לפניי תביעתה של התובעת להשבת סך של 48,000 ₪ שנגבה ע"י הנתבעת בקשר עם הטובין שייבאה התובעת ארצה וכן להורות לתובעת לסווג את הטובין שיובאו והידועים בשם "ג'ירופלן" כמסוק, קרי סיווג 88.02.1100 בהתאם לצו המכס.
דין התובענה להתקבל בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
מכוח סמכותי ע"פ דין אני מורה על תיקון טעויות סופר שנפלו בפרוטוקול הדיון כדלקמן:
בעמ' 5, שורה 23 במקום "לך" יש לרשום "לכך".
בעמ' 9, שורה 21 במקום "א" יש לרשום "לא".
בעמ' 13, שורה 23 במקום "י" יש לרשום "לי".
בעמ' 14, שורה 9 במקום "אל" יש לרשום "לא" ובמקום "ואוני" יש לרשום "ואיני".
בעמ' 16, שורה 19 לאחר המילה "לא" יש לרשום "יודע".
בעמ' 17, שורה 18 במקום "תאריך" יש לרשום "תעריף".
בעמ' 17, שורה 22 במקום "באמת" יש לרשום "באמנת".
העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה
- התובעת הינה, ביחד עם בעליה מר יורם פריילינג, הבעלים המשותף של כלי הטיס נושא התובענה. התובעת היא זו שממנה נגבה מס הקניה שהשבתו מתבקשת בתובענה זו ועל כן היא לבדה בעלת הדין הנכונה.
- הנתבעת הינה מי שגבתה מהתובעת את מס הקניה נושא התובענה. הנתבעת הינה מי שאחראית על קביעת סיווגים לצרכי מס ועל גביית מסי קנייה ומכס.
- ביום 02.10.2013 רכשה התובעת את כלי הטיס. התובעת הגישה בקשה לרישיון ייבוא וסימנה בטופס, שנכתב ע"י מנהל התובעת, את הסיווג 88.02.20900, שהוא הסיווג לו טוענת הנתבעת כיום. הבקשה אושרה וביום 31.10.2013 הפיקה הרשות המוסמכת, משרד התחבורה – גף ייבוא, רישיון ייבוא בו צוין הסיווג שנרשם בבקשה האמורה. על רישיון הייבוא חתומה הגב' סימה לוי.
- בכתב התביעה טענה התובעת כי בשל הצרת המכס ועיכוב שנוצר במשלוח מגרמניה לישראל נערכה בדיקה ע"י נציג המכס הגרמני ולאחר שנציג המכס הגרמני ווידא כי בתעודת המשלוח מופיע הסיווג הנכון, 88.02.1100, הועמס המשלוח לישראל. בארץ התבררה לתובעת אי ההתאמה בסיווג בין הבקשה שהגישה לבין תעודת המשלוח ועל כן פנתה התובעת לגב' לוי ממשרד התחבורה וביקשה לשנות את הסיווג לזה המופיע בתעודת המשלוח. הבקשה אושרה, הסיווג שונה לסיווג לו טוענת התובעת כיום וכלי הטיס שוחרר.
- בחלוף שנתיים מאז שחרור כלי הטיס מהמכס נערכה ביקורת של נציגי המכס אצל התובעת ובעקבותיה הודיעה הנתבעת לתובעת כי הסיווג הנכון הינו מטוס אחר ולא מסוק כפי שכבר נקבע ואז נדרשה התובעת לשלם את מס הקניה. דין ודברים שהתנהל בין הצדדים לא צלח ובסופו של יום מימשה הנתבעת את הסך של 48,000 ₪ מתוך הערבות הבנקאית שהפקידה התובעת עת קיבלה את דרישת התשלום. הסכום האמור הינו הסך אותו תובעת התובעת בחזרה.
- הנתבעת התייחסה בכתב ההגנה, בין היתר, לחוות דעתו של מר שהמי מטעם התובעת וטענה כי מדובר בחוות דעת משפטית שעוסקת בפרשנות דברי חקיקה בלבד כאשר מלאכה זו נתונה לבית המשפט. הנתבעת טענה כי בכל מקרה אין מדובר בעד מומחה וכי אין למר שהמי שום ידע מקצועי שאין לבית המשפט בעניין זה.
- בכתבי הטענות התייחסו הצדדים בהרחבה יתירה לאופן הפעולה של כלי הטיס נושא התובענה וכל אחד מהם סבר כי אופן הפעולה תואם את עמדתו, התובעת כי מדובר במסוק ואילו הנתבעת כי אין המדובר במסוק אלא בכלי טיס אחר.
- התיק נקבע לשמיעת הראיות. מטעם התובעת העידו מנהלה, מר יורם פריילינג, וכן עו"ד שי שהמי שנתן חוות דעת מטעמה ומטעם הנתבעת העיד מר דני שיצמן אשר במועד החתימה על תצהירו שימש כמנהל תחום בכיר אכיפה בבית המכס בחיפה ובמועד הרלוונטי לתובענה שימש כמעריך ראשי במכס חיפה.
- בתום הדיון, בו הוצגו ע"י הצדדים שניהם סרטונים, ביקשו הצדדים לסכם טענותיהם בכתב וכך נעשה.
- אין בין הצדדים מחלוקת ביחס לעובדות הרלוונטיות והמחלוקת נוגעת אך ורק לסיווגו של כלי הטיס שייבאה התובעת ארצה, המכונה ג'ירופלן (להלן: "כלי הטיס"), בהתאם לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ב – 2012 (להלן: "הצו").
האם עסקינן במסוק שלנוכח מאפייניו הספציפיים פטור ממכס וממס קניה או שמא מדובר בכלי טיס אחר שפטור ממכס אך מחויב במס קניה בשיעור של 15%. מסוק או כלי טיס אחר? זו השאלה הטעונה הכרעה. וההכרעה היא כמובן פרשנית.
