יחזקאל נ' בנק מזרחי טפחות רמת גן משרד ראשי ואח'

פסק דין

תביעה זו מתייחסת לסוגיה של חובות הבנק במקרה של בקשה למחזור משכנתא, הוא תהליך של החלפת הלוואת משכנתא קיימת בהלוואה חדשה בתנאים שונים או בבנק אחר.

הרקע והצדדים

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות בעתירה לפיצוי בסכום של 8,245 ₪, בשל עיכוב, שיהוי ושירות לקוי בעת מחזור משכנתא.

2. התובע טוען כי ביקש להעביר הלוואה בסך של 350,000 ₪ מהנתבעת 1 (להלן: "טפחות") לנתבעת 2 (להלן: "הפועלים"), תוך שהוא מותיר הלוואה בסך של 44,000 ₪ בטפחות. לטענתו, הפועלים ביקשה לקבל מטפחות אישור פרי-פסו (היינו, אישור לרישום משכנתא נוספת על אותו נכס מקרקעין, בדרגת עדיפות זהה) כדי לאשר את העברת ההלוואה, אלא שטפחות סירב לכך, והנפיק אישור עם זכויות בקדימות נחותה.

לטענת התובע, עקב "התעקשות שני הבנקים" לא אושר מחזור ההלוואה, ללא הצדקה, כאשר בשל כך לא הושלמה העברת ההלוואה. לאחר שבועיים, כשהתובע ראה שתהליך המחזור לא מתקדם, מצא בעצמו פתרון בלקיחת הלוואה נוספת יקרה יותר, אשר שימשה לפרוע את יתרת המשכנתא בטפחות, ואז ניתן היה לרשום את המשכנתא בפועלים.

התובע דרש פיצוי בגין פער הפרשי עמלות הסילוק שנוצר עקב ירידת "הריבית הממוצעת" במהלך השבועות שבהם התעכב הליך המחזור (3,245 ₪), עלות ההלוואה היקרה יותר שנדרשה לשם פירעון המשכנתא בטפחות (הוערך ב- 2,000 ₪), ופיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, טרטורים, הוצאות והפסד שעות עבודה (3,000 ₪).

3. טפחות טענה כי יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי, בשל העובדה שחלפו כמעט 7 שנים מאז האירועים נשוא התביעה ועד להגשתה לבית המשפט. עוד טענה טפחות כי לא סירבה לבקשת התובע למחזור ההלוואה, אלא שמאחר ולפני העברת ההלוואה היתה טפחות בדרגת קדימות ראשונה, היא ביקשה להישאר באותו מעמד, הכל בהתאם לנוהלי בנק ישראל והוראות המפקח על הביטוח. לעניין הנזק טענה טפחות כי התובע לא הוכיח אלא את הנזקים הנטענים בשל הפרשי עמלות הסילוק, ואם תתקבל תביעתו, אין לפסוק לטובתו אלא נזק זה.

4.הפועלים טענה כי לא היה מחויב להעמיד לתובע הלוואה בתנאים שנתבקשו על ידי התובע, וכי היתה לו זכות לקבוע את התנאים בהם היה מוכן לאפשר מתן ההלוואה, כאשר תנאים אלה נמסרו מראש לתובע בטופס ברור ומסודר (נספח 1א לכתב התביעה).

לטענת פועלים, העובדה שהתובע בחר שלא לסלק את מלוא ההלוואה בטפחות הביאה לכך שנותרה הלוואה אחת לטובתה שועבדה דירתם, ולפיכך הפועלים דרש כי טפחות ישתף את הפועלים בביטחונות בדרגה שווה (פרי פסו) עם השעבוד שנותר רשום לטובת טפחות. מאחר וטפחות סרב לשתף את הפועלים בביטחונות בדרגה שווה, כי אם בדרגה שנייה בלבד, הרי שסירוב זה של טפחות הוא שעיכב את ביצוע ההלוואה, ולא דרישתו המוצדקת והסבירה של הפועלים לשיתוף בביטחונות בדרגה שווה (פרי פסו).

5. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם היתה חובה על טפחות להסכים לשיתוף הפועלים בביטחונות בדרגה שווה, והאם היתה על הפועלים חובה לבצע את ההלוואה גם בלא התחייבות לפרי פסו מצד טפחות, ואם אחת מהשאלות האלה ייענו בחיוב וייקבע כי אחד הבנקים (או שניהם) הפרו את חובתם, יש לברר גם מהו הנזק המוכח של התובע, שנובע מהפרת החובה כאמור.

דיון והכרעה

6.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לדחות את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן. אציין, כי מאחר ומצאתי כי יש לדחות את התביעה לגופה, אינני דנה בטענת טפחות כי יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי.

7. העיכוב עליו מלין התובע, עד שמצא (ללא עזרת הבנקים) פתרון בדמות לקחת הלוואה פרטית לכיסוי יתרת ההלוואה בטפחות לא היה משמעותי.

ביום 28.07.05 הושגה הסכמה בין התובע לבין הפועלים על תנאי הריבית וניתן אישור עקרוני למתן הלוואה, בכפוף להעברת מסמכים שנדרשו, כאשר נקצב מועד להשלמת הגשת המסמכים עד ליום 06.08.05 (9 ימים). ביום 18.08.05, לאחר שהתובע הבין שלא יקבל מטפחות את האישור שנדרש על ידי הפועלים, פרע התובע את יתרת ההלוואה המובטחת במשכנתא והשלים את תהליך המחזור.

8.אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע והנזק שנגרם לו בגין האירוע, והן את אחריות הנתבעים העולה מאותן עובדות שהוכחו.

9.צודק התובע בטענתו, כי הבנק נדרש לחובות מוגברות של גילוי מלא, חוסר הטעייה, תום לב ונאמנות (ר' ע"א 5893/91, טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ. נתן צבאח, פ"ד מח(2) 573 [1994]).

עם זאת, במקרה דנן, לא הוכח כי מי מהבנקים הפר את חובותיו כלפי התובע. כל אחד משני הבנקים העביר את המידע המלא לתובע, מסר את דרישותיו, תנאיו ומגבלותיו לעניין בקשותיו של התובע, והותיר לתובע את האפשרות לפעול כך או אחרת.

ככל שבנסיבות שנוצרו לא יכול היה התובע להעביר את ההלוואה לפועלים, הוא יכול היה לשקול העברתה לבנק אחר, או לבחור להשאירה כפי שהיא בטפחות. התובע לא יכול להכתיב למוסד הבנקאי חובה לפועל בצורה מסויימת רק משום שהיא נוחה יותר לתובע, אלא אם ההסכם בינו בין הבנק מחייב את הבנק לעשות כן. כאמור לעיל, הנטל להוכיח חובה כאמור, מוטל על התובע.

במסמך "נהלים למתן הלוואות לדיור" (המתפרסם באתר בנק ישראל - http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/pikuah/nihul_takin/451.pdf) נקבע בסעיף 19א (בעמ' 415-15) כי תאגיד בנקאי אינו יכול לסרב באופן בלתי סביר לבקשה למתן שיעבוד נכס בדרגה שניה לטובת גורם כלשהו, אך אין כל הגבלה על מתן סירוב לבקשה למתן שיעבוד נכס בדרגה ראשונה.