מדינת ישראל נ' ממן(עציר) ואח'

גזר דין

כתב האישום

כנגד הנאשם הוגש לבית משפט זה כתב אישום, אשר במקורו התייחס לשני הנאשמים, הנאשם כאן (להלן: "הנאשם") והנאשם הנוסף (להלן: "הנאשם הנוסף").

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של התפרצות לבית מגורים, גניבה וקשירת קשר לביצוע פשע.

על פי העובדות, ביום 4/1/2010 או בסמוך לו, קשר הנאשם קשר עם הנאשם הנוסף[להלן: "הנאשמים"] להתפרץ למקום מגורים ולגנוב רכוש. לשם מימוש הקשר, נסע הנאשם יחד עם הנאשם הנוסף ביום 4/1/2010, בשעות הבוקר, ברכב מסוג מיצובישי מחיפה לעבר שכונת "נוף אלונים" הסמוכה לקיבוץ הסוללים, בחפשם אחר בית אליו יוכלו להתפרץ.

כמפורט בכתב האישום, סמוך לשעה 10:30, הגיעו הנאשמים בסמוך לבית משפחת פרטוק, הנאשם הנוסף ירד מהרכב ואילו הנאשם נותר ברכב במקום סמוך לבית על מנת לאבטח את פעולת הנאשם הנוסף. הנאשם הנוסף, התפרץ לבית בכך שהרים את תריס דלת ההזזה שבמרפסת האחורית ונכנס דרכה לתוך הבית. הנאשם הנוסף, גנב מתוך הבית תכשיטים, , כספים במזומן (ישראלי וזר), שעונים יקרי ערך, חולצות חדשות, משחק ילדים (PSP) וכספת ריקה.

בהמשך, יצא הנאשם הנוסף מהבית כשברשותו הרכוש שגנב, עלה לרכב בו המתין הנאשם, ושניהם עזבו את הישוב. סמוך לשעה 11:25 הגיעו הנאשמים לחנות "CHANGE" ברמת ישי כשבכוונתם להחליף את הכסף הזר אותו גנבו מהבית, הנאשם נכנס לחנות בעוד הנאשם הנוסף ממתין ברכב.

סמוך לאחר מכן נעצרו הנאשמים על ידי המשטרה.

טיעוני המאשימה לעונש

במסגרת טיעוניו לעונש, ביקש ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

בטיעוניו, הדגיש התובע את חומרת מעשיהם של עברייני הרכוש, את הנזק המצטבר הנגרם כתוצאה מהם, ובפרט את העובדה כי רק במקרים ספורים מצליחה המשטרה להתחקות אחר זהותם של פורצים ולהביאם לדין. לטענת המדינה יש להחמיר בעונשם של עברייני רכוש אלה, שגם אם לא יורתעו, יביא הדבר להרחקתם מהחברה וימנע מהם לבצע עבירות רכוש ובכך יגמלו על מעשיהם הרעים.

התובע ,אשר הצהיר בפתח טיעוניו כי אמנם יש לזקוף לזכות הנאשם את העובדה כי אין לחובתו הרשעות קודמות וכי הודה בכתב האישום וחסך בזמן השיפוטי, הוסיף והדגיש כי עסקינן בהתפרצות לדירת מגורים שבוצעה על ידי הנאשם ושותפו, לאחר תיכנון מוקדם ותוך הגעה ייעודית, הרחק ממקום מגוריהם.

התביעה הפנתה לפסיקת בתי המשפט בערכאות השונות, והמגמה המחמירה בענישת פורצי דירות המגורים, וציינה כי בתקופה האחרונה, הדגיש בית המשפט המחוזי במחוז הצפון, פעם אחר פעם את ההחמרה הנדרשת בעונשם של פורצי הדירות.

בטיעוניה, התייחסה התביעה לתסקיר שירות המבחן, אשר הוגש בעניינו של הנאשם, אשר המליץ להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות וכן צו מבחן למשך 18 חודשים.

המדינה סבורה כי קבלת עמדת שירות המבחן, תפגע באינטרס הציבורי ותשדר מסר מוטעה לפורצי דירות המגורים, לפיו גם כאשר מעט מבין "העוסקים במלאכה" נתפסים ומובאים לפתחו של בית המשפט, זוכים הם לשדר סלחני הפוגע בכלל הציבור וברכושו.

בטיעוניה, הפנתה התביעה לעונש המאסר, בן 26 חודשים שהוטל על הנאשם הנוסף, והדגישה כי אומנם עונשו של הנאשם אמור להיות קל יותר מעונשו של הנאשם הנוסף, אולם עיקרון אחידות הענישה מצדיק כי פער הענישה בין השניים לא יהיה דרסטי.

לסיכום, בא כוח התביעה המלומד מבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ממושך ההולם את הפסיקה ועקרון אחידות הענישה, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למשפחת פרטוק אשר נפגעו ממעשי הנאשמים.

טיעוני הנאשם לעונש

הסנגור מפנה לנסיבות חייו הקשות של הנאשם, וכי על אף שבגיל 13 הוא הוצא לפנימיות והתגלגל בין המוסדות השונים, הצליח לסיים 12 שנות לימוד, התגייס לצבא, נישא ונולדה לו ילדה.

הסנגור הוסיף וטען כי מצבו הכלכלי של הנאשם קשה, וכי צבר חובות רבים. לטענת הסנגור מצב זה והלחץ בו נתון הנאשם הביא אותו לבצע את העבירה נשוא האישום.