מדינת ישראל נ' אלבחירי ואח'

החלטה

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות ועבירה של פציעה בנסיבות מחמירות והיזק בזדון, בנוסף כנגד המשיבה 2 מיוחסות עבירות של איומים והסגת גבול. ביום 11/02/2013 שוחררו המשיבים 1,3 ו- 4 למעצר בית מלא בעיר טירה בפיקוח וערבויות כספיות. ואילו המשיבה 2 שוחררה למעצר בית מלא בעיר טייבה בפיקוח ערבויות כספיות ואיזוק אלקטרוני כפי שנמסר לבית המשפט לא עודכן בסופם של דברים.

עניינם של ארבעת המשיבים הועבר לשירות המבחן ע"מ שיגיש תסקיר מעצר שיבחן הקלות או שינויים בתנאי שחרורם. תסקירים שכאלה מונחים כיום לפני בית המשפט כאשר הלכה למעשה ביחס לכל המשיבים ניתן להקל בצורה כזו או אחרת בתנאי שחרורם.

ב"כ המבקשת ראתה לנכון לאמץ את המלצות שירות המבחן כפי שמפורטות בתסקירים השונים.

ב"כ המשיבים, העלו טענה משותפת לכולם הנוגעת לעובדה כי לפי הידוע להם המתלוננים אינם מצויים עוד בביתם ועזבו לצפון הארץ. יתרה מזאת דירותיהם מושכרות באופן שיכול ללמד כי אין בכוונתם לחזור בזמן הקרוב לעיר רהט. אליבא ב"כ המשיבים נתון זה יש בו כדי להשליך על ביטולם על תנאים המגבילים בדגש לאיסור כניסה לעיר רהט.

באופן קונקרטי ב"כ המשיב 1 סבור כי אין כלל צורך במעצר בית וכי הבקשה לבחינת המפעל כחלופה נעשה עד לדיון הנוכחי ולא מכאן והלאה. שירות המבחן התרשם כי המסוכנות אינה ברף הגבוה והתרשמות זו הינה חיובית. כאשר ישנו חוסר הלימה בין סעיפי החיקוק לבין חלקו בכתב האישום, זה עותר לבטל את התנאים המגבילים ולאפשר למשיב 1 לחזור לביתו.

ב"כ המשיבות 2 ו-3 סבור כי מבחינת שיקולים של אפליה הרי בשעה ששירות מבחן מוצא לנכון לאפשר חזרתה של המשיבה 3 לעיר רהט אין מקום להפלות את המשיבה 2. המשיבות מצביעות על מצוקה ברורה נוכח היותן אמהות לילדים קטנים. עוד אוסיף כי העובדה שהפלג השני לסכסוך הוא זה שעזב את העיר רהט מלמדת בהתאם למנהג כי הוא הצד הפוגע ועל כן יש לחזק את המסקנה שיש לאפשר חזרתן של המשיבות לביתן.

באשר למשיבה 2 מדובר באשת חינוך שעבדה בגן פעוטון אשר נוכח היותה במעצר בית חדל מלפעול. באשר למשיב 4 נטען כי המצאותו במעצר בית על רקע המיוחס בו מבלי להקל ראש הינו בלתי פרופורציונאלי. המתלוננים אינם נמצאים ברהט ומכאן אין חשש להתלקחות עתידית. המשיב 4 מוזכר כמי שהיה מחוץ לחצר בשעת האירוע וגם אם לחובתו הסתבכויות קודמות הרי שמזה כארבע שנים מנהל אורח חיים נורמטיבי.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ועברתי על התסקירים השונים מצאתי לאמץ את המלצות שירות מבחן בשינויים מסוימים עליהם אורה ולא מצאתי לנכון על ביטולם של התנאים המגבילים כפי שעתרו ב"כ המשיבים.

כנתון ראשון וכבד משקל אציין כי גם אם לכאורה כפי הנטען המתלוננים עזבו את העיר רהט הרי אין מחלוקת מכל התסקירים שהוגשו לביהמ"ש כי לא זו בלבד שהסכסוך עודנו שריר וקיים הרי ישנו סיכוי להתלקחות.

אין כל ערובה וודאות ביחס למשך הזמן שהמתלוננים ישהו מחוץ לעיר רהט כאשר ממילא לא נטען שכל הפלג מצד המתלוננים עזב את העיר. הדבר אף עולה מתסקיר שהוצג בעניינו של המתלונן באסר אל בחירי שהואשם בירי לעבר הצד השני כאשר שירות המבחן מציין: "אנו שוחחנו עם גורמי הטיפול והרווחה ברהט אשר מסרו לנו כי מהיכרותם את המשפחות והסכסוך הקיים נראה כי המצב באזור המגורים של שתי המשפחות אינו שקט על אף העובדה שהמשפחה היריבה עברה להתגורר זמנית מחוץ לרהט. לטענת גורמי הטיפול ברווחה ברהט מדובר בסכסוך שעדיין פעיל וייתכן שאף יסלים.