- הצדדים גם אינם חלוקים על שלבי הבדיקה לצורך סיווג טובין בקשר עם הצו כפי שנקבעו בפסיקה ושניהם התייחסו לאותה הלכה (ראו ס' 16 לכתב התביעה וס' 15 לכתב ההגנה). הצדדים גם אינם חלוקים על כך שמראה כלי הטיס אינו זה שקובע את סיווגו (ראו ס' 23 א' לכתב התביעה וס' 14 לכתב ההגנה).
דיון והכרעה
הגדרת המונח "מסוק" במילון אבן שושן
- בחקירותיהם התייחסו מר שהמי מטעם התובעת ומר שיצמן מטעם הנתבעת להגדרת המונח "מסוק" במילון אבן שושן. מר שהמי ציטט את ההגדרה לשיטתו והתייחס גם להגדרת המונח "הליקופטר" במילון אבן שושן ואילו מר שיצמן העיד כי אינו זוכר את ההגדרה המדויקת והתייחס אליה בקווים כלליים.
- למען הסדר הטוב ועל מנת למנוע מחלוקות לשוניות נפרט עתה את ההגדרה הלשונית כמופיע במילון אבן שושן. ראשית, כאשר נפנים למילון אבן שושן להגדרת המונח "הליקופטר" ישנה הפניה לערך "מסוק". אין הגדרה נפרדת להליקופטר.
באשר למונח "מסוק" הרי שההגדרה היא "מטוס המתרומם באויר בקו מאנך בעזרת מדחפים המסתובבים במצב מאזן. המסוק עשוי לשהות באויר במקום אחד ללא תנועה". ההגדרה אינה מתייחסת לאופן הנחיתה. המשך ההגדרה מתייחס לשימושים של המסוק אך אלו אינו רלוונטיים לענייננו.
- מאחר והגדרת המונח "מסוק" כוללת התייחסות למילה "מטוס" נפנה להגדרת מונח זה במילון אבן שושן.
"מטוס" מוגדר כ"אוירון, כלי הטס באויר בכוח המנוע אשר בו". ההגדרה מצומצמת למדי ואינה מביאה בחשבון כוחות עילוי אשר רלוונטיים גם הם לתנועתו של המטוס באוויר אך היא כאמור שונה מהגדרת מסוק המתייחסת לקיומו של מדחף, ליכולת להמריא אנכית וליכולת של המסוק לשהות באוויר ללא תנועה. המשך הגדרת המונח "מטוס" מתייחס גם הוא לשימושים וגם עניין זה אינו רלוונטי לענייננו.
- ככל שהדבר נוגע להבדל הלשוני הרי שמסוק, להבדיל ממטוס, הינו כלי טיס היכול להתרומם באוויר בקו מאונך בעזרת מדחפים וכן יכול לשהות באוויר במקום אחד ללא תנועה. באשר להבדל האחרון דומני כי הכוונה היא להיעדר תנועה של המסוק עצמו אך ברי כי המדחף עצמו חייב לנוע שהרי ללא תנועה כלשהיא המסוק הינו חפץ ככל חפץ אחר וגם הוא נתון לכוח הכבידה וללא תנועה ייפול ארצה.
חוות דעתו של מר שהמי מטעם התובעת
- לכתב התביעה צירפה התובעת חוות דעת של עו"ד שי שהמי. מעבר להיותו עורך דין, לניסיונו בעולם המשפט ולהיותו מנכ"ל חברת כלל תעופה (שתחום עיסוקה אולי נלמד משמה אך לא צוין בפירוט בחוות הדעת) ציין מר שהמי בחוות דעתו כי משנת 1980 ועד לשנת 1992 שימש כראש מינהל התעופה האזרחית. חוות הדעת עוסקת בהגדרות של מונחים שונים בדינים שונים שאין ספק כי הם בתחום היכרותו של מר שהמי.
- בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי חוות הדעת אינה קבילה ואין לה כל משקל וכי ידיעותיו של מר שהמי אינן טובות מאלו של בית המשפט. גם בדיון טען בא כוחה המלומד של הנתבעת לעניין זה. חרף ההתנגדות לעצם הגשת חוות הדעת התרתי את הגשתה ומר שהמי נחקר על חוות דעתו.
בנסיבות בהן מר יוגב מטעמה של הנתבעת, אף שלא הובא לעדות, מציין במכתבו מיום 01.08.2016 כי "לצורך הכנת תשובתי נעזרתי גם בהסברים שקיבלתי מנציג רת"א המומחה בתחום" לא ראיתי לפסול מראש את חוות דעתו של מר שהמי, שהיה ראש מינהל התעופה האזרחית במשך 12 שנה ולא ראיתי מקום להימנע משמיעת עדותו.
- בחקירתו נשאל מר שהמי הן לגבי הגדרותיהם של המונחים שבמחלוקת והן לגבי נתונים טכניים. בעוד שביחס לשאלות הנוגעות לפרשנות היטיב מר שהמי לנסח את תשובותיו הרי שביחס לנתונים הטכניים לא ידע מר שהמי להשיב.
מר שהמי לא ידע להשיב לגבי משקלו של כלי הטיס, לא משקלו העצמי ולא משקלו בעומס מירבי. מאחר ועניין זה אינו דרוש להכרעה נניח זאת בצד.
אלא שבאשר למחלוקת העיקרית בין הצדדים, לפחות לשיטתה של הנתבעת כפי שהוגדרה בס' 10 לכתב ההגנה, קרי התקדמותו האופקית של כלי הטיס, וביחס לחיבורו של המדחף למנוע השיב מר שהמי כי "זה לא רלוונטי לסוגיה שבמחלוקת".
סבורני כי תשובה זו אכן מעידה כי ביחס למחלוקת עצמה לא הייתה לחוות דעתו של מר שהמי תרומה להכרעה בתיק זה.
- מחקירתו של מר שהמי אכן התברר כי עיקר ידיעותיו הן אכן בתחום ההגדרות בדיני התעופה. אין ספק כי לנוכח ניסיונו מכיר מר שהמי את התחום היטב אך כפי שטענה בצדק הנתבעת בכתב ההגנה בעניין זה של ההגדרות והפרשנות הטעונה הכרעה אין למר שהמי שום עדיפות על פני בית המשפט.
