לוי נ' חב' נועה-ביץ' בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשת הנתבעות לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בתיק זה.

לטענת הנתבעות הן עומדות להגיש ערעור על פסק הדין ולדעתן סיכוייו טובים. עוד לטענתן, אם ישולם הסכום שנפסק יהיו סיכוייהן לגבותו חזרה במקרה שיתקבל הערעור נמוכים ביותר, מאחר והסכום שנפסק לתובעת עומד על כ-570,000 ₪, בעוד היא משתכרת שכר חודשי בסך של כ-6,400 ₪.

לטענת התובעת הבקשה היא סתמית והטענות המועלות בה נטעו ללא כל ביסוס, ואין בה כדי להצדיק חריגה מהכלל לפיו לא יעוכב ביצועו של פסק דין אלא בנסיבות חריגות. עוד טוענת התובעת כי סיכויי הערעור אינם טובים וכי לשיטתה הסכום שנפסק אף נמוך מהראוי.

בתשובתן להתנגדות התובעת לבקשה הוסיפו הנתבעות כי לחילופין הן מציעות כי העיכוב יחול רק על מחצית סכום פסק הדין, ולחילופי חילופין – כי מלוא הסכום יופקד בידיו הנאמנות של ב"כ התובעת.

הכלל הוא כי בהגשת ערעור כשלעצמה אין כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הערעור. כפי שנפסק, עיכוב ביצוע יינתן מקום בו מתקיימים שני תנאים:

א. למבקש סיכויי הצלחה בערעור שהגיש.

ב. אם יזכה המבקש בערעור, לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע או קשה להשיב את המצב לקדמותו.

כפי שנפסק בע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון (פורסם במאגרים, 26.11.09):

"הלכה היא כי על מנת להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו נדרש בעל הדין העותר לעיכוב הביצוע להראות כי יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו, אם יתקבל הערעור. לשם כך אין די בהעלאת טענות כלליות אלא יש להציג תשתית ראייתית מבוססת הנתמכת, ככל הניתן, בתצהיר והמלמדת על קושי ממשי להיפרע מן המשיב (ראו: ע"א 949/06 אליאס נ' עטיה, פיסקה 4 ([פורסם בנבו], 9.4.2006); ע"א 4740/08 לי דן סוכנויות בע"מ נ' HASBRO INTERNATIONAL INC, פיסקה 12 ([פורסם בנבו], 27.7.2008); ע"א 5865/08 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מסס, פיסקה 6 ([פורסם בנבו], 30.11.2008); ע"א 8777/08 מריסאת נ' מריסאת, פיסקה 7 ([פורסם בנבו], 8.2.2009))."

הנתבעות לא צירפו ראיות לכך שמצבה הכלכלי של התובעת אינו טוב, והסתפקו בהפניה לקביעות בפסק הדין בנוגע לשכרה של התובעת. בהיעדר נתונים אחרים בנוגע למצבה הכלכלי של התובעת לא ניתן להסיק משכרה בלבד כי התובעת תתקשה להשיב כספים שתקבל.

עם זאת, כבר נפסק כי:

"בבחינת יכולתו של המשיב להחזיר את הכסף במקרה שבו תזכה המבקשת בערעור, עלינו לתת את הדעת, לצד מצבו הכלכלי של המשיב, אף לגובה הסכום הנדון. העובדה כי מדובר בסכום כה גבוה מקימה את החשש כי המשיב יכלה לפחות את חלקו עד למועד הערעור באופן שיקשה על השבת הסכום במקרה והמבקשת תזכה בערעור (ראו ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' גורן, תק-על 2005(4), 2166, 2168). ואמנם, הלכה היא כי גובה הסכום שנפסק לטובת המשיב מהווה שיקול בהערכת מידת הקושי בהשבתו במקרה שפסק הדין ייהפך בערעור (ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח נ' עזבון המנוח אלי אלבז תק-על 2005(2), 1148). בהקשר זה יצוין כי החשש מפני אי השבתו של סכום כה גבוה אינו קושי פרטני הנוגע לאדם זה או אחר, וניתן להניח כי כל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכום מעין זה" (בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (פורסם במאגרים, 13.11.06).

באותו מקרה קבע בית המשפט שיש באמור כדי להצדיק עיכוב ביצוע חלקי בלבד, ועיכב את תשלום מחצית הסכום (שעמד על כ-6,000,000 ₪).

גם בענייננו, העברת מלוא הסכום לתובעת כבר עתה עלולה להוליך את התובעת להוצאת הכספים, או השקעתם, דבר שעלול להקשות על קבלת הכספים חזרה אם יתקבל הערעור. בכך יש כדי להצדיק עיכוב חלק מסכום פסק הדין אך לא את כולו.

את החשש כי הכספים יוצאו והנתבעות יתקשו לגבותם חזרה במקרה שיתקבל הערעור ניתן לאיין באמצעות הפקדתם בנאמנות אצל ב"כ התובעת, ואין הצדקה לעיכוב מלא של ביצוע פסק הדין.

הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מתקבלת, אפוא, באופן חלקי.

מחצית הסכום שנפסק תשולם לתובעת. ביצוע תשלום המחצית השנייה יעוכב עד למתן פסק הדין בערעור הנתבעות. הביצוע לא יעוכב אם תסכים התובעת כי מחצית זו של הסכום תופקד בידיו הנאמנות של בא כוחה.

ניתנה היום, י"ג סיון תשע"א, 15 יוני 2011, בהעדר הצדדים.