לדיאנסקי ואח' נ' עיריית תל אביב ואח'

פסק דין

מבוא

עניינה של העתירה במדיניות המשיבים 1-2 (וביחד להלן: "המשיבים"), הנוגעת לטיפול, גיזום וכריתה של עצים בעיר תל אביב-יפו, ובשאלת הלימתה להנחיות שר החקלאות ופיתוח הכפר, פקיד היערות הארצי ופקודת היערות.

בעתירה דנא מתבקש, כי בית המשפט יורה על אימוץ ההנחיות והמדיניות שנקבעה לעניין זה על ידי פקיד היערות הארצי; יורה למשיבים להימנע מהחלת מדיניות טיפול אחידה לכלל עצי העיר ועל הענקת טיפול פרטני לכל עץ ועץ לפי צורכו; יורה על ההפסקה לאלתר של טכניקת ה"גירדום" (topping) ו/או כל טכניקה המובילה להשחתה ו/או קיצור חייהם של העצים; יורה למשיבה 1 לפעול בהתאם להוראות החוק ולהוציא רישיון כריתה מנומק לכל מקרה בו פעולתה מביאה למעשה לכריתתו ו/או להמתתו של העץ וליתן פיצוי נופי, בהתאם להוראות החוק; יורה על הוצאת רישיון העתקה מנומק ועל פרסום נתונים לציבור אודות כמות העצים ומיקומם בהם פועלים המשיבים להעתקת עצים, בהתאם להוראות החוק; לחייב את המשיבה 1 לקיים ולפעול בהתאם לתנאי המרכזים שהיא מפרסמת, בכל הנוגע לגיזום וטיפול בעצים; לחייב את המשיבה 1 לבצע סקר למיפוי וניהול סיכונים בעצים שבתחומה, לפרסם מראש את תוכנית הגיזום והטיפול בעצים לאחר שאלו אושרו בכתב על ידי אגרונום מוסמך, וכן לפרסם את נתוני ומיקומי העצים שהועתק על ידה.

תמצית טענות הצדדים

העותרים, תושבי העיר תל אביב, טוענים כי המשיבה 1 נוקטת בטכניקת "הגירדום", או בלשון המשיבים- "גיזום חזק", שהנה טכניקה אגרסיבית וקטלנית לעצים, שמשמעותה ניסור בדים רבים ומרכזיים בעץ ומותיר אותו לרוב ללא עלווה.

במקרים רבים, כך נטען, הגירדום הוא כה אגרסיבי עד שחלק מן העצים מתקשים להתאושש מטכניקה זו ומתים ואילו אחדים שבים לחיים חלקיים בלבד. למעשה, פעולה זו עולה כדי "כריתה" ומתבצעת ללא היתר הנדרש בכריתה בבחינת דרך לעקוף קבלת היתר ופטור מתחולת הדין וההוראות הרלוונטיות לנושא ה"כריתה", לרבות, מתן אפשרות לערור על החלטת פקיד היערות המקומי בדבר מתן רישיון כריתה, כמו גם תחולת "מנגנון פיצוי", המורה כי פקיד היערות יתנה מתן רישיון לכריתת עץ בנטיעת עצים חלופיים.

לגישת העותרים, טכניקת הגירדום, מלבד היותה בלתי מקובלת על ידי מומחים בארץ ובעולם, גורמת לנזקים רבים, בין היתר, על ידי כך שהיא מסכנת את יציבות העץ, ולפיכך, הסבר המשיבים, לפיו הטכניקה ננקטת מטעמי בטיחות העוברים והשבים, לא יכול לעמוד. עוד נטען, כי השימוש בשיטה זו הינו תמוה כיוון שכיום מוכרות שיטות יעילות וזולות יותר לטיפול בבדים אשר עלולים להוות מפגע בטיחותי, כגון קשירת ענפים או סניטציה.

העותרים צרפו לעתירתם תמונות המהוות לדידם דוגמאות ליישום טכניקת הגרדום ברחבי העיר תל אביב- יפו (נספחים 9-12, נספח 16), וכן דוגמאות המצביעות על מקרים בהם נכרתו עצים ללא אישור כמתחייב בחוק, כאשר בחלק מן המקרים פעלו המשיבים להוצאת היתר כריתה בדיעבד (נספח 14).

עוד טוענים העותרים, כי בחלק מן המקרים, מבצעת המשיבה 1 עבודות גיזום ו/או ניסור שיטתיות ונרחבות בעצים בריאים לחלוטין באמצעות קבלנים פרטיים שזכו במכרז מטעמה, זאת גם כאשר אין שום צורך בטיפול בעצים אלו.

