ליאת שירותי אחזקת מבנים בע"מ נ' שמלצר

פסק דין

רקע

1.התובעת הגישה תביעה בסדר דין מקוצר, כנגד כל אחד מן הנתבעים. לאחר שניתנה רשות להתגונן בכל אחד מן התיקים, אוחד הדיון בשני התיקים ובנוסף הוגשה תביעה שכנגד על ידי הנתבעים.

2.התביעה הינה לתשלום דמי אחזקה וניהול בהתאם להסכם החזקה שנחתם בחודש אוגוסט

1995 בין התובעת לבין כל אחד מן הנתבעים.

על פי ההסכמים למתן שירותי אחזקה וניהול לבנין, התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת, יחד עם הדיירים האחרים, את הוצאות האחזקה בתוספת 15 אחוז דמי אחזקה.

התביעה כנגד הנתבע 1 הוגשה על סך 97,621 ₪ כאשר סכום זה כולל תשלומי אחזקה וכן ריבית פיגורים.

התביעה כנגד הנתבע 2 הוגשה על סך 55,757 ₪ כאשר סכום זה כולל תשלומי אחזקה וכן ריבית פיגורים.

ריבית הפיגורים הינה בהתאם לסעיף 16 להסכם האחזקה ולפיו ריבית הפיגורים הינה בשיעור המקסימלי הנהוג בבנק בו מתנהל חשבון התובעת על משיכת יתר חריגה בחשבון עו"ש דביטורי בצירוף 1% לכל חודש.

3.הנתבעים הגישו כתב התביעה שכנגד על סך 216,194 ₪, במסגרתו נטען כי התובעת (הנתבעת שכנגד) הפרה את חוזה ההתקשרות עם הנתבעים. בין השאר נטען כי נפגעות זכויותיהם הקנייניות של הנתבעים בכך שהתובעת סגרה את השירותים הציבוריים, הצמידה את חדר השירותים בקומת הקרקע ליחידת המשרדים בה מחזיקה עירית באר שבע, בניגוד להוראות חוק המקרקעין, שללה את זכותם לעשות שימוש בממ"קים הקומתיים, נמנעה מהם הגישה למד המים שבבעלותם ונגרמו להם מטרד, הטרדה ועוגמת נפש לאור הפרות ההסכם על ידי התובעת.

4.יצוין כי בנוסף לתביעות אלה, נשוא פסק דין זה, התנהלו ומתנהלים בין הצדדים הליכים שונים בבתי המשפט.

חשיבות לענייננו יש להליך במסגרת ת"א 9990/99 (מאוחד) במסגרתו אוחדו מספר תובענות שהתנהלו בין הצדדים כאשר העניינים אשר נדונו במסגרתו, דומים בחלקם ואף זהים למחלוקות נשוא התובענות שבפני.

5.יצוין כי לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות בתיק זה, אולם עוד בטרם הגישו הצדדים סיכומיהם, ניתן פסק דין במסגרת ת"א 9990/99 (פסק דינו של כב' השופט גדעון מיום 31.01.10). על פסק הדין האמור הגישו הצדדים ערעורים כאשר ערעורם של הנתבעים נדחה ואילו ערעורה של התובעת לענין ריבית הפיגורים, התקבל (פסק דינו של כב' השופט ואגו מיום 07.09.10 בע.א 30582-03-10 ובע.א. 10 -03 - 37663 ).

6.נוכח פסק הדין בת"א 9990/99, טענה התובעת כי יש בפסק הדין האמור משום השתק פלוגתא לגבי כל הסוגיות שהוכרעו שם . הנתבעים בסיכומיהם כלל לא התייחסו לפסק הדין האמור וגם לא לטענה בדבר קיומו של השתק פלוגתא.

7.יוער כי הנתבעים הודיעו כי הגישו בר"ע על פסק הדין לבית המשפט העליון, ועתרו להשהות מתן פסק דין בתיק זה. ב"כ התובעת בתגובתו התנגד לבקשה והנתבעים לא מסרו תשובתם לתגובתו על אף החלטה מיום 18.11.10. על כן, ונוכח עמדת ב"כ התובעת לא מצאתי כי יש להשהות עוד את מתן פסק הדין, ובקשת הנתבעים בעניין זה נדחית.

8.לסיכומי הנתבעים צורפו מסמכים שונים אשר התובעת עתרה לפסילתם. יצוין כי חוות דעת רואה החשבון מר יוסף כספי וכן חוות דעת השמאי מר אסף יונה הוגשו לתיק בית המשפט עוד ביום 3.5.07 ומכאן שאין מדובר במסמכים חדשים אשר צורפו לסיכומים והבקשה בעניינם נדחית. בהתייחס לתדפיס רשם החברות, הרי שתדפיס רשם החברות לא הוגש לתיק בית המשפט ולכן לא היה ראוי לצרפו לסיכומים וממילא אין בו כדי להעלות או להוריד. העתק מן התכתובות אשר צורפו כנספח 3 לסיכומים, צורפו לתצהירו של הנתבע 1 (מרדכי שמלצר) וממילא אין מדובר במסמכים חדשים.

על כן, בית המשפט יתעלם מתדפיס רשם החברות, אשר כאמור לא היה מקום להגישו בשלב הסיכומים.

עיקרי המחלוקת וטענות הצדדים

9.שטח היחידות

בחוזה החכירה נכתב במפורש כי שטח היחידה של מר שמלצר מרדכי הינו 87.21 מ"ר ושטח היחידה של מר שמלצר יוסף הינו 84.18 מ"ר.