החלטה
בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהיעדר הנאשם מיום 05/03/13.
ביום 05/03/13, גזרתי את דינו של המבקש בהיעדר והטלתי עליו קנס על סך 1000 ₪.
ב"כ המבקש הגיש בקשה דחופה לביטול פסה"ד, תוך שהוא מציג סיבה לאי התייצבותו של המבקש בדיון. לטענת ב"כ המבקש, מסיבה שאינה ברורה, ההזמנה לדיון בפני כבוד השופט לנדסמן, שנקבע ליום 05/03/13, לא הגיעה לידיו ואם ההזמנה התקבלה במשרדו, מטעות מזכירות לא נרשם המועד ביומנו ועל כן ההודעה לא נמסרה למבקש.
כמן כן, בבירור שערך ב"כ המבקש עם מזכירות משרדו, לא נמצא כל זכר לקיומו של אישור המסירה בדבר ההחלטה בדבר קיום מועד דיון ליום 05/03/13.
עוד הוסיף ב"כ המבקש, כי בבדיקה שערך במערכת נט-המשפט, לא נמצא אזכור בדבר אישור המסירה ולא נרשם הדיון במועד הדיונים.
באשר לעבירה המיוחסת למבקש, טען ב"כ המבקש כי המבקש כפר באשמה ביום ההקראה, מהטעם שבמונית בה הוא נוהג קיימת דיבורית אלחוטית והמכשיר אותו טוען השוטר שראה, הינו מכשיר הקשר של המונית ולא הטלפון הנייד של המבקש.
עוד טען ב"כ המבקש, כי השוטר היה מאחורי רכבו של המבקש כ-30 מטרים כאשר הבחין במבקש, על כן תמוהה כיצד הצליח לזהות כי מדובר במכשיר טלפון סלולרי בגודל חצי כף יד.
לבסוף טען ב"כ המבקש, כי המבקש התייצב 3 פעמים לדיונים בבית המשפט, והשופטת שדנה בתיק פסלה עצמה והתיק נותב למותב זה. משכך, אין בהיעדרו של המבקש מדיון ההוכחות, כוונה חלילה לזלזל בבית המשפט ואילו ידע המבקש על מועד הדיון, היה מתייצב לשם הוכחת חפותו.
לאור האמור, מבקש ב"כ המבקש, מבית המשפט , לבטל את פסק הדין ולקבוע התיק להוכחות.
ב"כ המשיבה הביע התנגדותו לביטול פס"ד שניתן בהיעדר. לטענתו, ערך בדיקה במרכז המידע של בתי המשפט ומצא כי ההזמנה לדיון, התקבלה במשרדו של ב"כ המבקש שאף דאג לחתום בעצמו על אישור המסירה. משכך, הרי שהיה זימון כדין ועל ב"כ המבקש להלין על עצמו. מה עוד, שאין עילה על פי דין לבטל את פסק הדין אף אם נעשתה טעות על ידי המזכירות במשרדו של ב"כ המבקש.
לגופו של עניין – לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי לפי מערכת נט-המשפט, ההזמנה לדיון מיום 24/12/12 נשלחה למשרדו של ב"כ המבקש ביום 27/12/12 ואף התקבלה במשרדו ביום 31/12/12. יתרה מכך, מי שחתם על אישור המסירה, היה ב"כ המבקש- כך שכל טענתו בדבר אי קבלת הההזמה לדיון, דינה להידחות, ואף אם היה מדובר בטעות משרדית – הרי שנקבע לא אחת בבתי משפט, שטעות מזכירות או אי כתיבת מועד דיון ביומנו של עורך הדין, אינה מהווה עילה מוצדקת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר. בתיק זה קיימת הוכחה לכך שההזמנה לדין נשלחה למענו של ב"כ המבקש. אישור המסירה נחתם על ידי ב"כ המבקש ולכן המסירה נחשבת מסירה כדין.
אולם חרף האמור, קשה להתעלם מטענותיו של המבקש בהתייחס לעבירה המיוחסת לו.
המבקש העלה טענות הגנה הגיוניות וקיימת סבירות שהוכחת טענותיו תביא לזיכוי המבקש. לפיכך, דחיית הבקשה, עלול לגרום למבקש עיוות דין.
לאור זאת, סבור אני המבקש עומד באחד הקריטריונים שמציב רע"פ 9142/01 סוריא איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז (6) 793, לביטול פסק דין שניתן בהיעדר והוכיח כי דחיית הבקשה תגרום לו עיוות דין.
יחד עם זאת, נוכח אי הופעתו למועד ההוכחות, אני פוסק כי על הנאשם לשלם הוצאות בגין בזבוז זמן שיפוטי יקר בסך 800 ₪, סכום זה ישולם תוך60 יום היום. במידה ולא ישולם,, ייראה כאילו הנאשם וויתר על הבקשה.
במידה וישולם, יבוטל פסה"ד והתיק ייקבע שוב להוכחות.
להודיע.
ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ג, 07 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.