לוי ואח' נ' החברה הכלכלית לפיתוח חוף אשקלון בע"מ

החלטה

1.עניינה של החלטה זו - תשלום שכר טרחת המומחה, ד"ר משה צ'וברוצקי, אשר מונה על ידי בית המשפט ביום 17.10.12 לשם מתן חוות דעת בתחום ההנדסי.

2.בהחלטת המינוי מיום 17.10.12 הוריתי לצדדים להפקיד סך של 3,000 ₪ על מנת להבטיח שכר טרחת המומחה. הצדדים אכן ביצעו האמור והמתינו לקבלת חוות הדעת.

3.ביום 28.8.13 פנה התובע למומחה על מנת לברר מהו הצפי להגשת חוות הדעת ובתגובה נענה התובע כי המומחה כלל לא החל במלאכת כתיבת חוות הדעת שכן לא קיבל לדבריו הזמנה מבית המשפט ולא ידוע לו מהו גובה שכר טרחתו לפי קצובת בית המשפט.

4.ביום 07.10.13 ולאחר פנייה בעניין למומחה, העביר הוא עותק מחוות דעתו ולצד זו - מסמך שכותרתו "הצעת שכר טרחה עבור חוות דעת הידרולוגית מקצועית" ובמסגרתו דרש 14,000 שקלים בצרוף מע"מ כעבור 56 שעות עבודה כשבכלל סכום זה 2,000 שקלים עבור הופעה אחת בבית המשפט.

בית המשפט אפשר לצדדים תגובה להצעת שכר הטרחה וכך נעשה.

5.התובעים ,בתגובה לדרישת שכר טרחת המומחה, טענו כי המדובר בהצעה מופרזת בהחלט. ביום 28.1.13 ביקש בית המשפט מהמומחה לשקול עמדתו ביחס להפחתת סכום שכר הטרחה ככל הניתן. ביום 11.11.13 השיב המומחה כי מוכן הוא להפחית מסכום חוות הדעת ולהעמידו על סך 10,000 ₪ לא כולל מע"מ.

6.הצדדים השיבו כי אין בכוונתם לקבל אף הסכום המופחת. לשיטת הצדדים שניהם, אין כל הגיון בסכום האמור והוא מופרז בהחלט ביחס למקובל בהתייחס לחוות דעת מסוג זה. עוד טענה הנתבעת כי לא הגיוני שהמומחה ידרוש שכרו על פי שעות עבודה מבלי שיש הגבלה בכמות השעות ומבלי שיש הסכמה לכך כי שכר הטרחה ייקבע לפי שעות.

7.סוגיית שכרו של מומחה שמונה מטעם מומחה בית המשפט מוסדרת בתקנה 131 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. התקנה קובעת, כי בית המשפט רשאי "לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם". בית המשפט אף מוסמך להורות לבעלי הדין או מי מהם לשאת בשכרו של המומחה שמונה. כלומר לבית המשפט אשר מינה את המומחה נתון שיקול דעת לקבוע מהו השכר הראוי בנסיבות העניין ומי יישא בו. במסגרת זו, רשאי בית המשפט לבחון למשל, האם היקף העבודה שהושקע על ידי המומחה היה סביר ביחס לסוגיה שהונחה לפתחו (ע"א 453/81 קלוזנר נ' עמל הנגב בע"מ, פ"ד לו(4) 225).

בעניינו, אף אם תאמר כי דרישתו הכספית של המומחה אינה מופרכת בתחומו, סבורה אני כי יש טעם בטענות הצדדים לפיהן השכר שנתבקש על ידי המומחה הינו גבוה בנסיבות העניין ומחויבת התערבות בית המשפט ואבהיר: בהחלטת המינוי צוין מפורשות סכום ההפקדה הנדרש מכל צד, כך שמזה יכולים היו הצדדים והמומחה להסיק ולצפות מהו השכר שיאושר בקירוב. במצב דברים זה, באם סבור היה המומחה כי לא ניתן יהיה מבחינתו להסתפק בשיעור זה, ראוי היה כי יודיע כן לבית המשפט טרם החל בעבודתו ולאמור משנה תוקף עת מתיימר הוא לקצוב שכרו לפי שעות עבודה, מציאות שאינה עולה בקנה אחד עם החלטת המינוי ועם הנהוג במנויים כגון דא.

הוא הדין באם מצא המומחה במהלך עבודתו כי צפויה עבודה בהיקף נרחב מהצפוי לכתחילה. גם במקרה כזה נכון יהיה לעצור ולהסב תשומת לב בית המשפט והצדדים מיד עם היוודע הדבר על מנת שלא תוצבנה עובדות מוגמרות.

8.בהינתן הדעת לאמור ותוך התחשבות מידתית בהבהרות המומחה, מצאתי מקום להורות כי מעבר לשכר אשר הופקד זה מכבר בקופת בית המשפט ומשלעת הזו אין מקום לתשלום למומחה עבור התייצבות בבימ"ש, יפקיד כל צד 540 שקלים נוספים וזאת בתוך 10 ימים מהיום כך ששכר טרחת המומחה יעמוד על 6,000 ₪ בצרוף מע"מ כחוק.

למען הסר ספק, תשלום זה כולל מענה לשאלות הבהרה, ככל שתידרשנה.

מכל מקום, חוות הדעת מונחת עתה בתיק ובית המשפט מודה למומחה על פועלו ומורה על העברת ההפקדות שנועדו לו מיד עם השלמתן כנדרש לעיל בצרוף החלטתי זו.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ד, 24 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.