לא הוכחה רשלנות רפואית בניתוח גב בחולה קשה

1.         התובע, יליד שנת 1930, הגיש נגד הנתבעים תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב טיפול רפואי רשלני.

2.         הנתבעת מס' 1 היתה במועדים הרלבנטיים לתובענה המפעילה של בית החולים "שערי צדק" בירושלים ( להלן: "בית החולים") והמעבידה של סגל בית החולים. הנתבעת מס' 2 היתה המבטחת של הנתבעת מס' 1.

3.         העובדות הרלבנטיות, להן טוען התובע, פורטו בכתב התביעה כדלקמן:

"3א)           התובע סבל בשנת 1999 מאירוע מוחי, שממנו הבריא והשתקם. במקביל התובע סבל מפרפור פרוזדורים. על רקע זה הומלץ לתובע ליטול באופן קומודין לשם דילול הדם ומניעת קרישיות יתר.

ב)               בשנת 2003, לאחר שהתובע התלונן בביקור במרפאות החוץ של בית החולים על כאבי גב נאמר לתובע שהוא סובל מהיצרות תעלת השידרה בחוליות 5-3 L עם סימני אי יציבות בחוליות 4-3 L . הרופאים בבית החולים יעצו לתובע לעבור ניתוח לשיחרור ההיצרות האמורה, כפתרון לכאבי הגב ולהפרעות בתחושה בקצות אצבעות הרגליים.

ג)               התובע קיבל את ההמלצות האמורות והתאשפז בבית החולים בראשית חודש דצמבר 2003. בעת אשפוזו במחלקה האורטופדית הופסק הטיפול בקומודין והוחל במתן הפרין.

4א)             התובע נותח בבית החולים בתאריך 14.12.03. מיד לאחר הניתוח התפתח באזור הניתוח שטף דם שהתמשך במשך זמן. שטף דם זה התפתח משום , שבעת הניתוח ולאחריו מנגנון הקרישה של דם התובע היה ללא שליטה ובקרה ולא יוצב תחילה ובטרם הניתוח כנדרש. מנגנון הקרישה, בניגוד לנדרש, לא היה מאוזן, כמתבקש במקרה זה שבו התובע נזקק לתרופות לדילול הדם ובמקביל היה מועמד לניתוח.

ב)                              ב)                               בשל מצב זה התובע דימם ממושכות אל הפצע הניתוחי, לרקמות שהיו מעורבות בניתוח ולתוך שורשי העצבים. עקב כך התובע סבל מפגיעה עצבית בלתי הפיכה, שגרמה לשיתוק בתפקודי הסוגרים ובפלג גופו התחתון.

ג)                               ג)                                התובע לא קיבל את מלוא המידע אודות הסיכונים המיוחדים, שבפניהם ניצב לקראת הניתוח הנדון על רקע עברו הרפואי. מידע חיוני זה לא נמסר לתובע על ידי הרופאים המעורבים. בפועל התובע נפגע בשל מימוש הסיכונים האמורים. אילו התובע ידע מראש על קיומם של סיכונים אלה לא היה נותן הסכמתו לניתוח הנדון.

ד)                              ד)                              הנתבעת 1 ועובדיה ניתחו התובע ללא צורך רפואי אמיתי וללא קיומה של הורייה רפואית מתאימה ודרושה בנסיבות הענין. הללו עשו זאת על אף ולמרות הסיכון המיוחד שהיה כרוך בדבר מבחינת התובע והוריית הנגד לניתוח בנסיבות מעין אלה".

4.         בהתאם לחוות דעת רפואית של פרופ' שטיין התובע סובל מהגבלות מוטוריות בהפעלת שרירי הגפיים התחתונות ומאובדן שליטה מוחלטת על פעולות שוער פי הטבעת ואובדן השליטה על סוגרי כיס השתן.

5.         בתביעתו טוען התובע כי על הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, עקב מעשי הנתבעת1 ו/או עובדיה ו/או שליחיה.

האחריות:

6.         לכתב התביעה צורפה, כאמור, חוות דעתו של פרופ' חיים שטיין (ת/ 2) שקבע כדלקמן:

"התובע סבל עובר לניתוח מפרפור פרוזדורים והיה מאוזן על ידי נוגדי קרישה מסוג קומודין....

בעת אשפוזו לקראת הניתוח, בחודש דצמבר 2003, הופסק הקומודין כהכנה לניתוח והטיפול בקומודין הוחלף בהפרין....

זמן הפורטרומבין שהוא אמת המידה לרמת הקיום של הפעילות הפיזיולוגית במנגנון קרישת הדם נבדק באופן רציף מ- 10.12.03 לפחות עד 17.12.03 מדי יום ביומו....

הוא נותח ביום 14.12.03....

לדבריו סבל מדימום בפצע הניתוח תקופה ממושכת לאחר הניתוח....