מדינת ישראל נ' אוחיון

החלטה

רקע

ביום 19.2.13 הורשע הנאשם על פי הודאתו, בעקבות הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירה של איומים, בכך שביום 27.9.12, לאחר שגרושתו הודיעה לו כי בכוונתה לעבור מהישוב בו הם מתגוררים, התקשר הנאשם לעובדת הסוציאלית שעימה קיים סידרת מפגשים ואמר לה: "אם אני מפסיד את הילדים שלי גם היא תפסיד אותם, אם יבוא שופט או עובד סוציאלי ויגיד קובי אתה לא רואה את הילדים, מפה אני הולך ישר אליה, אני שוחט את אמא שלה... שתיקח את הסיכון לא אכפת לי ללכת לכלא גם ל-20 שנה, הילדים מפה לא עוברים, נשארים בבקעה."

העובדת הסוציאלית שאלה את הנאשם אם הוא מבין כי דבריו הם איום ברצח על גרושתו וזה השיב לה כי "אני הכי ברור שיש, אם היא תעבור, היא תעבור למועדון השייש... אני מבין את המשמעות.

העובדת הסוציאלית עדכנה את המשטרה בדברי הנאשם ושוטר פנה לנאשם. הנאשם כעס על כך ואמר לשוטר: "אין לי מה להפסיד ועוד יישפך פה דם אם משהו ינסה להרחיק ממני את הילדים".

בהמשך שב הנאשם והתקשר לעובדת הסוציאלית והתייחס לאפשרות כי נשקו יילקח ממנו ואמר: "מה אתם חושבים אם אני רוצה לפגוע בה אפשר גם בלי נשק, יש לי ידיים"

במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם יוכל לצאת ממעצר הבית לצורך עבודתו וכן על כך שיוצא תסקיר בעניינו. המאשימה הדגישה כי עמדתה למאסר בעוד שב"כ הנאשם יוכל לטעון הן בשאלת ההרשעה והן בשאלת העונש.

תסקיר

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 35 גרוש ואב לשני ילדים, מתגורר במושב יפית ומתפרנס מעבודות חקלאות ומתפקידי הדרכה בתחום האבטחה. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם המנהל אורח חיים נורמטיבי, סיים 12 שנות לימוד ושירות צבאי מלא התגייס למשטרה שם עבד עד שהעתיק את מגוריו לבקעה עקב נשואיו. עוד מפורטות בתסקיר נסיבות חייו הלא פשוטות של הנאשם, אשר הוריו התגרשו כאשר היה בן 4, הנאשם סבל ממצוקה כלכלית, מהמתח בין הוריו, למד בפנימייה ועבד מגיל צעיר בעבודות מזדמנות.

מהתסקיר עולה כי הרקע לביצוע העבירה, הוא המתח בעקבות גירושיו של הנאשם, סכסוכים על רקע משמורת הילדים, החשש כי ילדיו יורחקו ממנו והכל על רקע החסכים הרגשיים שהוא עבר בילדותו, שהובילו את הנאשם לפעול באופן אימפולסיבי.

הנאשם הביע חרטה בפני קצינת המבחן והבין כי פעל באופן מוטעה, אולם היא התרשמה כי הנאשם לוקח אחריות חלקית למעשה ואינו מבין את חומרת מעשיו.

שירות המבחן לא הצליח ליצור קשר עם גרושתו של הנאשם. מפניה לגורמי הרווחה עלה כי חלה רגיעה של ממש ביחסים בין הנאשם לגרושתו, פקידת הסעד המליצה להשיב את הסדרי הראיה לקדמותם.

קצינת המבחן הדגישה כי ההליך המשפטי גרם לאפקט הרתעתי על הנאשם, וכי רמת המסוכנות הצפויה ממנו פחתה. כמו כן ציינה קצינת המבחן כי הנאשם עבר טיפול ושיתף פעולה באופן מלא.

שירות המבחן המליץ על כך שהרשעת הנאשם תבוטל וכי יוטל עליו עונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות וכן צו מבחן.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו כי מדובר באיומים ברף הגבוה נוכח תוכנם ובשל כך שהנאשם חזר עליהם מספר פעמים, ולא היסס לחזור עליהם בפני שוטר. ב"כ המאשימה ציין כי צפוי סיכון מהנאשם כל עימת שגרושתו תבקש לשנות את מצבם של הקטינים.

ב"כ המאשימה סבר כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות ועד לשנת מאסר. אשר לעונש המתאים ביקש ב"כ המאשימה כי ההרשעה תישאר על כנה ויוטל על הנאשם עונש של מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות ומאסר מותנה.

ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט לראות את האירוע כחלק ממכלול היחסים הטעונים בין ביני הזוג, העובדה כי הנאשם עזב את עבודתו במשטרה כדי להיות עם אשתו וילדיו בבקעה, את חששו מנתק מילדיו וכן על רקע אירועים קודמים בהם חש כי גרושתו הזניחה את הטיפול בילדיו.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבות חייו המורכבות של הנאשם, אשר למרות זאת הצליח לסיים 12 שנות לימוד, לשרת שירות צבאי מלא ולנהל אורח חיים נורמטיבי.

ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי גרושתו של הנאשם אף נהגה באלימות כלפי אחותו ואמו וכי בן זוגה של גרושתו שלח לו מסרונים מאיימים והתלונה נגנזה, אולם הוא לא הביא כל ראיות לתמיכה בדבריו, ומכל מקום מדובר באירועים המאוחרים לתיקנו ולכן לא מצאתי לתת משקל לדברים.