גם אם נניח לצורך הדיון כי היכרותו של מר שהמי עם תחום משפט התעופה הוא אכן מעמיק יותר מזה של בית המשפט הרי שאין הדבר מעלה ואינו מוריד שעה שההכרעה בשאלה המשפטית נתונה לבית המשפט.
אין בחוות הדעת שום התייחסות טכנית לאופן הפעולה של כלי הטיס ובנסיבות בהן זו עיקר המחלוקת בין הצדדים אין לחוות הדעת תרומה להכרעה בתיק זה, חרף ניסיונו הרב והמקצועי של מר שהמי בתחום "משפט התעופה" כפי שהוא עצמו הגדיר בחקירתו הנגדית (עמ' 4, שורה 2).
מר שהמי העיד, ועדותו מהימנה עליי כמובן, כי "כאשר אני רואה את התעריף מסוק אני מסתכל מזווית ראיה של תעופה. מה זה מסוק בעולם התעופה, בתקנות ובמשפט התעופה בקובץ התקנות אין מונח כזה מסוק...".
- בחקירתו העיד מר שהמי כי "לכן אם אתה שואל אותי לכן אני צריך לחשוב למה התכוון המחוקק בתעריף המכס כאשר הוא ציין שמדובר במסוק. מסוק זה מונח שהעם משתמש בו". מכאן עבר מר שהמי להעיד על ההגדרות של המונח מסוק במילון אבן שושן וכאמור, בעניין זה אין למר שהמי עדיפות על פני בית המשפט או על פני מר שיצמן מטעם הנתבעת.
- ועוד, בחקירתו העיד מר שהמי כי "בחוות דעתי הגעתי למסקנה שאנשי המכס כתבו את המושב מסוק הם התכוונו למושג רוטורקרפט שזה המושג המקובל העולם התעופה הבינלאומי. אין ספק שג'ירופלן הוא רוטורקרפט".
בכל הכבוד הראוי, דומני כי אין מדובר במסקנה אלא בהשערה. לא ראיתי כיצד הגיע מר שהמי למסקנה אודות כוונותיהם של מי שניסחו את הצו מבלי שאלו נחקרו ומבלי שהובאה ראיה כלשהיא ביחס לכוונת המנסח בזמן אמת. לא הוכח כי מי שניסח את הצו ובחר במנוחים שונים אכן היה בעל ידע רחב בתחום התעופה האזרחית באופן שמאפשר להגיע למסקנה כי מי שניסח את הצו אכן התכוון כי מסוק הינו רוטורקרפט.
שינוי הסיווג לבקשת התובעת
- אין מחלוקת כי בבקשה לקבלת רישיון ייבוא רשם מנהל התובעת את הסיווג שלו טוענת כיום הנתבעת. בחקירתו העיד מנהל התובעת כי "זה הסיווג של כלי טיס אז. מאחר ולא הייתי מצוי בסווגי מכס שאלתי מכרים שייבאו כלי דומה מה הסיווג שהם רשמו וזה מה שרשמתי". עדותו זו מהימנה עליי לחלוטין ולא שוכנעתי כי הרישום שביצע מנהל התובעת מהווה הכרה בסיווג 2090 לו טוענת הנתבעת ולא שוכנעתי גם כי מנהל התובעת היה מצוי בסיווגים באותה עת או בכלל.
סביר יותר כי מנהל התובעת אכן לא התעמק בעניין בשעתו. כך או אחרת, עניין זה אינו דרוש להכרעה שכן המחלוקת בין הצדדים בשאלת הסיווג נגזרת מאופן הפעולה של כלי הטיס ולא מעצם הרישום של מנהל התובעת על גבי הבקשה לקבלת רישיון ייבוא. לא התובעת היא הקובעת את הסיווג, לא לטוב ולא לרע.
- מנהל התובעת נשאל בחקירתו ביחס לבקשה לשינוי הסיווג והוא השיב כי "כאשר ניירת הייבוא הגיעה ראיתי שהסיווג שונה בלי להבין אם מדובר בכלי טיס שונה רוטורקרפט כדי לא לשבש את היבוא פניתי למשרד התחבורה למחלקת השחרורים לשנות את הסיווג".
עדותו זו מהימנה עליי לחלוטין ולא שוכנעתי כי הדבר נעשה בכוונת זדון וסביר יותר כי הדבר אכן נעשה על מנת שתהא התאמה למסמכים שהגיעו מגרמניה שבהם צוין הסיווג 1100, שהוא הסיווג לו טוענת התובעת.
- אין מחלוקת כי בקשתה של התובעת לשינוי הסיווג אושרה והסיווג שונה לסיווג 1100. בחקירתו העיד מר שיצמן כי "משרד התחבורה לא מאשר סיווגים...משרד התחבורה רושם ברישיון היבוא את פרט המכס שרושם המבקש". תשובה זו לא נסתרה והיא מהימנה עליי.
אף שלא נשמעה עדותה של הגב' לוי ממשרד התחבורה אשר אישרה את שינוי הסיווג ולא ניתן לדעת מה היו השיקולים שהביאו להיעתרות לבקשת התובעת, האם אכן מדובר באישור אוטומטי של השינוי המבוקש או שמא הבקשה נבחנת לגופה, ברי כי מדובר בשתי מערכות דינים שונות. העובדה כי משרד התחבורה אישר את שינוי הסיווג אינה מהווה קביעה כי זהו הסיווג המכון לצורכי מס. בכך כי ביחס לעובדה מסוימת יכולות לחול שתי מערכות דינים שונות אין כל חידוש וכך גם בענייננו.
- יכול אמנם ויש מקום ליצור מערכת משולבת שתייצר התאמה בין שתי מערכות הדינים או לפחות תשתמש במינוחים דומים וזאת על מנת להגביר את הוודאות שהאזרח מצפה לה אך לא שוכנעתי, ולא נטען, כי נפל פגם בפעולתה של הנתבעת, על זרועותיה השונות, בעניין זה וסביר כי השינוי שבוצע ע"י משרד התחבורה לא נועד על מנת להוות קביעה לצורכי מס.
- המסקנה מן האמור הינה אפוא כי לאישור שינוי הסיווג כפי שביצע משרד התחבורה אין רלוונטיות להכרעה במחלוקת.
שיטת הסיווג של הנתבעת
- בכתב ההגנה פירטה הנתבעת את שיטת הסיווג. בחקירתו העיד מר שיצמן כי "יש במכס כללי סווג" ובהמשך העיד כי "שאני בא לסווג מוצר טובין אני מנסה הבין את המשמעות על פי סף תעריף המכס...אני בודק האם המוצר דומה למסוק או למטוס או לכלי טיס אחר".
מר שיצמן העיד כי הגדרתו של היצרן הגרמני אינה מעניינת אותו (עמ' 17) והעיד כי "אני לא יודע איך היצרן והמכס הגרמני מסווגים וזה לא מעניין אותי אני נעזר בצו תעריף המכס ועל פי אמנת בריסל לקבוע את הסיווג. אני לא הולך לפי היצרן".
אין כל פסול בכך כי הסיווג לא נקבע לפי הגדרות היצרן שהרי שליצרן עשויים להיות שיקולים שונים משיקוליה של המדינה ואכן ראוי כי המדינה, הנתבעת בענייננו אך גם מדינת המקור בה מיוצרים הטובין, תקבע לעצמה את שיטת הסיווג.
מר שיצמן העיד כי אמנת בריסל, שלא הוצגה בדיון, "מחייבת ברמה של 6 ספרות, פרט מכס ישראלי הוא בן 8 ספרות. סעיפי משנה היא על פי החלטה של המדינה עצמה". יש היגיון רב בתשובה זו ותשובתו של מר שיצמן לפיה האמור בס' 5 למכתבו מיום 20.01.2016 הוא ציטוט מדויק מאמנת בריסל מהימנה עליי לחלוטין והיא לא נסתרה.
- לגופו של עניין העיד מר שיצמן כי "בפרט 88.02 יש חלוקה לשני דברים עיקריים: מסוקים ומטוסים וכלי טיס אחרים. אני צריך לבדוק אם הכלי מתאים יותר להגדרת מסוק או להגדרת מטוס או כלי טיס אחר. אחרי שבדקתי אין לכלי את הנתונים שתואמים למסוק אלא זה שילוב של מסוק ומטוס וזה נכנס בהגדרה של כלי טיס אחרים" ובהמשך העיד כי "גירופלן זה לא בדיוק מסוק ולא בדיוק מטוס. אתה מחפש הגדרה לשם שהיצרן קרא לכלי...אם היצרן היה קורא לו הליקופטר אז הייתה לו פחות בעיה".
- בתשובה לשאלת בית המשפט השיב מר שיצמן כי בסיווג 2090 "יש מענה לכלים מיוחדים ולכן הכלי צריך לביות מסווג שם. כרגע אין ספק מבחינתנו" ובהמשך העיד כי "במקרה הזה לא הייתה התלבטות".
- בהמשך העיד מר שיצמן באופן ברור ביחס לשיטת הסיווג של הנתבעת ואף שעדותו הייתה מהימנה עליי לחלוטין מצאתי בה קושי משפטי גרידא. מר שיצמן העיד כי "שיש מחלוקת בין פרטי המכס הולכים תמיד לפרט האחרון. זו שיטת הסיווג של המכס. יש 9 כללי סיווג שהם מסובכים יותר. שיש מחלוקת בין 2 פרטי מכס שיכולים לבוא בחשבון הולכים לפרט האחרון. פה היה קשה לקבוע את מהות הכלי".
מר שיצמן אינו שולל אפוא את האפשרות כי ניתן לסווג את כלי הטיס כמסוק וטוען כי שני פרטי הסיווג, מסוק מחד וכלי טיס אחר מאידך, יכולים לבוא בחשבון ורק מחמת שהיה קשה לקבוע את מהות הכלי סווג כלי הטיס כברירת מחדל בסיווג האחרון שהוא 2090 שבו יש מס קניה.
מר שיצמן לא פירט בתצהירו או בעדותו מה הם אותם תשעה כללי סיווג מסובכים יותר כהגדרתו ולא הסביר האם נעשה בהם שימוש לצורך בחירה בסיווג הנכון ולצורך קביעת מהות הכלי על מנת להתגבר על הקושי לו טען ולא הסביר מדוע לא נעשה בהם שימוש, אם אכן לא נעשה. בכך מצאתי קושי של ממש.
- לטעמי, קודם שמפעילה הרשות המוסמכת את ברירת המחדל של קביעת הסיווג לפי הפרט האחרון כפי שהעיד מר שיצמן עליה למצות את האפשרות לקבוע באופן פוזיטיבי את הסיווג המדויק של הטובין המובאים בפניה. לא הוכח כי כך נעשה במקרה זה.
- אף שנטל ההוכחה ביחס לתובענה מוטל כמובן על התובעת יש לזכור כי הנתבעת היא שהחליטה, בחלוף שנתיים משחרור כלי הטיס מהמכס, לשנות את הסיווג שאושר לתובעת ע"י משרד התחבורה. זו כמובן זכותה שכן הסיווג שנקבע ע"י משרד התחבורה לבקשת התובעת אינו מחייב אותה אך לכל הפחות עליה לנמק היטב את קביעתה.
העובדה כי נטל ההוכחה מוטל על התובעת בוודאי שאינו יכול להביא לכך כי התובעת היא זו שתצטרך להסביר את החלטתה של הנתבעת ביחס לסיווג כלי הטיס.
- לתצהירו של מר שיצמן צורף מכתבו של מר יוגב מיום 01.08.2016. מר יוגב, כאמור במכתב, הינו מהנדס והוא משמש כמנהל תחום רכב וצווים. הנתבעת לא העידה מטעמה את מר יוגב ולפיכך לא ניתן להתייחס לאמור במכתבו.
