טרבלוס נ' המועצה הדתית נתניה ואח'

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 120,000 ₪ בגין רשלנותם, כאשר סרבו להפיק לו תעודת רווקות.

2. התובע אזרח ישראל ובמועד הרלוונטי לתביעה היה רשום במרשם האוכלוסין כרווק, תושב נתניה. התובע חפץ להתחתן כדמו"י ופתח באמצעות אביו תיק נישואין אצל הנתבעת 3. אבי התובע התבקש להביא תעודת רווקות מהמועצה הדתית במקום מגוריו. הנתבעת 1 ביקשה כי יומצאו לה מסמכים שונים (תמונות, ותעודת נישואין של הוריו) ויתייצבו בפניה 2 עדים. ביום 5/11/08 התייצב אבי התובע במשרדי הנתבעת 1 ביחד עם 2 עדים ועם המסמכים המבוקשים. העדים חתמו על הצהרת הרווקות. אבי התובע התבקש להמציא גם תדפיס כניסות ויציאות של התובע מן הארץ, וזאת לאחר שהתברר לפקיד הנתבעת 1 כי התובע שוהה זמן רב בחו"ל.

3. לאחר מכן סירבה הנתבעת 1 להמציא לו את תעודת הרווקות בטענה כי יתכן והוא נשוי. ביום 10/11/08 הודיעה הנתבעת 3 לאם הכלה כי התקבל מידע לפיו התובע נשוי ועל כן תיק הנישואין שנפתח אצלה מבוטל. אבי התובע פנה לנתבעת 3 והבהיר כי המידע אינו נכון. הנתבע 4 מטעם הנתבעת 3 השיב כי יש לפנות לרבנות נתניה ואם תומצא תעודת רווקות מרבנות נתניה ניתן יהיה לערוך חתונה כדמו"י. אבי התובע התייצב אצל הנתבעת 1 וביקש להיפגש עם הנתבע 2 ולדון בעניין. בסופו של דבר שוחח אבי התובע והנתבע 2 בטלפון והנתבע 2 הודיע כי הובא בפניו מידע כי התובע נשוי. אבי התובע פנה בכתב לנתבעת 1 ביום 12/11/08 ודרש לקבל את הצהרתו והצהרת העדים ולהוציא תעודת רווקות. כמו כן, ביקש למסור לו את פרטי מוסר המידע. אבי התובע אף הסביר כי הוצאו הוצאות לקראת החתונה המתוכננת וכי מעשה הנתבעת עלול לסכל את החתונה, גורם נזקים כבדים ולעוגמת נפש רבה. הנתבע 2 השיב כי מהשיחה הטלפונית עמו השתמע כי התובע היה נשוי בעבר בספרד, ועל כן התבקש להמציא תעודת גירושין ולחילופין לחתום על תצהיר כי מעולם לא היה נשוי. לבסוף החליט התובע להינשא בספרד. התובע פנה לרב הקהילה בספרד וסיפר לו כי בעבר נישא לנוצריה בנישואים אזרחיים והתגרש ממנה לפני כשנה. הרב הסביר לו כי נישואיו לנוצריה אינם תופסים, והוא נחשב כמי שלא נישא כלל. התובע נישא בסופו של דבר, בספרד בנישואים דתיים ב- 18/3/09.

טענות התובע

4. התובע טוען כי הנתבעים פעלו ברשלנות ובחריגה מסמכות וסיכלו את נישואיו בארץ בזדון ובכך גרמו לו ולהוריו עוגמת נפש והפסדים כספיים ניכרים. התובע מציין כי על פי דין תורה יהודי שנישא לנוכריה כאילו לא נישא מעולם ועל כן מעמדו האישי היה רווק. על כן לשיטתו לא נפל כל פגם בהצהרת אביו והעדים כי הינו רווק. התובע מפרט את הנזקים שנגרמו לו, הוצאות החתונה בחו"ל, הפסד מתנות של מכרים וחברים מישראל, ועוגמת נפש.

טענות הנתבעים 1-2

5.הנתבעים 1 ו-2 טוענים כי פעלו כדת וכדין בדרך ראויה ובתום לב ובהתאם לנוהל רישום הנישואין המעוגן בסעיף 750 לחוזר מנכ"ל המשרד לענייני דתות מחודש פברואר 2003.

הנתבעים מדגישים כי התובע ביקש לקבל תעודת רווקות ולו היה מציין בפנייתו כי היה נשוי בעבר הרי שהיה עליו למלא תעודה אחרת - תעודת פנוי. בתעודה זו מצהיר הפונה על מעמדו (גרוש אלמן ועוד) תוך פירוט הנסיבות הקשורות למעמד זה.

