יהודה ואח' נ' עירית נתניה

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיפים 19-18 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

רקע, השתלשלות ההליך

ביום 27.7.2015 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, עיריית נתניה (להלן: "העירייה") בטענה לכשלים והיעדר הנגשה לאנשים עם מוגבלויות בתחום שיפוטה: מיעוט חניות נכים במרכז העיר; חניות שאינן מתאימות לרכבי וואן גדולים במרכז העיר ובקרבת בית המשפט; היעדר נגישות לבית המשפט ולחוף הים; היעדר הנגשה של מערך התחבורה הציבורית ברחבי העיר, ותחנות האוטובוס; חסימת מדרכות בכסאות ושולחנות של מסעדות ובתי קפה; אכיפה סלקטיבית באופן שניתנים דו"חות חניה לרכבי נכים באופן מכוון;

העירייה התנגדה לבקשת האישור, והעלתה בתגובתה מיום 4.1.2006 טענות לדחייה על הסף, שעיקרן חוסר התאמה של העילות לתובענה ייצוגית.

בדיון שנערך בפניי ביום 6.3.2016 נקבע כי על המבקשים להגיש בקשת אישור מתוקנת לבית המשפט המחוזי ולא לבית המשפט לעניינים מנהליים. הוצע לב"כ המבקשים להשמיט חלק מעילות התביעה שבבקשת האישור המקורית, ולהעמיד את התובענה על העילות של הנגשת התחבורה הציבורית והנגשת חוף הים. זאת, נוכח העובדה שהעילות האחרות אינן עילות אפשריות על פי התוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות ולגבי בית המשפט - מדובר בנכס שאיננו נכס שבאחריות העיריה.

תמצית בקשת האישור המתוקנת

1. ביום 8.2.2018 הגישו המבקשים בקשת אישור מתוקנת שעניינה אי הנגשה של מערך התחבורה הציבורית בעיר נתניה.

2. סעיף 19 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון") מבהיר את הזכאות לשירותי תחבורה ציבורית נגישים, ואת חובת הרשות להסדיר הנגשה בהתאם.

   מכוח סעיף 19(ג) בחוק השוויון הותקנו תקנות המסדירות, בין היתר, את החובה של הרשות המקומית להנגיש את התחבורה הציבורית שבתחום שיפוטה בהתאם לתכנית ההנגשה.

   סעיפים 19ו', 19י"א ו-19י"ב מטילים את החובה על כל מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי ובהפעלת שירות ציבורי, ולבצע התאמות לשם הנגשת מקומות ציבוריים עבור אנשים עם מוגבלויות.

3. תקנה 6 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות הנגישות לתחבורה ציבורית") מגדירה "תנאים להצבה של תחנות אוטובוס":

   "6.(א)בתחנת אוטובוס ובסככת המתנה לאוטובוס יתקיימו דרישות התוספת החמישית, לפי הענין.

   (ב)תחנת אוטובוס וסככת המתנה לאוטובוס, שהוצבו לפני תחילתן של תקנות אלה, יותאמו לדרישות התוספת החמישית, לפי תכנית ההנגשה כאמור בתקנה

   (ג)בצמוד לתחנת אוטובוס או לסככת ההמתנה, בצד הפונה לכיוון שממנו מגיע האוטובוס, תסומן רחבת היערכות פנויה ממכשולים, כמפורט בפרט 2ד בתוספת החמישית, שתאפשר את פתיחת מיתקן ההרמה מהאוטובוס למדרכה."

   עפ"י תקנה 30(א) בתקנות הנגישות לתחבורה ציבורית, תחילתה של תקנה 6(א), 6 חודשים מיום פרסום התקנות, היינו ביום 23.12.2003. החל ממועד זה לא ניתן להציב תחנות אלא אם התקיימו בה כל דרישות התוספת. תחנות ישנות יותאמו לדרישת התוספת "לפי התכנית האמורה בתקנה 7 ולא יאוחר מ-10 שנים מיום התחילה", כאמור בתקנה 30(ג).

   בתקנה 7 לתקנות נקבעה החובה להכין תכנית הנגשה פרטנית למערך התחבורה הציבורית:

   "7.(א)המפקח על התעבורה, בעלי רישיונות הקווים, בעלי מיתקנים תחבורתיים והרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, בהתייעצות עם הנציבות, יכינו, בתוך שנה מיום תחילתן של תקנות אלה, תכנית לתקופה של 10 שנים, להפעלת אוטובוסים נגישים בקווי השירות, ולהנגשת התחנות באותם קווי שירות והמיתקנים התחבורתיים (להלן – תכנית הנגשה).

   (ב)רשות מקומית תנגיש תחנות וסככות המתנה המוצבות ברחובות שבתחום שיפוטה, בהתאם לתכנית ההנגשה, ותדווח למפקח על התעבורה, אחת לשנה, על התקדמות ביצוע התכנית.

   (ג)בעל רישיון קו יפעיל את האוטובוסים הנגישים ויציב בתחנות ובסככות ההמתנה את השלטים כאמור בפרט 5 בתוספת השניה, לפי תכנית ההנגשה, וידווח למפקח על התעבורה אחת לשישה חודשים, על התקדמות ביצוע התכנית." 

   תוקפה של תקנה 7(ג) ביום 23.12.2003, תוך שביצועה יהיה בהתאם לתכנית הנגשה שנועדה להיות לתקופה של 10 שנים.

   בהתאם לתקנה 7 הוכנה על ידי משרד התחבורה תכנית רב שנתית ליישום הנגשה התחבורה הציבורית בישראל. התכנית התייחסה לקווי השירות, התחנות והמתקנים התחבורתיים. בהתאם לתכנית, על הרשות המקומית לסיים את החובות שהוטלו עליה בעניין הנגשת התחבורה הציבורית העירונית עד סוף שנת 2014.

4. בהתאם לתוכנית ההנגשה, נספח 1 לבקשת האישור, בעיר נתניה היו בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור 277 תחנות. בשנת 2010 נדרשה העירייה לעמוד בתנאי תכנית הנגשה ולהנגיש 60% מכלל התחנות בעיר, ובמהלך השנים העוקבות היה עליה להשלים 10% נוספים בכל שנה עד להנגשת 100% מהתחנות בשנת 2014.

   סוקר נגישות מטעם המבקשים ביקר בעיר נתניה וסקר 184 תחנות אוטובוס. מממצאיו של סוקר הנגישות עלה כי העירייה לא עמדה בדרישות הדין בכ-184 תחנות בעיר המהוות 73.6% מכלל התחנות בעיר. עוד עלה כי דרך הגישה לתחנות רבות אינה מונגשת, עקב גובה שפת המדרכה.

5. נכון למועד הגשת התובענה, היה על העירייה להנגיש 100% מתחנות האוטובוס וסככות ההמתנה בהתאם להוראות החוק והתקנות.

6. הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור:

   כל המבקשים להשתמש בתחבורה ציבורית (ונמנעו להשתמש עקב מחדלי המשיבה) ו/או משתמשים בתחבורה ציבורית בעיר נתניה (בין אם השתמשו בתחבורה ציבורית ובין אם לא), אשר הינם בעלי מוגבלות, לקות אורטופדית ו/או לקות אחרת, היוצרת מגבלה בתנועה, בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה ועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר אישורה, הנחלקים ל-2 תתי קבוצות:

   קבוצה 1: כל המבקשים להשתמש בתחבורה ציבורית (ונמנעו להשתמש עקב מחדלי המשיבה) או משתמשים בתחבורה ציבורית בעיר נתניה (בין אם השתמשו בתחבורה ציבורית ובין אם לא), אשר הינם בעלי מוגבלות, לקות אורטופדית ו/או לקות אחרת, היוצרת מגבלה בתנועה, המתגוררים בעיר נתניה, בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה ועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר אישורה.

   קבוצה 2: כל המבקשים להשתמש בתחבורה ציבורית (ונמנעו להשתמש עקב מחדלי המשיבה) או משתמשים בתחבורה ציבורית בעיר נתניה (בין אם השתמשו בתחבורה ציבורית ובין אם לא), אשר הינם בעלי מוגבלות, לקות אורתופדית ו/או לקות אחרת, היוצרת מגבלה בתנועה, שאינם תושבי/ות העיר נתניה אשר פקדו את העיר נתניה ולו לביקור אחד, בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה ועד הגשת התביעה הייצוגית לאחר אישורה.

7. עילות התביעה:

   הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-,1998; הפרת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003; הפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו; הפרת חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח-1988; הפרת חובה חקוקה; רשלנות.

8. הנזקים הנטענים:

   נזק ממוני – חברי הקבוצות נאלצו להוציא סכומי כסף גבוהים יותר על מנת להתנייד באמצעות שירותי תחבורה פרטיים ומוניות. הם נמנעו ו/או התעכבו מלהגיע לרשויות המדינה השונות על מנת להסדיר זכויותיהם וכך ליהנות מהטבות כספיות ואחרות עקב מוגבלותם, הם נמנעו ו/או התעכבו מלהגיע לגורמים פרטיים על מנת ליהנות מהטבות כספיות או שוות כסף כגון חנויות מזון, ביגוד, שירותי תרבות ובידור, מסעדות ועוד. הם נמנעו או התעכבו מלהגיע למקומות עבודה ו/או פגישות עסקיות הרחוקים יחסית ממקום מגוריהם בעיר וכך הפסידו הכנסות.

