לוי נ' יפת

פסק דין

בתאריך 21/5/2009 סיכם התובע עם הנתבע קבלן שיפוצים במקצועו, על עבודת שיפוץ במספרה אשר כללה פירוק קיר כניסה, בניית קיר והתקנת דלת כניסה, עבודות חשמל, עבודת ריצוף קרמיקה ובניית גגון. לדברי התובע, הנתבע התחייב לסיים את עבודת פנים המספרה בתוך יומיים ועוד יום אחד לבניית הגגון מחוץ למספרה ולתיקונים אחרונים, סה"כ 3 ימי עבודה.

תמורת כל העבודה נקבעה ב- 4000 ₪, כולל חומרים, מלבד הקרמיקה שאותה קנה התובע בנפרד. ביום ההסכם שילם התובע לנתבע מקדמה בסך 1000 ₪.

ביום 24/5/2010, כאשר החל הנתבע בעבודת השיפוץ שילם התובע סכום נוסף בסך 1000 ₪.

לטענת התובע ביום 26/5/2010, לאחר שלושה ימי עבודה, החליט הנתבע לסיים את עבודתו מבלי שבנה את הגגון, ובעקבות כך נוצרו קצרים חשמליים במספרה.

עוד טוען התובע כי הנתבע ביצע עבודה רשלנית, הריצוף הודבק בשיפוע הפוך לכיוון פנים המספרה, חלק מהאריחים אף יצאו ממקומם כאשר בחלק מהמקומות במספרה הנתבע הדביק את האריחים בחול במקום להשתמש בחומר מתאים לריצוף על חול.

למרות שהבטיח מספר רב של פעמים כי יבוא לבצע תיקונים ולסיים את עבודתו, לא הופיע הנתבע עוד בבית התובע.

בתאריך 23/6/2010 לאחר ניסיונות רבים להשיג את הנתבע על מנת שיסיים את עבודתו החליט התובע להזמין את מר יובל שי – לוי מהנדס קונסטרוקציה לחוות דעתו על עבודת הנתבע, המהנדס קבע כי עבודות הריצוף אינן עונות לדרישות איכות העבודה המקובלת, חלק מהאריחים מתנדנדים וחלק אף לא נדבקו כראוי לרצפה. כמו כן, תוספת ריצוף בוצעה בשיפוע הפוך כלפי פנים המספרה ומי הגשם עלולים להיכנס פנימה לתוך המספרה, בנוסף חסר סרגל סף באחת הדלתות וזה גורם ליציאת מילוי חול מתחת לאריחים.

לטענת הנתבע כבר בתחילת העבודה החל התובע מלחיץ ומפריע למהלך העבודה ודחק לסיים את העבודה מהר ככל שניתן, על מנת להתחיל ולקבל לקוחות.

לדבריו, לאחר יומיים, סיים את העבודה בפנים המספרה למעט גימורים ותיקונים קלים.

מעדותו של הנתבע עולה כי התובע הוא שגרם להתרופפות האריחים בשל חוסר סבלנותו. התובע נכנס למספרה ודרך על אריחי הקרמיקה, ביום השלישי בשעה 12:00 כאשר הם הודבקו ביום השני ואסור היה לדרוך עליהם משך יממה אחת שלמה. על כן סיכם עם התובע שהוא יבוא לסיים את העבודה שבוע לאחר מכן, אך הוא מודה כי בשל התחייבויות לא הגיע לסיים את העבודה.

התובע משיב כי הנתבע הוא זה שנכנס למספרה אחרי הדבקת האריחים – כשהוא עצמו הסיר את הליסטים עימהם סגר את הכניסה.

הנני סבורה כי יש ממש בטענת הנתבע כי התובע יצר לחץ עליו, בשל חג השבועות שעמד בפתח, וכי התובע גרם לחלק מהנזק לאריחים, כאשר נכנס למספרה לפני תום 24 שעות.

לאחר ארבעה חודשים של תכתובות וניסיונות ליצור קשר עם הנתבע החליט התובע ביום 27/9/09 להעסיק בעל מלאכה אחר, אבינועם, לשפץ את המספרה מחדש, כולל פירוק כל האריחים והדבקת אריחים חדשים שקנה התובע.

עלות השיפוץ כול האריחים החדשים 2150 ₪ ועבור חוות דעת המהנדס שלם התובע 577 ₪.

2000 ₪ נוספים עבור חומרי בנייה – לא ברור לשם מה נקנו, ויתכן כי הם קשורים לגגון.

חוות דעת המהנדס – מקובלת עלי, באופן שהנני קובעת כי היה צורך לבצע את העבודה מחדש, ולסיים את מה שהנתבע לא עשה, חלק מהאחריות רובץ לפתחו של התובע, ובהתחשב בכל האמור, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך 3000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.

ניתן היום, כ"ח סיון תש"ע, 10 יוני 2010, בהעדר הצדדים.