לאון נ' י.ד. רגב רהיטים (1997) בע"מ ואח'

פסק דין

התובע, הגיש נגד הנתבעים, תביעה על סך 15,000 ₪, לאחר שהפרו לטענתו הסכם פשרה שלפיו התחייבו, בין היתר, לתקן ליקויים שנפלו בריהוט שהזמין התובע מאת הנתבעת 1. טענת ההגנה העיקרית של הנתבעים הייתה כי הם פעלו לתיקון הליקויים לאחר חתימת ההסכם ואילו התובע מנע מהם להשלים את התיקונים, סיכל את מימוש ההסכם וכן נותר חייב לנתבעת 1 סכום של 2,500 ש"ח בגין יתרת תמורת ההזמנה אשר עמדה במקור על 14,500 ₪.

הצדדים הגיעו להסדר שעיקריו, תיקון הליקויים על ידי הנתבעים והגשת סיכומים לאחר מכן, באופן שבית המשפט ייתן פסק דין פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים, ויהא רשאי לחייב את הנתבעים לפצות את התובע בסכום שלא יעלה על 5,000 ₪ וכן יכריע האם יש מקום לחייב את התובע מנגד, להשלים את את יתרת התמורה של 2,500 ₪ או חלק ממנה והאם יש מקום לחייב את הנתבעים, להעניק לתובע זיכוי של 2,000 ₪ כפי שהובטח בהסכם המקורי.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות והתרשמתי מטענות הצדדים, החלטתי מחד, לחייב את התובע לשלם לנתבעת 1 סך של 2,000 ₪ הכוללים בחובם הפרשי הצמדה וריבית (וזאת מתוך יתרת התמורה של 2,500 ₪). מאידך, החלטתי לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לפצות את התובע בסכום של 4,000 ₪, כך שבסופו של דבר, על הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע, סך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיהם, שאם לא כן, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. כמו כן, יעמוד לרשות התובע, זיכוי כספי בסך של 2,000 ₪, לרכישת כל מוצר ממוצרי החנות של הנתבעת 1. הזיכוי יהא ניתן למימוש עד יום 5.2.13 ופסק הדין, כמוהו כתעודת זיכוי לעניין זה.

ניתן היום, י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בלשכתי.