לא ימחק מכתב ההגנה של עיתון "אנשים" אזכור העבר הפלילי של בבו קובו

1.         ערעור על החלטת כבוד הרשם ברוך מיום 1/2/07 בבש"א 21588/06 בת.א 2547/05 שקיבל את הבקשה של המשיב 1 להורות על מחיקת טענות מכתבי טענות המערערים (מכתב הגנתם).

אין מחלוקת שהמשיב 1 הגיש כתב תביעה ע"ס 10 מליון ש"ח נגד המערערים והמשיב 2 וזאת בגין פרסום לשון הרע.

זאת בעקבות כתבה שהתפרסמה ביום 15/11/05 בעיתון אנשים, כתבה על גב' מירי בוהדנה שכותרתה בעמוד השער "תפסה כריש" ובגוף הכתבה: "הדרך אל העושר".

במסגרת הכתבה נכתב ששמו האמיתי של המשיב 1 הינו ויקטור עטיה ושיש לו עבר פלילי שכולל סחר בסמים ושהוא ישב בכלא על סמים לאחר שהורשע בסחר והחזקת סמים בשנת 1988.

בגין פרסום שקרי זה הוגשה כאמור תביעת לשון הרע ע"י המשיב 1.

בכתב ההגנה מטעם המערערים נטען בהרחבה שהמשיב 1 הורשע בפלילים וריצה עונש מאסר ממושך בשל עבירת אונס שזו לא היתה ההסתבכות היחידה שלו עם החוק ועברו ושמו המפוקפק של המשיב 1 העסיקו את העיתונות לא אחת כך שמדובר באדם שאינו בעל "שם טוב" בלשון המעטה, אדם המסתיר את העובדה שהוא עבריין אשר הורשע בעבירת אונס, ריצה מאסר בבית הסוהר והיה מושא של כתבות רבות בהן הוצג באור פלילי.

כתב ההגנה הנ"ל מפרט שהמשיב 1 הוצג באור שלילי הן במסגרת גזר-הדין במשפט האונס והן בכתבות רבות שפורסמו בעניינו, כך שהמשיב 1 בא בידיים לא נקיות בשעה שהציג עצמו בכתב התביעה "כשיה תמימה" מבלי להזכיר את העובדה שהורשע בפלילים ומבלי לגלות שהיה מושא של כתבות רבות המוזכרות ומצוטטות בכתב ההגנה.

לטענתם של המערערים בכתב ההגנה, המשיב 1 הורשע וישב בכלא ולכן, בין אם מדובר בעבירת סמים או אינוס, עסקינן בעבריין שריצה עונש מאסר לא מבוטל וגם אם נפל אי דיוק לענין סוג העבירה בנסיבות המפורטות בכתב ההגנה עסקינן בפרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

בעקבות הנ"ל, הגיש כאמור המשיב 1 את הבקשה שההחלטה שניתנה בה הינה ההחלטה נשוא הערעור, בה ביקש להורות על מחיקת טענות מכתב ההגנה של המערערים, באופן שיימחקו כל הסעיפים בכתב ההגנה המתייחסים להרשעתו של המבקש באינוס לפני 27 שנים, הואיל ובהתאם לסעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") התיישנה הרשעתו באונס ואף נמחקה ב-25/7/00, כך שהסעיפים הנ"ל בכתב ההגנה אשר כוללים ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה, אינם קבילים בהליך משפטי ואף אין להביאם בחשבון לענין כל דין.

למרות התנגדות המערערים לבקשה וטענתם לפגיעה בזכותם החוקתית של זכות הטיעון ושהחוק אינו אוסר העלאת טענות בענין עבירות שנמחקו במסגרת כתבי טענות המשיבים בבית המשפט ואינו מאיין את תוקפו של פס"ד חלוט פומבי אשר מפורסם ברבים וקובע קביעות להעדר אמינות של המשיב 1 ולהעדר שמו הטוב, מה גם שהמשיב 1 עצמו התראיין לכלי התקשורת בגין הרשעתו באונס והוא מנוע מלהעלות את הטענה, קיבל כבוד הרשם ברוך את הבקשה.

זאת, בהסתמך על סעיף 20 לחוק, בקובעו כי סעיף 20(ב) לחוק נועד למנוע, בין היתר, מצב מעין זה, בו בעל דין מסתמך על עובדת הרשעתו של הצד שכנגד, לצורך הוכחת טענותיו, במקרה זה הסתמכות המערערים על הרשעת המשיב 1 באונס לצורך הדגמת נתונים עובדתיים העשויים לשיטתם להיות קשורים לאופיו, במטרה לבסס על כך את טענות ההגנה שלהם, כשהעובדה שמדובר בכתב טענות ובשלב מקדמי של ההליך אינה מייתרת את תחולת סעיף 20(ב) הנ"ל.

על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

במסגרת הערעור, חוזרים המערערים על טענותיהם שנטענו בפני הרשם, תוך הדגשה שתוצאת ההחלטה הינה מחיקה של מעשה אונס ומניעת זכות הטיעון החוקתית שלהם, בשלב המקדמי של הגשת כתב הגנה בלא שהחוק קובע כי יש לעשות כן, תוך התעלמות מכך שהמשיב 1 מושתק מלטעון את טענותיו בשל העובדה שהפיץ בעצמו בקרב הציבור את נושא הרשעתו בראיונות בעיתונים, והעלה זאת גם בעצם הגשת הבקשה למחיקת הטענות בכתב ההגנה.

המשיב 1 חוזר על טענותיו, ומחזק את החלטת הרשם.

המשיב 2 הצטרף לטענות מצד המערערים.

2.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בערעור ושמעתי את הצדדים בפני החלטתי לקבל את הערעור ולבטל את החלטת הרשם.

לטעמי לא היה מקום למחוק את טענות המערערים הנ"ל מכתב ההגנה, לפחות לא בשלב מקדמי זה ובטרם שמיעת ראיות ועדויות, כפי שיפורט.

מדובר בשלב ראשוני שבו בוחן בית המשפט בישיבת קדם משפט, לפי תקנה 143(1) לתקנות סד"א, האם כתבי הטענות ערוכים כדין תוך שהוא יכול להורות למחוק כל דבר שאינו דרוש לענין.

אני סבור שכבוד הרשם, לא היה צריך לפעול בשלב מקדמי זה, כפי שפעל ולמחוק למעשה את טענתם העיקרית של המערערים בכתב הגנתם ו"ליטול ממנו את עוקצו ולבו" כבר בשלב זה, באופן שכל טענותיהם לענין העדר שמו הטוב של המשיב 1 כעולה מהרשעתו בעבירת האינוס יימחקו.