   נזק לא ממוני – פגיעה בשוויון, אי נוחות, תחושת אפסות, הפרעה, מטרד, תחושה שלילית רעה, עגמת נפש, חוסר אונים ותסכול, חוסר ביטחון ופגיעה באיכות החיים. פגיעה באוטונומיה של חברי הקבוצות, פגיעה באפשרות להתנייד וללכת למקומות בהתאם לצרכיהם ורצונם האישי. על דרך האומדנה, יש להעמיד את גובה הפיצוי (בגין נזק ממוני ושאינו ממוני) על סך 2,000 ₪ לכל חבר קבוצה 1 ו5,000 ₪ לכל חבר קבוצה 2.

   על דרך האומדנה, המבקשים העמידו את גובה הפיצוי (ממוני ולא ממוני) לכל אחד מחברי קבוצה 1 – 2,000 ₪, ולכל אחד מחברי קבוצה 2 – 500 ₪.

   נזקה הכולל של קבוצה 1 עומד על סך של 12,454,000 ₪, וחישוב נזקה הכולל של קבוצה 2 עומד על סך של 16,879,495 ₪. בסה"כ הנזק המצרפי הוערך בסך: 29,303,495 ₪ .

9. הסעדים שנתבעו בבקשת האישור:

   הצהרתי – כי העירייה הפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, את תקנות הנגישות לתחבורה ציבורית, שהותקנו מכוחו, ואת החיקוקים שנזכרו בבקשת האישור.

   פיצוי כספי – פיצוי כולל בסך 29,303,495 ₪.

בטרם הוגשה תשובה מטעם העירייה, הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור בפני השופטת (בדימוס) הילה גרסטל.

בעקבות הגישור, הגישו הצדדים ביום 13.8.2019 בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הסדר הפשרה").

ביום 21.8.2019 הוריתי על פרסום ההודעה בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה וכן במקומון המתפרסם בתחומה של העירייה אשר אינו משויך לעיתון היומי הנ"ל, בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות. כן הוריתי על משלוח העתק מההודעה למנהל בתי המשפט, ליועץ המשפטי לממשלה ולנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

ההודעה פורסמה בעיתונות בימים 27.8.2019 ו-30.8.2019 (ר' הודעת הצדדים מיום 1.9.2019).

עיקרי הסדר הפשרה

הגדרת חברי הקבוצה: "כלל האנשים אשר הינם בעלי מוגבלות, לקות אורטופדית ו/או לקות אחרת, היוצרת מגבלה בתנועה, תושבי העיר נתניה ו/או מי שאינו תושב העיר והנו אדם עם מוגבלות כאמור אשר מקבל שירות בסניפי המוסד לביטוח לאומי בעיר נתניה, ואשר הם מוכרים ע"י מוסד רשמי בין היתר המוסד לביטוח לאומי, ו/או משרד הביטחון וזכאים לאחת מהקצבאות הבאות: קצבת סיעוד ו/או ניידות ו/או שר"מ ו/או ילד נכה (להלן: "גמלה מזכה") במהלך התקופה שמיום 1.1.2010 ועד לאחר מועד סיום ההנגשה."

הקבוצה מחולקת לשתי קבוצות משנה:

קבוצה 1 – "קבוצת תובעים המתגוררים בתחומי העיר נתניה".

קבוצה 2 – "קבוצת התובעים שאינם מתושבי העיר אשר מקבלים שירות בסניפי המוסד לביטוח לאומי בעיר נתניה, ואשר הם מוכרים ע"י מוסד רשמי בין היתר המוסד לביטוח לאומי, ו/או משרד הביטחון."

לצורך הסדר הפשרה, הגדרת אדם מוגבל בניידות שהוא חבר קבוצה - אדם מוגבל בניידות, שמקבל גמלה מזכה דהיינו, מוכר ע"י מוסד רשמי בין היתר המוסד לביטוח לאומי, ו/או משרד הביטחון וזכאי לאחת מהקצבאות הבאות: קצבת סיעוד ו/או ניידות ו/או שר"מ ו/או ילד נכה.

לצורך הערכת גודל קבוצה 1 בהתאם להסדר הפשרה, הובהר כי בנוסף לזכאים לקצבת ניידות קיימים מוגבלים בניידות בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959; חוק המשטרה (נכים ונספים), התשט"ו-1955; חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התש"ך-1960, חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954; חוק הגמלאות לנפגעי ספר, התשי"ז-156; חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, שאינם זכאים לקצבת ניידות מכוח הסכם הניידות.

בנוסף, הזכאות לקצבת ניידות היא מגיל 3 עד תום תוחלת החיים. מלבד הזכאים לקצבת ניידות ונכים עפ"י החוקים הנ"ל, קיימים מוגבלים נוספים בניידות עד גיל 3 ועד תום תוחלת החיים, המתגוררים בנתניה וביישובים הסובבים את נתניה, המקבלים שירותי בסניפי הביטוח הלאומי בעיר נתניה.

להערכת קבוצה 1, לצורך הסדר הפשרה, נסמכים הצדדים על נתונים המפורסמים באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי בלבד, לעניין מספר מקבלי הקצבאות לפי יישוב כפי שהם מופיעים באתר המוסד לביטוח לאומי ביום 25.6.2019:

סך מקבלי קצבת סיעוד בנתניה – 6,644 אנשים (נכון ליום 1.3.2019).

סך מקבלי קצבת שירותים מיוחדים בנתניה – 1,543 אנשים (נכון ליום 1.5.2019).

סך מקבלי קצבת ילד נכה בנתניה – 1,529 אנשים (נכון ליום 1.5.2019).

סך מקבלי קצבת ניידות בנתניה – 1,000 אנשים (נכון ליום 1.5.2019).

סך חברי קבוצה 1 - 10,716 אנשים.

הוסכם כי במקום חישוב של קצבת נכות כללית, שהינה רחבה יותר, יחושבו במקומם כלל מקבלי קצבת סיעוד משולמת לאדם מגיל פרישה המתקשה בביצוע פעולות יום יום בסיסיות, הוא מתגורר בביתו והכנסתו אינה עולה סכום שנקבע, ואינו מקבל קצבת ניידות למרות שיכול שיהיה גם מוגבל בניידותו.

לצורך הערכת גודלה של קבוצה 2, ולצרכי פשרה, יתווספו אנשים בעלי מוגבלות שאינם תושבי העיר נתניה ומטופלים במוסדות ממשלתיים ו/או עירוניים בתחומי העיר נתניה, ומספרם יעמוד על דרך האומדנה על 10% מגודלה של קבוצה 2 הנטענת בתובענה ובסה"כ - 3,375 אנשים.

סה"כ חברי קבוצה 1 וקבוצה 2 יחד - כ-14,091 אנשים.

התחייבויות המשיבה

ביצוע הנגשה:

1. העירייה תשלים את הנגשת כל תחנות האוטובוס שבשטחה בהתאם לכל דין:

   • בהמשך להצהרת העירייה, כי מרבית תחנות האוטובוס עצמן מונגשות, העירייה מתחייבת לבצע תחזוקה שוטפת להנגשת תחנות האוטובוס בעיר ולתקן ליקויים שימצאו על ידה מעת לעת.

   • בהתאם לתכנית עבודה סדורה ומאושרת על ידי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים (להלן: תכנית עבודה להנגשה") העירייה תחל להשלים את רצף ההנגשה הכולל, בין היתר, את הנמכת המדרכות ואת יתרת הליקויים בתחנות האוטובוס ובסביבתן, ותשלים ביצוע תכנית עבודה זו, בפרק זמן שלא יעלה על 60 חודשים ממועד אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט.

     העירייה תפעיל, לפי שיקול דעתה, מנגנוני בקרה על תהליך ההנגשה ובדגש על לוחות הזמנים לביצוע, ותוודא עמידה בלוחות הזמנים. אם העירייה תעריך כי לא תסיים את הנמכת המדרכות במועד המוסכם, לעירייה תהיה האפשרות לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט למתן ארכה להארכת מועד להשלמת ההנגשה. הגשת הבקשה לקבלת ארכה תהיה עד שישה חודשים לפני המועד המוסכם לסיום.

2. פרק הזמן הנוסף לסיום הנמכת המדרכות, ככל שיתבקש ויאושר, לא יעלה על 24 חודשים נוספים ביחס ל-60 החודשים שהוסכמו. אין מדובר בארכה אוטומטית, אלא בקשה כזו – ככל שתוגש לבית המשפט – תכלול נימוקים לעיכוב סיום ההנגשה, בצירוף תכנית סדורה ומנומקת שתבהיר כיצד העירייה תעמוד בתוספת הזמן המתבקשת.

