גזר דין
א.רקע
הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בגין עבירה של התפרצות למקום מגורים בכדי לבצע גניבה (מספר עבירות), מכוח סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1997 (להלן:"חוק העונשין") וכן בגין עבירה של גניבה, מכוח סעיף 384 לחוק העונשין.
תחילה טענה ההגנה כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין. ראשית הוגשו חוות דעת פסיכיאטריות מטעם המאשימה (ת/1 ו- ת/2), לפיהן הנאשם כשיר לעמוד לדין, ולאחר מכן הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית מטעם ההגנה (נ/1) ממנה עולה כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין. נוכח הסתירה בין חוות הדעת הפסיכיאטריות מטעם המאשימה לבין חוות הדעת הפסיכיאטרית מטעם ההגנה, סוכם בין הצדדים בדבר חקירת הפסיכיאטרים, אשר ערכו את חוות הדעת הנ"ל. תחילה העיד ד"ר ג'הג'אה נג'יב, אשר ערך את שתי חוות הדעת מטעם המאשימה ת/1 ו- ת/2. לאחר שמיעת עדותו של ד"ר ג'הג'אה, הסכימה ההגנה לחזור בה מהטענה לפיה הנאשם לא היה בר עונשין בעת ביצוע העבירות וב"כ הצדדים העלו את טיעוניהם לעונש בכתב.
3.לאחר שהועלו טיעוני ב"כ הצדדים, שיפורטו להלן בכתב, גובש הסדר טיעון בין הצדדים, זאת בישיבת היום, לפיו יושת על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, בניכוי חודש ימים בגין תקופת המעצר, עונש של מאסר על תנאי ופיצוי בסכום של 8,000 ₪ לטובת המתלוננת, אשר ישולם ע"י הנאשם לאחר שיסיים לרצות את תקופת מאסרו.
ב.כתב האישום המתוקן
4.בעובדות כתב האישום המתוקן נטען, כדלקמן:
בין החודשים מרץ 2008 עד יולי 2008, במועדים מדוייקים שאינם ידועים למאשימה, התפרץ הנאשם לביתה של הגברת ולנטינה שישקין (להלן: "המתלוננת") ברחוב ז'בוטנסקי 2 בנהריה (להלן: "הבית"), באופן שהחליף מנעול בבית המתלוננת, זאת על פי בקשתה, והשאיר ברשותו מפתח אחד ובאמצעותו נכנס לתוך הבית בכוונה לבצע בו גניבה.
בנסיבות המפורטות לעיל, נשא ונטל הנאשם מהבית 6 פלאפונים, 8,000 ₪ במזומן, ארגז כלי עבודה, ממיר של "YES" (להלן: "הרכוש"), ללא הסכמת המתלוננת, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון לשלול את הרכוש שלילת קבע מבעליו.
ג.תסקיר שירות המבחן
5.ביום 1.4.09 הוגש בעניינו של הנאשם תסקיר שירות המבחן.
6.מהתסקיר עולה, כי הנאשם הינו בן 39, רווק המתגורר במסגרת דיור מוגן עם חברתו לחיים בנהריה, זאת על רקע מחלת הנפש בה הוא לוקה.
7.שירות המבחן ציין, כי מהדו"ח הסוציאלי אשר נתקבל במשרדי שירות המבחן ממסגרת הדיור המוגן - הוסטל "הציפורן"- בה שוהה הנאשם בנהריה, עלה כי הנאשם עבר להתגורר במסגרת זו בשנת 2005 יחד עם חברתו לחיים. הנאשם סובל ממחלת נפש, מסכרת ומהרטבת לילה. בעבר ניסה הנאשם לעבוד במפעל שיקומי, אולם הפסיק את עבודתו בטענה כי המשכורת נמוכה. הנאשם ניסה להשתלב בעבודות בשוק החופשי אולם כשל. מאז נקלט הנאשם בדיור המוגן המשיך הנאשם בהתנהגות פורצת גבולות כאשר לצוות הדיור המוגן לא הייתה יכולת למנוע זאת.
