כהן יצחק ואח' נ' "חלמיש" חב' ממשלתית - עירונית לדיור ואח'

פסק דין

א.הרקע ביסוד התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

בפני תובענה להשבת נזקים והפסדים שנגרמו לתובע כתוצאה מדליפת מים.

1.בכתב תביעתו המתוקן טוען התובע כי הוא הבעלים של דירה בקומת כניסה (קרקע) בבנין בשדרות ירושלים 88 יפו (להלן: "דירת התובע").

2.להלן נטען כי במהלך חודש אוקטובר 2003 פלשו יחידי צד ג' (להלן: "חסונה") לדירה בקומה ראשונה בבנין הממוקמת מעל לדירת התובע, אשר הנתבעת 1 (להלן: "חלמיש") הינה בעלת זכות דיירות מוגנת לגביה (להלן: "דירת חלמיש") והחלו לבצע בה עבודות שיפוץ נרחבות.

3.התובע טוען כי כתוצאה מביצוע עבודות השיפוץ בדירת חלמיש החלה תופעת נזילה של מים בכמות גדולה מתקרת דירת התובע לקירות, וכי בעקבות כך פשו בקירות סימני עובש ופטריות וכן ריח חריף של עובש.

4.התובע טוען כי חרף פניותיו לחלמיש לא נעשה דבר וכי חלמיש הפרה גם הבטחתה לתקן את ליקויי הרטיבות בדירת התובע עובר לסילוק ידם של חסונה מדירת התובע.

5.התובע טוען כי בצוק העיתים תיקן בעצמו את ליקויי הרטיבות אשר עלות תיקונם נאמדה על ידי שמאי מטעמו בסכום של 14,040 ₪ (כולל מע"מ).

6.בנוסף טוען התובע כי בשל ליקויי הרטיבות נבצר ממנו להפיק דמי שכירות מדירת התובע למשך 24 חודשים ובסכום של 2,600 ₪ לחודש (סך הכל 62,400 ₪) וכן נשא התובע בתשלומי ארנונה עירונית לאותה תקופה בסכום של 450 ₪ (לחודשיים) ובסך הכל סך 5,400 ₪.

7.התובע מוסיף וטוען כי בעקבות דליפת המים ניזוקו חפצים שלו שאוחסנו בבוידם של דירת התובע וכי הערכת נזק זה מסתכמת לסכום של 20,000 ₪.

8.התובע זוקף את נזקיו והפסדיו לחובת חלמיש כמחזיקת דירת חלמיש ולנתבעת 2 שהינה הבעלים של דירת חלמיש ועותר לחייבם יחד ולחוד בסכום התביעה בסך 112,000 ₪.

9.חלמיש הגישה כתב הגנה ובגדרו עתרה לסילוק התביעה על הסף מן הטעם שהתובע סירב לקבל את הצעתה לתיקון דירת התובע ואף טען כי בדעתו לתבוע על מנת לזכות בפיצוי מוגדל.

10.חלמיש הוסיפה וטענה כי על פי גירסת התובע - חסונה הם שגרמו לנזקים. חלמיש הוסיפה כי עסקינן במי גשם שחדרו לדירת התובע דרך הקיר החיצוני של הבנין וכי בנסיבות אלו אין לחייב את חלמיש.

11.לעיצומו של עניין הכחישה חלמיש את טענות התובע וכפרה בזכותו לגבות ממנה סכומים כלשהם. חלמיש טענה כי נדרשה למאמצים רבים על מנת לפנות את חסונה מדירת חלמיש וכי למצער חלק מליקויי הרטיבות נובעים מחדירת מי גשם בין סדקים בקירות הבנין שהינם בבחינת רכוש משותף.

12.חלמיש הוסיפה וטענה כי דירת התובע לא שימשה במהלך אותה תקופה למגורים ומשכך אין לזכות את התובע בפיצויים בגין אובדן דמי שכירות כביכול.

13.חלמיש הכחישה את כל סעיפי הנזק ורכיביו.

14.חלמיש אף הגישה נגד חסונה הודעת צד שלישי (להלן: "ההודעה") בגידרה טענה חלמיש כי על חסונה לשפותה ככל שתתחייב לשלם לתובע שכן לגירסת התובע עסקינן בליקויי רטיבות שנגרמו בשל שיפוצים שחסונה ביצעו כפולשים בדירת חלמיש.

15.חסונה הגישו כתב הגנה להודעה בגדרה כפרו באחריותם לנזילת המים וטענו כי לא ביצעו שיפוץ ו/או שינוי בצנרת המים בדירת חלמיש וכי חלמיש תיקנה מספר פעמים את "הצינור הראשי של הבנין" שצמוד לקיר המערבי.

16.בהחלטה מיום 12.2.09, על יסוד בקשה שהגיש התובע בהסכמת נתבעת 2 – נמחקה האחרונה מכתב התביעה.

ב.המחלוקת