מאיר בן נון נ' היי צ'ק קונטרול בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת התובע ל"הבהרת פסק הדין ומתן הוראות" בעניין פסק דין אשר ניתן ביום 9.9.12. פסק הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם הפשרה אשר הוגש לבית הדין.

2.המבקשת פנתה בבקשה להורות למשיב למסור לידה חשבונית מס כדין הכוללת ציון העובדה כי התשלום אשר שולם ע"י המבקש בהתאם לסעיף 1.2 להסכם הפשרה ירשם כשכר טרחה ולא כפיקדון. עוד מבוקש להורות כי במידה והמשיב לא ידאג למסור בידי המבקש חשבונית מס כדין, בפרק זמן שיקבע, יהיה בכך משום הפרת ההסכם או אי קיום פסק הדין.

3.המשיב התנגד לבקשה הן מטעמים פרוצדוראליים והן לגופו של עניין. לטענתו לא קיים בדין הליך של "בקשה להבהרת פסק דין ומתן הוראות". עוד נטען כי בית הדין קם מכיסאו על כן נעדר הוא סמכות להידרש לנשוא ההתדיינות אלא במסגרת הקבועה בדין (תיקון טעות- סעיף 81 לחוק בתי המשפט) ובמועד הקבוע בדין. בנוסף, הדרך לתקוף לשנות או לבטל פסק דין אשר ניתן בהסכמה הינה באמצעות פניה לערכאות המוסמכות והגשת תביעה חדשה , כאשר הכלל הוא כי רק במקרים נדירים ניתן יהיה לדון מחדש בפסק הדין.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה ובהסכם הפשרה אשר הוגש לתיק, סבורני כי יש לדחות את הבקשה, אף מבלי להידרש לטענות לגופן ואפרט.

4.בשתי דרכים יכול בעל דין להשיג על פסק דין שבהסכמה, האחת ערעור והשנייה תביעה לביטול פסק דין. הדבר תלוי בעילה מכוחה משיג בעל הדין על פסק הדין וחפץ לבטלו.

5.פסק דין בהסכמה הוא יציר כפיו של הסכם בין בעלי הדין ומורכב משני חלקיםהאחד- ההסכם בין הצדדים והשני- הגושפנקא שנתן השופט להסכם.

ההלכה הפסוקה קבעה בעניין זה כי:

".... לפסק דין הנותן תוקף לפשרה יש פן הסכמי ופן של פסק דין. על מנת לבטל את ההסכם אין די בכך שצד מודיע לצד השני כי הוא מבטל את ההסכם. שתי דרכים פתוחות בפניו. האחד, לפנות להוצאה לפועל על מנת לאכוף את ביצוע פסק הדין שבידו, והשני, לפנות לבית הדין בתביעה נפרדת לביטול פסק הדין מחמת פגם בהסכם. אך כל עוד קיים פסק הדין אין כוחו נופל מכל פסק דין אחר ( ד"ר יואל זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 1995, סעיף 446 בעמ' 549) ברי אם כן שהיה על העובד , או לפנות ללשכת הוצאה לפועל על מנת להוציא לפועל את פסק הדין , או להגיש תביעה נפרדת לביטול פסק דין בגין הפרתו של ההסכם וזאת לא עשה". (ראו: ע"ע 300058/98 עזרא נגבקר – שמואל כהן ,ניתן ביום 29.3.2000).

6.הנה כי כן אין די בבקשת צד "להבהרת פסק הדין ומתן הוראת" שעה שהוא סבור כי הצד שכנגד לא מקיים אחר הוראות פסק הדין. בעניינינו ככל שהמבקשת טוענת כי הסכם הפשרה הופר ולטענתה זכאית היא לסעדים בגין ההפרה, ההליך הנכון הוא הגשת תביעה לביטול הסכם הפשרה.

7.אין בהגדרת הבקשה כבקשה להבהרת פסק דין ומתן הוראות, כדי לשנות מממהות הבקשה אשר עניינה בבקשה למתן סעדים בנוגע לפסק הדין אשר לטענת המבקשת ,הופר. מעבר אמור יצויין כי לא קיים בדין הליך אשר כותרתו "הבהרת פסק דין ומתן הוראות".

8. טרם סיום אוסיף כי במסגרת דיון בתביעה לביטול הסכם פשרה, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, יש לתת ביטוי לעקרון סופיות הדיון. בהקשר זה קבע בית המשפט העליון כדלקמן –

"תכונה מרכזית של הסכמי פשרה .. היא הסופיות שלהם. בשל כך נקבע בהסכמי פשרה ... כי יש בהם הסדר סופי ומוחלט של הסכסוך בין הצדדים. קביעה כזו משקפת את ציפיותיהם של הצדדים להסכמי פשרה. אמנם, בעובדה זו אין כדי למנוע, במקרים המתאימים, קבלה של טענה כי בהסכם הפשרה נפלה טעות המצדיקה את ביטולו. ואולם, יש בכך כדי להזין גישה זהירה לטענות כאלה. יש בכך כדי להצביע על הצורך, בקיומם של טעמים כבדי משקל אשר יצדיקו את המסקנה כי דין ההסכם להתבטל"(ראו:ע"א 2495/95 הדס בן לולו נ' אטראש אליאס ופרודנשל, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נא(1)577; ע"ע 364/03 אור צורים – מי צורים (שותפות מוגבלת) – משה קוטאי; ניתן ביום 21.8.05).

9. על יסוד אמות מידה אלה ואף מבלי להידרש לגופן של הטענות אשר הועלו ע"י ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' סיון תשע"ג, (16 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.