יתירה מזו, בהתחשב בתוארו של מר יוגב נראה סביר כי הניתוח המופיע במכתבו אכן נסמך על הסברים שקיבל מאחרים. במכתבו מציין מר יוגב כי "לצורך הכנת תשובתי נעזרתי גם בהסברים שקיבלתי מנציג רת"א המומחה בתחום". אין שום פירוט מי הוא אותו "מומחה בתחום" ואין שום פירוט ביחס להסבר שניתן ולשאלות שנשאלו ע"י מר יוגב ולנתונים שהוצגו.
אין שום אפשרות לדעת האם מר יוגב מסר למי שנועץ עמו את כל הנתונים הרלוונטיים וכן את פניית התובעת ואת עמדתה. אין גם שום פירוט ביחס לשאר הבדיקות שעשה מר יוגב קודם שנתן את התשובה והרי במכתבו הוא מציין כי נועץ "גם" בנציג רת"א. "גם" פירושו כי היו מקורות מידע אחרים ואלו לא פורטו.
מדובר אפוא לא רק בעדות שמועה ביחס לתיק הנוכחי אלא גם עצם ההסבר המופיע במכתב מהווה עדות שמועה שכן הוא נסמך, כך סביר שאירע, על הסבר שקיבל מר יוגב מאדם אחר וזאת בהיעדר ראיה ביחס למומחיותו של מר יוגב עצמו בתחום.
ודוקו, אם מר יוגב עצמו הוא מומחה בתחום יש להניח כי לא היה לו צורך להתייעץ עם אדם אחר. כך או אחרת, מר יוגב לא העיד מטעם הנתבעת ועל כן אין למכתבו שום משקל לצורך הכרעה. נבחן עתה את תשובתו של מר שיצמן מיום 20.01.2016 ואת הבדיקות שהוא עצמו ערך.
- בס' 2 למכתבו מיום 20.01.2016 מציין מר שיצמן "ע"פ ממצאי החקירה...". אין פירוט איזו חקירה נערכה, מתי ובהסתמך על מה. בס' 3 ובס' 4 למכתבו מתאר מר שיצמן את ההגדרות של כלי הטיס ואת דרך הפעולה שלו. כפי שצוין בכתב ההגנה מדגיש מר שיצמן את ההבחנה העיקרית והיא כי המדחף של כלי הטיס מסתובב באופן חופשי ואינו מונע במנוע, להבדיל ממסוק.
- בחקירתו נשאל מר שיצמן ביחס למקורות המידע של האמור בס' 17 לתצהירו, שחלקו הוא הדברים שנכתבו במכתבו מיום 20.01.2016, והוא השיב כי "חלק מהציטוט הוא מויקיפדיה...אנו מנסים לתת לצי שפוה את התשובה הכי פשוטה ושימוש בויקיפדיה הוא דרך לפשט את התשובה. במקרה הזה ציטטתי מויקיפדיה, לא זוכר אם ציטטתי מילה במילה".
הרצון ליתן תשובה פשוטה הוא כמובן לגיטימי וראוי בהחלט אך הדרך להשיג את אותה מטרה אינה יכולה להיעשות באופן שבו קביעת עמדתה של הנתבעת תיעשה באמצעות חיפוש המידע בויקיפדיה ובפרט בנסיבות בהן ניתן קודם לנסות ולהתייעץ עם מומחים בתחום.
אין ספק כי ויקיפדיה מספקת מידע רב אך בוודאי שלא ניתן לקבוע כי כל המידע האמור הוא נכון, אמין ומדויק. עוד העיד מר שיצמן בחקירתו כי "דיברתי גם עם אנשים בתחום, פתחתי את מילון אבן שושן כמו מר שוהמי, הסתכלתי במילון מקצועי שנקרא ובסטר, צפיתי בסרטונים ביוטיוב ובאתר היצרן שם יש סרטונים על כלים זהים".
מר שיצמן לא ידע לומר מה מתוך האמור בס' 17 לתצהירו נסמך על ויקיפדיה ומה לא ומעבר לכך לא פירט עם אלו "אנשים בתחום" הוא התייעץ. לא ניתן לקבוע אפוא כי נערכו הבדיקות המקיפות הנדרשות על מנת לקבוע את הסיווג ובפרט בנסיבות בהן ברירת המחדל הינה לקבוע את הסיווג האחרון ברשימה, סיווג 2090, שבו מוטל מס קניה על הטובין, אפשרות שללא ספק פוגעת בנישום.
- מייד לאחר תשובתו ביחס לסרטונים הוצג למר שיצמן סרטון ע"י התובעת. התנגדותה של הנתבעת להצגת הסרטון, שבהמשך הציגה סרטון מטעמה, נדחתה מהנימוקים שצוינו בהחלטה. מר שיצמן העיד לאחר שצפה בסרטון כי אינו יודע האם מדובר באותו כלי טיס והעיד כי "לא יודע איזה מנוע מורכב, איני יודע מה הנתונים הטכניים שלו". התשובה היא כמובן סבירה אך נזכור כי מר שיצמן שאחד ממקורות המידע שלו כהגדרתו היה סרטונים מיוטיוב לא הציג את הסרטונים בהם צפה ואשר הביאוהו למסקנה, גם אם ביחד עם מקורות מידע נוספים לשיטתו כי כלי הטיס צריך להיות מסווג בסיווג 2090.
- מר שיצמן העיד כי אינו זוכר באיזה סרטונים צפה. וכאילו לא די בכך הרי שבחקירתו אישר מר שיצמן כי "סרטונים ומקורות אחרים הם לא חלק מכללי הסיווג". אין בכל פסול כמובן וסיווגים אכן לא אמורים להיקבע לפי סרטונים ביוטיוב אולם בנסיבות בהן לא פורטו מקורות המידע שהביאו לקביעה כי הסיווג שיש להחיל הינו 2090 לא ניתן לקבל את המסקנה אליה הגיעה הנתבעת.
