מדינת ישראל נ' עבדל (עציר)

בפני

כב' השופט בני שגיא

גזר דין

כללי

1.הנאשם שלפני הורשע, על יסוד הודאתו, בכתב אישום מתוקן, ב-7 עבירות של התפרצות לדירת מגורים, 7 עבירות של גניבה, ועבירה אחת של החזקת נכס חשוד. הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש.

2.כתב האישום מגולל מסכת של עבירות התפרצות לדירות מגורים, כולן בשכונת רמת אפעל ברמת גן, אשר בוצעו על ידי הנאשם בתקופה של כשבוע (18.1.12 - 26.1.12).

להלן פירוט מעשיו של הנאשם:

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 26.1.12, בין שעה 00:01 לשעה 07:20, התפרץ הנאשם לדירת מגורים ברחוב אל על, בזמן שהמתלוננת ובנה נמו את שנתם. הנאשם פתח את דלת הויטרינה האחורית, אשר הייתה נעולה, נכנס לדירה וגנב ממנה טלפון נייד מסוג אייפון, מחשבים ניידים, מצלמה ורכוש נוסף. בשעה 09:40, נתפס הנאשם בקרבת מקום כאשר בחזקתו רכוש החשוד כגנוב. להלן הפירוט: כסף מזומן בסכום של 21,647 ₪, מכשיר ג'י פי אס, שעון יד, מכשיר פלסטיק עם נורת USB, ציוד אופניים, 4 זוגות נעליים, תכשיטים, כרטיסים ונרתיקים למשקפי שמש ועפיפון.

על פי עובדות האישום השני, ביום 24.1.12, בין שעה 24:00 לשעה 05:00, התפרץ הנאשם לדירת מגורים ברחוב החרצית, בזמן שבעל הדירה נם את שנתו. הנאשם פתח את חלון הסלון, נכנס לדירה, וגנב ממנה מכונת גילוח, נעלי התעמלות, שעון יד, מחשב נייד ומעיל.

על פי עובדות האישום השלישי, ביום 25.1.12, בין שעה 23:00 לשעה 03:00 ביום 26.1.12, התפרץ הנאשם לדירת מגורים ברחוב המחולה, בזמן שבעלי הדירה נמו את שנתם. הנאשם פתח את חלון המטבח, נכנס לדירה, וגנב ממנה טלפון נייד של חברת סמסונג.

על פי עובדות האישום הרביעי, בין יום 24.1.12 בשעה 17:00 ובין יום 26.1.12 בשעה 09:40, התפרץ הנאשם לדירת מגורים ברחוב המחולה. הנאשם גנב מהדירה מצלמות, טלפון נייד ורכוש נוסף.

על פי עובדות האישום החמישי, ביום 24.1.12 בין שעה 00:15 לשעה 07:45, התפרץ הנאשם לדירת מגורים ברחוב האתרוג, בזמן שבעלת הדירה נמה את שנתה. הנאשם פתח את דלת המטבח, נכנס פנימה, וגנב מהדירה טלפון נייד, ארנק עם מטבעות, 50 ₪ ותיק מעור.

על פי עובדות האישום השישי, ביום 18.1.12 בין שעה 00:35 לשעה 06:35, התפרץ הנאשם לדירת מגורים ברחוב קציעה, בזמן שבעלי הדירה נמו את שנתם. הנאשם פתח את חלון חדר השירות, נכנס לדירה, וגנב ממנה טלפונים ניידים, תכשיטים, שעון סאב, אייפד, תיק מסמכים וזוג נעליים.

על פי עובדות האישום השביעי, בין יום 18.1.12 בשעה 23:00 ליום 19.1.12 בשעה 06:00, התפרץ הנאשם לדירת מגורים ברחוב השיטה, בזמן שבעלי הדירה נמו את שנתם. הנאשם גנב מהדירה שני ארנקים שהכילו כ-3,000 ₪, מחשב טאבלט, שני טלפונים ניידים, המחאה וכרטיסי ביקור.

עמדת התביעה

3.התובעת, עו"ד מור שקים, התייחסה לחומרה הנודעת בעבירות בהן הורשע הנאשם, למסוכנות הגלומה בהן ולפוטנציאל להתלקחות אלימה. התובעת ציינה כי הנאשם מסתנן, נעדר מעמד קבע בארץ, ומכאן שאין לזקוף לזכותו את היותו נעדר הרשעות קודמות. נטען כי הנאשם מנצל את מעמדו לרעה, כאשר המדינה נותנת לו מקלט, והדבר מהווה נסיבה לחומרה. עוד הוסיפה התובעת כי הנאשם פעל ללא מורא, תכנן ממושכות את ההתפרצויות, ועשה זאת כאשר בעלי הדירות נמו את שנתם. בשים לב לאמור לעיל, עתרה התובעת להשתת מאסר בפועל ממושך, מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

עמדת ההגנה

4.הסנגור, עו"ד עלאא מסארווה, הפנה לכך כי הנאשם מצוי בארץ כ-5 שנים, כאשר במהלכן לא עבר על החוק. הנאשם הגיע לישראל כשנמלט מארץ מוצאו בעקבות מלחמה שפרצה, והותיר את משפחתו מאחור. עוד הוסיף הסנגור כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו על רקע מצבו הכלכלי, כי כל העבירות בוצעו בפרק זמן של כשבוע ימים, ולא התפרסו על תקופה ארוכה, וכי הרכוש הושב למתלוננים. הסנגור אף טען כי הנאשם הודה, חסך בזמן ציבורי, וכי הוא מעוניין להיות מגורש. בשים לב לאמור לעיל, ביקש הסנגור לאזן את מכלול השיקולים ולהשית על הנאשם עונש מתון.

שיקולים לחומרה

5.עבירת ההתפרצות הינה עבירה חמורה - יש בה היבט רכושי, היבט של חדירה לפרטיות, והיבט של חשש להתלקחות אלימה. בתי המשפט התייחסו רבות לצורך בהשתת עונשים משמעותיים על המתפרצים לדירות מגורים, וכאשר מדובר במי שהוסיף וגנב שלל רב מאותן דירות - הדברים יפים מקל וחומר. יש לזקוף לחובת הנאשם את העובדה כי רובן המכריע של העבירות בוצעו כאשר בעלי הדירות היו בביתם, ובנסיבות אלה ברור כי מעשיו פגעו בצורה ניכרת בתחושת הבטחון האישי של תושבי שכונת רמת אפעל, ואותם בעלי דירות וקורבנות עבירה. ניתן אף לומר כי במשך תקופה בת שבוע, הטיל הנאשם חיתתו על תושביה של שכונה שלמה. אף אם ענישה איננה משקפת בהכרח תוצאה מתמטית המתקבלת מהכפלת עונש נתון במספר העבירות, ברי כי יש להיקף פעילותו העבריינית של הנאשם, כמו גם לריבוי הקורבנות, והיקף הרכוש שנגנב, משקל של ממש לחומרה.