י.ע.ר שווק (ע.א.ש) בע"מ ואח' נ' המגדלים אעבלין (ניהול) בע"מ ואח'

החלטה

1.בקשה לצו מניעה זמני שיימנע בעד המשיבה 1 להפסיק את שירותי אספקת המים ופינוי וטיהור השופכין למשק גידול החזירים של החברה המבקשת. כפי שיחוור ראיתי להותיר הצו בעינו אך זאת כנגד תשלום סכום למשיבה 1.

2.המשיבה 1 הינה חברת ניהול הנותנת שירותים שונים למשקיהם של השותפים במשיבה 2 (שהינה שותפות רשומה). מדובר במשקים לגידול חזירים באזור אעבלין. המשיבה 1 תכונה להלן "חברת הניהול". המשיבה 2 תכונה בהתאמה "השותפות". השותפים השונים מנהלים עסקם באמצעות חברות שבבעלותם.

3.יובהר כי חברת הניהול נותנת אותם שירותים גם למשקים חיצוניים שבעליהם אינם שותפים בשותפות. אלא שבמקרה כזה התעריפים הנגבים על ידי חברת הניהול הינם גבוהים בשיעור ניכר מאלו שנגבים מן השותפים.

4.המבקשת אינה בעלת מניות בחברת הניהול, שהוקמה ב 2004, להבדיל מיתר השותפים שנאותו להצטרף; כאשר לכל אחד מהם הוקצו מניות על פי חלקו היחסי בשותפות.

בטרם הוקמה חברת הניהול סופקו השירותים לשותפים על ידי השותפות, שהוקמה בעצם לתכלית זו של הוזלת עלויות למשקי השותפים. השותפים השתתפו בעלויות הקמת התשתיות, כאשר תשתיות עיקריות הנן תשתיות המים ופינוי וטיהור השופכין.

5.המבקשת היא חברה שעד לאחרונה נחשבה כחברה שבעליה הינה אחת השותפות, ובהתאם תומחרו השירותים שסיפקה לה חברת הניהול. לערך במחצית 2012 (לטענת המבקשת באוגוסט 2012) החלו להתגלע מחלוקות בין המבקשת ובין חברת הניהול ביחס לחיובי יתר בהם חויבה המבקשת לטענתה.

6.לטעמה של המבקשת חבה לה המשיבה 1 חוב כספי של 447,000 ₪ בגינו שלח ב"כ המבקשת הודעת קיזוז במכתב מיום 02/12/12. ההודעה מתייחסת למספר ענייניים:

א. שירותים משפטיים בהם חויבה המבקשת על ידי חברת הניהול בכל שנה ושנה מ-2005 ועד 2012, כאשר כאן הטענה הינה כי המבקשת אינה בעלת מניות בחברת הניהול ואין לה גם מידע בגין מה נדרשו אותן הוצאות משפטיות שסכומן המצטבר לכל השנים 191,563 ₪. יובהר כבר כעת כי במבחן הראיות המהימנות לכאורה התומכות בעילת התביעה (אחד משני הפרמטרים העיקריים הנצרכים לבחינה בסעד הזמני, כאשר השני הוא מאזן הנוחות, ומתקיים ביניהם יחס של "מקבילית הכוחות") - הרי שטענת הקיזוז ביחס לסכום זה חלשה. מדובר בחיובים לאורך השנה, על פי חשבוניות , החל מ-2005. המבקשת פרעה את החיובים לכל אורך השנים, למרות שידעה כבר ב 2005 כי אינה בעלת מניות בחברת הניהול, ומה מהות החיוב (הוצאות משפטיות). אם אכן סברה כי לא צריכה היא להשתתף, כחברה שותפה בשותפות, בהוצאות משפטיות של חברת הניהול המספקת שירותים מוזלים לשותפים, הרי שאך תמוה הכיצד לא עוררה הטענה כבר ב-2005 אלא רק שפרץ הסכסוך דנן ב-2012. המצהיר מטעם המבקשת מר יעקובוביץ הודה ביחס לחשבוניות כולן כי נהג לבודקן לאורך השנים. ניתן להתרשם כי מר יעקובוביץ (למרות שאשתו עליזה היא השותפה בשותפות (בשיעור 12.5%) ובתו היא בעלת המניות והמנהלת הרשומה של המבקשת), הוא שהינו ה"רוח החיה" בחברה המבקשת ובניהול העסק. לדבריו, יש לו ייפוי כוח מבתו לנהל את החברה המבקשת, וכך גם לרעייתו. חזקה שמר יעקובוביץ לא היה מניח לאותו תשלום עבור שירותים משפטיים של המשיבה 1 להוסיף ולהשתלם לאורך השנים, בלא מחאה, לו סבר אכן שהחברה המבקשת לא צריכה עקרונית לשלם עבור הוצאות משפטיות שהוענקו לחברת הניהול המספקת שירותים לכלל השותפים, המבקשת בכללם.