3. הוסכם כי הרציונל העקרוני לביצוע תעדוף וקדימות בהנגשת תחנות האוטובוס והנמכת המדרכות בסביבתם, יהיה בהתאם לתדירות השימוש בקווי האוטובוס, וכל קו יונגש בהתאם למקטעים. הוסכם כי קדימות בביצוע עבודות ההנגשה תינתן לקווי אוטובוס ו/או תחנות אוטובוס באזורים שבהם נעשה שימוש תדיר יותר (בהתאם למספר נסיעות והן ביחס למספר הנוסעים היומי בקו), וכן קלות יישום תוך התחשבות ברצף ההנגשה הרלוונטי.

4. העירייה תדווח לבית המשפט, אחת לשנה, על קצב התקדמות ביצוע התחייבויותיה על פי הסדר הפשרה, וזאת בתום כל שנה ממועד אישור הסדר הפשרה, וכן בסוף התקופה כולה. פרסום סטטוס הביצוע יכלול פירוט של תחנות אוטובוס וקווי אוטובוס שהונגשו באותה עת. הפרסום ו/או העדכון יפורסם באתר העירייה וכן בהודעה לבית המשפט ולבאי כוח המבקשים.

הטבות נוספות:

הקצאת קרקע 

1. בהתאם לנוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה סמלית (להלן: "הנוהל"), העירייה מתחייבת להקצות חלקת קרקע משטחה, המאושרת לבניית מבנה ציבור, שגודלה לא יפחת מ-2 דונמים, לטובת ארגון נכים שייבחר בהתאם לקריטריונים הקבועים בנוהל ולאחר אישור ממועצת העיר ומשרד הפנים.

   הארגון שייבחר יהיה רשאי להקים על הקרקע בהתאם להיתר, מבנה שייעודו ישמש לאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות וקשישים.

   הארגון יהיה: גוף משפטי ללא כוונת רווח; רשום כחוק ברשויות הרלוונטיות; אוחז באישור ניהול תקין; פעיל 10 שנים רצופות; כתובתו ומשרדו הראשי בעיר נתניה; בארגון חברים ופעילים (גם במוסדות החובה) בעלי מוגבלויות; הארגון פועל ופועלו לטובת אנשים עם מוגבלויות בניידות מסיבות שונות ולהבדיל מארגון שפועל לטובת סקטור מסוים בלבד; על הארגון שייבחר לעמוד בדרישות נוהל הקצאת קרקע.

   פרטי חלקת הקרקע שתוקצה ע"י העירייה: גוש 8247, חלקה 199 המצויה במסגרת תכנית נת/600/א'.

   העירייה תחל בהליך הקצאת הקרקע בתוך 30 ימים מאישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט.

   בהתאם להצהרת העירייה, המוסכמת על המבקשים, שווי מוערך של הקרקע הינו כשמונה מיליון ₪.

   אם לא יהיה ניתן להשלים את הליך הקצאת הקרקע הספציפית מסיבה שאינה תלויה בהתנהלות המבקשים או חברי הקבוצה, מתחייבת העירייה לפעול לאיתור קרקע חלופית בשווי שלא יפחת משווי הקרקע שהוקצתה כהטבה הראשונה ופרטיה בהתאם לעיל.

   בהסכמה זו, לא יהיה כדי למנוע מהמבקשים לעתור לקבלת פטור מאגרות ו/או היטלים בגין הקמת מבנה ציבור והעירייה תפעל על פי כל דין, במידה ותוגש בקשה כאמור.

   אירועים לרווחת אנשים עם מוגבלות 

2. העירייה תעמיד על חשבונה, לרשות ארגון נכים שזהותו תיבחר ותקבע ע"י ב"כ המבקשים (בתיאום עם המבקשים, המשיבה ומשרד המשפטים-נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות), את אולם היכל התרבות שברחוב רזיאל 4 בעיר; את אחד מחופי הרחצה הנגישים בעיר, וזאת בכפוף לאישור הוולחו"ף ככל שיידרש ובהתאם לכל דין; ואת האצטדיון העירוני בנתניה. כל זאת לצורך ביצוע פעילויות לרווחת הנכים ו/או פעילויות למטרת גיוס כספים שיועברו לרווחת הנכים, וזאת בתדירות שלא תפחת מפעם אחת בכל שנה קלנדרית, וזאת למשך חמש שנים רצופות שיחלו 60 יום מאישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט או מיום בחירת הארגון, המאוחר מביניהם, ובסה"כ 15 אירועים.

   ב"כ המבקשים יבחר בארגון הנכים (להלן: "הארגון") שיקבל שימוש במקומות לעיל, בהתאם לדרישות הסף הבאות: הארגון הוא גוף משפטי ללא כוונת רווח, רשום כחוק ברשויות הרלוונטיות, הארגון אוחז אישור ניהול תקין, הארגון פעיל 10 שנים רצופות, כתובתו ומשרדו הראשי בעיר נתניה. בארגון חברים ופעילים (גם במוסדות החובה) בעלי מוגבלויות, הארגון פועל לטובת אנשים עם מוגבלויות בניידות. הארגון שייבחר יציג אישור ניהול תקין עדכני, ולפחות בשלוש השנים האחרונות שלפני אישור הסכם הפשרה.

   הודעה על בחירת הארגון תימסר בהודעה לב"כ העירייה ולתיק בית המשפט תוך 7 ימים מאישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט.

   מימוש הטבה זו יחל מרגע בחירת הארגון ולא פחות מ-60 יום מאישור הסדר הפשרה או בחירת הארגון, המאוחר מבין השניים, ולמשך חמש שנים רצופות. ככלל, זמני הקצאת המקומות ייקבעו מראש ויהיו בכל שנה בחודשים קבועים, אלא אם הארגון והעירייה הסכימו אחרת בשנה מסוימת.

   אולם היכל התרבות יוקצה אחת לשנה בכל שנה לארגון שייבחר, במועד שייקבע מראש בתחילת כל שנה קלנדרית. חוף הים יוקצה לפעילות הארגון בין החודשים אפריל-נובמבר בכל שנה קלנדרית, במועדים שיתואמו מראש בתחילת כל שנה קלנדרית. האצטדיון העירוני יוקצה כל שנה, אחת לשנה לאירוע ע"פ תיאום מראש ובכתב עם נציגי המשיבה בתחילת כל שנה קלנדרית.

   בהתאם להצהרות העירייה: מחיר עלות השכרת אולם התרבות לצורך אירוע הינו 7,800 ₪, מחיר עלות השכרת האצטדיון העירוני הינו 80,000 ₪, מחיר עלות השכרת שימוש חוף הים לאירוע הינו כ-20,000 ₪ וזאת על עפ"י אומדן שנערך בקשר לאירועים בסביבת החוף המכילים כ-300 איש. שווי ההטבה הכולל קיום 15 אירועים (פעם בשנה למשך חמש שנים ברציפות) לרווחת האנשים עם מוגבלות עומד על 539,00 ₪.

   מוסכם כי במקרה שאחד מהאתרים יפסיק פעילותו מכל סיבה שהיא, העירייה תעמיד על חשבונה אולם ו/או מקום חלופי נגיש באותו סדר גודל ובאופן שלא יפגע באירועים המדוברים.

   כל המימון לצורך ביצוע בפועל של האירועים, לדוגמא: שיטור ו/או כיבוד ו/או שכירת אנשי מקצוע מכל סוג שהוא ו/או כל דבר אחר הנדרש לשם ביצוע האירוע, הוא באחריות הארגון ועל חשבונו בלבד.

   כל הפעילות באירועים תתבצע לפי שיקול דעתו של הארגון הנבחר ו/או מי מטעמו ובהתאם למטרותיו, ואין מניעה שהאירועים יהיו פתוחים גם לציבור בכלל ולאנשים עם מוגבלות בפרט, שאינם מתגוררים בעיר נתניה, והכל בהתאם לשיקול דעת הארגון.

   ניהול האירועים עצמם יבוצע ע"י הארגון ובאחריותו, הארגון יבטח את האירוע בהתאם לתנאים המקובלים לביטוח אירועים המתקיימים באצטדיון/היכל התרבות/ בים, ויציג אישור קיום ביטוחים בהתאם.

   לשם ביצוע האירועים, הארגון שייבחר מתחייב לפעול ע"פ כל האישורים המתחייבים בחוק להפקת אירוע בהתאם לגדלו וטבעו.

   הפעלת חוג שבועי לאנשים עם מוגבלות.

3. העירייה תפעיל על חשבונה וללא עלות לחברי הקבוצה, חוג שבועי לריקוד לאנשים עם מוגבלות בניידות באולם או בסטודיו המצוי בבית הספר "אילן רמון" בנתניה, וזאת במשך חמש שנים רצופות. ככל שיהא ביקוש לחוג בתום השנה הראשונה, יופעל החג החל מהשנה השנייה פעמיים בשבוע.

   העירייה תקצה על חשבונה אולם, ותעמיד תקציב לשכירת מדריך ריקודים בעל ידע בכוריאוגרפיה, לצורך הפעלת חוג הריקוד.

   העירייה תפרסם ותבצע הרשמה לחוג כפי שהיא מפרסמת ורושמת נרשמים כבכל חוג אחר מטעמה.

   מימוש ההטבה יחל מיום אישור ההסדר על ידי בית המשפט ו/או מעונת רישום החוגים הבאה הראשונה לאחר אישור ההסדר.

   בהתאם להצהרות העירייה, מחיר עלות השכרת אולם לשימוש ליחידת אימון אחת הנמשכת שעתיים עומד על 550 ₪. מחיר עלות הדרכה ליחידת אימון אחת עומד על 600 ₪.

   עלות השכרת אולם לשימוש לתקופה המוסכמת עומד על 257,400 ₪ ומחיר עלות שכירת מדריך ריקוד בהתאם לתדירות המוסכמת עומד על 280,800 ₪. סך שווי הטבה לכל התקופה המוסכמת עומד על 538,200 ₪ .

   אם מכל סיבה שהיא לא ניתן יהיה ניתן להפעיל את החוג בכלל ו/או באופן זמני, תעמיד העירייה חוג חלופי בהתאם לשיקול דעתה ובתנאי שיותאם לאנשים עם מוגבלות למשך אותה תקופה מוסכמת.

   הנגשה עודפת 

4. המשיבה תקים על חשבונה שביל אופניים נגיש לאנשים עם מוגבלות. השביל יוקם בפארק איינשטיין ואורכו יהיה כ- 1 ק"מ. השביל יהיה נגיש ומוסדר בהתאם לכל דין.

   השביל יוקם תוך תשעה חודשים מאישור הסדר הפשרה.

   העירייה מתחייבת לתחזק את שביל האופניים כפי שהיא מחויבת לתחזק כל דרך שבתחומי אחריותה.

   בהתאם להצהרות העירייה, עלות הקמת שביל האופניים - 2.2 מיליון ₪ .

   בנוסף להקמת שביל אופניים נגיש, מתחייבת העירייה להקצות על חשבונה קרקע בפארק איינשטיין, בגוש 9132 חלקה 4, וזאת לצורך הקמת מחסן, בסמיכות מרבית לשביל. גודל הקרקע שתוקצה לא תפחת מסך של 180 מ"ר מתוך 20 דונמים (בנייה תאושר לשטח שלא יפחת מסך של 100 מ"ר ומידות המחסן לא יפחתו מ-6 מטרים ברחבו ומ-4 מטרים בגבהו). המחסן ישמש לאחסון אופני ספורט לנכים ולאחסון עגלות נכים לריקוד. מוסכם ביחס למחסן כי: העירייה תקצה ע"פ נוהל הקצאות קרקע ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית לעמותה (כמפורט בסעיף 3.17 א(2) להסדר הפשרה) וזאת בהתאם לתנאי ההקצעה המוצעת; העירייה מתחייבת לשאת בעלות תכנון ורישוי המחסן, הוצאות אגרות והיטלים שיידרשו להוצאות היתר הבניה ע"י העמותה וכן בעלות התשתיות הרלוונטיות הנדרשות להוצאות ההיתר; המבקשים יישאו בעלויות הבניה ובעלות מתקני הפנים של המחסן. פרסום ההקצאה ייעשה תוך 60 ימים ממועד אישור ההסדר.

   בהתאם להצהרות העירייה, עלות כוללת של שווי הקרקע הינו כ-450,000 ₪, שווי אגרות והיטלים נכון למועד חתימת ההסדר - 52,818 ₪ ועלויות תכנון ורישוי - 81,000 ₪ . עלות הטבה זו - 583,818 ₪

5. שווין הכולל של ההטבות הנוספות לאכיפת הדין לחברי הקבוצה עומד על סך של 11,861,018 ₪ .

    

   ויתור וסילוק, בטלות

עם מתן אישור בית המשפט להסדר הפשרה – המבקשים, ב"כ המבקשים, וחברי הקבוצה מוותרים כלפי העירייה ו/או עובדיה ו/או מנהליה ו/או מי מטעמה, באופן סופי בלתי חוזר ומוחלט, על עילות התביעה שבבקשת האישור.

ככל שלא יאושר הסדר הפשרה על ידי בית המשפט במלואו ו/או בחלקו, לצדדים וב"כ מטעמם באופן הדדי ושווה הזכות לבטל את ההסכם מעיקרו.

התנה בית המשפט את אישורו של ההסכם בתנאים שלא יהיו מקובלים על ידי מי מהצדדים, יהיה כל אחד מהצדדים זכאי לבטל הסכם זה, על פי שיקול דעתו הבלעדי והמוחלט, וזאת לאחר הודעה בכתב לצד השני.

עם אישור הסדר הפשרה ומתן תוקף של פסק דין, ובכפוף לכך שהסדר הפשרה לא בוטל כדין עד לאותו מועד על ידי מי מהצדדים, יתגבש מעשה בית דין ביחס לכל העילות הנזכרות בבקשת האישור כלפי התובע המייצג וכלפי כל קבוצת התובעים.

גמול ושכר טרחה

בהתאם להמלצת המגשרת, הגמול לכלל המבקשים יעמוד על סך של 200,000 ₪ כולל מע"מ, ושכר הטרחה לב"כ המבקשים יעמוד על סך של 800,000 ₪ לא כולל מע"מ.

50% משכר הטרחה ישולם תוך 60 ימים מיום אישור הסדר הפשרה, 25% ישולמו בתוך שנה מיום אישור הסדר הפשרה, ו-25% הנותרים בתוך שנתיים מיום אישור הסדר הפשרה.

השתתפות בהוצאות מומחה בסך של 8,000 ₪.

היעדר צורך מינוי בודק

הצדדים סבורים כי אין צורך במינוי בודק לבחינה ויישום הסדר הפשרה:

• הסדר הפשרה משקף תועלות ברורות לטובת הקבוצה.

• הסדר הפשרה אינו מבוסס על עניינים מקצועיים מורכבים הדורשים מומחיות מיוחדת. בחינת סבירותו והגינותו לטובת הקבוצה היא סוגיה משפטית, שעיקרה בחינת הסיכויים והסיכונים בניהול ההליך. בנסיבות דנן, שיקול דעתו של הבודק אינו עדיף על שיקול דעתו של בית המשפט.

• מינוי בודק בנסיבות שאין בו צורך אמיתי עלול לסרבל ולהאריך שלא לצורך את הדיון בהסדר הפשרה, ולגזול מבית המשפט זמן ומשאבים נכבדים, בלי להניב תוצאה יעילה יותר, תוך הכבדה עקיפה גם בעלויות ובזמן הכרוכים בגיבושם ואישורם של הסדרי פשרה ראויים.

   

  עמדת היועמ"ש

ביום 16.7.2020 הגיש היועמ"ש את התנגדותו לאישור הסדר הפשרה, שתמציתה להלן.

טענת העירייה, כי רק בסוף שנת 2016 ניתנה עמדת נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות לעניין חובתה של העירייה להנמיך מדרכות בסמוך לתחנות אוטובוס, אינה נכונה.

עמדת הנציבות, ועמדת משרד התחבורה, הובהרה לרשויות המקומיות ובכללן לעיר נתניה מספר פעמים, מאז שנת 2008.

משרד התחבורה העניק לעירייה סיוע בסך של 1,236,122 ₪ לצורך הנגשת תחנות. לעירייה עומדת יתרת "זכות" בסך 208,744 ₪ . עפ"י הנתונים שבידי משרד התחבורה, ידוע על 343 תחנות שהונגשו מתוך 357 תחנות כשהכוונה הייתה שתבוצע הנמכת מדרכות בהתאם להנחיות שבתכנית ההנגשה.

חובתה של העירייה לא כפופה ואינה פועל יוצא של תקציב או סיוע מהמדינה. החובה קבועה מפורשות בדין ואינה תלויה בדבר. המדינה ראתה לנכון לסייע לרשויות במימון, לא כחובה אלא מתוך רצון לקדם את ההנגשה,.

על רשויות מקומיות חלה ממילא חובה להנמיך את כל המדרכות בצמתים שבתחומן לכל המאוחר בשנת 1993, וזאת מכוח חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח-1988. עצם ההתחייבות של העירייה בהסדר הפשרה להשלים את הנמכת המדרכות מלמד כי העירייה הפרה את חובתה עפ"י חוק רשויות מקומיות.

הנציבות הוציאה צו נגישות לעירייה המחייב אותה להנגיש את תחנות האוטובוס לרבות הנמכת מדרכות סמוכות עד ליום 15.3.2015. במענה לצו הנגישות, ביום 9.3.2015 העבירה העירייה לנציבות אישור שכל הנדרש בוצע.