כך למעשה, לגישת העותרים, המשיבים אינם פועלים ליישם פרקטיקות ניהול סיכונים בכל הנוגע לעצים על מנת להימנע מכריתות עצים מיותרות, ובפועל נכרתים עצים באופן שרירותי, תוך הפעלת מדיניות אחידה על כלל עצי העיר שנגזמים, ללא כל בדיקה פרטנית לגבי מצבו של כל עץ.

לבסוף, נטען כי על המשיבה 1 להנהיג מדיניות של חזרה ובדיקה של העצים שנגזמו, על מנת לבחון את השפעת הגיזום על העץ, אולם הדבר לא נעשה, ולא מתבצעות פעולות האכיפה הנדרשות כלפי קבלני הגיזום, כפי שהן מופיעות במכרזי ההתקשרות. כך למשל, לא נאכפת החובה לשים על העצים משחת גיזום מיוחדת על פצעי הגיזום, כדי למנוע מהעצים נזקים.

לאור כל האמור, טוענים העותרים, כי פעולות המשיבים נעשות בחוסר סבירות, ולפיכך על בית המשפט לקבל את העתירה וליתן את הסעדים המבוקשים בה.

מנגד, טוענים המשיבים, כי דין העתירה להידחות על הסף ממספר טעמים. ראשית, נטען, כי העתירה הנה כוללנית ואיננה תוקפת, הלכה למעשה, החלטה מנהלית הניתנת לבחינה, שכן העתירה מבקשת לתקוף את התנהלות העירייה בטיפול בעצים במישורים שונים, זאת בטענות כלליות ועמומות, משכך ומשלא ברור מהי ההחלטה הנתקפת, טוענים המשיבים, כי ממילא גם לא ברור הסעד האופרטיבי והקונקרטי המבוקש.

בנוסף, נטען, כי העתירה לוקה בשיהוי ניכר, שכן לאור טענת העותרים, עולה כי בין הצדדים התנהלה תכתובת ענפה שהחלה בשנת 2011, כשנה לפני הגשת העתירה וכי תכתובת ממושכת עם רשות מנהלית, איננה מצדיקה, כשלעצמה, את דחיית המועד להגשת עתירה.

לבסוף, נטען, לאי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי, שכן, ככל שבפי העותרים טענה פרטנית בדבר "כריתה" או "העתקה" של עץ שלא כדין- הרי שהדרך לדון באותו מקרה איננה במסגרת של עתירה מנהלית, כי אם בהגשת ערר לפקיד היערות הממשלתי, דרך שהותוותה בנוהל פקיד היערות העירוני, ויושמה על ידי חלק מן העותרים במקרים מסוימים.

המשיבים סבורים, כי יש לדחות את העתירה גם לגופה, הואיל והפעלת חובתם וסמכותם לטיפול בעצים בתחום שיפוטה של העיר, נעשה במסגרת שיקול הדעת המקצועי הדורש התמחות ספציפית השמור להם, ובמקרים כאלה מתחם ההתערבות של בית המשפט הינו מצומצם ביותר.

המשיבים טוענים, כי הטיפול המוענק לעצים נתמך על ידי צוות אגרונומים מומחים המועסקים על ידי משיבה 1; פעולות הגיזום נעשות על ידי בעלי מקצוע שברשותם תעודת "גוזם מומחה"; מדיניותה הברורה של העירייה היא להימנע ככל האפשר מכריתתם או העתקתם של עצים, ומכל מקום, פעולות העולות כדי "כריתה" או "העתקה", לפי פקודת היערות, כפופות להוצאת רישיון, מגובות בחוות דעת אגרונומיות וכן מפורסמות באתר האינטרנט של המשיבה 1.

שיטת "הגיזום החזק", מאפשרת לדידי המשיבים את חידושו של העץ חלף כריתתו. העצים אשר טופלו בשיטה זו נבדקים על ידי גורמים מקצועיים לאחר ביצוע הפעולה על מנת להבטיח את המשך צמיחתם (כל עץ זוכה לפחות לביקור שנתי אחד של מפקח), והניסיון מלמד כי עצים אלו התחדשו לרוב ללא נזק. פעולת גיזום חזק אינה מחייבות הוצאת רישיון, כל עוד אינן עולות כדי כריתה, ובכל מקרה בו הפעולה עולה כדי כריתה, הם פועלים בדרך שתוארה דלעיל.