מאיר ואח' נ' חברת רנואר אופנה ייצור ושיווק בע"מ ואח'

פסק דין

בעקבות מבצע שפורסם על ידי הנתבעת 1, בתיאום עם הנתבעת 2, פנו התובעים, תושבי העיר חיפה, לסניף הנתבעת 1 בגרנד קניון בחיפה (להלן: "החנות"), לקניית בגדים.

התובעים טוענים, כי בהגיעם לחנות התגלה להם כי המדובר במצג שווא ומבקשים כי כל אחת מהנתבעות תפצה כל אחד מהתובעים בסך של 1,000 ₪ עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב אותו מצג. סה"כ, התובעים מבקשים פיצוי בסך של 4,000 ₪.

הנתבעת 1 לא התייצבה לדיון, אם כי הגישה כתב הגנה מטעמה. הנתבעת 2 הגישה הגנתה והתייצבה לדיון.

התובעים ביקשו לקבל את התביעה במלואה כנגד הנתבעת 1 משלא התייצבה לדיון. בהקשר זה, יצוין, כי אי התייצבותו של נתבע, אינה גוררת מניה וביה, קבלת התביעה. על בית המשפט לבדוק שמא כתב התביעה כשלעצמו מקים עילת תביעה אם לאו.

הנתבעות מכחישות טענות התובעים מכל וכל וטוענות כי דין התביעה להידחות על הסף בהיותה קנטרנית וחסרת כל עילה.

למותר לציין, כי אין בידי לקבל את טענת הנתבעת 2, לפיה אינה המפרסמת אלא הגורם המסחרי. מעיון בחוברת נשוא הפרסומת, ניתן לראות כי המדובר בחוברת שבכותרתה מתנוסס שמה של הנתבעת 2 במרבית עמודי החוברת, כאשר הגורם המסחרי משתנה. הדעת נותנת, כי מדובר בחוברת המפורסמת מטעם הנתבעת 2 בתיאום עם כל אחד מהגורמים המסחריים המופיעים בחוברת.

ולהלן ציטוט הפרסום נשוא התביעה: " 1+1 על כל המכנסיים והחצאיות תמורת 250 כוכבים" .

בתחתית הדף רשום באותיות קטנות: " אין כפל מבצעים, לפריטים המשתתפים במבצע, על הפריט הזול מביניהם, מינימום פריטים 10,000, מקולקציית חורף 2009/10, המבצע בתוקף עד 31/12/09, ט.ל.ח".

התובעים טוענים, כי על פי המבצע הנ"ל שפורסם בחוברת, היה באפשרותם לרכוש שני פריטים תמורת 250 נקודות. משגילו בחנות, כי עבור הפריט הראשון יש לשלם סכום מלא ורק אז מקבלים את הפריט השני תמורת כוכבים, אזי לטענתם מדובר בהונאה ותרמית ויש לחייב את הנתבעות בפיצויים כאמור לעיל.

סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אוסר על כל מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן, לעשות מעשה ו/או להימנע מלעשות מעשה, כשיש באותו מעשה ו/או במחדל כדי להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה. מחיר המוצר נמנה על אותם עניינים מהותיים שפורטו בסעיף.

ובכן, האם פרסום המבצע כמפורט לעיל, יש בו משום הטעייה במחירי המוצרים שבמבצע?

עיינתי בנוסח המבצע שהוצע על ידי הנתבעות וסבורני, כי נפלה טעות בהבנת התובעים לדבר תנאי המבצע. עצם העובדה שבחוברת נרשם, "1+1 ... תמורת .. כוכבים" אינה מותירה מקום לספק כלשהו בדבר ייחוס הסיפא של המשפט רק לפריט השני. כל אדם סביר היה מבין מאותו פרסום, כי עם רכישת הפריט הראשון, ניתן לרכוש פריט שני תמורת כוכבים. אם בהצעת המבצע היה רשום: שני פריטים תמורת כוכבים, ולאחר מכן, התובעים גילו אחרת, אזי היה מדובר בהטעיה ובמצג שווא. אין אלה פני הדברים במקרה דנן.

אשר על כן, הנני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות, נחה דעתי שאין מקום לחייב את התובעים בהוצאות משפט כלשהן.

ניתן היום, ח' אלול תש"ע, 18 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.