רכיב ביצוע זמן הסדרת ההנגשה

הנגשת תחנות האוטובוס כוללת את הנמכת המדרכות הסמוכות לתחנה. בסעיף 4 לתכנית ההנגשה הסטטוטורית שהועברה למשיבה ביום 15.3.2010 נקבע כי "לעניין זה חשוב להדגיש כי, הנגשת התחנות מחייבת גם ביצוע הנמכת מדרכות בצמתים הסמוכים לתחנה והנמכתן במקומות בהם נקטע רצף המדרכה, באופן שיאפשר גישה לאנשים עם כסאות גלגלים אל תחנות האוטובוס". גם בתקופה בה הועברו הטיוטות לעירייה במהלך 2009 והתכתבויותיה עם הנציבות באותה תקופה – הובהר לעירייה כי החובה היא שיימצאו הנמכות מדרכה תקניות בצמתים שבסמוך לתחנות האוטובוס.

ההסדר אינו מנמק מדוע נדרשות לעירייה חמש שנים להשלמת ההנגשה, פרק זמן ארוך מזה שניתן בתכנית ההנגשה, ומדוע היא זכאית לאורכה.

תקופה של בין 5 ל-7 שנים נוספות להשלמת ההנגשה, מעבר לתקופה שניתנה לעירייה במסגרת תכנית ההנגשה, אינה תקופה סבירה.

חוק השוויון נחקק בשנת 1999, בשנת 2003 הותקנו תקנות ההנגשה ולאחריהן גובשה תכנית ההנגשה בשנת 2010. תכנית ההנגשה נקבעה 7 שנים לאחר כניסתן לתוקף של תקנות ההנגשה, ולפיכך ראה לנכון שר התחבורה לקבוע כי בשל העיכובים שבגיבוש התכנית מחויבות הרשויות המקומיות להדביק את הפער ולהבטיח הנגשה של תחנות האוטובוס וסככות ההמתנה בשיעור של 60% מכלל התחנות הפזורות בעיר תוך שנה אחת – שנת 2010. כשלאחר מכן, ובכל שנה, נדרשות הרשויות להשלים עד 10%, במשך 4 שנים עד לסוף שנת 2014. כדי להבטיח ביצוע תכנית זו, סייע משרד התחבורה בתקצוב לרשויות המקומיות, אשר כלל בחישוב גם הנמכת מדרכות.

המועד הסופי להנגשה ע"פ חוק השוויון ותקנות ההנגשה היה ביום 31.12.2014, כלומר לעירייה עמד פרק זמן של כ-4 שנים ממועד תכנית ההנגשה שהועברה לעירייה ביום 15.3.2010. משמעות אישור ההסדר היא שהעירייה תוכל להשלים את ההנגשה בשנים 2026-2027 – איחור של 12 שנים מהמועד החוקי (סוף 2014) ואיחור של 23 שנים לאחר התקנת התקנות.

מדובר בפרק זמן לא סביר, גם ביחס להסדרים אחרים שהתקבלו בתובענות ייצוגיות דומות הנוגעות להנגשת תחנות אוטובוס.

רכיב הקצאת הקרקע

הקצאת הקרקע צריכה להתבצע עפ"י כללי הקצאת מקרקעין הקבועים ב"נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית", על מנת להבטיח שההקצאה תיעשה באופן שקוף ושוויוני.

הקריטריונים שנקבעו בהסדר הפשרה, לצורך בחירת הארגון שלו תוקצה הקרקע, עשויים לאיין את התכליות העומדות בבסיס ההליך ולהביא להקצאה לא שוויונית. הקריטריונים שבהסדר הפשרה אינם מבטיחים כי הקרקע תוקצה לגוף המתאים ביותר מבחינת הפעילות, ועולה חשש כי ההקצאה תהיה לגוף מסוים שהקריטריונים תואמים רק לו. הקריטריונים חורגים ממתחם הסבירות, היות שנוהל התמיכות על רשויות מקומיות דורשים תנאי סף למתן סיוע לגוף ציבורי, לגוף שפועל תקופה של שנתיים (ולא 10 שנים כפי שהוצע בהסדר).

בעניין הקמת המחסן – אין לעירייה סמכות לוותר על אגרות והיטלים או ליתן מראש הבטחה לפטור. לא ברור מניין סמכותה של העירייה לשאת בהוצאות אגרות והיטלים במקום העמותה. יש להבהיר ולפרט מה הכוונה ב"עלות תכנון ורישוי המחסן" וכן "בעלויות הנדרשות להוצאת ההיתר".

יש לבחון האם הקצאת הקרקע אפשרית על פי התכניות התקפות החלות על הקרקע.

אירועים לרווחת אנשים עם מוגבלויות

על רשות מקומית לפעול למתן תמיכה בקיום אירועים לגוף ציבורי, באופן שוויוני ופומבי על פי "נוהל תמיכות במוסדות ציבור ע"י הרשויות המקומיות" באופן שוויוני ופתוח. הרשות המקומית יכולה במסגרת ההסדר להתחייב על הקצאת סכום מסוים לצורך תמיכה בארגונים ציבוריים לצורך קיום אירועים לאנשים עם מוגבלויות שהם חברי הקבוצה שעליהם יחול ההסדר ולהקצות את הסכום לארגון אחד או למספר ארגונים, בהתאם לנוהל על פי תבחינים ובאופן שקוף ושוויוני.

בהתאם לתחולת נוהל תמיכות והצורך בשמירה על עקרונות המשפט המנהלי בהקצאת כספים לגופים ציבוריים ע"י הרשויות המקומיות, אין מקום כי בא כוחם של המבקשים יהיה זה שיקבע את זהות הארגון שלו יוקצו האירועים ויהיה מעורב בבחירת הארגון.

הקריטריונים שהוסכמו בהסדר הפשרה עלולים לעלות חשש כי מטרתם להדיר גופים רלוונטיים אחרים, תוך "התאמת" הקריטריונים, כך שיותאמו לצורך ההסדר לגופים מעטים או לגוף אחד בודד.

יש להבטיח כי ההקצאה תיעשה ע"פ נוהל תמיכות ובאופן שוויוני ושקוף ואין כל סיבה כי כלל האירועים יוקצו לגוף אחד בלבד.

הצורך בשלוש התראות בטרם תביעה

ההסכמה ליתן לעירייה שלוש התראות לקיום התחייבויותיה (לפי סעיף 20 בבקשה לאישור הסדר הפשרה) מעניקה לה תקופת זמן לא מידתית לצורך קיום התחייבויותיה. יש לאפשר לכל היותר התראה אחת בלבד.

שכר הטרחה לב"כ המבקשים

יש מקום להורות כי המחצית השנייה תשולם בתום ביצוע ההסדר, או לקבוע אבני דרך שבהתאם להתקדמותם ישולם שכר הטרחה.

תגובת העירייה להתנגדות היועמ"ש

הנגשת המדרכות

תקנה 6(ב) לתקנות הנגישות לתחבורה ציבורית, והתוספת החמישית לתקנות, מתוות את הבסיס החוקי על פיו אמור משרד התחבורה לפי תקנה 7 להורות לרשות מקומית להסדיר את הנגשות תחנות האוטובוס. הוראות החיקוק מתייחסות לשטח תחנת האוטובוס בלבד ואינן קובעות דבר בנוגע להנמכת מדרכות שאינן צמודות לתחנה.

אמנם בשנת 2010 וכן בשנת 2015 התייחסו משרד התחבורה ונציבות זכויות לאנשים עם מוגבלות, גם לנושא הנמכת מדרכות בצמתים המובילים לתחנת האוטובוס, אולם מעמדן המחייב של דרישות אלו היה שנוי במחלוקת שכן לא נכללה הוראה מפורשת בנדון בתקנות עצמן, וכן נוכח היקף התקצוב הנמוך באופן משמעותי מהתקצוב הנדרש להנגשת תחנת אוטובוס הכוללת הנמכת מדרכות בצמתים הסמוכים. בעוד שמשרד התחבורה תקצב הנגשת תחנות אוטובוס בכל הארץ בשיעור של 70 מיליון ₪, הרי שאומדן הנמכת המדרכות בלבד בצמתים בעיר נתניה על דרך חישוב זהיר ומצומצם נאמד בסך של 12.5 מיליון ₪ .

עד לסוף שנת 2016, ובניגוד לעמדת היועמ"ש, הייתה מחלוקת משפטית בנוגע לחובה להנמיך מדרכות כחלק מההנגשה הכוללת של תחנות אוטובוס. לא בכדי, הבקשה לאישור התובענה המקורית שהוגשה בשנת 2015 לא התייחסה כלל לסוגיית הנמכת המדרכות והיא תוקנה רק במסגרת הבקשה המתוקנת אשר הוגשה ביום 7.2.2018.

תחנות האוטובוס עצמן וסביבתן הקרובה הונגשו ברובן המוחלט עוד בשנת 2015 ולעניין זה ראתה עצמה העירייה כמי שביצעה את חובת ההנגשה. רק בעקבות ההלכות המשפטיות החדשות, התעורר צורך מחייב להנגיש גם את המדרכות כחלק מהנגשת תחנות האוטובוס.

