מדינת ישראל נ' דואני

בפני

סגנית הנשיאה אטליא וישקין

הכרעת דין

הנאשמת אשר בפני מואשמת כי ביום 25.11.2009 בשעה 10:30 לערך, נהגה ברכב מסוג יונדאי בדרך רמתיים בהוד השרון בנתיב האמצעי מבין שלושה כשהיא מתקרבת לצומת עם רחוב אסף הרופא.

אותה שעה, בכיוון נסיעת הנאשמת בנתיב משמאלה, נהג דורון אוסט (להלן: המעורב) ברכב טויוטה.

נטען כי הנאשמת נהגה בקלות ראש ומבלי לשים לב לדרך, איבדה את השליטה על רכבה, סטתה לנתיב שמימינה ואז סטתה שמאלה עד לנתיב נסיעת הטויוטה ופגעה בה.

כתוצאה מכך, נדחף המעורב שמאלה, פגע בעמוד תאורה, חצה את הנתיב הנגדי, פגע בגדר והפיל עץ הדר עד שנפל מגובה 1.80 לתוך חצר בית קפה שבצידו הדרום-מזרחי של הצומת, שם פגע בשולחן שלצידו סעדו אנשים ונעצר בעמוד שמשיה.

כתוצאה מהתאונה נחבל הנהג המעורב חבלה של ממש (שבר בחוליה בגב), נחבלו הנאשמת וסועד במסעדה. כמו כן, ניזוקו שלושה כלי רכב, עמוד תאורה, עץ הדר ושמשיות.

הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם:

1. נהיגה בקלות ראש- עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה+ סעיף 38(2) לפקודה.

2. גרימת תאונה בה ניזוק רכוש ונחבל אדם חבלה של ממש- עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה+ סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר התרחשות התאונה ותוצאותיה- כולל חבלות של ממש.

לטענת הנאשמת, הסטייה הייתה של הנהג המעורב.

פרשת התביעה

ע.ת 1, דורון אוסט:

העד סיפר כי נסע בדרך רמתיים בכיוון דרום למגדיאל בנתיב הנסיעה השמאלי. כ-20 מטר לפני הפנייה שמאלה לגני-עם, בצומת אסף הרופא, הרגיש מכה חזקה בצד הימני אחורי של רכבו. וכך תיאר זאת בפני:"האוטו הסתובב, באתי ממול לעמוד חשמל, נכנסתי בעמוד החשמל, הכריות אוויר נפתחו איבדתי את ההכרה,האוטו המשיך לנסוע ונפלתי לתוך בית הקפה.. התרסקה לי חוליה,הייתי כבר 80% מהעמוד שדרה בחוץ, נכנסתי לניתוח של 7 שעות..".

לדברי העד, כתוצאה מהניתוח, סובל מחוליה מרוסקת בגבו ונזקק למשככי כאבים באופן קבוע.

בחקירתו הנגדית, נשאל לגבי הודעתו שמסר בבית החולים ארבעה ימים לאחר התאונה ובה מסר שטרם התאונה נסע במהירות של 40-50 קמ"ש. כ-100 מטר לפני הרמזור, שני הנתיבים מתפצלים לנתיב שלישי נוסף- בתחילה מדובר על אי תנועה המצויר על הכביש ובהמשך הופך לנתיב לפנייה שמאלה. לדברי העד, נכנס לנתיב השמאלי מ"ראש העלייה", המצוי כ-100 מטר מהיציאה מתחנת הדלק:"יצאתי מתחנת הדלק, פניתי ימינה, הסתכלתי שמאלה לא היו מכוניות, פניתי ימינה, נוסע 150 מטר עולה לראש הגבעה, מראש הגבעה יש ירידה". לשאלת הסנגור, השיב העד כי זוכר שלחץ על אחת הדוושות ברגע התאונה, אולם איננו זוכר אם לחץ על דוושת הגז זאת משום שאיבד את הכרתו.

לשאלת בית המשפט, הבהיר כי סטייתו על אי התנועה הייתה לשמאל, בזווית שבין 45-90 מעלות. לטענתו, איננו זוכר דבר לאחר שראה את עמוד החשמל מולו.

ע.ת 2, אירן שמע: