מדינת ישראל נ' מורדכי

החלטה

זו החלטה בבקשה לפסול את המשיב עד תום ההליכים בתיק העיקרי.

המבקש הואשם כי ביום 23.4.10 בשעות אחה"צ בבאר שבע נהג את רכבו בהיותו שיכור ותוך כדי נהיגה איבד את השליטה על הרכב, סטה ימינה, התנגש במעקה בטיחות והתהפך הרכב על צידו השמאלי.

כתוצאה מן התאונה, ניזוק הרכב ונחבל המשיב חבלה של ממש.

ב"כ המשיב מודה לקיום ראיות לכאורה אבל טוען לנסיבות מקלות וכי ניתן להסתפק בתקופת הפסילה שריצה המשיב מאז קרות התאונה ו/או להפחית כמה שניתן משך תקופת הפסילה נוספת נוכח מצב הכלכלי של המשיב שנפגע קשות בהיותו פסול מלנהוג.

עולה מן הראיות כי אכן התהפך רכב המשיב על צידו תוך כדי פניה ימינה.

הבוחן הגיע לבית החולים כדי לתחקר את המשיב ולאחר שהריח ריח של אלכוהול, נלקחה מהמשיב דגימת דם שנבדקה ונמצא בה ריכוז של 140 מק"ג אלכוהול, קרי כמעט פי 3 מהכמות המינימלית הנחשבת כשיכרות לפי החוק.

המשיב אינו מכחיש כי שתה כוס וחצי וודקה זמן מה לפני הנסיעה ואף הצביע על כוס קפה שהיה בחדר הבוחן (ראה הצילום).

גם אם אכן לא נחבל המשיב חבלה של ממש וכי מדובר בהחמרה של חבלה (או בעיה) ישנה, אין זה מפחית מחומרת המקרה. העובדה כי המשיב טוען כי לא חש בשיכרות מצביעה עוד יותר על חומרת המקרה מפני שהוא סבור כי הוא כשיר לנהיגה, כרגיל וזה לא המצב כפי שמוכיחה עצם התרחשות התאונה.

אין גם מחלוקת לגבי העליה המדאיגה במספר העבירות של שיכרות והסכנה לציבור מתופעה זו.

רק בנס הסתיימה תאונה זו ללא תוצאות יותר קשות, הן למשיב עצמו והן לעוברי דרך אחרים שהיו ו/או יכלו להיות בקרבת מקום.

אין אני סבור כי מקרה זה דומה למקרים שהובאו בפסיקה שהוגשה ע"י ב"כ המשיב.

הנני להפנות ל-בש"פ 6406/04 ספנייב נ' מ"י בו נדחה ערר נגד פסילה עד תום הליכים תוך שנקבע:

"שכרות מכרסמת ביכולתו של נהג לשלוט ברכבו ומי שמתיר לצעמו לנהוג במצב כזה מעיד על עצמו שהתנהגותו מסכנת את הציבור"

עוד ב – רע"פ 9954/05 חמדי נ' מ"י נקבע :

"העבירה של נהיגה בשיכרות שבביצועה הודה המבקש, הינה עבירה חמורה ביותר, אשר העובר בה מהווה סכנה רבה לסובבים אותו ולא בכדי קבע המחוקק בצידה עונש חובה של שנתיים לפחות".

ראה גם בש"פ 6821/07 לובין ברק כהן נ' מ"י.

מכל המובא לעיל גם אם עברו של המשיב אינו מכביד, בית המשפט מחוייב לבסס את הכרעתו על בסיס שאלת המסוכנות ובמצב עניינים זה, הנני סבור כי נהג שמתיר לעצמו לנהוג אחרי שתיית כוס וחצי וודקה – בין אם הוא סבור שזה לא השפיע עליו ובין אם לאו, מהווה סכנה לציבור ויש יותר מהצדקה להורות על פסילתו עד תום ההליכים.

במצב עניינים זה, יש לייחס משקל מועט בלבד לנסיבות אישיות של המשיב, כולל הפגיעה בפרנסתו, הוא היה צריך לקחת אפשרות בחשבון לפני שעלה על ההגה.

יחד עם זאת, וכמצוות הפסיקה שהתוותה בפסק הדין "אבו צעלוק", יש מקום לקצוב את תקופת הפסילה כדי שאם המשפט לא יסתיים, לא ישאר המשיב בפסילה מעבר לנדרש.