יובל נ' פיכטמן ואח'

פסק דין

1.מה טיבו של ההסכם שנכרת בין הצדדים שהינם מתווכי מקרקעין במקצועם, בתקופה הרלוונטית לתביעה? האם מדובר בהסכם לשותפות מלאה כטענת התובע, או בהסכם לשיתוף פעולה עסקי אשר לא הגיע לכדי שותפות, כטענת הנתבעים?

זוהי השאלה העומדת בבסיס המחלוקת המתעוררת בתביעה זו.

2.העובדות הרלוונטיות לענייננו הינן כדלקמן:

התובע הינו מתווך מקרקעין מורשה, והבעלים של משרד תיווך הידוע בשם "תיווך בנימינה".

הנתבעים גם הם מתווכי מקרקעין מורשים, וניהלו במשותף בבנימינה, עד לשלהי שנת 2003, משרד תיווך שהיה ידוע בשם "תיווך המושבה" או "נכסים במושבה".

3.לטענת התובע בינו לבין הנתבעים נכרת הסכם בעל פה בדבר שיתוף פעולה עסקי וחלוקה ברווחים, החל מחודש 10/97, שעל פיו סוכם בין הצדדים כדלקמן:

א.התובע והנתבעים יפנו זה לזה לקוחות אשר יתעניינו ברכישת נכסים באזור בנימינה וסביבתה.

ב.התובע והנתבעים יתחלקו באופן שווה בכל ההכנסות שיקבלו שני המשרדים מעסקאות בנכסים באזור בנימינה וגבעת עדה, ללא קשר לשאלה מי מהמשרדים גבה את עמלת התיווך מהלקוח בפועל.

ג.התובע והנתבעים ישאו במשותף בהוצאות שיוצאו לצורך עבודתם המשותפת, ובנטל העבודה שיידרש עבור הלקוחות.

יצויין כי בכתב תביעתו ובתצהיר עדות ראשית שלו ( ת/8 ) הגדיר התובע את מערכת היחסים בינו לבין הנתבעים כהסכם לשיתוף פעולה עסקי וחלוקה ברווחים, אם כי בעדותו ובטיעוניו הבהיר התובע כי המדובר בשותפות מלאה לכל דבר ועניין, שהתבטאה בין היתר בשותפות בהכנסות ( להבדיל מרווחים ) הנובעות מעסקאות באזור בנימינה וגבעת עדה, שנכרתו בתקופת "השותפות" באמצעות מי מהמשרדים, לרבות הכנסות מעסקאות שנסגרו שלא במאמץ משותף של שני המשרדים ( ראה עדותו בעמ' 25 ש' 17-15 ), בשיעור של 50% לכל צד.

4.לגרסת התובע, בשנת 1999 הסכימו הצדדים לשנות את ההסכם הנ"ל ככל שהוא מתייחס לנכסים בגבעת עדה, באופן שהתובע יקבל שליש מעמלת התיווך בגין עסקאות שיתבצעו באזור הנ"ל, ואילו הנתבעים יקבלו שני שליש מהעמלות הנ"ל.

5.לטענת התובע, במשך תקופה ארוכה נהגו הצדדים על פי הסכם זה, הציגו את משרדיהם כפועלים יחדיו, פרסמו מודעות במשותף, וביצעו מעת לעת התחשבנויות חלקיות ביניהם על פי החלוקה שתוארה לעיל.

6.באמצע שנת 1999, התעורר אצל התובע חשד ממשי שהנתבעים מסתירים ממנו מידע שמכוחו זכאי הוא לקבל מהם חלק מעמלות התיווך שנגבו על ידם. מכח יחסי השותפות הנטענים על ידו, הוא פנה אליהם בדרישה לחשוף בפניו את ספרי החשבונות שלהם על מנת לעמוד על כל העסקאות שהתבצעו עד לאותה תקופה, אך הנתבעים דחו את פניותיו הנ"ל בנימוק שאין הוא בגדר שותף, ומשכך לא מוטלת עליהם חובה לגלות בפניו את ספרי החשבונות שלהם, הכוללים בין היתר עסקאות תיווך שבוצעו על ידי משרדם ללא מעורבותו של התובע. עם זאת, הסכימו הנתבעים למסור לידי התובע רשימה של "עסקאות משותפות" שיצאו אל הפועל בתקופת השותפות הנטענת, אך התובע עמד על דרישתו להצגת הספרים.