העירייה החלה לבצע סקרים במקומות עם התעדוף הגבוה ביותר להנגשה במרכז העיר ובאזורים של קבלת קהל. בהתאם לסקרים אלו ניתן יהיה לצאת לעבודה במתווה ההסדר שיאושר.

עלות הנמכת המדרכות נאמדת בסך של כ-12.5 מיליון ₪ לפחות, ומבלי שהעירייה קיבלה כל מקור מימון לכך ממשרד התחבורה או מגורם אחר. קודם לביצוע ההנמכות נדרש סקר מקיף שביצועו כשלעצמו דורש זמן רב. אין כל מקום להשוואה לערים אחרות בעלות אפיונים שונים ואחרים, היות ולעיר נתניה נתונים תשתיתיים נפרדים.

אין אפשרות ממשית לבצע את הנמכת המדרכות ברחבי העיר בפרק הזמן הקצר שדורש היועמ"ש, הן בהיבט הביצועי והן בהיבט הכספי.

בקשר להיבט הביצועי – קים קושי להנמיך את כלל המדרכות בעת ובעונה אחת, דבר העלול להביא לפגיעה משמעותית מהותית בחופש התנועה של תושבי העיר ושל ציבור הנכים בפרט, עד כדי שיתוק החיים התקינים ברחבי העיר. במסגרת קביעת לוחות הזמנים לביצוע הנמכת המדרכות, כחלק מהשלמת הנגשת תחנות האוטובוס, נלקחו בחשבון עומסי תנועה, מקומות ציבוריים לשירות הנכים שיש לתת להם תיעדוף, מאפיינים שונים של רחובות העיר ועיכובים בלתי צפויים והכל מכוונה שלא להפר צו שיפוטי. משבר הקורונה יצר ויוצר מעת לעת עיכובים בביצוע העבודות, לנוכח כניסתם לבידוד של אנשי מקצוע, וזאת מבלי להביא בחשבון את ההגבלות המשתנות המוטלות על ידי ממשלת ישראל שלא ניתן לצפות מראש ולהגדירם בזמן.

בקשר להיבט הכספי – הנטל שהובא בחשבון נפרש בהמלצת המגשרת והסכמת הצדדים לפרק זמן כולל של 60 חודשים, וזאת עוד טרום פרוץ המשבר הכלכלי הפוקד את מדינת ישראל ככלל ואת הרשויות המקומיות בפרט עקב נגיף הקורונה. כחלק ממשבר זה, חלה ירידה דרמטית בהכנסות העירייה, הן מארנונה והן מאגרות והיטלי בניה. לאור מצב זה, סירב משרד הפנים לאשר לעירייה את ספר התקציב ודרש ממנה לקצץ 20 מיליון ₪ מתקציבה השנתי המתוכנן. לצד הקיצוץ, נאלצת העירייה לבטל תכניות אשר בבסיסן מתן שירות לציבור ולבטל משרות עירוניות. כמו כן, על העירייה חלות חובות הנגשה נוספות הנאמדות במיליוני שקלים ללא מקורות מימון משמעותיים מטעם המדינה.

בנסיבות מיוחדות אלה, בהם יש חשש ממשי שהעירייה לא תוכל לשאת במימון ובביצוע כלל החובות המוטלות עליה, אף הן מכוח החוק לרווחת תושבי העיר נתניה, הרי שצמצום תקופת ביצוע השלמת ההנגשה כמוסכם בהסדר אינו סביר, אינו מידתי, יש בו כדי להעמיד את העירייה בהפרות חוק אחרות ואף להגיע למצב של חוסר סולבנטיות.

העירייה תעשה את מירב המאמצים לעמוד בלוחות הזמנים להם התחייבה ומבלי לסכם מראש על זכות מוקנית לקבלת ארכה של שנתיים נוספות.

הקצאת הקרקע

בהתאם לנוהל המקובל בעירייה ונוכח הגבלת שטחי ציבור שהם משאב מוגבל, נהוג להקצות קרקע שלא עולה על חצי דונם. במקרה דנן, על מנת לתת מענה שווה ערך משמעותי בסך של כ- 8 מיליון ₪ לטובת ציבור הנכים, סוכם כי תקצה קרקע ששטחה לא יפחת מ-2 דונם לצורך בניית מבנה רחב היקף אשר יספק שירותים למספר רב ככל האפשר של אוכלוסיית הנכים.

בניית מבנה בסדר גודל כזה, מחייבת כי הגוף אשר ייקח על עצמו את הפרויקט ויזכה בהקצאת הקרקע יהיה בעל ניסיון מוכח ומשמעותי, ולא גוף אשר הוקם רק לפני שנתיים וקיבל לראשונה אישור ניהול תקין. הקלת הקריטריון שסוכם על ידי הצדדים, עלול להוביל לכך שגוף ללא ניסיון מוכח יזכה בהקצאת הקרקע ולא יעמוד ביעדים להקמת המבנה ולשימוש בו.

לאור עמדת היועמ"ש, מוסכם להרחיב את הקריטריון, גם לגופים שמענם מחוץ לעיר נתניה ובלבד שהם פעילים ברשויות מקומיות ברחבי הארץ ומספקים שירותים גם לתושבי נתניה. כמו כן, מוסכם לצמצם את הניסיון של בגוף המוקצה מ-10 שנים ל-5 שנים בלבד.

בנוגע להקצאת הקרקע המיועדת להקמת מחסן לאופני נכים – מוסכם כי הקצאת הקרקע תורחב גם לכל עמותה שנושאת אישור ניהול תקין וללא קשר לשנות פעילותה.

לעניין האגרות, ההיטלים, מימון עלות התכנון והרישוי ועלויות נוספות להוצאת היתר – הכוונה כי העירייה תממן על חשבונה עלויות של אדריכל, מודד וכל בעל מקצוע אחר שיידרש לצורך הוצאת היתר וכן תישא בהוצאות האגרות וההיטלים במקום העמותה. אין מדובר בהענקת פטור האסור בדין, אלא בתמיכה משולבת בהקצאת הקרקע בהניף אחד, אשר תפורסם לציבור מראש ותעניק מלכתחילה הזדמנות שווה לכל גוף המעוניין בהקצאה ותפעל שוויונית בהתאם לדין. אין כל היגיון לבצע הפרדה מלאכותית בין התמיכה הכספית ותמיכת הקצאת הקרקע, שעה שקיים קשר ישיר בין זהות הגוף הזוכה בהקצאת הקרקע לבין הגוף שיגיש בקשה להיתר מכוחה.

לעניין התאמת ייעוד הקרקע לתכניות תקפות – תנאי זה הוא תנאי בסיסי. הנושא נבדק מלכתחילה ולא ניתנה כל הצעה מבלי שנבחנה האפשרות המעשית להוציא היתר על פי מצב תכנוני קיים.

אירועים לאנשים עם מוגבלות

מוסכם כי נפלה שגגה וכי תמיכה בקיום האירועים תבוצע ע"פ נוהל תמיכות. התמיכה תיעשה על דרך העמדת נכסי העירייה לשימוש העמותה שתזכה בתמיכה לצורך קיום אירועים (בשווה כסף ובלא תמיכה כספית).

הקריטריון המומלץ למועצת העיר לאישור, בנוגע ל-10 שנות ניסיון, יבוטל ובמקומו יומלץ קריטריון של 5 שנות ניסיון. זאת, בשל העובדה שהפקת אישורם בסדר גודל כזה דורשת ניסיון מוכח.

הצורך בשלוש התראות

העירייה סבורה כי חובת תום הלב מחייבת לאפשר לה ארכה סבירה על מנת לבדוק הפרות נטענות, שיתכן שלא יהיו נכונות. ההסכם המוצע בעל הוראות אופרטיביות רבות (ביצוע תשתיות בכל רחבי העיר, הקצאת קרקע, תמיכות), אשר ביצוען כרוך במאמצים רבים ובהקצאת תשומות כספיות ואנושיות רבות.

גמול ושכר הטרחה

המספרים והנתונים המומלצים הם המלצתה של המגשרת.

לעניין מועד תשלום מחצית שכר הטרחה השנייה – העירייה מסכימה לכל פתרון שיוצע על ידי בית המשפט.

תגובת המבקשים להתנגדות היועמ"ש

היועמ"ש הגיש התנגדות גורפת ללא תיעדוף וללא מיקוד בסוגיית הליבה.

אין בעמדת היועמ"ש פירוט אודות היתרונות בהמשך ההליך להכרעה תוך ויתור על הוודאות הקיימת באכיפת הדין.

המבקשים וחברי הקבוצה המתינו כשנה לעמדת היועמ"ש, שנה בה לא בוצעה אכיפה. עמדת היועמ"ש משמעותה שההסדר יידחה, וההליך יימשך.

משך זמן תכנית העבודה

תחימת זמן, שאינה במסגרת לוחות הזמנים שהעירייה תוכל לעמוד בהם, תפתח פתח להפרת ההסדר ולבזבוז זמן מיותר.

תקופת הארכה אין מטרתה להיטיב עם המשיבה אלא לוודא שניתן לבצע את השלמת תכנית ההנגשה בהתאם לתכנון הגיוני.

