מדינת ישראל נ' מראענה(עציר)

החלטה

1.זוהי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 216 (א) (1) לחוק העונשין, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין וחבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין.

3.על פי האמור בכתב האישום, בחצות הלילה, בין 01.09.2010 – 02.09.2010, במרכז התיירות באילת, ליד פאב, התנהג המשיב באופן פרוע במקום ציבורי, למקום הגיע צוות שוטרי מג"ב במדים, בנוכחות השוטרים בעודו מתפרע, בעט המשיב במראה שמאלית של רכב וגרם לנזק.

על פי כתב האישום המשיב עוכב לתחנת המשטרה, בעודו משתולל, מתפרע ומקלל את השוטרים אף במהלך הנסיעה בניידת משטרה, ובהמשך לכך תקף המשיב שוטר, בכך שהיכה אותו באמצעות מרפק יד ימינו בעורפו, והמשיך ואיים על השוטר באגרופיו. בעקבות כך נעצר המשיב והשוטרים אף נאלצו להשתמש כנגדו בגז פלפל כדי להשתלט ולרסן את התנהגותו הפרועה.

4.ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה. עיון בחומר החקירה אכן מראה על קיומן של ראיות לכאורה ברורות ומוצקות לכל העבירות המפורטות בכתב האישום.

5.ב"כ המשיב לא הציג בפני ביהמ"ש חלופת מעצר, וגם לא השיב לשאלת ביהמ"ש אם יש בידו חלופת מעצר להציג. ב"כ המשיב טען כי לא מתקיימת עילת מעצר תוך שהוא מיקד טענותיו בעבירה של תקיפת שוטר.

6.התמונה העולה מהראיות הינה תמונה של אדם אשר מתפרע, תוקף שוטר, גורם נזק לרכוש, ואין אימת החוק ואנשי החוק עליו. מכלול הנסיבות המתוארות בכתב האישום וכפי שעולות מהראיות מביאות למסקנה בדבר קיומה של עילת מעצר בשל מסוכנות לציבור.

התנהגות המשיב אינה ברורה ותקיפתו את איש חוק וההתפרעות המתמשכת לפני ואחרי שעוכב מעידים על מסוכנות ויש לבחון בזהירות כל שחרור.

7.הוגש על ידי המבקשת גם תיק מב"ד, הכולל את תיק החקירה וממנו, ומדו"ח הפעולה אשר בו עולה תמונה של אירוע נוסף של התפרעות ודחיפת שוטר באגרופים תוך שימוש במילים בוטות כלפי שוטר. האירוע האמור מחזק את תמונת המסוכנות העולה מהמשיב.

8.לאור קיומן של ראיות לכאורה ולאור קיומה של עילת מעצר של מסוכנות ובפרט בנסיבות בהן המשיב תוקף איש חוק בעת מילוי תפקידו, ניתן היה לסיים את הדיון בבקשה כעת, ואולם אני מוצא לנכון, לפני מתן החלטה סופית בבקשה להורות על קבלת תסקיר מעצר לצורך קבלת תמונה מקיפה יותר ביחס למשיב, נסיבותיו האישיות ותמונת המסוכנות העולה ממנו.

9.הגם שאני סבור כי ההתנהלות האמורה של ב"כ המשיב אשר סירב להשיב ישירות לשאלת ביהמ"ש, איננה התנהלות ראויה, הרי שעל מנת לשמור על זכויותיו של המשיב, ועל אפשרותו להציג בפני ביהמ"ש חלופת מעצר, למרות האמור לעיל, אני מורה כי עד ליום 05.09.2010, ככל שיש למשיב חלופה להציג, יהיה רשאי ב"כ להגיש בקשה מתאימה לקיום דיון דחוף לצורך בחינת החלופה. ככל שלא תוגש בקשה מתאימה במועד האמור – יוגש תסקיר מעצר לשירות המבחן עד לדיון שייקבע להלן.

10.נקבע להמשך דיון, לאחר קבלת תסקיר מעצר כאמור, ליום 21.09.2010 שעה 14:30.

ככל שיוגש תסקיר מעצר קודם לכן – יהיה רשאי המשיב לבקש הקדמת הדיון.

11.המשיב יהיה במעצר עד החלטה אחרת ויובא ע"י שב"ס.

12.תיקי החקירה מושבים לב"כ המבקשת.

13.זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תש"ע, 02/09/2010 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

קלדנית: איטה רוט