להב נ' מוסך גזית

פסק דין

1.לפני תביעה בסדר דין מהיר על סך 19,200 ₪. התובע והעד מטעם הנתבעת נחקרו על תצהיריהם והצדדים סיכמו טיעוניהם בע"פ.

רקע העובדתי

2.התביעה שלפניי באה לעולם בעקבות הליכים משפטיים שהתנהלו בין התובע, מחד, לבין חברת דוד לובינסקי בע"מ (להלן: "לובינסקי"), מאידך בבית המשפט לתביעות קטנות במסגרת תק 2423/04, בקשר לליקויים ברכב מסוג סיטרואן שנת 2000 מ.ר 9119617 (להלן: "הרכב").

3.איש מהצדדים לא הציג את מלוא המסמכים הנוגעים להליך שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות. מפסק הדין החלקי שהוגש ניתן להסיק כי ניתן פסק דין קודם (ביום 7.9.05), שנתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים וכי בהחלטה מיום 2.1.07 בוטל החלק בפסק הדין שהתייחס לתופי בילום אחוריים של הרכב בלבד.

4.בחקירתו הוסיף התובע והבהיר כי התביעה נגד לובינסקי היתה בגין ליקויים ברכב אותו רכש ממנה, שהיה חדש. במסגרת הפשרה שהושגה עם לובינסקי בבית המשפט לתביעות קטנות, הוסכם כי יבצעו תיקונים כאלה ואחרים ברכב, ביניהם תופי בילום וסנדלי בילום (עמ' 5 ש' 19-22, 27-29). לצורך ביצוע ההסכם ניתנה לו אפשרות ללכת לאחד ממוסכי הרשת לבצע את המוסכם. התובע בחר במוסך המהנדסים, שתיקן חלק ממה שהיה צריך לתקן אבל לא החליף את הדרמים וסנדלי הבילום האחוריים (עמ' 5 ש' 30-עמ' 6 ש' 2).

5.כך, נותרה במחלוקת שאלת תופי בילום וסנדלי בילום אחוריים של הרכב (שייקראו יחד להלן: "הבלמים האחוריים") – האם אלה הוחלפו ע"י מוסך המהנדסים בבלמים חדשים, כפי שהיה עליהם לעשות, האם מדובר בבלמים הישנים שלא הוחלפו או שמא בבלמים שעברו חריטה.

6.בית המשפט לתביעות קטנות ביטל את חלקו של פסק הדין המוסכם ביחס לבלמים האחוריים ובהחלטה מיום 31.12.06 הפנה את השאלה וההכרעה המקצועית בה לנתבעת שלפניי (להלן: "מוסך גזית"), אליה שלח את התובע ולובינסקי עוד באותו יום.

7.ביום 4.1.07 נתנו אנשי מוסך גזית חוות דעת כדלקמן:

"הרכב מס' 9119617 הגיע למוסך לבדיקת בלמים ותופי בלם בתאריך 31.12.06 ולפי אבחון לאחר פירוק הגלגלים, ראינו שהרפידות הם מקוריות ותופי הבלם הם מקוריים גם כן ולא עברו שום חריטה.

ולא יכולנו לאבחן במדויק אם הוחלפו כיוון שהרכב נסע 20,000 קילומטר מיום הטיפול, אבל לא נראה לנו שהתופי בלם עבדו 170,000 קילומטר כיוון שהם במצב תקין מאוד".

על חוות הדעת חתמו מר בסאם עבוד, מנהל המוסך ומר חורייה אניס, מנהל עבודה.

8. בעקבות חוות דעת זו, ביום 4.2.07 ניתן פסק דין משלים, בו קבע בית המשפט לתביעות קטנות:

"אני נותן אמון ומכל מקום אמון זה לא נסתר, כי מוסך גזית הגדיר לביהמ"ש, כי לא מדובר בתופי בילום שעברו 170,000 קילומטר והמשמעות היא שההנחה שתופי הבילום לא הוחלפו, כפי שטען להם התובע, לא הוכחה ואף נסתרה. מוסך גזית היה זהיר בקביעותיו במסמך ששלח לביהמ"ש ולא מצאתי כל עדות לקונספירציה או לעשיית יד אחת עם הנתבעת".

9.התובע הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין אך בהמשך חזר בו (בר"ע (חיפה) 1647/07). וויתורה של לובינסקי על הוצאות הותנה בכך שהתובע יצהיר כי לא יהיה לעולם לקוחה או לקוח של המוסכים המורשים מטעמה, תנאי לו הסכים התובע.

טענות התובע

10.התובע טוען כי מוסך גזית הגיש לבית המשפט מסמך שידע כי תוכנו כוזב, וידע כי המסמך עלול להשפיע על בית המשפט ועל תוצאות המשפט. רק בעקבות חוות דעת זו קבע השופט שם כי הבלמים הוחלפו וערכאת הערעור סרבה להתערב בקביעה זו.

11.התובע מעריך נזקיו בסך של 2,220 ₪ הפסד החלפת הבלמים, הוצאות משפט ואחרות בכל הערכאות בסך 10,000 ₪, אגרות והוצאות נלוות 1,000 ₪, נסיעות 1,000 ₪, עוגמת נפש 5,000 ₪, סה"כ 19,200 ₪.

12.התובע מוסיף וטוען כי גם כיום ניתן לבדוק את הרכב, בו עדיין מותקנים סנדלי בילום ותופים מקוריים וכן באפשרות מוסך גזית לתקן ולהסביר את שארע, להוציא דו"ח אמיתי שיאפשר לתובע עריכת משפט חוזר.

טענות מוסך גזית