כץ משלוח בינעירוני מהיר בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

זו החלטה בבקשת המבקשת להורות על ביטול איסור שימוש ברכבה, כפי שהחליט עליו קצין המשטרה, לתקופה של 30 יום.

לטענת המבקשת – חב' משלוחים, היה הרכב המדובר ברשותו של אחד העובדים – נהג בחברה.

הרכב היה צמוד לנהג זה בכל שעות היממה לרבות בימי סוף השבוע.

ביום 5.2.11 נתפס הנהג כאשר הוא נוהג ברכב בשכרות ועוד באותו יום מאוחר יותר נתפס נוהג בשכרות מבלי להישמע להוראות השוטרים שלא לנהוג.

לטענת המבקשת היא לא ידעה כלל כי התקיים נגדה שימוע שכן הנהג לא סיפר על תפיסתו או על תהליך השימוע.

העבירות בוצעו על ידי הנהג במועד שלא עבד במסגרת העבודה אצל המבקשת ולא היה תחת אחריותה.

למבקשת לא יכולה להיות אחריות כאשר מעשים אלו נעשים ביום חופשה.

בעת הדיון טען ב"כ המבקשת כי הרכב מצוי באחסון מזה 14 יום ומדובר בנסיבות מיוחדות בגינן יש להפעיל את סעיף 57 ב (ג) לפקודת התעבורה.

עוד הציג ב"כ המבקשת מכתב לגבי תקופת העסקתו של אותו נהג אשר אינו מועסק עוד על ידי אותה חברה.

ב"כ המשיבה טען כי אין הבקשה עומדת בהוראות סעיף 57 ב (ב) לפקודה, וכי ב"כ המבקשת לא הציג כל אסמכתא לכך שהנהג נטל את המשאית ללא אישור והיתר ואף לא הוגשה תלונה במשטרה.

דיון והכרעה:

בהתאם להוראות סעיף 57 ב' (ב), בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מהתנאים הבאים:

האחד, כי הרכב נלקח מבעליו מבלי ידיעתו והסכמתו.

השני, כי מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל יכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור.

אין חולק, ואף ב"כ המבקשת מאשר זאת, כי הרכב היה צמוד לנהג בכל שעות היממה לרבות בימי סוף השבוע.

בנסיבות אלה לא מתקיים התנאי הראשון כאמור שכן הרכב היה גם בסוף השבוע, המועד בו בוצעה העבירה, ברשותו של הנהג בידיעתה ובהסכמתה של המבקשת – בעליה של הרכב.

באשר לתנאי הנוסף, ב"כ המבקשת ציין בבקשתו כי המבקשת לא נתנה כל הוראה לעשיית שימוש ברכב תחת השפעת אלכוהול.

בנסיבות אלה נשאלת השאלה האם עשה בעל הרכב ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה.

בעבירה מסוג זה של נהיגה בשכרות, כפי שציין ב"כ המבקשת בעת הדיון, מדובר בנסיבות מיוחדות שכן המבקשת בוודאי לא התירה לנהג לנהוג בסוף השבוע ברכבה של המבקשת בהיותו שיכור ובמיוחד שהרכב בו מדובר הינו משאית (ב"כ המבקשת הזכיר כי הנהג נתפס לאחר שיצא לבילוי לילי באותה משאית ממש).