תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה באשקלון
|
3203-02-11
23/06/2011
|
בפני השופט:
דליה קליימן
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
איתי ראובני
|
| החלטה,הכרעת-דין |
החלטה
הדוח התקבל וסומן ת/1.
ניתנה והודעה היום כ"א סיון תשע"א, 23/06/2011 במעמד הנוכחים.
דליה קליימן, שופטת בכירה
הכרעת דין
כמצוות סעיף 182 לחסד"פ הנני מודיעה כי זיכיתי את הנאשם ולו מחמת הספק.
כנגד הנאשם הוגש דוח לפיו בתאריך 25.6.10 נהג ברכב מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות.
משכפר הנאשם באשמה נקבע התיק להוכחות.
התביעה העידה את העד היחיד לוי יניב אשר ערך את הדוח (ת/1), השוטר נשאל שאלות מעבר לרשום בדוח, השוטר פרט את הדברים הגם שבנסיבות הדוח אינן מפורטות, השוטר אישר את טענת הנאשם כי יחד עימו היתה שוטרת/מתנדבת נוספת, שמה לא רשום בדוח הגם ששמענו מפי הנאשם כי היא זו שעצרה אותו לבדיקה. גם אם נכונה טענת השוטרת כי השוטרת לא הבחינה בעבירה, מן הראוי היה לציין כי לא עבד לבד.
אין להוציא מכלל אפשרות כי גם אם לא ראתה את העבירה היה בדבריה כדי ל"האיר" את עינינו באשר לנסיבות המקרה ולאור כפירת הנאשם וגירסתו.
הנאשם הדגיש את העובדה כי מדובר בשעת לילה מאוחרת, רכבו עם חלונות כהים, במקרים כגון אלה השוטר נוהג לפרט את צבע החולצה אותה לבש הנאשם, את צבע החגורה, האם כשנעצר הרכב והגיע השוטר אליו היה הנהג חגור אם לאו, פרטים מהותיים אלה לא רשומים בדוח, כך גם לא רשום דבר לעניין התאורה, בשים לב לעובדה כי עסקינן בשעת לילה.
הנאשם כפר כבר בהזדמנות הראשונה שהיתה לו, יש בנחרצותו ולו כדי לעורר ספק באשמתו.
בעד תביעה יחיד עסקינן, מודעת אני לעובדה כי בבואו של ביהמ"ש להכריע הדין על פי עדות יחידה שומא עליו לשקול עדות זו ב"שבע עיניים" הרבה מעבר לזהירות הרגילה לה נדרש ביהמ"ש בדרך כלל ולאחר שעשיתי כן ונוכח כל האמור לעיל אני קובעת כי אדניה של עדות זו אינם מוצקים דיים להוות בסיס איתן להרשעה. (על הרשעה על פי עדות יחידה ראה ע"פ דב צסיס נ' מ"י לא 3 735).
לו במשפט אזרחי עסקינן כי אז נקבעת התוצאה על פי מאזן ההסתברויות, אך משפט פלילי לפנינו לכל דבר ועניין ועל התביעה להרים את נטל הראיה המוטל עליה מעבר לכל ספק סביר.
משפט פלילי לפנינו לכל דבר ועניין ועל התביעה להרים את נטל הראיה המוטל עליה מעבר לכל ספק סביר ולא היא בענייננו – התוצאה הינה כאמור ברישא להכרעת הדין.
זכות ערעור כחוק.
ניתנה והודעה היום כ"א סיון תשע"א, 23/06/2011 במעמד הנוכחים.
דליה קליימן, שופטת בכירה