ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות טבריה
|
20367-07-10
03/01/2011
|
בפני השופט:
אילונה אריאלי
|
| - נגד - |
התובע:
1. רמית כהן
2. פאל כהן
|
הנתבע:
משרד הביטחון היח' לביטוח ותביעות
|
| פסק-דין |
פסק דין
לפני תביעה קטנה לתשלום סך של 10,511 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעים בתאונה שארעה ביום 30.5.10, במהלכה התנגשו רכבי הצדדים: רכב התובע נהוג על ידי התובע ומשאית הנתבעת נהוגה על ידי נהג צבאי בשם זכריא גזאוי (להלן- "נהג המשאית").
התובע טוען בכתב התביעה כי התאונה התרחשה כך:
"בצד ימין בתחנת דלק עמדו מס' משאיות של צה"ל. אני עמדתי בצד ע"מ שיסעו, רכב הנתבע אשר היה נהוג ע"י זכריה גזאוי החל בנסיעתו, לא הבחין ברכבי ופגע בו בחלקו השמאלי + צמיג קד' והדף אותו על מעקה בטיחות...".
הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כך:
" התאונה הנטענת בתביעה ארעה ... בכניסה לתחנת דלק פז בצומת "הלוחם הבדואי". רכבם של התובעים ... התנגש עם חזיתו השמאלית בצדה הימני של משאית צבאית... נהג רכב התובע הוא שגרם לתאונה, כאשר פגע בצדה הימני של המשאית, שעה שביצע עקיפה דרך השוליים מצד ימין תוך שהוא מנסה להשתלב בנתיב הכניסה לתחנת הדלק. בזמן שרכב התובע ניסה לבצע עקיפה מסוכנת מימין, היתה המשאית בעצירה בהמתנה לצורך תדלוק, ולפיכך אירעה ההתנגשות".
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את העדויות ואת טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להדחות.
התובעים לא הוכיחו כי התאונה ארעה כנטען על ידם.
התובע אישר בעדותו כי כמו שיירת המשאיות, גם הוא רצה להכנס לתחנת הדלק (עמוד 1 שורה 16 לפרוטוקול). יחד עם זאת, התובע אישר כי בעת התאונה רכבו נמצא בשולי הכביש. לא נתתי אמון בעדותו של התובע כי העמיד את רכבו בשולי הכביש משום ש "הכי לא בריא זה לעמוד אחרון בשיירה". שוכנעתי כי יש להעדיף בעניין זה את גרסתו של נהג המשאית, לפיה רכב התובע נמצא בשולי הכביש בניסיון לעקוף את שיירת המשאיות מימין ולהיכנס לתחנת הדלק. גרסה זו נראתה מהימנה וסבירה יותר והיא עולה בקנה אחד עם עדותו של נהג המשאית כפי שניתנה עת נחקר אודות האירוע במסגרת החקירה הצבאית.
גרסת נהג המשאית, לפיה התובע ניסה לעקוף את המשאית מימין ולהיכנס לתחנת הדלק, מתיישבת גם עם הנזקים שנגרמו לרכב התובע. עולה מחוות דעת השמאי שצורפה לתביעה, כי רכב התובע נפגע לאורך הדופן השמאלית שלו, החל מן הכנף הקדמית – שמאלית, דרך הדלת הקדמית – שמאלית, הדלת האחורית – שמאלית וצמיג שמאלי. גרסת התובע לפיה המשאית הדפה ו"מחצה" אותו למעקה מימין (עמוד 4 שורה 11 לפרוטוקול), כלל איננה מתבטאת בנזקים שמצא השמאי ברכב התובע לאחר התאונה.
גרסתו של התובע ולפיה נהג המשאית שעמד אחרון בשיירת המשאיות, החל במפתיע לנסוע לכיוון שולי הכביש, שם עמד רכב התובע, איננה מתיישבת עם השרטוט שערך התובע (ת/1), ממנו עולה כי אם אכן נהג המשאית החל להתקדם לפתע עם התקדמות שיירת המשאיות, הרי שהוא יכול היה לעשות כן על נתיב הנסיעה - הכניסה לתחנת הדלק, בו נסעה שיירת המשאיות, בלא שיידרש כלל להסיט את המשאית לשולי הכביש.
גם אם היה התובע מוכיח כי גרסתו היא הגרסה הנכונה, הרי שהעמדת רכבו על שולי הכביש בכניסה לתחנת הדלק, כשלשמאלו שיירת משאיות המתקדמת לאיטה בכניסה לתחנת הדלק, על שדה הראיה המוגבל מטבע הדברים בנסיבות שכאלה, יש בה כדי להוות, כשלעצמה, גורם מכריע לקרות התאונה.
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק דין זה בידי התובע, אחרת – ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים.
ניתן היום, כ"ז טבת תשע"א, 03 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.