מדינת ישראל נ' זיוד(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של:

ייצור נשק – עבירה לפי סעיף 144 (ב2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

נשיאת נשק – עבירה לפי סעיף 144 (ב) לחוק העונשין.

החזקת נשק – עבירה לפי סעיף 144 (א) רישא + סיפא לחוק העונשין.

עוד הורשע הנאשם באישום השני נשוא כתב האישום בעבירה של החזקת נשק (החזקה ורכישה) – עבירה לפי סעיף 144 (א) רישא + סיפא לחוק העונשין.

בתמצית וכעולה מעובדות כתב האישום, במהלך שנת 2011, ייצר הנאשם בביתו שבנצרת שני כלי נשק דמויי רובה קלצ'ניקוב והחזיקם בביתו (להלן: "כלי הנשק").

בנוסף החזיק הנאשם בביתו מחסנית של רובה מסוג M16 ובה מספר כדורים, מחסנית של אקדח ואך בה מספר כדורים וכן חלקי מתכת שונים אשר שימשו אותו לייצור כלי הנשק. לאחר שייצר הנאשם כלי הנשק הנ"ל, נסע הנאשם ליער הסמוך לכפר החורש כשהוא נושא עימו הנשק שייצר ותחמושת מתאימה, הנאשם דרך את הנשק וירה 7 כדורים באוויר.

על פי עובדות האישום השני יצר הנאשם קשר עם תושב שפרעם וביקש לקנות ממנו אמצעי לחימה שונים. הנאשם רכש מאותו תושב כפר שפרעם רובה צייד, חמישה כדורים לרובה צייד, מחסנית ל- M16, מחסנית לאקדח, 100 כדורים לרובה M16 וכדורי אקדח. הנאשם החזיק את מרבית כלי הנשק והמחסניות והכדורים כמפורט לעיל במחסן בתחום ביתו והכל ללא רשות על פי דין להחזקתו.

כאמור לעיל הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יחזור מכפירתו המקורית, יוגש כתב אישום מתוקן שאת עובדותיו הבאתי לעיל ויוטלו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים לשיקול דעת ביהמ"ש, כאשר בעניין הקנס טענו כבר אז הצדדים כי המדינה תעתור לקנס ואילו הסנגור יטען שבנסיבות המקרה אין להשית על הנאשם קנס כלשהו.

נוכח גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, הופנה זה לקבלת תסקיר שירות המבחן. בתסקיר נסקרו נסיבות חייו של הנאשם. עוד הוזכר בתסקיר כי מדובר באב חולה מאוד, משפחה נורמטיבית דרך כלל וכן כי הנאשם הביע צער, חרטה וכאב על מעשיו.

עורך התסקיר המליץ בסופו של דבר על ענישה של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, התחייבות כספית וקנס.

ב"כ המאשימה בטיעוניה טענה כי יש לכבד הסדר טיעון כי הינו הולם את האינטרס הציבורי ואת רף הענישה הנוהג ובהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובכך שהוא נעדר עבר פלילי מכל סוג שהוא. עם זאת עתרה ב"כ המאשימה להשתת קנס הולם וזאת כעונש נוסף מעבר לעונש המוסכם של מאסר בפועל וכן להשתת מאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם טען אף הוא כי יש לכבד את הסדר הטיעון אלא שנוכח נסיבות חייו הקשות של הנאשם, נוכח עובדת היותו של אביו נכה על כיסא גלגלים, הרי שכל קנס ולו בסכום נמוך יהווה נטל שאין בו הצדקה בנסיבות העניין, מה גם שבסופו של יום הנאשם לא הפיק כל רווח כספי מעבירות אותן ביצע.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי אכן הסדר הטיעון הוא ראוי ומאוזן, תואם את האינטרס הציבורי ומשקף את רף הענישה הנהוג בעבירות כגון דא ובמיוחד שעה שהנאשם קיבל אחריות על מעשיו באופן מיידי, הודה והביע חרטה.

עוד אפנה לכך כי מדובר בנאשם צעיר ונעדר עבר פלילי כלשהו. באשר למחלוקת שנפלה בין הצדדים לעניין הטלת קנס, הרי שאני סבור כי בנסיבות העניין וחרף טיעוניו של הסנגור ובהתחשב בכל רכיבי מצבו המשפחתי המיוחד של המשיב יש להשית עליו קנס אם כי בשיעור נמוך יחסית.

סוף דבר איפוא אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.24 חודשי מאסר בפועל אשר ימנו מיום מעצרו 12.07.11.

ב.12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור משך 3 שנים מיום שחרורו אחת העבירות של ייצור נשק ונשיאת נשק.

ג.6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור משך 3 שנים מיום שחרורו עבירה כלשהי של החזקת נשק.