החלטה
לפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי על החלטת בית משפט שלום רחובות (כב' השופטת קיסר) בתיק 60568-03-11 מיום 29.5.11 לפיה שוחרר בתנאים:
1.יגיע לקהילת רטורנו בפיקוח אביו מיידית.
2.ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ שתיחתם על ידי האב.
3.פיקוח שירות מבחן למשך 6 חודשים.
4.שירות מבחן יכין תסקיר משלים ליום 19.7.11.
יחד עם הבקשה למעצר עד תום ההליכים הוגש לבית משפט קמא כתב אישום המכיל 5 אישומים, האחד בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, התפרצות לדירת מגורים, גניבת כרטיס חיוב וגניבה. שני אישומים בגין עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, אישום נוסף בגין עבירה של ניסיון הונאה בכרטיס חיוב והאישום החמישי בגין עבירה של התפרצות לבית מגורים, גניבה, היזק לרכוש במזיד וקשירת קשר לפשע.
יש לציין כי יחד עם כתב האישום שהוגש כנגד משיב זה הוגשו שני כתבי אישום נוספים נגד שני נאשמים אחרים: אהרון בלבצ'וק ואטלנוב בייסיק המייחס לכל אחד מהם עבירות של גניבה, גניבת כרטיס חיוב, התפרצות לדירה וקשירת קשר לפשע, כמתואר באישום הראשון המיוחס למשיב שבפניי, שני האחרים משוחררים בתנאים מעצר בית מלא, בפיקוח ואיזוק אלקטרוני, לאור העובדה כי מיוחס לכל אחד מהם אישום אחד בלבד. בייסיק חסר עבר פלילי ולבלבצ'וק גמר דין מבית המשפט לנוער בעבירות של הפרת הוראה חוקית ותקיפת סתם וכן הרשעה בבית משפט לנוער בגין עבירת שוד.
ב"כ המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה באישומים המיוחסים למשיב עבירות ההתפרצות של 1 ו-5, טענה להעדר ראיות לאישומים 2-4, הסכימה לקיומה של עילת מעצר, עתרה לשחרורו למעצר בית מלא בפיקוח הוריו או להחזירו לקהילת ריטורנו.
בית משפט קמא ביום 6.4.11 החליט על קיומן של ראיות לכאורה נגד המשיב לכל 5 האישומים. בית המשפט הדגיש כי גם אם לא היה מוצא קיומן של ראיות לכאורה בעבירות של כרטיס החיוב, מסקנתו לא הייתה משתנה בעניין קיומה של עילת מעצר, הן בשל מהות המעשה, הן בשל מיהות העושה.
לדיון ביום 2.5.11 התקבל תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, המוכר לשירות המבחן מאז היותו נער בשנת 2007, בעת שהיה בן 14, במסגרת בית משפט לנוער, אז נעצר לראשונה בשל עבירות התפרצות וחלה התדרדרות במצבו. בעברו שהה בתנאים מגבילים, נעצר בשנת 2008, שוחרר למעצר בית בבית הוריו באיזוק אלקטרוני, לימים נשלח להוסטל בית אשל, בשנת 2009 נחשד בעבירת התפרצות וגניבה בעת ששהה בחופשה מההוסטל, אי לכך נעצר בפעם השלישית, חזר לתנאי מעצר בית בהוסטל אך ביום 21.12.10, בנוכחות הוריו, הוחלט להפסיק שהותו בהוסטל לאור רמת הסיכון וההתדרדרות במצבו.
המשיב אובחן על ידי קצין מבחן כמי שמכור להימורים ולהשגת כסף באמצעים בלתי חוקיים, ניתן צו הסתכלות על ידי בית המשפט לנוער למשך 70 יום לקהילת רטורנו ביום 2.2.11 והמשיב ברח הקבילה ביום 4.2.11 כאשר המשיב מציין בפני קצין המבחן כי אינו מעוניין לשהות ברטורנו בשל הקושי בהתמודדות עם הכללים והדרישות במקום.
שירות המבחן התרשם מבחור צעיר בעל קושי בשליטה עצמית ובדחפים, שזה לו מעצר חמישי.
קצין המבחן העריך שמדובר ברמת סיכון גבוהה אצל משיב זה להישנות התנהגות עתידית העוברת על החוק, הן בשל מעורבותו בפלילים לאורך השנים על אף שהיה בפיקוח שירות מבחן, על אף שהיה בטיפול במסגרות שונות, על אף שהיה נתון בהליכים משפטיים ובסופו של יום התרשם קצין המבחן כי רצון המשיב להימצא בקהילה הטיפולית נובע יותר בשל תנאי מעצרו ופחות ממניעים פנימיים אמיתיים וכנים לשינוי אורח חייו.
לדיון ביום 29.5.11 הוגש תסקיר משלים בו שלל קצין המבחן שחרור המשיב למעצר בית, חזר והעריך את רמת הסיכון הגבוהה בעניינו של המשיב להישנות התנהגות עבריינית פורצת חוק, ויחד עם זאת ציין כי המשיב זקוק למענה טיפולי המלווה בהעמדת גבולות וקהילת רטורנו הסכימה לקבלו.
עוד ציין קצין המבחן כי לאור קשייו לעמוד לאורך זמן בתנאים מגבילים, יש להמליץ ולהבהיר למשיב משמעות אי עמידה בכללים במסגרת הטיפולית.
בנימוקי הערר מציינת העוררת כי השלב ההולם והראוי להליך טיפולי הוא שלב ריצוי העונש ולא המעצר. עוד נטען כי מדובר בעבירות רכוש ברף הגבוה, קשירת קשר לפשע, התפרצויות ועוד. עברו של המשיב מדבר בעד עצמו, תלויים תיקים פתוחים כנגדו, אם יורשע צפוי לעונש מאסר ממושך, לא היה מקום ליתן משקל בכורה לנסיבותיו האישיות של המשיב.
על יסוד כל אלה מתבקש בית המשפט לבטל החלטת בית משפט קמא ולהורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
ב"כ המשיב מבקשת שלא להתערב בהחלטת בית המשפט, טוענת כי המשיב החל בהליכי טיפול עוד בבית המשפט לנוער ואי אפשר לבוא ולומר שהלא הצליח בטיפול כי בסוף דצמבר 2009 הומלץ לסיים את ההליכים בשל הצלחת הטיפול שקיבל המשיב בבית אשל.
עוד נטען על ידי ב"כ המשיב כי אין להסיק מהתנהגותו של המשיב ברטורנו במסגרת צו הסתכלות מבית משפט לנוער לענייננו. מדובר במי שנמצא כבר חודשיים במעצר, מדובר במי שקצין מבחן המליץ להשימו בקהילה במקום סגור, המשיב מבין את הצורך שלו בטיפול, הוא בסך הכל בן 18, הגיע לגיל זה רק בחודש מרץ האחרון, היום לאחר שהייה חודשיים במעצר הבין שהוא חייב לשפר אורחות חייו, כך עולה מהתסקירים, המעורבים האחרים בתיק זה שוחררו על אף שלאחד מהם עבר פלילי.