תשובתו של מר שיצמן בחקירתו ולפיה "פה היה קשה לקבוע את מהות הכלי" תומכת באפשרות כי קביעת הסיווג הייתה ברירת המחדל וזאת בטרם נערכו הבדיקות המקצועיות הדרושות לקביעת הסיווג.
- נדגיש: אין כל פסול אוטומטי בברירת מחדל של קביעת הסיווג לפי הפרט האחרון אולם ברירת מחדל כשמה כן היא: ברירת מחדל ובה יש לבחור רק כאשר מוצו כל האפשרויות האחרות לקבוע סיווג מדויק יותר. אין כמובן שום חובה כי אותו סיווג מדויק ייטיב עם התובעת אולם התובעת זכאית כי קודם שיוטל עליה מס תיערך בעניינה בדיקה מקיפה. לא הוכח כי כך נעשה בענייננו.
- כאשר נשאל מר שיצמן ביחס לנתונים הטכניים של כלי הטיס הוא לא ידע להשיב לגופו של עניין (עמ' 16-17). נתייחס לכך בהמשך אולם נדמה כי תשובות אלו מתיישבות עם האפשרות המסתברת כי לא הידע המקצועי של מר שיצמן הוא שהביאו אותו לקבוע את הסיווג.
- עדותו של מר שיצמן מעידה באופן ברור כי הנתבעת מכירה בכך כי כלי הטיס משלב תכונות של מסוק ושל מטוס גם יחד וכי קביעת הסיווג נעשתה רק מאחר ולא ניתן היה למצוא הגדרה מדויקת אחת. נדמה כי המחלוקת הסיווגית, ולא המאפיינים הספציפיים של כלי הטיס, הם שהכריעו את הכף מבחינתה של הנתבעת והביאו לכך כי הכלי יסווג בסיווג 2090 שבו יש מס קניה בשיעור של 15%.
- סבורני כי דרך זו הינה בניגוד לתכלית החקיקה ולפסיקה הנוהגת. לטעמי, כאשר ישנה מחלוקת בין פרשנויות שונות יש לבחור בפרשנות שהיא לטובת הנישום. לא מצאתי לקבל את תשובתו של מר שיצמן ולפיה "לא היה נישום אלא הייתה מחלוקת סיווגית".
חוקים, והצו בכלל זה, נועדים לשרת בני אדם וגופים ובענייננו התובעת, מחד והנתבעת, מאידך. לא ראיתי כיצד ניתן לקבוע כי בענייננו "לא היה נישום" שעה שהסכום שנגבה ואשר לגביו מתנהל הליך זה נגבה מ"נישום". המחלוקת הסיווגית משפיעה על הנישום והיא אינה בגדר דיון תיאורטי בחלל ריק.
- ועוד, סבורני כי לא ניתן לקבל את עדותו של מר שיצמן ולפיה "תעריף המכס פה ברור...". העובדה כי "היה קשה לקבוע את מהות הכלי" כפי שהעיד מר שיצמן תומכת דווקא בטענה ההפוכה ולפיה התעריף אינו ברור דיו. יתירה מזו, ההגדרה "אחרים" היא מטבעה הגדרה לא ברורה דיה. אכן, מבחינה לשונית הצו ברור אך מהבחינה המהותית ברי כי המונח "אחרים" הוא מונח שאינו ברור כשאר המונחים המופיעים בצו.
- כפי שנראה להלן המאפיינים המהותיים של כלי הטיס דומים במהותם יותר למסוק מאשר למטוס וכך גם הפרשנות התכליתית ועל כן סבורני כי במקרה שלפנינו לא היה מקום לקבוע כי מאחר וקשה לקבוע את מהות הכלי יש ללכת לפרט האחרון.
מאפייניו של כלי הטיס – הדומה והשונה ביחס למסוק – פרשנות תכליתית
- למען הנוחות נתייחס לספרות האחרונות בסיווגים שבמחלוקת כאשר המספר 1100 הוא הסיווג לשיטתה של התובעת ואילו המספר 2090 הוא הסיווג לשיטתה של הנתבעת (ראו לעיין זה האמור בס' 9 לכתב ההגנה). החלק הרלוונטי של הסיווגים הרלוונטיים מופיע בס' 19 לכתב ההגנה.
- בס' 11 לכתב התביעה פירטה התובעת את דרך הפעולה של כלי הטיס וטענה כי "סיבוב המדחף (ואין זה משנה מה מסובב אותו) גורם לזרם האוויר החולף דרכו לסטות כלפי מטה" ואז, בהתאם לחוקי הפיזיקה נוצר כוח תגובה על המדחף אשר גרם לשינוי בכיוון זרימת האוויר כלפי מטה וכוח זה הוא שמרים את כלי הטיס כלפי מעלה. באשר לתנועה האופקית טענה התובעת כי "הכוח ההודף את כלי הטיס קדימה, נוצר על ידי מדחף הפונה אחורנית (נכון לגבי ג'ירופלנים ומסוקים), או על ידי מניפולציות להבי המדחף האנכי הגורמות לכלי ליטות קדימה".
- לעומתה, טענה הנתבעת בס' 8 לכתב ההגנה כי בניגוד למסוק הרי שהכנף המסתובבת של כלי הטיס "מסתובבת בכוח התנועה ולא על ידי מנוע כמו מסוק". באשר לתנועה האופקית טענה הנתבעת כי לכלי הטיס יש מדחף אחורי המופעל ע"י מנוע. עוד טענה הנתבעת כי על מנת להמריא זקוק כלי הטיס למסלול המראה קצר.
עוד נטען כי "לצורך כיוון הג'ירופלן הטייס משתמש הן בכנף האחורית, בדומה למטוס, והן בהטיית הכסף הסובבת בדומה להטייתה של הכנף הסובבת במסוק". מהסיפא של האמור בס' 8 לכתב ההגנה עולה בבירור כי לכלי הטיס יש מאפיינים משולבים של מטוס ומסוק כהגדרתם המקובלת והנתבעת אינה חולקת על כך.