7.משעמדו הנתבעים על סירובם בהצגת הספרים כאמור, הגיש התובע את התביעה דנן שבה עתר למתן פסק דין המצהיר על קיומו של הסכם שותפות בינו לבין הנתבעים כמתואר לעיל, וכן צו למתן חשבונות המחייב את הנתבעים לגלות בפניו פרטים מלאים לגבי כל העסקאות שנעשו על ידי משרדם בתקופת "השותפות" באזור בנימינה וסביבתה ( אם כי התברר שהכוונה לאזור גבעת עדה בלבד ), וכן למתן צו שיאכוף על הנתבעים לקיים את התחייבויותיהם הכספיות על פי ההסכם ולשלם לו את חלקו בעמלות התיווך שנגבו על ידם.

את תביעתו העמיד התובע לצרכי אגרה, על סך של 200,000 ₪.

8.הנתבעים הכחישו מכל וכל את הטענה בדבר קיום שותפות בינם לבין התובע, וטענו כי הקשר שהיה בינם לבין התובע התמקד בשיתוף פעולה עסקי שנועד למקסם את רווחי שני הצדדים. שיתוף פעולה זה התבטא, בין היתר, בחילופי מידע בין שני המשרדים לצורך הגדלת מאגר הנכסים ו/או הלקוחות של כל אחד מהם, וכפועל יוצא מכך, הגדלת היקף העסקאות המשותפות שיערכו באמצעותם, וכן בפרסום משותף ו/או עריכת טפסים משותפים במטרה להציג את שני המשרדים כרשת אחת גדולה מטעמים מסחריים. לעניין העמלות, הנתבעים הכחישו את טענת התובע בדבר זכאותו בעמלות שנגבו על ידם במסגרת עסקאות "לא משותפות" באזור הנ"ל, ואת החלוקה הגורפת בהכנסות שנטענה על ידו, וטענו כי הסיכום בינם לבין התובע חל אך ורק על עסקאות שנסגרו במאמץ משותף של שני המשרדים, כאשר התמורה מהעסקאות הנ"ל תחולק בין שני המשרדים בהתאם לתרומתו של כל אחד מהם בגיבוש העסקה, או בדרך אחרת שתוסכם נקודתית על ידם בהתאם לנסיבותיה של העסקה הנדונה, וזאת בדומה לדפוס שיתוף הפעולה שהיה נהוג באותו אזור בין המתווכים השונים. עוד טענו הנתבעים כי האזור המדובר הינו אזור קטן יחסית שהעסקאות המבוצעות בו ידועות לכל, במיוחד לתובע שהינו אחד מתושבי המקום הוותיקים, ומשכך פתוחה בפני התובע הדרך להגיש תביעה כספית בגין עסקאות משותפות "שנסגרו" בתקופת השותפות הנטענת, ואשר בגינן הוא לא קיבל עמלות לטענתו על פי המוסכם בין הצדדים.

9.לאור מהות המחלוקת הוחלט על פיצול הדיון בתביעה באופן שתחילה יידונו שני הסעדים הראשונים, היינו הסעד ההצהרתי לקיומו של ההסכם והסעד למתן חשבונות, ואילו הסעד הכספי יידון בשלב השני. במקביל, ולבקשת הצדדים, נעשה ניסיון מתמשך לפתור את המחלוקות ביניהם באמצעות הליך גישור שבמהלכו יתאפשר למגשר, בין היתר, לעיין בספרי החשבונות של הנתבעים, אולם הליך זה לא צלח לצערי, למרות הסכמת הנתבעים לדרך זו לטענתם.

10.העדויות

לאור טיבה של המחלוקת, נשמעו מטעם הצדדים עדים רבים.