אבי התובע הורשה לחתום בשמו על תעודת הרווקות, וזה ביחד עם העדים מטעמו הצהירו כי התובע "אינו נשוי". במשרדי הנתבעת 1 התקבלה שיחה אנונימית לפיה התובע נישא בחו"ל בנשואיים אזרחיים ואבי התובע התבקש להמציא תעודה ממשרד הפנים. מהתעודה התברר כי התובע אינו מתגורר בארץ למעלה מחצי שנה דבר המצריך ע"פ נוהל הנישואין פניה לרב המורשה במקום מגוריו. ביום 10/11/08 הגיע אבי התובע למשרדי הנתבעת 1 ולאחר מכן שוחח בטלפון עם הנתבע 2 בשיחה זו הודה אבי התובע כי התובע נישא בחו"ל אך לאחר מכן התגרש. בעקבות שיחה זו הודיעו לנתבעת 3 כי לא ניתן להוציא לתובע תעודת רווקות. הנתבעת מפנה למכתבה מיום 19/11/08 שם הסבירה לאבי התובע מה נדרש התובע לעשות. התובע במקום להמציא תעודת גירושין כנדרש בחר להמשיך ולהתפלפל על משמעות המילה "נשוי". הנתבעים מדגישים כי הוכחת הגירושין נדרשת לא רק מטעמים דתיים, אלא גם בכדי לשלול ביגמיה מכוח דיני העונשין. בנוסף הנתבעים מכחישים את הנזקים הנטענים.

טענות הנתבעים 3-4

6.גם הנתבעים 3-4 מציינים כי הם פעלו בהתאם לנוהל הנישואין. על פי נוהל זה כאשר אחד מבני הזוג אינו מתגורר במקום רישום הנישואין על אותו בן זוג לפנות לרב המורשה במקום מגוריו לצורך קבלת תעודת הרווקות. אבי התובע פתח תיק נישואין והתבקש למלא את פרטי החתן. בטופס זה לאחר הפרטיים האישים מופיעות מספר עמודות בהן פרטים אודות מעמדו האישי של הפונה כדוגמת גירושין, אלמנות, נישואין קודמים ועוד. בטופס סומן כי התובע רווק ונמתח קו על העמודות הנוספות. אבי התובע חתם בשמו של התובע על טופס זה. בהתאם לפרטים שנמסרו ע"י האב ובהתאם לנוהל הנישואין, הוא הופנה להמציא תעודת רווקות מהרבנות בנתניה.

המועצה הדתית נתניה דיווחה לנתבעים 3-4 כי קיים ספק באשר למעמדו האישי של התובע ועל כן הודיע לאם הכלה כי תיק הנישואין מבוטל. בהמשך הודיעו לאבי התובע כי אם תומצא תעודת רווקות לא תהיה כל התנגדות לעריכת חופה כדמו"י. הנתבעים 3-4 מציינים כי פעלו בהתאם לנוהל, בתום לב, וללא כל התרשלות.

7.אבי התובע, אשר הוא זה שטיפל בענייני התובע מול הנתבעים ייצג את התובע בתביעה שבפני ולא העיד מטעמו.

רשלנות

8.בסופו של יום לא הוכיח התובע רשלנות של הנתבעים ואת התסבוכת הביא על עצמו בשל המצג שהציג אביו כפי שיפורט להלן.

פתיחת תיק הנישואין

9.בהתאם להוראות נוהל הנישואין (פרק ג') איש ואישה שברצונם לבוא בברית הנישואין יחתמו כל אחד בפני הרב המורשה על הצהרה בדבר "מצבו האישי והמשפחתי ועל כל הפרטים המופיעים בטופס המיועד לכך" (סעיף 9 לנוהל). אביו של התובע פנה לנתבעת 3 ומסר את הפרטים בדבר מצבו של התובע. התובע טוען כי הטופס של פרטי החתן (נספח ב' לתצהיר הנתבעים 3-4) מולא על ידי הנתבע 4, בכתב ידו של הנתבע 4, ורק ביקש מאביו לחתום עליו. ע"פ הצהרת ב"כ הנתבעים אכן הנתבע 4 מילא את הטופס בכתב ידו אך הדבר נעשה ע"פ האינפורמציה שמסר לו אבי התובע. התובע טוען בסיכומיו כי אביו לא אמר לנתבע 4 דבר והוא זה שעל דעת עצמו מילא את הטופס (סעיף 12 לסיכומי התשובה). הנתבע 4 אינו מכיר את התובע ועל כן ברור כי האינפורמציה כי הוא רווק נמסרה לו על ידי אבי התובע והאחרון כאמור לא העיד אחרת. אבי התובע חתם על הטופס לאחר שמולא (ושוב אין בפני עדות אחרת). בטופס מופיע כי התובע רווק ונמתח קו מעל עמודות של נישואים קודמים וגירושין כאלו אין לתובע כל קשר למעמדים אלו. אבי התובע חותם על טופס זה ובחתימתו זו "מצהיר בהן צדק... שכל הפרטים המפורטים לעיל, נמסרו מרצונו הטוב והם נכונים ואמיתיים". אין בפני כל הסבר מטעם התובע מדוע מצא לנכון אביו להצהיר עליו כרווק וכמי שלא נישא בעבר ולא התגרש ומדוע, אם טעה הרב ניזרי לא מצא לנכון לתקן את הטעות.

על סמך הצהרה זו של אבי התובע, ובהתאם להוראות הנוהל הופנה האב להמציא תעודת רווקות מהרבנות בנתניה.

לאור האמור, אין כל רשלנות בפתיחת התיק ובהפניית התובע לרבנות נתניה לקבלת תעודת רווקות .