כשאלו הם פני הדברים ברי כי חזרתם של המשיבים להתגורר בביתם יש בה פוטנציאל רב להתלקחות מחודשת ובשים לב לטיב הסכסוך ולטיב האלימות המופנית מצד שני הצדדים לא מצאתי להיעתר לבקשת המשיבים לעשות כן למעט המשיבה 3 אשר אינה מתגוררת בשכונה בה מצויים המתלוננים וביחס אליה מתקיימים נתונים נוספים אשר אפרט בהמשך.

באופן קונקרטי ביחס למשיב 1, שירות המבחן התרשם משנשקפת ממנו רמת סיכון נמוכה לחזרה למעורבות בעבירות אלימות. שירות המבחן הוציא צורך לחזק את יכולתו התפקודיות החיוביות של המשיב 1 מצאתי להורות על שינוי בתנאי שחרורו באופן שיותר לו לצאת ללא פיקוח בעבודה בעיר אשדוד, וזאת במפעל יהודה פלדות. וזאת בין השעות 06:00 עד 18:00. בכל יתר הזמן המשיב 1 ישהה במעצר בית.

למען הסר ספק המשיב 1 יצא מכתובת מעצר הבית ישירות לכתובת העבודה, ישהה בעבודה בכל העת ויחזור ישירות לכתובת מעצר הבית.

במידה ומשיב 1 יציג כתובת מחוץ לעיר רהט ובמרחק סביר אאשר גם העתקת כתובת מעצר הבית לכתובת החדשה. יתר התנאים יוותרו על כנם בדגש על איסור יצירת קשר עם המתלוננים.

באופן קונקרטי ביחס למשיבה 2, כאמור לא מצאתי לאפשר את חזרתה לעיר רהט בעניינה בית המשפט מצא כי מעורבות לכאורית גבוהה יותר, כפי שהדבר מוצא ביטוי הן בכתב האישום המיוחס לה והן בחלקה במתואר בסעיף העובדות. שירות המבחן התרשם כי בצד מעורבות חברתית גבוהה והתנהלות נורמטיבית הרי שנשקפת ממנה רמת מסוכנות בינונית והתוצאות הצפויות להישנות אלימה בעתיד יכולות להיות בינוניות יכול ותהיינה ברף בינוני.

שירות מבחן התרשם כי המתלוננת מתקשה לבחון את התנהלותה, חשה תחושות פגיעה ותסכול כלפי משפחת המתלוננים כאשר אינה מוטלת את כל האחריות על חלקה ועל חלקם של בני משפחתה בהסלמה. נתון זה על רקע היותו של הסכסוך שריר וקיים יש בו כדי לשלול אפשרות החזרתה לעיר רהט. מנגד אאמץ את סיפא של התסקיר על רקע המאפיינים אשר עומדים לזכותה ואורה על ביטול התנאים המגבילים בעניינה למעט איסור כניסה לעיר רהט וכן איסור יצירת קשר בין אם במישרין ובין אם בעקיפין עם המתלוננים. המשיבה 2 מוזהרת כי במידה ותימצא מפרה את תנאי שחרורה ביהמ"ש לא יהסס להורות על מעצרה המחודש.

ביחס למשיבה 3 כאמור גם בעניינה המבקשת מאפשרת באופן חריג את כניסה לעיר רהט וזאת בהתבסס על התסקיר. אין מדובר בסימנטיקה כפי שעותר ב"כ המשיבה 2 באופן שיאפשר גם את כניסתה של זו לעיר רהט.

בעניין המשיבה 3 המדובר במי שאינה מתגוררת בשכונה הנמצאת במסמיכות למגורי המתלוננים. למשיבה 3 לא מיוחס החלק המיוחס למשיבה 2. התרשמות שירות מבחן מהמשיבה 3 הינה כי רמת הסיכון הנשקפת ממנה הינה נמוכה וכך גם חומרת האלימות הצפוייה. חיזוק להתרשמות שירות מבחן כך גם למסקנה הסופית אליה הגעתי כך שזו מיוזמתה עוד בטרם התלקח הסכסוך לכדי אלימות ביקשה לעבור לשכונה אחרת. נתון זה מלמד בעליל על רצון להימנע מחיכוך ומעורבות בסכסוך הכולל.

אשר על כן, מצאתי לנכון להורות על ביטולם של התנאים המגבילים בעניינה של המשיבה 3 למעט איסור כניסה לשכונה 12 או למרחק שיפחת מ-1000 מטר ממקום הימצאם כן גם יוותר על כנו איסור יצירת קשר במישרין או בעקיפין עם מי מהמתלוננים או עם מי הנמנה על הפלג השייך להם. לא מצאתי בנסיבותיה של המשיבה 3 צורך בפיקוח. המשיבה 3 מוזהרת כי במדיה ותפר את האמון הניתן לה על ידי ביהמ"ש יהיה הדבר עילה לעוין חוזר אשר יכול להביא למעצרה המחודש.