פסק דין
התובעים יצאו לטיול בספרד למשך 14 יום בקרוואן. לצורך כך הם התקשרו עם הנתבעת 1 , באמצעות נתבעת 2 . נתבעת 1 מתמחה בהשכרת קרוואנים בחו"ל. התשלום שולם לנתבעת 2 אשר העבירה אותו לנתבעת 1. לשם שלמות התמונה יצויין כי השכרת הרכב בפועל הייתה בחברת השכרה מקומית בספרד אשר את פרטיה קיבלו התובעים מהנתבעת 1.
התובעים הזמינו קרוואן גדול מדגם sem/gi אשר הנו בעל סידור מיטות מיוחד (שלוש מיטות זוגיות המאפשר לישון במיטה זוגית שלא מעל תא הנהג – ראה נספח ז' לכתב התביעה) ולטענתם היה זה פרט מהותי עבורם. כך או כך, אין מחלוקת כי ההזמנה שבוצעה התייחסה לדגם זה במפורש (ראה נספח 1 לכתב ההגנה של הנתבעת 1).
עם נחיתתם לא המתינה לתובעים ההסעה כמתחייב והם נאלצו להגיע לחברת ההשכרה בכוחות עצמם ואת עלות המונית שילמה החברה הספרדית.
התובעים קיבלו את הרכב שהזמינו אך איתרע מזלם ולאחר חצי שעה התגלתה בקרוואן תקלה שמנעה את המשך הנסיעה. התובעים נאלצו ללון בבית מלון, אשר מומן על ידי חברת ההשכרה הספרדית ולמחרת הוצע להם קרוואן חלופי.
לטענת התובעים הקרוואן החלופי היה קטן יותר בכשמונים ס"מ, הוא היה נחות מבחינת הנוחות והציוד (בגודל כירת הגז, המקרר ועוד) וסידור המיטות בו היה שונה ולא תואם את רצונם (בשל העובדה שהמיטה הזוגית הייתה מעל תא הנהג, עם תקרה נמוכה והצריכה טיפוס ואילו המיטות האחרות היו קומותיים).
התובעים טוענים כי היות והיה זה הקרוואן היחיד והאפשרות האחרת הייתה עיכוב של שלושה ימים בטיול עד תיקון הקרוואן הגדול, נטלו את הקרוואן החלופי בלית ברירה. לטענתם בשל סידור המיטות, שלא היה נוח עבורם, נאלצו לישון בבתי מלון ולמעשה השתמשו בקרוואן כברכב בלבד. עוד מפרטים התובעים שורת נזקים ארוכה שנגרמה להם לטענתם.
הנתבעת 1 טוענת כי אינה חברת ההשכרה של הקרוואן ועל כן אינה אחראית לתקלות בו. לטענתה חלקה בעסקה היה "להעביר מידע לחברת ההשכרה המקומית אל התובעים וחוזר חלילה" (סעיף 23 לכתב הגנתה) והיא לא גרמה לתובעים כל נזק. הנתבעת 2 טוענת כי היא סוכנת נסיעות וכל תפקידה היה בכך שקישרה בין התובעים לנתבעת 1 (וחסכה להם 5%) ועל כן אינה אחראית לנזק מסוג זה.
דיון
אין ספק כי הופרה ההתחייבות לספק לתובעים קרוואן מהסוג המסויים אותו הזמינו. התובעים הזמינו קרוואן מסוג מסויים וקיבלו קרוואן שונה שהנו קטן יותר מזה שהזמינו. עיון בנספח 1 לכתב ההגנה של הנתבעת1 מעלה כי הוסכם שניתן למסור לתובעים קרוואן "גדול" יותר וברי שמסירת קרוואן קטן יותר מהווה הפרה של ההסכם.
השאלה היא האם מדובר בהפרה של חברת ההשכרה המקומית בלבד, או שמא גם לנתבעת 1 אחריות להפרה זו. בנוסף יש להשיב האם גם לנתבעת 2 אחריות להפרה זו.
לדעתי קיימת לנתבעת 1 אחריות ישירה כלפי התובעים בשל הפרת התחייבותה החוזית. נתבעת 1 אינה מתווך בלבד או סוכן נסיעות. על נייר הלוגו של הנתבעת 1 מצוין "ראלי קרוואנים מרכז ישראלי לתיירות קרוואנים" ובדף האינטרנט שלה מצויין במפורש שהיא עוסקת גם בהשכרת קרוואנים (נספח ז' לכתב התביעה). מכאן שאין מדובר במתווך או במי שרק "מעביר מידע"אלא במי שעיסוקו בתיירות קרוואנים ובהשכרתם. אינני רואה לתת משקל רב לעובדה שההשכרה בפועל התבצעה באמצעות חוזה שכירות עם החברה המקומית. ברי שלצורך קבלת הרכב בספרד יש צורך לחתום עמה על הסכם שכירות אך אין בכך לשנות את מעמדה של הנתבעת 1 כלפי התובעים אלא לכל היותר להוסיף את חברת ההשכרה הספרדית כמשכירה נוספת יחד עם הנתבעת 1.
