מדינת ישראל באמצעות אגף מכס ומע"מ נ' חרחש

החלטה

בפני בקשה להארכת התקופה להחזקת תפוס וזאת בהתאם לסעיף 111 (ה') לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975, (להלן: "החוק"). הבקשה מתייחסת לשתי מוניות שמספריהן 6400425 ו- 6904125, (להלן: "המוניות"), שלטענת המבקשת נעברה בהן עבירה על כך שלא דווחו הכנסות המונית שבנדון. בבקשה טוענת המבקשת כי החזקת המוניות נדרשת על מנת לאפשר מיצוי החקירה שטרם הסתימה, נועדה להבטיח שהן ישמשו כראיה בהליך המשפטי העתידי וכן לאפשר חילוט בהתאם לסעיף 111 (ז') לחוק עם סיום ההליך.

בפתח הדיון הבהירה באת כוח המבקשת כי העבירה המיוחסת למשיב, ככל שהיא נוגעת למוניות, היא כי הנהגים ששוכרים את המוניות מהמשיב משלמים לו תשלום קבוע 'פיקס פרייס' והמשיב אינו מדווח על קבלת תשלום זה. עוד הובהר כי מטרת התפיסה של המוניות היא חילוט בתום ההליך ואין טענה לכך שיש צורך במוניות כדי שתשמשנה כראיה.

המשיב מתנגד לבקשה. הוא מפנה תחילה לכך שהטענה הייתה כי לא מדווחות ההכנסות שמתקבלות על ידי נהגי המוניות וחשד זה לא הוכח ואינו נובע מחומר החקירה שהוגש לבית המשפט. מכל מקום אין מוטלת על המשיב החובה לדווח על ההכנסות. הוא סבור כי במהלך הדיון שינתה המבקשת למעשה את החזית וטענה לקיום עבירה אחרת שבעניינה המשיב כלל לא נחקר בקשר לשתי המוניות. עוד נטען כי לא הובא נימוק להארכת המועד ולא מתקבל על הדעת כי המוניות יוסיפו להיות מוחזקות תוך שנגרם למשיב נזק חמור שכן עם המונית מושבתת גם הזכות הציבורית להפעלת מונית.

עיון בחומר החקירה מעלה כי אכן קיימת תשתית ראייתית לכך ששני הנהגים משלמים למשיב עבור השימוש במונית תעריף קבוע – 'פיקס פרייס', שמיועד לפי ההודעות לכיסוי הוצאות הביטוח, הרישוי ותיקונים. עוד עולה מתוך הודעת המשיב כי אין נרשמת בספריו הכנסה בגין כספים אלה.

סמכות התפיסה הקבועה בסעיף 109 (2) לחוק היא:"לתפוס מידי עוסק טובין... אם יש חשד שנעברה בהם או לגביהם עבירה...". על פני הדברים בהינתן כי המוניות מניבות למשיב הכנסה שאינה נרשמת ומדווחת הרי שקם לכאורה חשד שנעברה לגבי המוניות עבירה (לרף הראייתי הנדרש בשלב שטרם הגשת כתב אישום בכל הנוגע לסמכות התפיסה לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט – 1969 ר' בש"פ 8353/09 פליקס מגאלניק נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים, 26.11.09)).

אכן, הבקשה עצמה אינה מתייחסת לכך ואולם הדברים הובהרו בדיון בעל פה ולא מצאתי כי הגנת המשיב נפגעה בשל התיקון שנעשה.

לפיכך, קמה סמכות תפיסה למוניות בהתאם לסעיף 109 (א') (2) לחוק.

השאלה האחרת נוגעת לסמכות להארכת התפיסה וסמכות כזו מוקנית לבית המשפט בהתאם לסעיף 111 (ה') לחוק וזאת לתקופה נוספת של ששה חודשים. בהינתן כי מדובר בחקירה שבה מעורבות לא רק שתי המוניות הנדונות אלא גם נהגים אחרים לא מצאתי כי יש מקום שלא להיעתר לבקשה להארכת התקופה להחזקת תפוס.

משזו המסקנה – אין נובעת ממנה הקביעה כי בכל מקרה תמשיך המבקשת להחזיק במוניות ודומה כי אין מחלוקת על כך שניתן להחליף את התפיסה בחלופה מתאימה שיהיה בה כדי להבטיח את החילוט העתידי, ככל שיתבקש.

המבקשת ציינה כי לפי הערכת אנשיה שווי המוניות עומד על 50,000 ₪. עוד העלתה חשש כי אם המוניות יוחזרו למשיב הן יוברחו לשטחים אך למעט אמירה אין החשש הנטען מבוסס על דבר. המשיב ציין כי שווי מונית מסוג סקודה אוקטביה שנת 2007 עומד על 12,000 ₪ וצרף עותק של המחירון. בהתחשב בכך שמחיר זה מתייחס רק לאחת המוניות ואילו לאחרת לא הובא על ידי המשיב נתון סותר אניח לצורך דיון זה כי שווי המוניות עומד על סכום שבין 40,000 ₪ ל- 50,000 ₪.

באשר לטיב החלופה נקבע כי:

"קיומו של מקור סמכות לתפיסת החפץ מלכתחילה אינו מצדיק בהכרח את המשך החזקתו לאורך זמן, ויש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו בחלוף זמן ואם כן, האם קימת "חלופת תפיסה" נאותה, העשויה להגשים בעת ובעונה אחת להגשים את תכלית התפיסה בלא פגיעה בלתי מידתית בבעל הקנין. מקום בו ניתן למצוא נוסחת איזון נאותה כאמור, ראוי להחילה, תוך שחרור התפוס אגב קביעת תנאים מידתיים הולמים להגשמת תכלית משולבת של הגנה על האינטרס הציבורי ושמירה על זכויות הפרט."

בש"פ 342/06 לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, (פורסם במאגרים, 12.3.2006).

עוד נקבע כי תפיסת הרכב עד לחילוטו, צריכה להיבחן על רקע זכות הקניין בחפץ שהוכרה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. על בית המשפט להעדיף ככל שהדבר ניתן, חלופה שתפגע במידה המינימלית בזכות הקניין של הנאשם אך תבטיח את מטרת התפיסה:

"הפגיעה ברכושו של אדם על-ידי נטילתו ממנו, על מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך יש לעשות על פי עיקרון המידתיות המקובל עלינו."

(בש"פ 7715/97 שושנה חג'ג נ' מדינת ישראל פ"ד נב(1), 14 , 17-18 (1998) ר' גם בש"פ 4386/10 גולן אזרד נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 30.6.10).

לפיכך, ובהתחשב בנזק שהחזקת המוניות גורמת למשיב גם בשל השבתת הזכות הציבורית, הרי שהמוניות ישוחרר וימסרו לידי המשיב בתנאים הבאים: