מדינת ישראל נ' יוסף

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן – גרימת מוות ברשלנות, גרימת נזק לאדום ורכוש ברשלנות וסטייה מנתיב נסיעה.

ההודאה הייתה במסגרת הסדר טיעון והצדדים מבקשים כי אאמץ את העונש עליו הסכימו.

עפ"י כתב האישום המתוקן נהג הנאשם ביום 29.10.08 בסמוך לשעה 12:30 ברכב פרטי בכביש 90 מכיוון כללי בית שאן לכיוון כללי ירושלים כשעמו ברכב נסעו שלושה נוסעים. בזמן נסיעתו ברכב היה מזג האוויר גשום, הראות הייתה טובה והכביש היה תקין ורטוב.

הנאשם נהג בקלות ראש וברשלנות כשהוא לא ער למכלול הנסיבות בכביש ולתנאי מזג האוויר ובק"מ 345 על הכביש, מקום בו ישנה יציאה מעקומה ימינה בכיוון נסיעתו, סטה עם רכבו שמאלה אל הנתיב הנגדי וחסם דרכו של רכב שהגיע מולו בנתיב הנגדי. כתוצאה מכך ארעה התנגשות בין שני הרכבים.

תוצאותיה של התאונה היו הרות אסון. נהג הרכב אשר נסע בכיוון הנגדי נחבל באורח אנוש ונפטר זמן קצר לאחר מכן ושלושת הנוסעים באותו רכב כמו גם הנאשם והנוסעים ברכבו נפגעו.

ההלכה הפסוקה קובעת, כפי שטען ב"כ המאשימה, כי נוכח תאונות הדרכים אשר הפכו זה מכבר לנגע ממאיר אשר גובל את מחירו בחיי אדם ובהרס משפחות הקורבנות, על בתי המשפט להילחם בנגע זה בדרך של החמרת הענישה ולהרתיע באמירה ברורה מפני החומרה והסכנה המופלגת הכרוכה בנהיגה רשלנית בדרך של החמרת הענישה (ע.פ. 8382/03 איאד חילף נ' מדינת ישראל פס"ד נח 2 139, רע"פ 2842/96 כחלון ויקטור נ' מדינת ישראל, תק-על 96(2) 481).

האינטרס הציבורי פה מצדיק הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה על עבירות כגון אלו בהן הורשע הנאשם.

יחד עם זאת, על רקע מדיניות הענישה המחמירה לגבי תאונות דרכים קטלניות, עדין, כבכול גזר דין על בית המשפט לשקול את נסיבותיו האינדבידואליות של הנאשם הנדון בפניו ושל המקרה הנדון בפניו ולערוך איזון ראוי בין האינטרס הציבורי הכולל המאפיין את כלל התיקים כגון זה הנדון בפני בית המשפט לבין הנתונים האינדבידואליים הנדונים בתיק דנן.

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן. עולה מן התסקיר כי הנאשם הינו אדם צעיר, יליד שנת 1988, תושב ואזרח ארה"ב אשר הגיע לישראל בגיל 18 על מנת ללמוד בישיבת תורת משה למשך שנתיים. הנאשם מתגורר בישראל בישיבה כאשר משפחתו עודנה מתגוררת במיזורי ארה"ב.

הנאשם, שהינו כאמור, אזרח ארה"ב איננו אוחז ברישיון נהיגה בישראל ונהיגתו במקרה נשוא כתב האישום נעשתה עפ"י רישיון אמריקאי בו הוא מחזיק.

בנסיבות אלה, יצוין כי לא רשומות לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות כלשהן בישראל בתחום התעבורה או בכלל.

גילו של הנאשם ונסיבותיו האישיות כמתואר לעיל ודאי אמורים להוות שיקול לקולא במסגרת גזירת עונשו של הנאשם.

זאת ועוד, כתב האישום כאמור תוקן במסגרת ההסדר שהושג בין הצדדים כאשר נמחקו ממנו עובדות ואישומים שהיו מצויים בו מלכתחילה – נהיגה במהירות וגרימת פציעות קשות לחלק מהנוסעים.

עולה מטיעוני ב"כ המאשימה בפני היום כי גם אין חולק בין הצדדים שאירוע התאונה לא היה כרוך בנהיגה פרועה של הנאשם כגון במהירות מופרזת, בעקיפה מסוכנת וכיוצא בזה אלא שדובר בחוסר תשומת לב או התרשלות רגעית.

הצדדים גם אינם חולקים על כך ועובדה זו מצוינת בכתב האישום כי מזג האוויר בזמן התאונה היה גשום כשבעניין זה הגיש היום הנאשם חוות דעת של השירות המטרולוגי של מדינת ישראל לפיו במועד ובשעה הרלוונטית החל לרדת גשם בשעה 11 לערך והמשיך כמעט ללא הפוגה עד סביבות השעה 01:00 כשבין השעות 12:00- 01:00 ירדו במקום כ- 10 מ"מ גשם.

אמנם יש ממש בטענות ב"כ המאשימה שגם על התרשלות רגעית יש להטיל ענישה מחמירה שתרתיע את הציבור אף מנהיגה שכזו אולם ללא ספק יש בנסיבות האמורות משום שיקול שיש להתחשב גם בו לקולא. (ראה למשל ע"פ 1342/06 מדינת ישראל נ' הייב ח'דר, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 6.3.07).

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בהזדמנות הראשונה ובכך חסך כמובן זמן שיפוטי יקר. הנאשם גם הביע בפני חרטה על המעשה והביע רצון כן לשלם את חובו על המעשה שביצע והפגיעה בקרבנות בדרך של תרומה לקהילה – עבודות שירות . יצוין כי אף בתסקיר שירות המבחן שהוגש צוין כי הנאשם לוקח אחריות למיוחס לו בכתב האישום וחש ברגשות אשמה ובצער לתוצאות התאונה. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם צעיר המחזיק במערכת ערכים נורמטיבית ותפקודו תקין ובהתאם להתרשמות זו המליץ שירות המבחן לאשר את הסדר הטיעון.

הצדדים הגישו לעיוני פסיקה רלוונטית למקרים דומים והם מבקשים אי אסתמך בפסיקה זו הן באשר לאישור הסדר הטיעון והן באשר לפסיקת הרכיבים שהוסכמו עליהם.

בהתחשב במכלול השיקולים האמורים לעיל, שוכנעתי כי הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים מאזן כראוי בין האינטרס הציבורי לבין טובתו של הנאשם ועל כן, עפ"י המלצתו החיובית של שירות המבחן והמלצתו החיובית של הממונה על עבודות השירות, הריני מאשרת את הסדר הטיעון וגוזרת בזאת על הנאשם את העונשים הבאים: