יוסי י.ג. שיווק אביזרי חשמל בע"מ נ' שראל חסון נכסים בע"מ ואח'

החלטה

בקשה לתיקון כתב התביעה.

התובעת עותרת לתיקון כתב תביעתה על דרך של צירוף בעלי דין נוספים (משיבים 3-4 לבקשתה) והן על דרך של העלאת טענות נוספות כנגד משיבה 4, גב' אתי חסון. לטענת התובעת התיקון מבוקש בהזדמנות הראשונה, הוא יאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע באופן שלם. עוד נאמר כי אין בתיקון כדי לשנות מעילת התביעה המקורית או להוסיף עילה חדשה.

הבסיס לתיקון המבוקש בכל הקשור למשיבה 4, הגב' חסון, היא לצורך הרמת מסך בינה לבין המשיבות 1,3 וזאת על בסיס טענה לעירוב נכסים בין נכסיה הפרטיים של הגב' חסון ובעלה מר עמי חסון לבין נכסי החברות שבשליטת מר עמי חסון ולהברחת נכסי משיבות 1,3. כך, מפרטת התובעת העברות כספיות שבוצעו בין חשבון משותף לה"ה חסון לחברות בשליטתן ויצירת שעבודים לטובת קיום התחייבויות החברות שבשליטת בעלה של המבקשת. אין בבקשה טענה כי המשיבה היא בעלת מניות במי מן החברות והמשיבה 4 בתגובה טוענת כי אינה בעלת מניות במי מן החברות. עוד מבוקש לחייב את המשיבים לבקשה מכוח דיני שותפים ו/או מעוולים ביחד על פי פקודת הנזיקין ו/או על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט.

בתגובה טוענים הנתבעים כי דין הבקשה להידחות מהטעמים הבאים: ראשית, נאמר כי בניגוד לנטען יש בכתב התביעה כדי להוסיף טענות ועילות חדשות הן כנגד הנתבעים המקוריים והן כנגד הנתבעים שצירופם מבוקש. שנית, נאמר כי תיקון כתב התביעה במקרה זה לא ישרת את התכלית העומדת ביסודו והיא אפשרות לפסוק בשאלות השנויות במחלוקת בכתב התביעה המקורי.

דיון והכרעה

היעדר כל טענה ביחס למשיבה 3 – ע. חסון ובניו עבודות חשמל בע"מ

יש לדחות על הסף את בקשת התיקון ככל שהדברים אמורים בצירופה של משיבה 3, חברת ע. חסון ובניו עבודות חשמל בע"מ לכתב התביעה. הפוך והפוך בתצהיר התומך בבקשה ולא תמצא בו ולו טענה אחרת בעניינה של משיבה זו. משכך, ברי כי לא הורם הנטל להראות כי צירופה של משיבה 3 ישרת תכלית כלשהי. הבקשה לצירוף משיבה 3 נדחית אפוא.

הבקשה – האם בקשה לתיקון כתב התביעה או לצירוף בעל דין;

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט לצרף בעלי דין חיוניים כדי לאפשר לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה והכוונה היא לפלוגת אות העולות מכתב התביעה המקורי. המבחן לצירוף אינו נוחותו ותועלתו של התובע אלא השאלה האם הצירוף דרוש לשם הכרעה בשאלות המתעוררות עקב הגשת התביעה. בענייננו, לא שוכנעתי מנימוקי בקשת התובעת כי ללא צירוף משיבים 3-4 לא יתאפשר לבית המשפט לפסוק בפלוגתאות העולות מכתב התביעה המקורי. לגבי משיבה 3 וצירופה חיוויתי דעתי לעיל. לגבי הגב' חסון אתי, לא ברור כיצד הרמת מסך בינה לבין החברות משרת את התכלית של הכרעה שלמה ומלאה בפלוגתאות העולות מכתב התביעה המקורי.

עד כה דנו בבקשה בהתבוננות דרך "משקפיה" של תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי. גם התבוננות דרך "משקפיה" של תקנה 92 לתקנות הנ"ל מובילה לטעמי לתוצאה זהה. המבחן לתיקון על פי תקנה 92 הוא האם יאפשר התיקון לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (רע"א 2345/98 דנגור נ' לבנה, פ"ד נב [3] 427]. בענייננו, נראה כי התיקון אינו מסייע, ולפחות אין טענה מנומקת כי הינו מסייע, להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת כעולה מכתב התביעה המקורי. ברור הוא, לטעמי, כי שאלת חיובה של הגב' חסון בחובות מי מן התאגידים אינה עולה מכתבי הטענות המקוריים כך שאין בצירוף כדי לסייע בהכרעה בשאלות אלה.

מעבר לנדרש אציין כי חיובה של הגב' חסון יכול להיעשות על פי סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999. עיון בסעיף זה מלמד כי עניינו הוא הרמת מסך בין בעל מניות בחברה לבין החברה. אין בתצהיר התומך בבקשה טענה כי הגב' חסון היא בעלת מניות במי מן התאגידים שצוינו כמשיבים בבקשה זו והגב' חסון כפרה בתגובה לבקשה זו בכך שהינה בעלת מניות. בהינתן שהגב' חסון אינה בעלת מניות ספק אם קיימת אפשרות להרים את המסך בינה לבין החברות שצוינו כמשיבות לבקשה בהתאם להוראות חוק החברות. ברם, נוכח מסקנותיי האמורות אינני מכריע בעניין.

נוכח האמור נראה כי דין הבקשה להידחות בין אם תוכרע כבקשה לצירוף בעל דין ובין אם תוכרע כבקשה לתיקון כתב תביעה. נוכח מסקנה זו אין צורך להכריע בשאלה אם יש בתיקון כדי להוסיף לכתב התביעה עילה חדשה או שמא מדובר בהותרת עילת התביעה המקורית על כנה.

סוף דבר

לאור האמור הבקשה נדחית. התובעת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 750 ₪.

ניתנה היום, ח' ניסן תשע"א, 12 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.