כהן ואח' נ' מור

פסק דין

בפני בית המשפט תביעה לדרישה להשתתפות כספית של הנתבעת בבניית גדר על ידי התובעים החוצצת בין מגרשים צמודים, כל אחד בבעלות מי מהצדדים.

הנתבעת טוענת כי לא הייתה שותפה עם התובעים בתכנון ו/או הזמנת ביצוע העבודה.

מנגד, נטען על ידי התובעים כי ניסו לשתף את הנתבעת בעניין הגדר אולם היא סירבה להיות שותפה.

הגדר במקרה גם קיר מהווה קיר תמך בין מגרשים, כאשר מפלס המגרש של התובע חורג במעט כלפי מעלה ממגרש הנתבעת. לטענת הנתבעת על התובע לבדו לשאת בעלות בניית הגדר. כמו כן, באם עליה להשתתף בעלות, מאחר שמדובר במקרקעין הנמצאים אזור איו"ש, יש לחשב את עלות ביצוע העבודה בממדים כספיים הפחותים מהעלויות המקובלות בשוק.

נוכח מהות התביעה ושאלות שווי הנאת הנתבעת לגבי הגדר (אם בכלל) מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר הינו שמאי במקצועו, זאת מאחר ומדובר בשאלת שווי הוספה לערך נדל"ן עקב בניית הגדר (כגורם להנאה לנתבעת) ולא כפי שיפורט להלן בשאלה תכנונית.

כמו כן, כעולה מחוות דעת המומחה מיום 26.6.13, הינו בעל ידע מקצועי הדרוש לחווה דעה ביחס לדרוש לבניית הגדר מבחינת הנדסית על פי היתר בנייה וחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין").

לאחר קבלת חוות דעת המומחה ניתנה הזדמנות לצדדים להגיש הערותיהם לעניין חוות הדעת ולהודיע על רצונם לחקור את המומחה. הנתבעת הגישה הערותיה ובין היתר טענה כי הייתה הצעת מחיר נמוכה מזו של התובעים ושוב חזרה על טענתה כי היא לא שותפה עם התובעים בבניית הגדר. הנתבעת ציינה בהודעה נפרדת כי אינה מעוניינת בדיון נוסף.

התובעים מצידם הודיעו כי הם מקבלים את מסקנות המומחה אשר קבע כי בהתחשב בהוראות חוק המקרקעין, הוראות תוכנית מפורטת 214/3/6 החלה על המקרקעין ומכוחה התובע קיבל היתר בנייה, טענות הצדדים וביקור ובדיקה בשטח קבע כי שווי הנאתת הנתבעת מהגדר/קיר הינו 11,877 ₪. התצאה הינה שאין נפקות לעלות בניית הגדר והעדר השתתפות הנתבעת.

יצוין כי לאחר קבלת הערות הצדדים ובהמשך להחלטה שניתנה בדיון מיום 16.5.13, נשאלו הצדדים אם מעוניינים במתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ואולם, הצדדים לא הגישו תגובתם להחלטה זו ומשכך פסק הדין ניתן על פי דין.

הוראת החוק הרלוונטית לעניינו הינה בסעיף 49 לחוק המקרקעין, סעיף קטן א המתייחס לגדר " קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן - מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר."

בסעיף 49(ב) לחוק המקרקעין נקבע כי שיעור השתתפות בעלות הגדר תהיה בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה.

בעניינו, לא היה כל הסכם בין הצדדים, אולם, על התובעים היה לבנות את הגדר כחלק מקיר תמך לבניין ביתם על המגרש שלהם. אי לכך, לא היה מנוס מלבנות על הקו המפריד בין המגרשים בין הצדדים. עולה מחוות הדעת, כי הנתבעת כן נהנית מן הגדר.

אין בכתב התביעה ראיות לתמיכה בטענות ביחס לעלות הגדר למעט הנטען על ידי התובעים והצעת המחיר שנטענה על ידי הנתבעת ואשר אינן בעלות משמעות מאחר וחלקה של הנתבעת ביחס לבניית הגדר מבוססת על הנאתה מהגדר.

יצוין כי אף העדר הסכמה בין הצדדים, לא ניתן למנוע בניית גדר הנחוצה להשלמת בנייה על המגרש של התובעים עפ"י היתר בניה.

כאמור בסעיף 49(ב) לחוק המקרקעין, בהעדר הסכמה בין הצדדים וכאשר קיים שוני באופן הנאת הצדדים מן הגדר, על בית המשפט לקבוע השתתפות כלכלית של הנתבעת בהתאם להנאתה ועפ"י כללים סטנדרטיים לבניית הגדר.

במקרה דנן, אין בהערות הנתבעת כדי לגרוע ממסקנות המומחה מטעם בית המשפט. כמו כן, מדובר במסקנות מומחה בחוות דעת מקיפה המבוססת היטב על ממצאים אובייקטיביים, מסקנות מקצועיות ועל פי דין. אין עילה לסטות ממסקנות המומחה.

לאור האמור, מורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 11,877 ₪ בתוספת 2,500 ₪ הוצאות משפט הכוללות חלקם של התובעים בשכ"ט המומחה ובסך הכל 14,377 ₪.

התשלום יבוצע עד 15.10.13.

בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.