מנגנוני אכיפה

סביר לאפשר לעירייה לתקן דרכיה ולא בהתראה אחת. עם זאת, ניתן להפחית ל-2 התראות.

הקצאת קרקע ואירועים לקבוצה

הדרישה שהארגון הנבחר יהיה כזה שפעל מעל 10 שנים נבע מהעובדה שהצדדים ביקשו לוודא שיהיה מדובר בגוף ראוי בעל יכולת כלכלית איתנה, שיהיה מסוגל לקבל את הקצאת הקרקע וגם להוציא לפועל את בניית המבנה.

לעיני המבקשים עמד עיקרון חשוב – שיתוף של גורמים בעלי עניין השייכים לקבוצה ו/או פועלים למענה ושאינן המשיבה ו/או מי מטעמה למימוש ההטבות. המבקשים ביקשו לוודא שהגוף שיפעל לביצוע ההטבות יהיה גם גוף חזק וגם בעל זהות אינטרסים עם המבקשים וחברי הקבוצה, וכך ליצור מעגלי עשיה ומעורבות של חברי הקבוצה.

המבקשים מסכימים כי ניתן להגמיש את הדרישות מהגוף הזוכה ולהקטין את הדרישה לפעילות של לא פחות מ-5 שנים ובכך לוודא שאין מדובר בגוף "חלש", ובתנאי שיוכיח איתנות פיננסית לביצוע הבניה בפועל.

המבקשים מסכימים כי נפלה שגגה וכי על העירייה לפעול בהתאם לנוהל תמיכות.

גמול ושכר טרחה

ככל שיבחר בית המשפט לקבוע אבני דרך אחרים – מבוקש כי שכר הטרחה יחולק באופן כזה שהחלק הארי ישולם באישור פס"ד חלוט, וחלק קטן יותר ישולם בסוף התקופה.

הסדר פשרה מתוקן

ביום 15.2.2021 התקיים דיון במעמד ב"כ היועמ"ש, בו נדונו טענות היועמ"ש כנגד אישור הסדר הפשרה.

ביום 4.11.2021 הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן ברוח ההסכמות בדיון האמור באופן שהסדר הפשרה תוקן במספר עניינים כמפורט להלן:

1. בעניין ההסכמות לעניין ביצוע הנגשה – תכולה ואופן ביצוע

   העירייה תחל להשלים את רצף ההנגשה הכולל, בין היתר, את הנמכת המדרכות ואת יתרת הליקויים בתחנות האוטובוס וסביבתן, ותשלים ביצוע תכנית עבודה זו בפרק זמן שלא יעלה על 42 חודשים רצופים ממועד אישור ההסכם (במקום 60 חודשים, כפי שהוסכם בהסדר המקורי).

   כמו כן, העירייה מתחייבת להשלים לפחות 50% מתכנית העבודה לאחר 21 חודשים במלאת מחצית התקופה הכוללת.

   ארכה שתתבקש לסיום הנמכת המדרכות, לא תעלה על 6 חודשים נוספים (במקום 24 חודשים, כפי שהוסכם בהסדר המקורי).

2. בעניין הקצאת הקרקע

   ארגון הנכים שייבחר עבור הקמת מבנה שייעודו שימוש לאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות וקשישים, יהיה ארגון הפועל בנתניה ואוחז באישור ניהול תקין (הדרישה לפעילות של 10 שנים רצופות, בוטלה וכן הדרישה שמשרדו הראשי בעיר נתניה, כפי שהוסכם בהסדר המקורי).

   בהסכמה להקצאת הקרקע לא יהיה כדי למנוע מהמבקשים לעתור לקבלת פטור מאגרות ו/או היטלים, גם בהסתמך על החלטות דומות קודמות של רשויות שלטוניות למתן פטור ו/או הנחות והעיריה תפעל על פי כל דין ככל שיוגשו לה בקשות כאמור.

3. לעניין האירועים לרווחת אנשים עם מוגבלות

   העירייה תעמיד את המבנים לצורך ביצוע פעילויות לרווחת הנכים ו/או למטרת גיוס כספים שיועברו לרווחת הנכים, בהתאם לנוהל תמיכות במוסדות ציבור על ידי הרשויות המקומיות (להלן: "נוהל תמיכות") (ולא לארגון שיבחר ב"כ המבקשים כפי שנקבע בהסדר המקורי).

   קיום האירועים יהיה באופן שוויוני ופומבי בהתאם לנוהל תמיכות.

   הארגון שיקבל שימוש במקומות שהוסכמו, יאחז אישור ניהול תקין בהתאם לנוהל תמיכות (אין צורך בפעילות של 10 שנין רצופות, כפי שנדרש בהסדר המקורי), הארגון פועל בעיר נתניה.

   הודעה על בחירת הארגון בהתאם לנוהל תמיכות תימסר בהודעה לב"כ המבקשים ולתיק בית המשפט.

4. לעניין ההנגשה עודפת

   בכל הנוגע להקמת מחסן בפארק איינשטיין – העירייה תקצה לעמותה את המחסן , על פי נוהל הקצאות קרקע ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית בכפוף לתנאים בנוהל; העירייה אינה מתחייבת לפרסם תמיכה למטרת בניית המחסן; העמותה תישא בהוצאות אגרות והיטלים שיידרשו להוצאות היתר הבניה על ידי העמותה וכן בעלות התשתיות הרלוונטיות הנדרשות להוצאות היתר; העמותה הזוכה תישא בעלויות הבניה וכן בעלויות מתקני הפנים של המחסן (בוטלה התחייבות העיריה לשאת בעלות תכנון ורישוי המחסן).

   כל ההוצאות הכרוכות בתכנון, בהוצאת היתר בניה ורישיונות על פי כל דין וכל הוצאות הבנייה לרבות כל התשלומים לקבלנים, קבלני משנה, יועצים, בעלי מקצוע, ביטוחים וכו', וכן כל התשלומים, האגרות וההיטלים שיחולו על פי כל דין יחולו על העמותה בלבד וישולמו על ידה והעירייה לא תידרש ולא תבצע כל תשלום בכסף או שווה כסף במישרין או בעקיפין בקשר עם הבנייה. מבלי לגרוע מהאמור, יובהר כי אם העמותה תהיה זכאית לתמיכה מהעירייה בהתאם לנוהל תמיכות ובכפוף לכל הוראותיו.

   גם בהסתמך על החלטות דומות קודמות של רשויות שלטוניות למתן פטור ו/או הנחות, תהיה העירייה רשאית לקזז את סכום התמיכה האמור מאגרות והיטלים שהעמותה נדרשת לשלם לעירייה, ובהתאם לכך העירייה תעביר את סכום התמיכה האמור לקרן הרלוונטית.

5. לעניין הגמול ושכה"ט

   הגמול למבקשים יחולק בחלקים שווים בין כלל המבקשים.

   שכ"ט לבא-כוח המבקשים יחולק באופן הבא: 50% תוך 60 ימים מיום אישור הסדר הפשרה. שאר הסכום יחולק בהתאם להתקדמות תכנית העבודה לביצוע ההנגשה – 25% תוך 21 חודשים מיום אישור הסדר הפשרה, 25% בתוך 42 חודשים מיום אישור הסדר הפשרה.

לאחר תיקון הסדר הפשרה בהתאמה להערות היועמ"ש נותרו שני עניינים שהיועמ"ש משיג עליהם ואשר הצדדים אינם מקבלים את עמדתו:

• מספר ההתראות הנדרשות בטענה להפרה של העירייה להסכם – הצדדים הסכימו על 3 פניות והיועמ"ש עומד על פנייה אחת. לטעמה של העירייה, הואיל ומדובר בגוף ציבורי גדול המוגבל בדרישות ונהלים רגולריים (מכרזים וכו') ייתכן שיחול עיכוב בביצוע ההתחייבויות שייגרם בתום לב ולא בשליטתה.

• אבני דרך לתשלום שכ"ט בא-כוח מייצג – הצדדים קיבלו את המלצת המגשרת לתשלום שכר הטרחה בשלוש פעימות. עמדת היועמ"ש היא שיש לשלם את המחצית השנייה של שכר הטרחה בתום ביצוע ההסדר, או לקבוע אבני דרך לתשלום בהתאם לביצוע ההסדר.

בעקבות החלטתי מיום 4.12.2021, הגישו הצדדים הסדר פשרה מתוקן נוסף, במסגרתו תוקן סעיף 9 בהסדר הפשרה, כדלקמן: "במקרה שהעירייה תפר התחייבות מלאה ו/או חלקית מהתחייבויותיה על פי הסדר זה, וההפרה לא תתוקן בתוך זמן סביר שלא יפחת מ3 חודשים לאחר מתן התראה בכתב ליועץ המשפטי בעירייה, למנכ"ל העירייה, המבקשים ו/או לב"כ המבקשים, וכל חבר מחברי הקבוצה יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בכל בקשה ו/או הליך רלוונטי ו/או מתאים וזאת מבלי לגרוע מזכותה של העירייה להעלות כל טענה הקיימת לה על פי כל דין."

