מדינת ישראל נ' עמר(עציר) ואח'

החלטה

נוכח העובדה כי תיק נוסף הנוגע לקטינים ממתין לדיון, נדחה למתן החלטה בעוד שעה, היינו לשעה 14:30.

הנאשמים פטורים מנוכחות באולם, זאת לבקשת באי כוחם.

ניתנה והודעה היום י"א שבט תשע"א, 16/01/2011 במעמד הנוכחים.

יעקב שפסר, שופט

החלטה

בקשת הנאשמים 1 ו – 4, להורות על הפרדת המשפט בין האישומים שבכתב האישום, זאת מן הטעם שלא התקיימו תנאי סעיף 86 לחסד"פ [נמ] התשמ"ב – 1982 לצירוף האישום השלישי לשני האישומים הראשונים, באופן שהדיון המשותף בכלל האישומים גורם להם עיוות דין. באשר לנאשם 1, עותר הוא להפרדת האישום הראשון והשני מהאישום השלישי, ואילו עתירת הנאשם 4 היא, הפרדה אף בין האישומים הראשון והשני, זאת נוכח העובדה שעניינו של זה נוגע אך לאישום השני, וכן העברתו לשמיעה בפני מותב נפרד.

רקע הבקשה הינו כתב אישום שהוגש כנגד שני הנאשמים ובו שלושה אישומים: האישום הראשון והשני נוגעים לפרשות יבוא סמים לישראל ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון מהשנים 2006-2007. עניינו של האישום השלישי נוגע לעבירות על חוק איסור הלבנת הון הנובעות לניהול חברות שעיסוקן ניכיון שיקים, במהלך השנים 2008-2010.

שלושת האישומים מיוחסים לנאשם 1 ולחברות שבשליטתו. עניינו של הנאשם 2 הוא אך באישום השני.

תמצית נימוקי הנאשמים היא כדלקמן:

א. במסגרת כתב האישום רשומים 80 עדים. לפחות 42 מתוכם אמורים להעיד רק בקשר לאישום השלישי.

ב. האישום השלישי אינו קשור כלל לשני האישומים הראשונים, הוא לא מתייחס לאותן עובדות ו/או לעובדות דומות שבשני האישומים הראשונים ואי אפשר לראות בו ובשני האישומים הראשונים, "כסדרת מעשים שניתן לראותם כפרשה אחת". אדרבא, למעשים המיוחסים באישום השלישי, אין שום זיקה עניינית למעשים נשוא האישום הראשון והשני, הן בשל הגדרתם החוקית (ס' 3א אל מול ס' 3 ב' לחוק איסור הלבנת הון התש"ס – 2000), והן בשל ביצועם בתקופות זמן שונות ונפרדות.

ג. צירוף האישומים גורם לעיוות דין וקיפוח הגנת הנאשמים, זאת בשל ריבוי אישומים העלול ליצור משפט קדום כנגדם, ןהן בשל ההתארכות המשמעותית של זמן הבירור הנוגע לעניין, וזאת כאשר הנאשמים נתונים במעצר. במיוחד אמורים הדברים ביחס לנאשם 4, כלפיו הפגיעה קשה אף יותר, בהיותו קשור לאישום אחד בלבד מבין השלושה.

ד. באשר לנאשם 4, מעבר לאמור לעיל, הרי לא ניתן לצרף את שני האישומים כנגדו, שכן הורשע כבר בפרשה זו. בנסיבות אלה מעבר להעדר היעילות, נגרם לו אף עיוות דין קונקרטי ופגיעה בהגנתו, נוכח "זיהום" התיק וחשיפת בית המשפט למידע שלא אמור לבוא בפניו והנוגע לעברו הפלילי של נאשם זה, אשר הודה בפרשיית סמים ביחד עם הנאשם 1.

לתמיכה בטענותיהם הציגו ב"כ הנאשמים בפני את החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (תפ (מח'-י"ם) 1256/01 מדינת ישראל נ' יונה כהן ואח' (מיום 10.2.03). באותו כתב אישום צורפו 28 נאשמים. כב' השופט צ' זילברטל ניתח את הדרישות הנוגעות לסוגיות צירוף אישומים וצירוף נאשמים והחליט על הפרדת כתבי האישום של הנאשמים. יצויין כי ליבת החלטתו נגעה לצירוף נאשמים דווקא.

תגובת המדינה נתבקשה ונתקבלה ובה מבקשת היא לדחות את הבקשה. תמצית טיעוניה היא כדלקמן:

א. במישור העקרוני, מותר לצרף בכתב אישום אחד מספר אישומים, ככל שמתקיים אחד התנאים החלופיים: עובדות זהות או דומות, קרי גזרות שונות של פרשה אחת, או שיש להן מכנה משותף, או שמדובר בסדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שמהווים הם פרשה אחת, הנפרדים מבחינת הזמן והמקום ואולם קיים ביניהם חוט מקשר ההופך אותם לפרשה אחת, לאו דווקא מבוססת על אחידות עובדתית זהה, סמיכות זמנים, או זהות מתלוננים, ובהצטרף התנאי של אי מניעת עיוות דין וקיפוח הגנת הנאשם.

ב. בענייננו, מדובר לדעת המדינה בסדרת מעשים נפרדת אשר קיים ביניהם חוט מקשר משותף ההופך אותם לפרשה אחת, שכן הנאשם מבצע סחר בסמים ומשתמש בשיקים להלבנת הכספים שמקורם בעבירות אלה. לעניין זה בעת שמיעת טיעוניה של המדינה בפני בע"פ, הסביר בא כח המדינה, כי הקשר זה עולה מפורשות מהדוחו"ת המודיעיניים והעדים יעידו על כך.

ג. בירורם של האישומים ביחד ייעל את הדיון ויאפשר הגעה לחקר האמת בבירור התמונה העובדתית הכוללת תחת קורת גג אחת, בין היתר שמיעת העדים על ידי אותו בית משפט אשר יקבע לגביהם עמדה אחת.

ד. הגישה המקובלת כיום הינה ליברלית המעניקה משקל משמעותי לשיקולי היעילות ולחקר האמת, תוך העדפת צירוף אישומים מאשר הפרדתם.

ה. אין יסוד לטענה בדבר השחרת פני נאשם בצירוף אישומים, וביהמ"ש הינו מקצועי דיו לערוך את ההפרדה הנדרשת תוך התבססות על הראיות הרלוונטיות בלבד.