מדינת ישראל נ' דסטה ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לעיון חוזר בה מתבקש בית המשפט לשנת את תנאיי המעצר החלים על המבקש, כך שיתאפשר לו לצאת בימי שישי ממעצר הבית בו הוא שוהה בבית דודו בעפולה, לסעודת השבת בבית אימו.

2.כנגד המבקש הוגש לבית משפט זה, כתב אישום המייחס לו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, קשר לפשע, שיבוש הליכי משפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בקצרה אציין כי כתב האישום עניינו במעשה שוד אלים של מוכר בחנות בתחנת דלק אשר בוצע לאחר תכנון מדוקדק. המבקש היה זה אשר לכאורה תכנן את מעשה השוד יחד עם אחר, ובהמשך אף ביצע אותו בפועל יחד עם שותף, תוך שהצמיד סכין לצווארו של המוכר ואף גרם לו לפציעה.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים. ב"כ המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר. לבקשתו, ולאחר שב"כ המשיבה לא התנגדה, נשלח המבקש לקבלת תסקיר מעצר בעניינו. לאחר קבלת התסקיר קבעתי כי נוכח גילו הצעיר של המבקש אשר היה קטין בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו, עברו הפלילי הנקי והתסקיר שהוגש בעניינו אשר המליץ בסופו על שחרורו בחלופה, ניתן באופן עקרוני לשחרר את המבקש בחלופת מעצר, בתנאי שזו תהיה חלופה ברמה גבוהה של פיקוח וסמכותית.

עם זאת, לא מצאתי לקבל את החלופה שהוצעה ע"י המבקש- לשחררו לבית אימו בעיר עפולה- על אף שחלופה זאת הומלצה ע"י שירות המבחן.

בהחלטתי קבעתי כי המעשים המיוחסים למבקש הינם בדרגת חומרה גבוהה ביותר, כאשר מכתב האישום עולה כי הוא היה "הרוח החיה" מאחורי תכנון השוד וביצועו בפועל. עוד עמדתי על העבירה הנוספת כנגד המבקש בכתב האישום, ממנה עולה כי ניסה לכאורה להימלט משוטרים ומסר להם מידע שיקרי וכן על התסקיר בעניינו, אשר על אף שהמליץ על שחרור המבקש, הוסיף כי האחרון אינו מגלה הבנה לנסיבות מעצרו ומציג עמדה קורבנית, כי קיים סיכון בינוני להישנות מקרים דומים בעתיד וכי המפקחות המוצעות- אימו ואחותו של המבקש, מגלות בו תלות רגשית גבוהה.

נוכח האמור, קבעתי כי אין בחלופה המוצעת לאיין את מסוכנותו של המבקש ולפיכך הורתי על מעצרו עד תום ההליכים. עוד הוספתי כי היה וימציא המבקש חלופה חדשה, יוכל להציגה לבית המשפט לשם בחינת התאמתה.

5129371

3.ביום 7.11.12 הגיש המבקש בקשה זו לעיון חוזר על החלטת המעצר. במסגרת הבקשה הציג שתי חלופות אפשריות, האחת בבית אימו בעפולה בפיקוח של ארבעה מפקחים חדשים, והשנייה בבית דודו של המבקש בעיר עפולה בפיקוחם של אותם ארבעה מפקחים.

במסגרת הדיון בבקשה הבהרתי לב"כ המבקש את הקושי לשחרר את המבקש לחלופה בעיר עפולה בה התגורר עת ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. לפיכך ביקש ב"כ המבקש דחייה על מנת להציג חלופה חדשה, המרוחקת מהעיר עפולה. בהמשך הציג ב"כ המבקש חלופה בעיר אשקלון תחת פיקוח של אביו ודודו של המבקש.

בהחלטתי מיום 14.11.13 מצאתי כי בנסיבות העניין ניתן להשיג את תכלית המעצר של המבקש ע"י שחרורו בחלופת מעצר המוצעת. למסקנה זאת הגעתי נוכח מיקום החלופה המרוחקת מאוד מהעיר עפולה, כאשר לטעמי היה בהרחקתו של המבקש מקשריו החברתיים בסביבתו הקבועה, בכדי להפחית באופן ממשי מהמסוכנות הנשקפת ממנו. עוד הוספתי וקבעתי כי מצאתי לתת אמון במפקחים המוצעים. נוכח האמור הורתי על שחרורו של המבקש לחלופת המעצר בית מלא בעיר אשקלון, תחת פיקוח אלקטרוני ותנאים נוספים.

ביום 4.2.13, הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בה ביקש לשוב לבית אימו בעפולה. לטענת ב"כ המבקש, יש לאפשר למבקש לשוב לבית אימו בעפולה. בדיון מיום 13.2.13, הפניתי את המבקש לשירות המבחן, אשר המליץ בתסקירו על שינוי תנאי שחרורו של המבקש כך שיעבור להתגורר עם הדוד המפקח עליו בעיר עפולה.

בהחלטתי מיום 21.3.13 קבעתי כי ההחלטה לשחרר את המבקש לחלופה, בשים לב לעבירות החמורות שביצע לכאורה ולמסוכנות העולה ממנו, ניתנה שלא ללא לבטים, ולאור גילו הצעיר, אי עבר פלילי ובעיקר טיב החלופה המוצעת ומרחקה מהעיר עפולה, בה התגורר המבקש ובה ביצע את המיוחס לו. בנסיבות אלו, לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה ולהשיב את המבקש לעיר עפולה, אם כי קבעתי כי במידה והמבקש יציג בפניי מקום עבודה, תישקל בקשה זו בחיוב.

על החלטתי זו הגיש המבקש ערר לבית המשפט העליון וביום 14.4.13 התקבל הערר, כך שהתאפשר למבקש לשוב לעיר עפולה בביתו של דודו ובפיקוחו.

4.ביום 6.5.13 הגיש המבקש את הבקשה שלפניי, תחת הכותרת "בקשה לשינוי בתנאים המגבילים". במסגרת הבקשה ביקש כאמור, כי יתאפשר לו לצאת ולפגוש במשפחתו בסעודת השבת בבית אימו, מידי יום שישי בין השעות 16:00 עד 22:00, כאשר יהיה כל העת מלווה במפקח. בדיון לפניי שב ב"כ המבקש על הבקשה, תוך שהוא מפנה לחשיבות סעודת השבת מבחינה דתית ומשפחתית. עוד הפנה להתנהלותו החיובית של המבקש מאז תחילת מעצרו ומאז חזר לעיר עפולה.

מנגד, התנגדה ב"כ המשיבה לבקשה וטענה כי הבקשה אינה עומדת בדרישות החוק לגביי עיון חוזר. הוסיפה וטענה כי סעודת השבת הינה עניין משפחתי וכי הבקשה כולה הינה בקשה של נוחות.

דיון והכרעה:

5.לאחר שבחנתי את טענות באי כוח הצדדים הגעתי לידי מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות ואלה נימוקי:

א.כאמור, הבקשה הוגשה תחת הכותרת "בקשה לשינוי בתנאים המגבילים", אולם עיון בבקשה לגופה מגלה כי המבוקש בה הוא שינוי מהותי וקבוע של תנאיי המעצר, כך שיתאפשר למבקש לצאת למספר רב של שעות בכל יום שישי. המדובר אם כן בבקשה לעיון חוזר כמשמעותה בסעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו- 1996 (להלן: "החוק"), אשר קובע כדלקמן:

"עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה"