כברה נ' כברה

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט ר' פלג) מיום 16.3.2020 בת"א 53484-12-18. בפסק הדין נדחתה תביעת המערער לצו עשה להעברת הבעלות ברכב אספנות מסוג קדיאלק (להלן: "הרכב") וזאת בהסתמך על בדיקת פוליגרף.
2. המערער התגורר בארה"ב. הרכב נשוא הדיון נרכש בארה"ב בשנת 2005 ונרשם שם בבעלות אשת המערער.
3. בשנת 2008 לאחר שהבעלות ברכב הועברה למערער, נשלח הרכב באוניה לישראל, וכאן נרשם בבעלות המשיב.
4. ביום 24.12.2018 הגיש המערער את תביעתו לבית משפט קמא. בכתב התביעה טען כי הרכב נשלח לישראל לצורך תיקון וחידוש. לאחר שהמערער נתקל בקשיים בשחרור הרכב מהנמל הוסכם בינו לבין המשיב, שהוא אחיינו, כי הרכב ירשם על שם המשיב באופן זמני כדי שיפעל לשחרור הרכב מהנמל. בסמוך להגשת התביעה נפל סכסוך בין המערער לבין אחיו, אביו של המשיב. המערער פנה למשיב ודרש ממנו להשיב את הרכב לבעלותו, אולם המשיב סירב.
5. בכתב ההגנה טען המשיב כי הוא עבד בארה"ב בעסק להרכבת מטבחים שניהל המערער ומאחר שלא היה לו רישיון עבודה הוא קיבל את שכרו במזומן. המערער חב לו כספים ובין הצדדים הוסכם שהרכב יועבר לבעלות המשיב כנגד פירעון החוב. המשיב הוא זה שייבא את הרכב לארץ ונשא בכל ההוצאות הכרוכות בכך. לאחר שהרכב תוקן נטל אותו המשיב ומאז הוא מאחסן אותו בבית הוריו.

ההליך בבית משפט קמא

6. ביום 18.12.2019 קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט שכתבי הטענות ופרוטוקול הדיון יועברו למומחה מטעם בית המשפט, בודק פוליגרף מוסמך (להלן: "המומחה"), אשר יקבע את נוסח השאלות, יבדוק את הצדדים ויגיש חוות דעת. לאחר מכן יכריע בית המשפט בתביעה על בסיס חוות הדעת.
7. ביום 2.1.2020 העביר המומחה את הצעתו לשאלות וציין כי נוסחן הסופי ייקבע עם כל נבדק בנפרד. המערער התנגד לנוסח השאלות. ביום 19.1.2020 קבע בית משפט קמא כי יש בסיס להתנגדות המערער והורה למומחה לנסח שוב את השאלות. לאחר שהמערער התנגד גם לנוסח המתוקן התקיים דיון במעמד הצדדים ביום 3.2.2020. בדיון זה ניסח בית המשפט חמש שאלות וקבע כי אלו השאלות שיופנו לצדדים.
8. ביום 8.2.2020 הודיעה ב"כ המערער כי פנתה למכון הפוליגרף לשם קביעת מועד לבדיקה, והבהירה כי ככל שיהיה שינוי בנוסח השאלות במועד הבדיקה כך שלא יתאפשר להשיב להן בתשובות חד משמעיות או ככל שהמומחה לא יסכים לנוסח השאלות שניסח בית המשפט, שומר המערער על זכותו לנהל דיון הוכחות בנוסף לבדיקה.
9. ביום 19.2.2020 הגיש המומחה את חוות דעתו. המומחה הציג בפני הצדדים שלוש שאלות בלבד וקבע כי בשאלות אלו נמצא שהמערער דובר שקר והמשיב נמצא דובר אמת.
10. ביום 20.2.2020 קבע בית משפט קמא כי בהתאם להסכמות הצדדים מיום 18.12.2019, חוות הדעת מכריעה במחלוקת וכל שנותר לו הוא לקבוע את הוצאות המשפט.
11. ביום 1.3.2020 הודיע המערער כי הוא מתנגד לחוות הדעת ולממצאיה, וביקש לקיים דיון הוכחות.
12. ביום 16.3.2020 דחה בית משפט קמא את הבקשה, וקבע כי המערער לא טען לפגם בכריתת ההסכם הדיוני, ואף לאחר שהועלו הסתייגויות – לא חזר בו המערער ופנה למומחה כדי להיבדק. עוד קבע כי השינוי בנוסח השאלות על ידי המומחה הינו הגיוני ואין בו להשפיע על תוצאות הבדיקה. אשר לשתי השאלות הנוספות שקבע בית המשפט, ושהמומחה נמנע מלשאול אותן, נקבע כי מדובר בשאלות צדדיות אשר אינן משפיעות על תוצאות ההליך, מקום בו שלוש השאלות האחרות הביאו להכרעה ברורה.
13. בו ביום ניתן פסק דין אשר דחה את התביעה וחייב את המערער בהוצאות .

תמצית טענות המערער

14. בהתאם להסדר הדיוני היה על המומחה לשאול את הצדדים חמש שאלות. המומחה חרג מהסכמה זו כאשר בדק את גרסת הצדדים לשלוש שאלות בלבד. בנסיבות אלו בדין ביקש המערער לבטל את ההסדר הדיוני ולקיים הליך הוכחות סדור. בית משפט קמא טעה כאשר דחה בקשתו זו.

תמצית טענות המשיב

15. המערער הסכים כי התביעה תוכרע על בסיס בדיקת הפוליגרף ולאחר שנמצא כי גרסתו אינה אמת, הוא מבקש לבטל את הסכמתו.
16. המערער הסכים לעריכת בדיקת פוליגרף ולהכרעה בתביעה על פיה, והוא אינו רשאי לחזור בו מהסכמתו. המערער לא הצביע על פגם העומד בבסיס ההסדר הדיוני ועל כן אין מקום לבטלו.
17. בית משפט קמא קבע במסגרת ההליך כי נוסח השאלות שניסח הן לשיקול דעת המומחה. בהתאם, קבע המומחה כי הנוסח הסופי יערך בשיחה מקדימה עם כל אחד מהצדדים. דהיינו, השאלות שניסח בית המשפט מהוות שלד בלבד לשאלות המומחה בבדיקה.
18. אין בשאלות הנוספות שלא נשאלו כדי להשפיע על תוצאות הבדיקה, על כן צדק בית משפט קמא בקביעתו כי השאלות שכן נשאלו הביאו להכרעה ברורה.

דיון

19. צד להסדר דיוני רשאי לטעון כי עומדת לו עילת ביטול מחמת פגם בהסכמה (טעות, הטעיה, שינוי נסיבות מהותי וכד'), ואולם רק במקרה ראוי שבו מידת הצדק מחייבת זאת יתיר בית המשפט חזרה מהסדר מוסכם (בע"מ 2180/15 ‏‏פלוני נ' פלוני (19.8.18), בפסקה 34, ע"א 130/77‏ עוזרי נ' עוזרי, פ''ד לג(2) 346 (1979)).
20. בענייננו הורה בית המשפט למומחה לשאול את הצדדים את השאלות הבאות:

א. האם סוכם מראש בין הצדדים שהרכב יעבור לבעלותו של הנתבע לצמיתות?

ב. האם סוכם מראש בין הצדדים שייפוי הכוח ניתן לנתבע רק לצורך שחרור הרכב מהמכס?

ג. האם סוכם בין הצדדים מראש שעם שובו של התובע לארץ, הרכב יועבר לבעלותו?

ד. האם הנתבע עבד במפעל התובע תמורת שכר?

ה. האם הנתבע נתן לתובע את מפתחות הרכב עם שובו ארצה?

שאלות א-ג מבוססות על גרסת המערער בכתב התביעה ושאלה ד' מבוססת על גרסת המשיב בכתב ההגנה. על אף הנחיית בית המשפט בחר המומחה להציב בפני הצדדים את השאלות הנוגעות לגרסת התובע בלבד.

21. כזכור, בית משפט קמא דחה את טענת המערער כי בכך חרג המומחה מההסדר הדיוני המוסכם שעל כן יש לקיים הליך של שמיעת ראיות ורק לאחר מכן להכריע במחלוקת. בית משפט קמא סבר כי "שתי השאלות הנוספות, אשר סומנו בהחלטתי ד' ו- ה', עוסקות בעניינים צדדיים ואין בהן כדי להשפיע על תוצאת ההליך, מקום שבו שאלות א'-ג' הביאו להכרעה ברורה".

דעתנו שונה.

22. הצדדים הגיעו להסדר הדיוני אשר התווה את הדרך להכרעה במחלוקת. הם הסכימו כי "פרוטוקול הדיון וכתבי הטענות יועברו למומחה מטעם בית המשפט, שהוא בודק פוליגרף מוסמך. המומחה יקבע את השאלות ויעביר את חוות דעתו לאחר בדיקת התובע והנתבע...חוות הדעת תכריע במחלוקת...".
23. המערער עמד על החשיבות שבנוסח השאלות כתנאי להסכמתו כבר בתגובה להצעת בית המשפט ביום 18.12.19 שם לאחר הצעת בית המשפט נכתב מפי ב"כ המערער: "התובע נתן הסכמתו המלאה לפנייה לפוליגרף עוד לפני הגעתו לדיון...אבקש שהמומחה יעביר את השאלות מראש. בכפוף לכך אנחנו מסכימים להצעת בית המשפט כמו שהיא".

לאור מחלוקת בין הצדדים לעניין השאלות קיים בית המשפט דיון ביום 3.2.20 וקבע  שהשאלות שיופנו לצדדים ינוסחו על בסיס חמש שאלות שניסח.

ביום 9.2.20 חזרה והבהירה ב"כ המערער בהודעה לבית המשפט עליה נכתב "ראיתי" כי אם יהיה שינוי בנוסח השאלות או שהמומחה לא יסכים לנוסח השאלות שניסח בית המשפט, "שומר התובע על זכותו לנהל דיון הוכחות בנוסף לבדיקת הפוליגרף".

24. לאור ההשתלשלות האמורה אנו סבורות כי נוסח השאלות היה חלק בלתי נפרד מההסכמה וכך גם מהות השאלות ומספרן. משלא נשאלו כל השאלות הרי שההסכם הדיוני לא קוים. ועל כן הסכמת הצדדים להכרעה במחלוקות העובדתיות על בסיס בדיקת פוליגרף חלף הכרעה על יסוד ראיות קבילות – שזו דרך המלך – לא קוימה. בנסיבות אלו, שעה שההסדר הדיוני לא קוים במלואו, בדין טוען המערער כי אין לחייבו לקבל הכרעה במחלוקות על יסוד בדיקת פוליגרף שבוצעה תוך חריגה מהסכמת הצדדים. 
25. לפיכך אנו סבורות כי יש לקבל את הערעור לבטל את פסק הדין ולאפשר לצדדים להביא ראיות בפני בית המשפט.
26. שקלנו האם יש מקום לאפשר לצדדים לעשות שימוש בחוות הדעת כראיה בצד הראיות האחרות והגענו למסקנה כי אין לאפשר זאת. כאמור חוות הדעת סטתה מהסכמת הצדדים ובנסיבות אלו חל הכלל הרגיל לפיו בדיקת פוליגרף אינה ראיה קבילה בהליך משפטי אלא בהסכמה.
27. אשר על כן אנו מורות כדלקמן:

• פסק דינו של בית משפט קמא מבוטל לרבות החיוב בהוצאות ובשכ"ט.
• הדיון יוחזר לבית משפט קמא על מנת שישמעו עדויות הצדדים ולאחר מכן ייתן פסק דין מנומק.
• המשיב יישא בהוצאות המערער בסכום של 10,000 ₪.
• העירבון שהפקיד המערער יושב לו.

ניתן היום, ט"ז אב תש"פ, 06 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.