תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
47563-09-13
03/04/2014
|
בפני השופט:
ורדה שוורץ
|
- נגד - |
התובע:
מגה נופש ישיר בע"מ
|
הנתבע:
רונן סוכובולסקי
|
פסק-דין |
פסק דין
1. התובעת/הנתבעת שכנגד (תקרא להלן: "התובעת") הגישה כנגד הנתבע/התובע שכנגד (יקרא להלן: "הנתבע") תובענה על סכום קצוב בסך 4,933 ₪ שהיה על הנתבע לשלם לה בתמורה לשירותי תיירות שקיבל ממנה.
לטענת התובעת הזמין הנתבע ביום 16.6.11 חבילת נופש לבורגס שבבולגריה לתקופה מיום 19.6.11 עד 26.6.11 (להלן: "חבילת הנופש").
התובעת טענה בכתב התביעה כי הנתבע חזר בו מביצוע הזמנת חבילת הנופש שלא כדין ובכך גרם לתובעת נזקים בכך שנאלצה לשאת בעלויות חבילת הנופש בסכום התובענה.
2. הנתבע התגונן בטענה כי התובעת התחייבה לשכנו במלון מסוים והסכימה מראש כי אם לא ימצא מקום במלון זה – יהא רשאי הנתבע לבטל את הזמנת חבילת הנופש ללא חיוב בדמי ביטול.
מאחר ואכן לא נמצא מקום במלון הספציפי עליו הוסכם, הסכים הנתבע לשיכון במלון ספציפי אחר אך בכפוף לכך שהתובעת תאשר הזמנה באותו מלון תוך 5 דקות מהמועד שבו תסתיים השיחה הטלפונית עם הנתבע.
התובעת חזרה אל הנתבע זמן רב לאחר מכן בהודעת מייל וזאת לאחר שהנתבע שלח לתובעת הודעת ביטול. הנתבע לא אישר את המייל למרות שנדרש לכך.
לטענת הנתבע בצעה התובעת את ההזמנה ללא אישורו וזמן רב לאחר שהודיע לה כי הינו מבטל את ההזמנה בשל מחדלה מלהשיב לו בזמן, דבר שגרם לו נזקים בכך שנאלץ להזמין חבילת נופש באותם התאריכים דרך חברה אחרת ובתנאים פחות טובים.
3. במעמד הדיון בהתנגדות שהגיש הנתבע, הוסכם בין הצדדים כי תינתן רשות להתגונן לנתבע וכי הנתבע יגיש תביעה שכנגד ולאחר שיוגש כתב הגנה שכנגד – ינתן פסק הדין בהסתמך על כתבי הטענות בלבד.
הנתבע הגיש, יחד עם התובע, אלון עזריה, כתב תביעה שכנגד בסך 13,039 ₪ בעילה נזיקית לפיה גרמה להם התובעת נזק בהתנהגותה.
לטענת הנתבע והתובע, עשתה התובעת שימוש מיידי בכרטיס האשראי של הנתבע כדי לחייבו שלא כדין בסכום העסקה בסך 5,000 ₪ ובכך גרמה לניצול מסגרת האשראי של הנתבע בכרטיסו וזאת עד שהחיוב בוטל לאחר פנייתו של הנתבע לחברת האשראי.
הנתבע טען כי כתוצאה מכך נפגעה הנאתו והנאת התובע מהטיול פגיעה אנושה. הנתבע והתובע הסתמכו על מסגרת האשראי בכרטיס ובעקבות החיוב לא נותרה בו יתרה מספקת לשימוש בחו"ל.
נזק זה הוערך על ידי הנתבע והתובע בסך 8,000 ₪ המגלם בחובו השחתת כ 5 ימי עבודה לכל אחד מהם והפיכתו של הנופש לסיוט מוחלט (כך כהגדרתם בסעיף 110(ג) בכתב התביעה שכנגד) ובכלל זה עוגמת הנפש.
עוד טענו הנתבע והתובע כי כתוצאה מהתנהגותה של התובעת נאלצו להזמין ברגע האחרון חבילת נופש בחברה אחרת כאשר שעת ההמראה ושעת ההגעה למלון התאחרו באופן שגרם להפסד יום נופש ואובדן יום עבודה. נזק זה הוערך בסך 1,500 ₪ השחתת יום עבודה ובסך 560 ₪ אובדן יום חופשה (1/8 מעלות חבילת הנופש).
הנתבע והתובע תבעו בנוסף 100 ₪ עבור שיחות טלפון לתובעת, 2,500 ₪ עלות שכ"ט עו"ד ו- 379 ₪ עלות פתיחת תיק ובסה"כ 13,039 ₪.
הנתבע והתובע הפנו גם להוראות סעיף 31א' לחוק הגנת הצרכן המתיר חיוב בפיצוי עד לסך של 10,000 ₪ ללא הוכחת נזק במקום שבו מסרבת סוכנות נסיעות להשיב לצרכן את מלוא הסכום ששילם.
4. בכתב ההגנה שכנגד טען ב"כ התובעת כי כל מטרתה של התביעה שכנגד היא ליצור לחץ לא ראוי על התובעת לוותר על תביעתה וזאת משום שחלק הפיצוי ללא הוכחת נזק ובגין עוגמת הנפש המהווים עיקרו של הסכום הנתבע והשאר חסר ראיות כלשהן.
לטענת ב"כ התובעת הנתבע והתובע ניצלו את העובדה שהמלון המוזמן מצוי בתפוסה מלאה על מנת למצוא להם חבילת נופש אחרת וכל טענותיהם נועדו להימלט מהתחייבותם כלפי התובעת.
ב"כ התובעת הכחיש את כל ראשי הנזק להם טענו הנתבע והתובע בשל אי ידיעה ואי צירוף אסמכתאות לטענותיהם.
5. הנתבע והתובע הגישו כתב תשובה לכתב ההגנה של ב"כ התובעת וטענו כי עולה מתמלול הקלטות השיחה עם נציגי התובעת כי נציגים אילו אפשרו לנתבעים לבחור אם לאשר או לדחות את ההזמנה לחבילת הנופש במלון חילופי וכי בהיעדר אישור כאמור אין לחייבם בדמי הביטול.