למצער היינו יכולים לצפות לתביעת השבה שתוגש עוד לפני שנים. לטעמי אפוא ובכל מקרה, אין מקום לאפשר למבקשת להוסיף ולאחוז מכוח הצו הזמני באותו סכום של 191563 ₪, אלא יש להורות על תשלומו למשיבה 1, כתנאי להמשך תוקפו של הצו.

כפי שפורט בין מאזן הנוחות לבין סיכויי התובענה לכאורה מתקיים יחס של מקבילית הכוחות. לעתים "מושכים" הם באותו כיוון ואז אין בעיה מעשית במה שנוגע להכרעה בסעד הזמני (כפוף לשיקולי ניקיון כפיים ושהוי), ולעתים – בכיוונים מנוגדים. כאשר "מושכים" הם בכיוונים מנוגדים - ניתן להפחית מעוצמת הדרישה ביחס לשיקול אחד ככל שמומחש שהשיקול האחר מתקיים ב"עצימות גבוהה". יחד עם זאת אם ברור מראש שהראיות שנועדו לתמוך בעילת התביעה קלושות במיוחד, הרי שגם אם מאזן הנוחות נוטה לכיוונו של מבקש הצו – עשוי שלא יועיל לו הדבר. במה שנוגע לרכיב ההוצאות המשפטיות, ניתן אכן לקבוע שסיכויי הטענה אינם טובים.

עם זאת, אציין כבר כעת כי לצורך הדיון בסעד הזמני (וכמובן שהקביעות כולן אינן בעלות מעמד מחייב לתיק העיקרי), יש להתייחס אכן לחברה המבקשת כאחת השותפות. אני מציין זאת שכן המשיבות בתגובתן טענו שהתברר להן שהשותפה עליזה (רעייתו של מר יעקובוביץ) אינה לאשורה בעלת המניות בחברה המבקשת, אלא בתה היא שהנה בעלת המניות והמנהלת הרשומה במבקשת. לכן כביכול, יש לתמחר השירותים הניתנים למבקשת לא בתעריף הניתן לשותפים אלא בתעריפים המוגדלים שניתנים למשקים חיצוניים. אלא שהקשר בין הצדדים ויחסי השותפות אינם עניין חדש. יחסי השותפות קיימים עשרות בשנים כאשר המבקשת פירטה בבקשתה שהשותפות הוקמה עוד בשנת 1961 בדיוק לצורך של הקמת בית מטבחיים, תשתית מים ותשתית מי שופכין שיוזילו העלויות לשותפים (יכול והביטוי "שותפות" אינו מתאר נכוחה את טיב האישיות המשפטית, שכן לאשורה, לפחות ממה שהומחש עד כה, נושא כל שותף בסיכוניו וסיכוייו כיחידה עסקית עצמאית, והשותפות הוקמה לצורך ניהול וחלוקת חלק מן ההוצאות המשותפות לכלל המשקים, בעלויות מוזלות, בעיקר במה שקשור בתשתית. לא ארחיב כאן שכן אין צורך מעשי בדבר). מכל מקום עד 2004 סופקו השירותים השונים במישרין על ידי השותפות.

השירותים העיקריים הם אספקת מים, ביוב (שופכין וטיהור), פינוי פסדים וחשמל. שירותים נוספים הם שירותי שחיטה בבית המטבחיים של השותפות, שירותים משפטיים ושמירה.

מ-2004, עת הוקמה, החלה כאמור חברת הניהול לספק את אותם שירותים לשותפים (וגם כאמור למשקים חיצוניים). אין ספק, כי השותפים השונים מכירים זה את זה היטב ויודעים מי בפועל מפעיל את עסקי השותפים האחרים. אין ספק, כי בקלות יתרה יכולות היו המשיבות בכל שלב להוציא תדפיס פרטי חברה ביחס למבקשת ולהיוודע מי היא בעלת המניות הרשומה. אין לי ספק כי השותפים השונים גם ידעו היטב שמר יעקובוביץ הוא ה"רוח החיה" במבקשת. למרות זאת, עד לפרוץ הסכסוך לא עוררו הטענה שעוררו כעת, לפיה מן הדין לתמחר את המבקשת בתמחור הניתן למשקים חיצוניים, לא של חברי השותפות. העובדה שהמשיבים מעוררים עניין זה רק כעת, אומרת דרשני, ממש כפי שתמוה שמר יעקובוביץ "נזכר" באיחור של שנים, שהמבקשת לא אמורה לשאת בהוצאות המשפטיות של חברת הניהול, שאף הן בגדר הוצאות ככל הוצאה אחרת של החברה (ומאידך לקבל שירותים מוזלים מחברת הניהול בתורת אחת החברות השותפות).

לפיכך לצורך ההחלטה בסעד הזמני: אין מקום להתחשב בטענת הקיזוז ביחס לסכום של 191,563 ₪ שסיכוייה נמוכים; ומאידך אין מקום גם לקבל טענה המבקשת לטעון שהמבקשת חויבה בחסר לאור העובדה שכביכול נודע אך כעת שבעלת המניות במבקשת אינה הגב' עליזה יעקובוביץ, השותפה בשותפות. לצורך הסעד הזמני יש להתייחס לחברה המבקשת ככל יתר השותפים.

