יהושע רייכרט נ' אינספייר אם.די בע"מ

פסק דין

התובע ששימש כמנהל הנתבעת ונינו בעל מניות שלה ,הגיש תביעה זו בגין תקופת עבודתו. התובע דורש בתביעתו זו הפרשי שכר בסך 72,133 ₪ לתקופת 1.9.08 ועד 23.11.08,כשהסכום כולל גם פדיון חופשה בסך 40,488 ₪,וכן סך 16,441 ₪ בגין הוצאות שונות כולל חשבונות המכשיר הסלולארי לחודשים אוק' נוב' 2008 פיצויי על ניתוק המכשיר והוצאות משפט.

הנתבעת בכתב ההגנה ביקשה לדחות את התביעה בנימוק כי התובע קיבל את מלוא ימי החופשה שנצברו לו ,ביום העסקתו ,21.72 ימים,וזאת על פי הסכם עימו ולכן כל תביעה לפדיון ימי חופשה דינה להדחות וזאת משהתובע ניצל ימי חופשה תוך תקופת עבודתו בנתבעת מבלי שדיווח על כך.

התובע הגיע להסכמה עם נציגי הנתבעת כי נסיבות סיום עבודתו בנתבעת לא יודעו ברבים ובהתאם להסכם סיום ההעסקה שולמה לתובע מלוא המשכורת ותקופת ההודעה המוקדמת שהסתיימה ב24.9.08 כולל פדיון חופשה ואין לתובע זכאות לתשלומים נוספים הנתבעים על ידו.

במועד הדיון בהוכחות העידו בפנינו התובע עצמו ומטעם הנתבעת העידו המנכ"ל מר אופיר פז ונשיא החברה הנתבעת מר אשר הולצר.

בתום החריקה הנגדית של העדים סיכמו הצדדים בפנינו כאשר התובע חזר ותבע את מלוא עילות התביעה כאשר לטענתו הסיכום עימו היה שימי החופשה יחושבו רק על פי ימי העבודה דהיינו 5 ימים בשבוע.

מטעם הנתבעת נטען כי דרך החישוב של תובע באשר לצבירת ימי החופשה אינה מתיישבת עם נוסח הסכם ההעסקה וכי יש לקבל את פרשנות הנתבעת להסכם וכי לחלופין זכאי התובע לכל היותר ל-7 ימי פדיון חופשה מעבר לסכומים ששולמו לו.

להלן הכרעתנו:

כאמור המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם התובע זכאי לחופשה, תוך ניצול חופשה בפועל עד תום ימי החופשה הצבורים,דהיינו עד מ24.8.08 ועד 23.11.08 תוך שבתקופה זו משולמת לו משכורת בצירוף מלוא התנאים הנלווים או שמא כטענת הנתבעת ביום 23.8.08 הסתיימו יחסי העבודה ולתובע שולם פדיון חופשה ואין הוא זכאי לכל תשלום נוסף.

התובע בעדותו טען כי סוכם בינו בוין מנהל הנתבעת כי בתום תקופת ההודעה המוקדמת הוא יינצל חופה שנתית צבורה. החברה בניגוד למוסכם עשתה חישוב על פיו פדתה את החופשה השנתית הצבורה וזאת תוך שקיזזה 10 ימים ,דבר העולה מעיון בתלוש ספטמבר 2008.

עוד טען כי החברה הודיעה בתחילת אוקטובר לחברת סלקום כי המכשיר שבידי התובע אבד ועקב כך נותק מכשיר הסלולארי שהיה ברשות התובע והוא היה מנותק למשך 6 ימים ועל כך זכאי הוא לפיצוי הנתבע.בחקירתו הנגדית אישר התובע כי החלו להתעורר אצלו הרהורים על פרישה מהחברה במאי 2008 אך החברה היא שהחליטה להביא את יחסי העבודה לידי סיום .

לגבי ימי החופשה הנתבעים טען התובע כי תבע 31.34 ימי חופשה מאחר ועל פי חוזה ההעסקה היה זכאי לצבירת ימי חופשה בימי העבודה של החברה וכי תבע גם הלנת שכר והוצאות משפט כמו גם פיצוי חל ניתוק המכשיר הסלולארי.

בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעת ענה התובע כי את התוספת בכתב יד בהסכם הפרישה הוא עצמו הכתיב על סמך סיכומים שהיו קודם.

מנהל הנתבעת מר אופיר פז ציין בעדותו כי מסר לתובע מכתב סיום העסקה ביום 24.8.08 מכתה שהוכן מראש וכי לא רצה לפגוע בתובע בהיותו עובד בכיר יחסית בחברה ולכן הוסכם כי אף שהתובע לא יהי נוכח בחברה לאחר מועד מסירת המכתב לא ייחשב הדבר כאילו הוא בחופשה וישולם לו על תקופת ההודעה המוקדמת בלי שזה יפגע בימי החופשה שנצברו.

חוזה ההעסקה של התובע כמו גם מכתב סיום ההעסקה נרשמו בשפה האנגלית.

עיין בנוסח המכתב, אשר סומן כנספח כ' 3 לכתב התביעה מלמד כי הנתבעת הכתירה את

המכתב כמכתב סיום העסקה.

תרגום מילולי של המכתב בקטע המודפס אומר כי העסקת התובע מסתיימת כאשר מועד סיום תוקן בכתב יד ל24 אוגוסט 2008 במקום ה-18 שהיה מודפס. עוד נאמר כי תקופת ההודעה המוקדמת מתחילה אף היא מיום 24 אוגוסט 2008 וכי כל התשלומים והקרנות שהם של התובע על פי חוק ישולמו לתובע במשכורתו האחרונה.

בכתב יד הוספו השורות הבאות:

Your absence during this period will not count as vacation time.