הנה כי כן, הצדדים הסכימו, בהתאם לדרישת נציג היועמ"ש, כי במקרה של הפרה תינתן התראה אחת בלבד.

מינוי בודק

סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.

בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:

"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".

מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו - לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.

ולענייננו.

בנסיבות העניין שלפניי, לא מצאתי מקום למנות בודק לפי סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות. אני סבורה כי בחינת השאלה האם הסדר הפשרה הנדון בענייננו הוא ראוי והוגן – הוא עניין לבית המשפט לענות בו, ואינו מצוי בתחום המומחיות של בודק דווקא, זאת גם נוכח העובדה שעיקר הנזק הנטען הוא נזק שאינו ממוני

על כן, אינני ממנה בודק לבחינת הסדר הפשרה.

דיון

סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".

סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה - "כלל האנשים אשר הינם בעלי מוגבלות, לקות אורטופדית ו/או לקות אחרת, היוצרת מגבלה בתנועה, תושבי העיר נתניה ו/או מי שאינו תושב העיר והנו אדם עם מוגבלות כאמור אשר מקבל שירות בסניפי המוסד לביטוח לאומי בעיר נתניה, ואשר הם מוכרים ע"י מוסד רשמי בין היתר המוסד לביטוח לאומי, ו/או משרד הביטחון וזכאים לאחת מהקצבאות הבאות: קצבת סיעוד ו/או ניידות ו/או שר"מ ו/או ילד נכה (להלן: "גמלה מזכה") במהלך התקופה שמיום 1.1.2010 ועד לאחר מועד סיום ההנגשה."

הקבוצה מחולקת לשתי קבוצות משנה:

קבוצה 1 – "קבוצת תובעים המתגוררים בתחומי העיר נתניה".

קבוצה 2 – "קבוצת התובעים שאינם מתושבי העיר אשר מקבלים שירות בסניפי המוסד לביטוח לאומי בעיר נתניה, ואשר הם מוכרים ע"י מוסד רשמי בין היתר המוסד לביטוח לאומי, ו/או משרד הביטחון."

עילות התובענה – הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-,1998; הפרת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003; הפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו; הפרת חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ"ח-1988; הפרת חובה חקוקה; רשלנות.

הסעדים שנתבעו בבקשת האישור – הצהרתי; פיצוי כספי.

לבית המשפט לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה, מלבד התנגדות היועמ"ש המפורטת לעיל, ולא הוגשו בקשות ליציאה מהקבוצה.

בבוא בית המשפט לאשר הסדר פשרה, עליו להשתכנע כאמור כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות).

מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 כדלקמן:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2)אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3)מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4)ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

אני סבורה כי הסדר הפשרה בענייננו יש בו כדי לענות על מטרות החוק והוא ראוי סביר והוגן ולהלן אפרט את טעמיי:

הסדר הפשרה מביא לאכיפת הדין, ומגשים את תכליות חוק תובענות ייצוגיות.

הסדר הפשרה הביא לאכיפת הדין בכך שהוא מבטיח הסדרה עתידית של התקלה נושא התובענה, בכך שהוא כולל התחייבות לביצוע הנגשה מלאה של מערך התחבורה הציבורית בעיר נתניה בהתאם לתכנית סדורה, בתוך פרק זמן נתון (אף כי באיחור) ובהתאם לכל דין.

הסדר הפשרה הביא למימוש זכות הגישה של חברי הקבוצה, אנשים עם מוגבלות, לבית המשפט והביא למתן סעד הולם לקבוצה. כך הוא כולל פיצוי לחברי הקבוצה בגין הנזקים הנטענים לעבר, בדרך של הטבות לחברי הקבוצה: הקצאת קרקע למבנה שייעודו ישמש לאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות וקשישים, קיום אירועים לרווחת אנשים עם מוגבלויות, הפעלת חוג שבועי לאנשים עם מוגבלויות, וכן הנגשה עודפת – שביל אופניים נגיש לאנשים עם מוגבלויות, לרבות הקצאת קרקע לצורך הקמת מחסן בסמיכות לשביל.

גמול ושכר טרחה - הצדדים הסכימו כי ישולם גמול למבקשים בסך 200,000 ₪ כולל מע"מ, שיחולק בחלקים שווים בין המבקשים.

הצדדים הסכימו כי שכ"ט לבא-כוח המבקשים יעמוד על 800,000 ₪ לא כולל מע"מ, ויחולק באופן הבא:

50% תוך 60 ימים מיום אישור הסדר הפשרה. יתרת הסכום תחולק בהתאם להתקדמות תכנית העבודה לביצוע ההנגשה – 25% תוך 21 חודשים מיום אישור הסדר הפשרה, 25% בתוך 42 חודשים מיום אישור הסדר הפשרה.

עמדת היועמ"ש היא כאמור שיש לשלם את המחצית השנייה של שכר הטרחה בתום ביצוע ההסדר, או לקבוע אבני דרך לתשלום בהתאם לביצוע ההסדר.

סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".

סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".

סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".

בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט [פורסם בנבו] (23.5.2012) (להלן: "עניין רייכרט") נקבע, כי השיטה הראויה לפסיקת שכר טרחה בתובענות ייצוגיות היא "שיטת האחוזים", שבמסגרתה נפסק שכר הטרחה כאחוז מסוים מתוך הסכום שנפסק לטובת הקבוצה בהסכם הפשרה :

"... אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן." (פסקה 11 לפסה"ד).

ולענייננו.

שיקולי תפוקה – התועלת שהביאה התובענה לקבוצה המיוצגת. הסדר הפשרה כולל הסדרה עתידית של התקלה נושא התובענה, והתחייבות לביצוע הנגשה מלאה של מערך התחבורה הציבורית בעיר נתניה. הסדר הפשרה כולל אף הטבות נוספות שיועילו לחברי הקבוצה: הקצאת קרקע למבנה שייעודו ישמש לאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות וקשישים, קיום אירועים לרווחת אנשים עם מוגבלויות, הפעלת חוג שבועי לאנשים עם מוגבלויות, וכן הנגשה עודפת – שביל אופניים נגיש לאנשים עם מוגבלויות, לרבות הקצאת קרקע לצורך הקמת מחסן בסמיכות לשביל.

שיקולי תשומה – השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם המבקשים ובא כוחם. הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן וכישורים בהגשת בקשת האישור, בניהול ההליך וכן בניהול וגיבוש הסדר הפשרה בעזרתה של המגשרת. אשר לסיכון – אני סבורה כי המבקשים נשאו בסיכון כבכל תובענה ייצוגית אשר מוגשת, כי התובענה תידחה וכי יחויבו בהוצאות.

שיקולי הכוונה ציבורית – חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. התובענה הייצוגית הביאה לאכיפת הדין בנושא חשוב שעניינו הנגשת תחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלויות. הנגשה זו מאפשרת לחברי הקבוצה להיות עצמאים ולתפקד כמו כלל הציבור בפן הרלבנטי.

התובענה נוהלה בצורה יעילה והוגנת ולתועלת הקבוצה.

לאור כל האמור, מצאתי לאשר את שיעורי הגמול ושכר הטרחה המוסכמים:

1. הגמול, בסך 200,000 ₪ כולל מע"מ, ישולם למבקשים בחלקים שווים בתוך 30 ימים מיום פסק הדין.

2. שכר הטרחה לבא-כוח המבקשים יעמוד על סך של 936,000 ₪ כולל מע"מ.

אשר למועדי תשלום שכר הטרחה, שהצדדים הסכימו כי בית המשפט יכריע בסוגיה זו. אני סבורה כי יש ממש בדרישת היועמ"ש כי התשלום יותנה בביצוע הסדר הפשרה. על כן, אני מורה כי שכר הטרחה לבא-כוח המבקשים ישולם באופן הבא:

• 50% משכר הטרחה בתוך 60 ימים מיום אישור הסדר הפשרה.

• 25% בתום 21 חודשים מיום אישור הסדר הפשרה, ובלבד שעד מועד זה תושלם לפחות מחצית מתוכנית העבודה ושעניין זה יאושר על ידי מנכ"ל העיריה בתצהיר ולאחר אישור בית המשפט. ככל שלא תושלם העבודה האמורה במועד זה יידחה התשלום בהתאמה.

• יתרת ה- 25% תשולם עם השלמת ההנגשה של תחנות האוטובוס, לרבות הנמכת המדרכות ויתרת הליקויים, כפי שהוסכם בהסדר הפשרה, ולאחר שמנכ"ל העיריה יאשר עניין זה בתצהיר, ולאחר קבלת אישור בית המשפט לכך.

   

  סוף דבר

לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

העירייה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקשים ולבא-כוחם, בהתאם למפורט בסעיף 59 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. בהודעה יפורטו כל הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות.

51נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 ימים מהיום, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורו, ישלח בא-כוח הקבוצה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.

הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין, בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות.

הצדדים ישלחו העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 19 בתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.

ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"ב, 20 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.