סיכומו של דבר. למרות שטיב יחסיה של הנתבעת 1 עם החברה הספרדית לא הובהר עד תום, אני בדעה כי הנתבעת 1 הנה חברת ההשכרה האמיתית ואילו החברה הספרדית מספקת את הרכב בפועל. בעסקה מסוג זה הנתבעת מס' 1 אחראית מבחינה חוזית להתחייבותה אף אם ההפרה הייתה של החברה המקומית.
חיזוק לעמדה זו ניתן למצוא בעובדה שהנתבעת 1 קיבלה את הכסף לידיה, דאגה לבטח את התובעים וכן העבירה להם הדרכה לשימוש בקרוואן. כל אלו, מעידים על מעורבות ממשית בהליך ההשכרה עצמו ולא רק "בהעברת המידע". עוד אציין כי ההסכמים המכונים "הצעת מחיר" מפורטים ביותר וכוללים פרטים רבים החורגים "מהעברת מידע" ומעידים אף הם על מעורבותה של הנתבעת1 בהליך ההשכרה. אף נתון זה מחזק את המסקנה לפיה היא שהשכירה לתובעים את הרכב באמצעות החברה המקומית.
עוד אציין כי הנתבעת 1 הודתה שחברת ההשכרה המקומית העבירה לה פיצוי כפי שראתה לנכון בשל הפרת ההסכם. נתון זה מחזק אף הוא את העמדה לפיה הנתבעת 1 למעשה שוכרת את הרכב מהחברה המקומית ומשכירה אותו ללקוחותיה במעין שכירות משנה. אחרת, תמהני מדוע מצאה חברת ההשכרה הספרדית להעביר פיצוי למי שאינו "השוכר" שניזוק כתוצאה מההפרה.
על כן כאשר הופרה ההתחייבות כלפי התובעים לספק להם קרוואן מהסוג שהוזמן, וניתן להם קרוואן מדגם נחות יותר, זכאים הם לפיצוי מהנתבעת 1 .
ולשאלת הנזק - תחושת התובעים, כעולה מתביעתם וכן מדברים שעלו בעת הדיון, ברורה ומובנת. אולם, לעיתים קיים נזק סובייקטיבי, לאדם פלוני, אשר אחר לא היה רואה בו כנזק כלל, או לכל היותר רואה בו נזק קל בלבד. דומה כי מקרה זה נמנה עם מקרים אלו. התובעים שוכנו בבית מלון על חשבון חברת ההשכרה הספרדית וקיבלו קרוואן חלופי תוך זמן קצר. על כן חברת ההשכרה הספרדית פעלה כראוי בנסיבות שנוצרו.
אני מאמין לתובעים כי העדיפו קרוואן אחר, גדול יותר, עם סידור מיטות אחר שאינו מחייב לינה מעל למושב הנהג, אולם, נראה כי אין מדובר בהבדל מהותי, לא כל שכן לרוב הציבור. אף אם עבור התובעים הבדל זה היה מהותי, הרי שמדובר בתחושה סובייקטיבית בלבד אשר לא ניתן לומר שהיא בבחינת נזק שהיה צפוי לנתבעת 1 בעת ההזמנה, לא כל שכן כזה שהיה גורם להם לעבור להתגורר בבית מלון.
על כן, אם מצאו לנכון התובעים שלא ללון בקרוואן, אלא בבית מלון, ברי כי אינם זכאים לפיצוי בגין בחירה זו. ודוק: אינני מקבל כי תנאי זה הובא לידיעת הנתבעות באופן שהיה ברור להם שאם לא יהיה קרוואן מהסוג שהוזמן, מעדיפים התובעים שלא לנסוע כלל. בחירתם בקרוואן המשופר ברורה, אולם אינני מקבל את הטענה לפיה בהיעדרו מוטב היה להם שלא לנסוע כלל.
יש לזכור. הבוחר לטייל בקרוואן מעיד על עצמו כי הוא מעוניין בהרפתקאה וממילא שאינו מבקש נוחות של בית מלון, אלא מבקש הוא לינה בטבע, בתנאים שאינם בהכרח נוחים. על כן איני רואה הבדל רב בין הקרוואן אותו הזמינו התובעים לזה החלופי שקיבלו, לא כל שכן הבדל שהצדיק לינה בבית מלון.