8.ממסמכים, אשר נתקבלו בשירות המבחן על ידי בית החולים "מזרע", עלה כי הנאשם אושפז לראשונה בבית חולים פסיכיאטרי בהיותו בן 16, ואובחן כסובל מסכיזופרניה -פרנואידית ומתסמונת כפייתית, ועבר אשפוזים רבים בבתי חולים. בשנת 2002 הועבר הנאשם להוסטל "רימון" בעפולה במסגרת הליך שיקומי, אולם שהותו בהוסטל זה הופסקה בשל אי יכולת הצוות להכיל את התנהגותו של הנאשם אשר התאפיינה בפריצות, בגניבות ובחוסר שיתוף פעולה. הוריו של הנאשם סירבו לקחת אותו תחת חסותם, והנאשם נקלט בהוסטל בנהריה על פי החלטת וועדת סל שיקום.
9.שירות המבחן התרשם בתסקיר, כי הנאשם מודה בביצוע העבירה נשוא כתב האישום, אולם התקשה לקחת אחריות על ביצועה וטען כי בעת ביצוע העבירה חש לא טוב עקב חוסר עקביות בנטילת התרופות הפסיכיאטריות. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן תחושות שווא בדבר רצונה של המתלוננת להתלונן נגדו כמעשה נקמה. הנאשם טען, כי מיד לאחר ביצוע העבירה, זרק את הפלאפון בפח, אולם את הכסף הסתיר בחדרו, ונתן אותו מאוחר יותר לחברתו לחיים שהשתמשה בו.
10.שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מתקשה לנהל אורח חיים נורמטיבי זאת על רקע ההפרעות הנפשיות מהן הוא סובל. שירות המבחן העריך כי הפרעות אלו פוגעות בתפקודו היומיומי של הנאשם וביחסיו הבינאישיים עם הסובבים אותו, זאת למרות היותו מטופל בטיפול תרופתי פסיכיאטרי קבוע ושוהה במסגרת של דיור מוגן לנפגעי נפש. עוד התרשם שירות המבחן, כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על מעשיו ואינו מחובר למניעי התנהגותו. שירות המבחן העריך, כי במצב זה קיימת סבירות גבוהה להתנהגות פורצת גבולות בעתיד.
11.לאור התרשמות שירות המבחן, כי הנאשם אינו יכול להפיק תועלת מהתהליך הטיפולי בשירות המבחן, זאת בשל המאפיינים האישיותיים שצוינו בתסקיר שירות המבחן, לאור הקושי של הנאשם לקבל אחריות למעשיו, ונוכח חוסר תפקודו של הנאשם במסגרת הדיור המוגן, וכן בהיעדר כלים בידי שירות המבחן לטפל באדם במצבו של הנאשם, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.
ד.טיעוני המאשימה לעונש
12.ב"כ המאשימה הגישה את טיעוניה לעונש בכתב וכן צירפה אסופת פסיקה (ת/6). בטיעוניה לעונש חזרה ב"כ המאשימה על האמור בכתב האישום המתוקן וטענה כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, תוך שהוא מנצל את גילה המבוגר (78 שנים) של המתלוננת, אשר נתנה בו אמון ואיפשרה לו להחליף את מנעול דירתה. ב"כ המאשימה טענה בת/6, כי נסיבות ביצוע העבירה על ידי הנאשם מלמדות כי אין מדובר בסביבה אקראית אליה נקלע הנאשם, כי אם בתכנון מתוחכם של הנאשם אשר שמר ברשותו את המפתחות לדירתה של המתלוננת.
13.ב"כ המאשימה הפנתה במסגרת טיעוניה בכתב ת/6 לאמור בתסקיר שירות המבחן, ציין כי לפיו הנאשם השתלב בעבר באפיקים טיפוליים שלא נשאו פרי, ולהערכת שירות המבחן לפיה קיימת סבירות גבוהה כי הנאשם ישוב להתנהג בצורה פורצת גבולות בעתיד.