ב.טענת הקיזוז "הבאה בתור" במכתבו של ב"כ המבקשת מיום 02/12/12 נוגעת לשירותי פינוי פסדים. אין חולק שהמבקשת, ככל יתר המשקים להם נותנת חברת הניהול שירותי פינוי פסדים, חבה אף היא בתשלום עבור שירותים אלה. מר יעקובוביץ' בחקירתו הודה בכך, ולא ביקש לחלוק על עיקרון זה אף במקור. אלא שטענת המבקשת הינה שחויבה בכפל בגין שירות זה, כאשר סך הכול החיוב בכפל מסתכם ב-171,984 ₪ ששולם פעמיים. המבקשת צירפה את החשבוניות שלטעמה מסתכמים באותו סכום נזכר ששלמה פעמיים. כאן, להבדיל מטענת הקיזוז הקודמת לא אוכל לקבוע שטענה זו חלשה על פניה. שכן זו טענה המתייחסת לטעות של חיוב בכפל לאורך תקופה, לחודשים מסוימים. טעות מעין זו אכן עשוי ותתגלה באיחור כאשר נערכת בדיקה מקיפה; להבדיל מן הטענה הקודמת ביחס לשירותים משפטיים, שם לא ייתכן שהמבקשת לא מודעת עוד במקור למהות החיוב ולעמדתה העקרונית שאין היא חבה בתשלומו, ולכן תמוה הכיצד שולם ברצף לאורך 7-8 שנים.

ראוי לציין שמר יעקובוביץ העיד שהמנהל הקודם של חברת הניהול, אלי בן אהרון, סיפר לו שבטעות חייב אותו פעמיים בגין פסדים. אלא שעת שהתגלה הדבר ביוני 2012 לא יכול היה לזכות המבקשת כי פיטרו אותו. מר יעקובוביץ טען כי סבר שהוא משלם כמו כל שותף, על פי חלקו היחסי, שכן בתחילה חייבו מראש עבור פסדים פעמיים בגין חודש אחד והדבר היה ידוע שכן הכסף לא הספיק. מר יעקובוביץ סבר שהוא משלם עבור משק אחד, עד שנודע לו ממר בן אהרון שהאחרון מחלק את הסכום לתשעה וחייב את המבקשת בטעות עבור משק חיצוני.

טענה זו, בשלב זה, לא נתמכה בתצהירו של מר בן אהרון. יכול ומדובר בחיוב בכפל, ויכול שבטענת סרק. לצורך השלב הדיוני בו עסקינן יש להתייחס לטענה כעומדת במבחן הסיכויים לכאורה והדגש הוא על המילה לכאורה.

ג.טענת הקיזוז הבאה מתייחסת לנזקי שחיטה. הטענה כאן הינה שהמבקשת כמו יתר השותפים עשו שימוש בבית המטבחיים של חברת הניהול. אלא שבמספר פעמים הוחזרה למבקשת סחורה או שנאלצה למכור את הבשר במחיר מופחת וזאת מן הטעם שהתברר שהבשר אוחסן בבית המטבחיים בטמפרטורה של 11 מעלות במקום 5 מעלות. המשיבה מאידך מציינת כי הבשר יצא במועדים הרלוונטיים בטמפרטורה של 3.2 מעלות ומצרפת כאסמכתאות עותק מאישורו של הווטרינר (עובד המועצה המקומית אעבלין) מיום 05/08/2012. לאישור מצורפים תעודות ווטרינריות למשלוח בשר טרי על פי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. המשיבה מפנה לכך שאיש ממקבלי הסחורה האחרים לא השיבה סחורה ולא טען שהבשר הגיע בטמפ' גבוהה. צורף גם מכתבו של מנהל בית המטבחיים, וכן של הטכנולוג הראשי של מעדני מנייה, שהנם בודאי רלבנטים אך אני מייחס להם חשיבות פחותה לצורך הכרעה בשלב הדיוני בו עסקינן, בהיותם בעלי תפקידים אצל בעלי עניין. עם זאת, יש משקל לטענה שכל מזמין סחורה אחר לא השיב את הבשר שיצא מבית המטבחיים בתאריכים אליהם מתייחסת המבקשת, ולא התקבלה כל תלונה בענין זה לבד מתלונת המבקשת, שהבשר השחוט הגיע בטמפ' גבוהה מן המותר. יצוין כי המשיבה מבארת שהבשר מובל מבית המטבחיים על ידי רכבים של המשקים השונים, ואף רכבים אלה צריכים לקיים אחסון בקירור מתאים והסבירות אפוא נוטה לכך שהייתה תקלה ברכב ששימש המבקשת להובלת הסחורה. או שמא למשל דלת הרכב לא הייתה סגורה.

יבואר כי כיום כבר חדלה המבקשת לעשות שימוש בשירותי בית המטבחיים של חברת הניהול.