החלטה
בבקשה להורות על הכנת תעודת עובד ציבור
רקע
עניינה של התביעה, עתירה לסעד כספי בגין הוצאות ביצוע צו הריסה שיפוטי, אשר ניתן על ידי בית משפט השלום בחדרה בתיק צ"א 4304-07-08. לטענת התובעת, לאחר שהנתבעים לא ביצעו את צו ההריסה ואף המשיכו בביצוע עבודות הבניה, היא ביצעה את הצו במקומם והיא זכאית לקבל החזר הוצאותיה.
הבקשה
הנתבעים מבקשים מבית המשפט ליתן צו אשר יורה ליחידה הארצית לפיקוח על הבניה מחוז חיפה ולמהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה עירון, להכין תעודות עובד ציבור אשר יפרטו את כל צווי ההריסה השיפוטיים אשר ניתנו לגבי מבנים שנבנו בתחום השיפוט של אום אל פחם, במהלך תקופה של שלוש וחצי שנים (מ- 1/1/2006 ועד 1/7/2009), כולל פרוט מספרי התיקים, איתור המקרקעין, מועד מתן הצו, המועד שנקבע לביצוע הצו, האם הצו בוצע בפועל - אם כן מתי ואם לא מדוע.
לדברי הנתבעים, תעודת עובד הציבור המבוקשת דרושה להם כראיות לצורך הוכחת שתי טענות הגנה - טענת אפליה בגין אי ביצוע צווים כנגד אחרים והטענה, כי אי ביצוע הריסה אצל אחרים יצר כלפיהם מצג שהתובעת איננה מבצעת צווי הריסה, הם הסתמכו על מצג זה ולכן לא ביצעו הריסה עצמית.
דיון והכרעה
סעיף 23 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 קובע:
"בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי ... "
מוסד תעודת עובד הציבור נקבע בדין הישראלי מטעמי יעילות, כדי לחסוך בזמנם של עובדי הרשות הציבורית, באשר לפרטי מידע המעוגנים ממילא במסמך רשמי ומגיעים אליהם בתוקף תפקידם. התעודה טובה כראיה לכאורה להוכחת "דבר שנרשם במסמך רשמי" בלבד (ראה י' קדמי על הראיות – הדין בראי הפסיקה תש"ע, חלק שני עמ' 943).
הבקשה שלפני חורגת מרחק רב מאוד מבקשה להביא ראיה על דבר שנרשם במסמך רשמי כלשהו, וכלל איננה בקשה להכנת תעודת עובד ציבור.
הנתבעים מבקשים למעשה, כי התובעת תכין עבורם מסמך אשר שונה מתעודת עובד ציבור בשלושה עניינים. האחד, כי פקיד כלשהו מטעם התובעת ייצר עבורם מסמך שאיננו קיים, אשר ירכז מידע מסויים ממספר בלתי מסויים של מסמכים (צווים שניתנו). השני, כי המסמך יכלול מידע שאיננו מהווה חלק מהצווים עצמם (האם בוצעו הצווים ומתי). והשליש, כי המסמך שיוכן יכלול גם נימוקים מהותיים לאי ביצועם של צווים, נימוקים שאינם חלק ממסך רשמי מוגדר כלשהו.
די בכל אחת משלוש העניינים כאמור כדי להוציא את המסמך שהנתבעים מבקשים מגדר תעודת עובד ציבור.
וכדבריו של י' קדמי (שם): "לא ניתן להוכיח באמצעות תעודה זו "עובדה" אחרת; ואין היא מעניקה לעובד הציבור מעמד מיוחד של עד הרשאי למסור עדות בכתב במקום להתייצב על דוכן העדים ולהעיד בע"פ".
לדברי נתבעים עצמם, אין להם עניין בהוכחת עצם קיומם של מסמכים כלשהם אלא, הם מבקשים לעשות שימוש בתוכן המסמך שהם מבקשים להכין לצורך הוכחת טענותיהם. זאת כאשר הדעה המקובלת בפסיקה היא, כי "כוחה הראייתי של תעודת עובד ציבור מתמצה בהוכחת עצם קיומו של הרישום במסמך הרשמי, להבדיל מראיה לכאורה לאמיתות תוכנו של אותו רישום." (ראה י' קדמי שם בעמ' 945).
ועוד, מבלי לגרוע מסמכות בית המשפט לזמן עדין רלוונטיים, הוראת החוק הנ"ל איננה מסמיכה את בית המשפט לחייב עובד ציבור ליתן תעודת עובד ציבור (ראה בש"א (נצ') 2116/03 פהד עלי חוסין נ' יורשי המונח מחמוד חליל אברהים קדאח ז"ל (4/5/2004)). ומקל וחומר, לא ניתן לחייב צד למשפט לרכז מסמכים ונתונים עבור הצד השני באמצעות תעודת עובד ציבור.
בנוסף לכל האמור אציין, כי אין בדחיית בקשת הנתבעים כדי לפגוע באופן מהותי באפשרויותיהם להוכיח את טענותיהם. הנתבעים לא היו מנועים לאסוף נתונים ולהוכיח, באמצעות עדים מטעמם, את הטענות בדבר קיומם של צווי הריסה במתחם הרלוונטי אשר לא בוצעו. הם גם רשאים עדיין לחקור את עדי התובעת בנושאים אלה.
לא נדרשתי בהחלטתי ליתר טענות הצדדים ולכן לא אפרטן. אתייחס רק בקצרה לטענת התובעת, כי הראיות אשר מבקשים הנתבעים להביא באמצעות תעודת עובד הציבור אינן רלוונטיות, מכיוון שהנתבעים מנועים להעלות טענות של אפליה והסתמכות על מצגים בגין טענות מתחום היושר לרבות מעשה בית דין, השתק שיפוטי וכדומה. אין אני סבור כך. גם אם טענות אלה של הנתבעים לא יעמדו להם בסופו של יום, מהבחינה העובדתית או מהבחינה המשפטית, בשלב זה של ההליכים מדובר בטענות הגנה לגיטימיות אשר הנתבעים זכאים להביא ראיות להוכיחן. ראה לעניין זה למשל רע״א 9055/07 שירותי בריאות כללית נ׳ נאצר (22/11/07).
ואוסיף עוד רק, כי בתשובה לטענות התובעת הדגישו הנתבעים, כי אין הם מבקשים לקבל מידע בדרך של שאלונים אלא להציג ראיות בפני בית המשפט. גם לו היה מתבקש המידע המבוקש בדרך של שאלונים, נראה שבמקרה זה היתה התוצאה דומה. יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"נ נ' זאב אייזנברג (1/11/05), אשר צוטטו בתגובת התובעת לבקשה, בעניין אי חיוב צד לייצר מסמכים עבור הצד השני במסגרת הליך של גילוי מסמכים.