- בס' 10 לכתב ההגנה טענה הנתבעת כי "קיים היבט עיקרי אחד בלבד, שמאפיין את המסוק והג'ירופלן והוא הימצאותה של כנף סובבת. ואולם בניגוד לג'ירופלן, מסוק מתקדם אופקית באמצעות הכנף הסובבת שלו, ואילו הראשון מתקדם אופקית באמצעות מדחף אחורי, בדוק כמו מטוס". ההבדל לשיטתה של הנתבעת הוא אפוא אופן ההתקדמות האופקית של כלי הטיס אשר לשיטתה דומה לאופן בו מטוס מתקדם אופקית. הבדלים נוספים פירטה הנתבעת בהרחבה ובאופן מעמיק בס' 22 א' לכתב ההגנה וטענה בס' 22 ב' לכתב ההגנה כי לנוכח כל האמור הרי שפרט המכס הרלוונטי הינו "פרט המכס לפיו אין מדובר במסוק כי אם בכלי טייס אחר השונה בתכלית ממסוק, במספר הבדלים הן בהרכבו והן בהמראתו והפעלתו".
- נבחן עתה את המאפיינים הספציפיים של כלי הטיס כפי שעלו מהראיות שהוגשו ומהעדויות שנשמעו. בחקירתו נשאל מנהל התובעת שאלות רבות ביחס לרכישת כלי הטיס, למטרה בהבאתו ארצה וכיוצא בזה אך עניינים אלו אינם נדרשים לצורך הכרעה.
- בחקירתו העיד מנהל התובעת כי "ברוח קלה אני יכול להמריא אנכית. עד מהירות רוח של 30-40 קמ"ש אפשר גם לנחות אנכית. גם הליקופטר כבד רץ על המסלול כדי להמריא". ראו גם עדותו בעמ' 9, שורות 10-13. ביחס למחלוקת הנוגעת לאופן שבו מסובב המדחף העיד מנהל התובעת כי "הרוטור מונע ע"י מנוע...גם לרוטור העליון יש מנוע. הרוטור מחובר למנוע בתחילת ההמראה, המנוע מסובב את הרוטור והמדף ביחד, לקראת ההמראה כאשר הכלי רץ אני מנתק את המנוע מהרוטור הראשי הוא מונע ע"י האוויר. זו שיטת העבודה של הכלי המסוים הזה וגם להליקופטרים. משך הפעלת הרוטור באמצעות המנוע הוא קצר יחסית. אחר כך התנועה של האוויר עושה את שלה". עדותו של מנהל התובעת לא נסתרה והיא מהימנה עליי לחלוטין. עדותו של מהנל התובעת ביחס להיותו מהנדס אווירונאוטיקה במקצועו לא נסתרה ובהתחשב בכך ובהתחשב בניסיונו עם כלי הטיס נושא התובענה דומני כי יש מקום ליתן משקל יתר לעדותו חרף היותה מהבחינה הטכנית והמעשית עדות יחידה של בעל דין.
- מנהל התובעת לא חלק על כי המדחף האחורי גורם לתנועה אופקית (עמ' 9 ועמ' 13) והתייחס בעדותו למאפיינים דומים למסוק ולכלי הטיס נושא התובענה (עמ' 9, שורה 29 עד עמ' 10, שורה 2). גם הסבר זה לא נסתר ודומני כי הוא מבטא היטב את ריבוי התכונות המשותפות למסוק ולכלי הטיס, תכונות אשר מצדיקות סיווג של כלי הטיס כמסוק ולא ככלי טיס אחר כפי שקבעה הנתבעת.
- מנהל התובעת נשאל ביחס להיות הרוטור העליון מונע תמידית ע"י מנוע במסוק והוא השיב בשלילה ולגרסתו "הליקופטר מודרני כמו הכלי שלי יכול המשיך לטוס באמצעו המדחף בלבד. במסוק לא מודרני לא מנתקים את הרוטור מהמנוע אלא במקרה של תקלה". גם עדות זו לא נסתרה ולא הובאה כל ראיה או דוגמא אחרת מטעמה של הנתבעת.
- התובעת הציגה סרטון המעיד באופן ברור למדי כי לכלי הטיס יש את היכולת להמריא ובוודאי לנחות אנכית. בחקירתו החוזרת הציג בא כוחה המלומד של הנתבעת למר שיצמן סרטון שבו רואים כלי שלטענתו הוא זהה לכלי הטיס נושא התובענה ממריא שלא באופן אנכי וביקש את התייחסותו. לכאורה סרטון זה מחזק את עמדת הנתבעת אלא שמר שיצמן השיב בתגובה לסרטון זה כי "אני לא טייס מסוקים, אני רוכב אופנועים". תשובה זו כמובן אינה מאפשרת לבחון את טענת הנתבעת לגופו של עניין.
- טענת הנתבעת ולפיה במסוק הרוטור העליו מונע תמיד ע"י המנוע לא הוכחה. נניח לצורך הדיון כי הטענה נכונה. ועדיין, לא ראיתי כי שוני זה, גם בהנחה כי הרוטור בכלי הטיס אינו מחובר למנוע מצדיק סיווג שונה ממסוק. עדותו של מנהל התובעת ביחד עם הסרטון שהוצג מעידים כי יש לכלי הטיס יכולת להמריא ולנחות אנכית ובכך דומני עיקר הדמיון למסוק, דמיון אשר מצדיק את סיווג כלי הטיס כמסוק.
- באשר לטענה אודות ההתקדמות האופקית באמצעות מדחף כפי שמתקדם מטוס סבורני כי אף שעובדתית הטענה נכונה הרי שבכל הנוגע לפרשנות התכלילית לפיה יש לפרש דברי חקיקה אין לדמיון זה שום משמעות בענייננו.
