פסק דין
לפני תביעה בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 22.2.11.
1.התובעת 2 (להלן: "התובעת") הצהירה כי בעת שרכבה עמד בחניה במתחם קניות בניצב לנתיב נסיעת משאית הנתבע 1, היא פרקה מצרכים שרכשה לתא המטען, כשעגלת הקניות הועמדה בסמוך לחלקו האחורי של רכבה. התובעת הבחינה במשאית מתקרבת, היא סגרה את תא המטען ועשתה דרכה למדרכה מימין, מאחר שנתיב הנסיעה היה צר. בעומדה במקום הבחינה התובעת כי בעת שהמשאית ביצעה פניה שמאלה, מחמת הצפיפות במקום ועמידת מכוניות משני צידי הדרך, פגעה המשאית, שהינה דו מפרקית, בעגלת הקניות, וזו פגעה ברכב, גרמה לפגיעת מעיכה, כמו גם לפגיעה במכונית סמוכה. הנהגת שללה את טענת נהג המשאית כי עגלת הקניות התדרדרה למסלול נסיעתו. התובעת לא זכרה כי קודם לתאונה עצרה המשאית וצפרה על מנת שתזיז את עגלת הקניות מהנתיב.
2.נהג המשאית הצהיר כי הוא מגיע למקום משך 3 שנים. הוא הבחין בתובעת עם עגלת הקניות, עצר את המשאית, צפר על מנת לסמן לה כי ברצונו לעבור במקום, התובעת הזיזה את העגלה לאחור, המשאית עברה ובמהלך פניה שמאלה, עזבה התובעת את עגלת הקניות והעגלה פגעה במשאית מאחור ולאחר מכן ברכב התובעת. הנהג טען כי אין מדובר במשאית דו מפרקית, הוא לא הבחין בעגלת הקניות מתדרדרת ולא הרגיש מלכתחילה בפגיעה. הנהג אישר כי מיד לאחר התאונה טען בפני התובעת כי לא פגע ברכבה.
3.עד מטעם הנתבעים, ששימש עוזר הנהג באותה עת, אישר אף הוא כי המשאית עצרה, התובעת נטלה את העגלה, אך לאחר מכן עזבה את העגלה וכך ארעה התאונה.
4.ב"כ התובעות טען כי גירסת הנתבעים שונה מזו שפורטה בכתב ההגנה ובטופס ההודעה, עדי הנתבעים כלל לא ראו את העגלה מתדרדרת לנתיב נסיעת המשאית ואף תמונות הנזק מתיישבות עם גירסת התובעת. אין אף היגיון בגירסת הנתבעים כי לאחר שהמשאית עצרה והתובעת פינתה את העגלה מן הדרך, היא תעזוב את אחיזתה וזו תתנגש במשאית. נעשה ניסיון להביא בפני בית המשפט עד ראיה נטרלי, אך הוא לא התייצב לדיון.
5. ב"כ הנתבעים טען כי אין היגיון כי המשאית תמשיך לנסוע ולפגוע בעגלה, לאחר שעצרה. התובעת לא זכרה האם המשאית עצרה לפני התאונה ועל כך העידו שני העדים מטעם הנתבעים. נהג המשאית הצהיר כי אין מדובר במשאית דו מפרקית, כפי שתיארה התובעת והנזק יכול להיגרם גם בהתאם לגירסת הנתבעים. התובעת אף לא הביאה לעדות עד מטעמה.
6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי להעדיף את גירסת התובעות באשר לאופן התרחשות התאונה.
התובעת העידה בפני בדבר נסיבות התאונה. עדותה אף מתיישבת עם האמור בטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעמה, ת/1, כאשר גם בשרטוט המופיע בטופס ההודעה צוין כי המשאית פגעה בעגלת הקניות בעת פנייתה שמאלה. יצוין כי בטופס ההודעה לא צוין כי נפגע רכב נוסף. התובעת הצהירה על כך בפני וגם נהג המשאית אישר זאת.
אמנם, מטעם הנתבעים הובאו שני עדים אשר הצהירו כי המשאית עצרה קודם לתאונה על מנת לאפשר לתובעת להזיז את עגלת הקניות. פרט זה לא צוין כלל בטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעם הנתבעים, נ/1. יתירה מזו, לפי טופס ההודעה, נראה כי נהג המשאית הופתע מעצם התרחשות התאונה, שכן נרשם בטופס ההודעה כי "לפתע אני שומע צעקות לעברי ואומרים לי שפגעתי בעגלה שפגעה במכונית. לאחר בירור קל הבנתי ...". הנה כי כן, נהג המשאית כלל לא התייחס למפגשו המוקדם עם התובעת, שעה שצפר לה, לטענתו, לאחר שעצר את המשאית, על מנת שתזיז את עגלת הקניות. מההודעה עולה כי הנהג הופתע לחלוטין ולא ציין כל אירוע מקדים בינו לבין התובעת ועגלת הקניות.
יצוין עוד כי בטופס ההודעה לא ציין נהג המשאית כי פנה שמאלה קודם לתאונה אלא "עברתי בדרך כהרגלי", אך הוא אישר זאת בחקירתו בפני.
בנסיבות אלה, לא מצאתי להעדיף את גירסת הנתבעים.
7.בטופס ההודעה מטעם התובעות צוין כי אכן קיים עד לתאונה, אשר זומן לדיון לבקשת ב"כ התובעות. ב"כ התובעות טען כי העד ביקש אסמכתא כתובה באנגלית כי הינו נדרש להתייצבות בבית המשפט על מנת להציגה למעסיקו, אך מאז לא עלה בידי ב"כ התובעות ליצור עימו קשר.
בנסיבות אלה, אינני זוקפת לחובת התובעות אי הבאת העד מטעמם לעדות.
8.לאור האמור אני קובעת כי במהלך פניית המשאית שמאלה פגעה המשאית בעגלת קניות שעמדה בסמוך לחלקו האחורי של רכב התובעת וכתוצאה מכך פגעה העגלה בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובעות. מכאן אחריות נהג המשאית להתרחשות התאונה.
יחד עם זאת, מצאתי לייחס לנהגת התובעת רשלנות תורמת בשיעור 10%, שכן גם כטענתה מדובר בנתיב נסיעה צר והיה עליה לפנות את עגלת הקניות מהמקום, על מנת שלא תהווה מכשול בדרך.
9.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי, בגין התגמולים ששילמה התובעת 1 וכן צורף אישור הפסדי התובעת 2.
10.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעות סך 5,533 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 2.4.14 ועד התשלום המלא בפועל, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.
הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.