פסק דין
לפניי תביעה כספית ע"ס של 3,000 ₪ שעניינה חיוב חשבונה של התובעת אצל הנתבע בגין משיכה ממכשיר כספומט, אשר לטענת התובעת לא צלחה.
ואלה טענות התובעת כפי שהובאו בכתב התביעה :
התובעת מנהלת חשבון בנק אצל הנתבע, בסניף שפרעם (להלן: "הבנק"). ביום 8.3.2013 לקראת השעה 7:50 בבוקר, כך טענה התובעת, ביקשה למשוך 3,000 ₪ ממכשיר הכספומט שליד הסניף. על הצג של מכשיר הכספומט הופיע שהיתרה בחשבון היא 1.38 ₪ וכרטיס האשראי נפלט מהכספומט, ללא הכסף. לטענתה, היא המתינה לפתיחת סניף הבנק ובשעה 8:15, מיד עם פתיחת הסניף, נכנסה לסניף לבירור שכן ידוע לה שמשכורתה הופקדה בחשבון והיתרה בחשבון אמורה להתעדכן בהתאם.
התובעת פנתה לפקידה בקבלה לבדוק מדוע לא נתקבל בכספומט הסך של 3,000 ₪, אותו ביקשה למשוך. פקידת הבנק בדקה במחשב והודיעה כי פעולת המשיכה ע"ס 3,000 ₪ התבצעה והתובעת הופנתה לפקידה אחרת לבדוק את העניין. התובעת סיפרה בתביעתה כי הייתה נסערת מאוד והפקידה הרגיעה אותה בכך שאמרה לה ששום דבר לא ילך לאיבוד ושהבנק יבדוק אם נשאר כסף עודף בכספומט ויתקשרו אליה.
לאחר מספר ימים ומשלא חזרו אליה, ניגשה התובעת לבנק לבירור והפקידה השיבה כי לא היתה כל תקלה בכספומט והטעות נעשתה על ידי התובעת. התובעת ביקשה, עקב כך, בדיקת מצלמות האבטחה המוצבות מעל הכספומט שיראו שלא קיבלה כסף.
בקשתה זו לא נענתה ועקב כך פנתה התובעת למשטרה, הגישה תלונה וקיבלה מהמשטרה מכתב שיורה לבנק לפתוח את המצלמות ולבדוק את האירוע ביום המשיכה. הפקידה קיבלה את המכתב ומסרה לתובעת שהיא צריכה לשלם סך של 2,000 ₪ עבור השירות.
התובעת התעקשה שיבדקו את המצלמות, ללא תשלום, ולאחר מספר ימים פנו אליה מהבנק והודיעו לה שאין מה לעשות בנדון משום שבחלוף 20 ימים נמחקים הצילומים ולא ניתן לראותם עוד.
התובעת מבקשת לחייב את הנתבע בהשבת הסכום בו חוייבה, תוך שהיא מדגישה בתביעתה את העובדה שפקידי הבנק 'טרטרו' אותה בהלוך ושב עד שבסוף נאמר לה כי לא ניתן לראות את הצילומים משום שחלפו 20 ימים.
בכתב ההגנה הכחיש הנתבע/הבנק את טענות התובעת וטען כי הסכום שהיא ביקשה למשוך הוצא ע"י הכספומט.
הבנק הפנה לדו"ח משיכות בבנקט לפיו ביום 8.3.2013 שעה 7:58 נרשמה פעולת משיכה במזומנים של 3,000 ₪. באותו יום פנתה התובעת לפקידה בסניף בתלונה שלא קיבלה כסף וביום 11.3.2013 חזרה התובעת על תלונתה, ומכאן נעשתה בדיקה מתאימה בבנק.
הבנק טען כי בדיקת נתוני מערכת הבנקט לא העלתה כל ממצא שאינו תקין בפעולת המשיכה שנרשמה כהלכה ללא ציון קוד תקלה וכן לא נמצא עודף בקופת הבנקט. הבנק עדכן את התובעת בממצאי הבדיקה והיא הגיעה לסניף וביקשה לבדוק את המצלמות. הדרישה הועברה למחלקה הרלוונטית אך לטענת הבנק הצילומים כבר בוערו.
הבנק טען שטיפל כהלכה בפניית התובעת שקיבלה תשובות מהירות וענייניות לפניותיה.
דיון והכרעה
בדיון שמעתי את עדותה של התובעת ואת סגנית מנהל הסניף, גב' זועבי סאוסאן (להלן: "נציגת הבנק").
לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדותם באופן בלתי אמצעי ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לתיק, מצאתי לקבל את התביעה במלואה. אנמק;
ראש וראשון אומר כי עדותה של התובעת היתה עדות עקבית, סדורה, משכנעת והותירה על רושם אמין מאוד. ניכר היה כי מביאה את הסיפור האמיתי מנקודת ראותה וכי היא לא קיבלה את הכספים אותם ביקשה למשוך. התנהלותה של התובעת לאחר המקרה, ההמתנה לפתיחת סניף הבנק, הפנייה אל הפקידה מיידית ודיווח לאחר המקרה, כמו גם התעקשותה ופניותיה החוזרות לבנק לבדוק את האירוע ואת המצלמות לא מותירים ספק באמינותה בהקשר זה. גם בכתב ההגנה אישר הנתבע את פניות התובעת ואת דרישתה לבדיקת המצלמות.
נציגת הבנק, העובדת בסניף מזה מספר שנים ומכירה את התובעת בהיותה לקוחה של הבנק, לרגע לא פקפקה באמינותה של התובעת ואף עת נשאלה מפורשות ע"י ביהמ"ש באם היא מטילה ספק באמינות סיפורה של התובעת, ענתה בשלילה.
הבנק למעשה מעלה אפשרות שמא הכסף יצא מהכספומט, מבלי שהתובעת תשים לב אליו והוא נלקח ע"י אחר, ואולם אפשרות תיאורטית זו אינה עולה בקנה אחד עם מסכת הנתונים והראיות שהובאו לביהמ"ש.
נסיון החיים מלמד כי פרק הזמן, מרגע שמקישים את בקשת המשיכה ועד לרגע הוצאת הכספים, נע בין מספר שניות ועד לדקות ספורות, במקרים חריגים. מהמסמכים שהוצגו ע"י הנתבע עולה כי התובעת ביצעה שתי פעולות נוספות לאחר ה'משיכה' הראשונה, האחת – בשעה 8:03, של בירור יתרה והשנייה, בשעה 8:04, ניסיון משיכה נוסף שלא צלח מפני שהיתרה בחשבון לא אפשרה משיכה (לאחר שכבר חויבה בגין פעולת המשיכה הראשונה). נתונים אלה, בנוסף לעדות התובעת מלמדים כי התובעת נשארה ליד הכספומט לפחות עד ביצוע הפעולה השלישית, מה שיכול לשלול את ההשערה שהעלה הנתבע בדבר נטילת הכספים ע"י אחר עובר אורח במקום, לאחר שהתובעת עזבה את המקום.