- התכלית של כלי טיס היא תעופה באוויר ולא על הקרקע. האופן שבו נע כלי טיס על הקרקע הינו שולי ביחס לייעודו העיקרי ושוליות זו אינה מצדיקה את סיווגו של כלי הטיס בסיווג 2090 וממילא שהנתבעת עצמה אינה מסווגת את כלי הטיס כמטוס אלא כ"אחרים" ללמדך שגם הנתבעת אינה רואה בכלי הטיס מטוס.
- בעדותו לא ידע מר שיצמן להשיב לשאלות ספציפיות הנוגעות לאופן הפעולה של כלי הטיס (עמ' 16). כאשר נשאל מר שיצמן ביחס לחיבור של הרוטור למנוע של כלי הטיס הוא השיב "לא יודע. באתר של היצרן יש תרשים. אני לא יכול לפרט כאן את מקורות המידע שלי. אני לא זוכר".
אתר היצרן כמובן לא חייב להיות מקור המידע היחיד או העיקרי לפיו צריכה הנתבעת לקבל החלטה אך הוא בוודאי מקור מידע רלוונטי שעה שטענת הנתבעת הינה כי הרוטור בכלי הטיס אינו מחובר למנוע, טענה שלא הוכחה וכן נשללה ע"י התובעת.
- התשובות שעליהן השיב מר שיצמן דווקא תמכו בעמדת התובעת. מר שיצמן השיב כי קיימים מסוקים שמונעים באמצעות רוטור אחורי והישב כי מסוק בהגדרתו המקובלת יכול לנתק את הרוטור מהמנוע ואז לנחות, שני אלו בדיוק כפי תכונותיו של כלי הטיס.
- אין מחלוקת בין הצדדים כי המראה החיצוני של כלי הטיס אינו מהווה שיקול בקביעת סיווגו אולם די בשאר המאפיינים הדומים כפי שעלה מעדותו של מנהל התובעת וכן מהסרטון שהציגה התובעת כדי להגיע למסקנה כי על פי הפרשנות התכליתית כלי הטיס צריך להיות מסווג כמסוק, קרי בסיווג 1100 וכך אני קובע.
- מאחר והמסקנה אליה הגעתי אינה נסמכת על המסמכים שמקורם בגרמניה אין צורך לדון בטעת הנתבעת כאמור בס' 10-13 לסיכומיה.
התביעה לצו עשה
- מכל האמור לעיל המסקנה הינה כי את כלי הטיס שייבאה התובעת יש לסווג כמסוק בהתאם לסיווג 88.02.1100 בצו המכס.
- בס' 28 לכתב התביעה עותרת התובעת להורות לנתבעת לסווג את "הג'ירופלן כמסוק". בהתחשב בכך כי "ג'ירופלן" הוא הגדרה שיכולה לתאום סוגים שונים כפי שהעיד מנהל התובעת בעצמו (עמ' 13, שורות 5-6) אין שום אפשרות להיעתר לסעד המבוקש ודי בכך כי המחלוקת בעיין כלי הטיס הספציפי נושא התובענה הוכרעה.
- הסעד המבוקש יכול להתפרש ככזה שחל על כלי טיס שכבר יובאו, על כאלו שהם באמצעו של תהליך או על כאלו שייובאו בעתיד. אין שום הצדקה להיעתר לסעד המבוקש בהתחשב בקיומם האפשרי של מאפיינים שונים לאותו כלי טיס המכונה "ג'ירופלן".
ודוקו, אם מדובר בסעד שתחולתו על כלי טיס שכבר יובאו או על כאלו שהם באמצעו של תהליך ייבוא היה על התובעת לאיזה כלי טיס בדיוק היא מכוונת ולפרט את מאפייניהם הטכניים על מנת שניתן יהיה לקבוע כי הם זהים לחלוטין לכלי הטיס נושא התובענה. הדבר לא נעשה והדבר אינו מצדיק היעתרות לסעד בעניין זה.
ואילו ביחס לעתיד הרי שבוודאי שאין הצדקה להיעתר לסעד המבוקש. אין שום אפשרות כי ייקבע היום כי כל ג'ירופלן שייובא בעציד יוגדר כמסוק. כל מקרה נידון לגופו וחזקה על הנתבעת כי תערוך בכל מקרה את הבדיקות הרלוונטיות והמקיפות לצורך קביעת הסיווג.
בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת ולכל היותר הוא קובע את הפרשנות שיש להחיל לדעתו במקרה ספציפי. ורק במקרה ספציפי.
- סיכומו של דבר, התביעה לצו עשה נדחית.
סיכומו של דבר
- לנוכח כל האמור לעיל אני מקבל את התובענה בחלקה ומחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום שנגבה על ידה מהתובעת בסך של 48,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום גביית הסכום ועד לתשלום המלא הפועל.
- אני קובע כי יש לסווג את כלי הטיס שייבאה התובעת והוא נושא התובענה, ואותו בלבד, כמסוק בהתאם לסיווג 88.02.1100 בצו המכס.
- כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את אגרות המשפט ששולמו עד כה בסך כולל של 650 ₪ ואת המחצית השנייה של האגרה שתשולם וכן את שכר טרחת ב"כ התובעת בסך כולל של 3,000 ₪.
הבאתי בחשבון לעניין זה את העובדה כי התובענה התקבלה בחלקה וכי רק במהלך הדיון הציגה התובעת סרטונים אשר היו רלוונטיים להכרעה במחלוקת וכי המחלוקת בין הצדדים הייתה לגיטימית ופרשנית בעיקרה ולא נבעה משרירות לב של הנתבעת.
- הסכומים האמורים בס' 64 ו- 66 לפסק הדין ישולמו לידי ב"כ התובעת עד ליום 23.04.2019 והכל בכפוף לכך כי התובעת תסדיר את תשלום המחצית השנייה של האגרה.
- התובעת תדאג לתשלום המחצית השנייה של האגרה עד ליום 01.04.2019.
- התנצלותי בפני הצדדים על העיכוב במתן פסק דין.
ניתן היום, ט"ז אדר ב' תשע"ט, 23 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.