שהוגשה עליו הנטל להוכיח את העילות כנגד המערערות, ואם לא יעלה בידו להוכיחן הרי ממילא תדחה התביעה ו/או חלקה והמערערות תזכנה אף בהוצאות משפט.
מכאן ועד להכתיב למשיב עובדות שאינן מקובלות עליו או נתבעים שאין הוא סבור שיש לו עילת תביעה כנגדם, רחוקה הדרך עד בלתי אפשרית.
7.באשר לתקנה 24 לתקנות סדה"א, התקנה מאפשרת לביהמ"ש, אף בלא בקשה, על צירוף אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בביהמ"ש דרושה כדי לאפשר לביהמ"ש לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות, בכל השאלות הכרוכות בתובענה.