גזר דין
א.פתח דבר
1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של ירי מנשק חם באזור מגורים, עבירה לפי סעיף 340 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של החזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין.
כתב האישום
2.בעובדות כתב האישום נטען, כדלקמן:
ביום 30.11.06, סמוך לשעה 20:00, באזור מגורים בכפר בענה, ירה הנאשם מנשק M-16 (להלן: "הנשק") מס' יריות. בהמשך לאמור לעיל החזיק הנאשם את הנשק שלא כדין, באופן שלא היה בידו רשות על פי דין להחזקתו.
ג.תסקיר שירות המבחן
3.מתסקיר שירות המבחן, אשר הוגש ביום 1.11.09, עולה כי הנאשם, שהינו רווק בן 25, תושב הכפר בענה, ביטא כעס רב בגין עצם הפנייתו לשירות המבחן וטען כי אינו מעוניין בשיתוף פעולה עם שירות המבחן.
4.מהתסקיר עולה, כי הנאשם גדל בתנאי מחייה דלים במשפחה ברוכת ילדים, נשר מבית הספר לאחר 8 שנות לימוד, ובשנת 2006 התגייס לצבא וסיים את שירותו ביוני 2009, אשר במהלכו היה נתון הנאשם, לדבריו , בבית כלא צבאי בגין עריקות.
עוד עולה מהתסקיר, כי מזה מספר חודשים עובד הנאשם באופן מזדמן בתחום הבניין עם אחיו ומתעתד לעבור לאילת לאחר סיום ההליך המשפטי.
5.בתסקיר צויין, כי הנאשם אינו מקבל אחריות בגין ביצוע העבירות ולא ביטא חרטה כלשהי בגין כך. לפיכך, ונוכח העובדה שהנאשם מתנגד לקשר עם שירות המבחן, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה בעניינו של הנאשם.
ד.טיעוני המאשימה לעונש
6.ב"כ המאשימה, במסגרת טיעוניה לעונש בישיבה מיום 10.11.09, ציינה כי עברו של הנאשם נקי, אולם בד בבד הדגישה את העונשים הקבועים בצד העבירות בגינן הורשע הנאשם, וציינה כי יש בכך כדי להעיד בדבר חומרת העבירות.
7.ב"כ המאשימה הגישה פסיקה (ת/1), ממנה ניתן ללמוד בדבר השתת עונש של מאסר בפועל בן 4 חודשים, אשר נקבע כי ירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 5,000 ₪, זאת בגין מקרה דומה בו הורשע הנאשם בביצוע עבירה של ירי מנשק חם באיזור מגורים, אם כי מנשקו האישי. כמו כן הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקה נוספת (רע"פ 5066/08 מדינת ישראל נגד ניעמאן ורע"פ 2718/04 פואד אבו דאחל נגד מדינת ישראל), בה התייחס בית המשפט העליון לחומרה היתירה הטמונה בעבירה של החזקת נשק שלא כדין.
8.ב"כ המאשימה ביקשה, כי בית המשפט ישית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי מרתיע וכן קנס כספי.
ה.טיעוני ההגנה לעונש
9.הסניגור, בטיעוניו לעונש, ציין כי אין לנאשם עבר פלילי, וכי העבירות בוצעו על ידו לפני 3 שנים, בעודו חייל, ומאז לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים.
עוד טען הסניגור, כי העבירה של החזקת נשק נבלעת בתוך עבירת הירי בשטח הבנוי, בהדגישו כי לנאשם היה רישיון לשאת נשק בבסיס, מעצם היותו חייל, אף כי לא את הנשק הנזכר בכתב האישום.
10.הסניגור הגיש לתיק בית המשפט מכתב ממפקד בסיס מצ"ח בבירנית, ממנו עולה כי הוחלט כי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) לא תפתח בחקירה בנוגע למקרה, וכי הנושא יישאר בטיפול המשטרה (נ/1). הסניגור הדגיש, כי לא הוגש כתב אישום כנגד חשוד נוסף, אשר לגביו נטען בהודעה של עד ראייה (נ/2), כי אף הוא נראה יורה מהנשק נשוא כתב האישום, לאחר שירה בו הנאשם.
11.הסניגור ציין, בטיעוניו לעונש, כי הנאשם לא הסתבך בביצוע עבירות נוספות מאז האירוע נשוא כתב האישום. הסניגור הוסיף וטען, כי הנאשם עובד כיום בעבודות שיפוצים, וכי חזר בתשובה וכיום הינו אדם דתי.