מדינת ישראל נ' א.

(הדגשות כאן ולאורך גזר הדין שלי - "צ.מ.")

פקודת התעבורה {נ"ח} תשכ"א - 1961, להלן: "פקודת התעבורה"

תקנות התעבורה תשכ"א - 1961 , להלן: "תקנות התעבורה"

חוק העונשין, התשל"ז - 1977, להלן: "חוק העונשין"

מבוא: 

הנאשם הודה והורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בגרימת תאונת דרכים, אשר תוצאותיה חבלות של ממש ונזק לרכוש, זאת, בהיותו נהג חדש וצעיר אשר גם נמצא נוהג בשכרות.

מדובר באירוע תאונתי משנת 2020, בו הנאשם לא עצר בתמרור עצור, פגע ברכב אשר נכנס לצומת באותו הזמן וכתוצאה מהתאונה, נפגע הנהג המעורב וכן אדם נוסף שהיה ברכבו של הנאשם, ושני כלי הרכב ניזוקו.

הנאשם, יליד 1998, בעת האירוע היה כבן 21, כיום, כבן 25, נשוי ואב לפעוט.

מאז קרות האירוע, חלפו למעלה מ-4 שנים, בהן עבר הנאשם הליך טיפולי הן במסגרת בית משפט קהילתי בתיק אחר, והן במסגרת שירות המבחן בתיק הנוכחי ושילובו בקבוצה טיפולית.

לתיק בית המשפט הוגשו שני תסקירים חיוביים אשר סוקרים את ההליך הטיפולי שעבר ואת השינוי באורחות חייו.

כתב האישום המתוקן (יקרא להלן: "כתב האישום")

בפרק א. לכתב האישום נטען כי

בתאריך 29.8.20 בשעה 19:00 לערך נהג הנאשם רכב סקודה מ.ר 2507538 בת"א ברחוב הגדוד העברי ממערב למזרח, והתקרב לצומת עם רחוב צ'לנוב.

בהיותו הנאשם נהג חדש (עד ליום 24.2.21) וכן נהג צעיר מתחת לגיל 24 (יליד 14.11.98) נהג רכב בהיותו שיכור בכך שבבדיקת נשיפה נמצאו בגופו 430 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, העולה על 50 מ"ג שמותר על פי החוק.

כמו כן, הנאשם התנדנד בעמידה, החטיא במבחן הבאת אצבע לאף, ודיבורו לא מובן.

ברחוב הגדוד העברי לפני הצומת בכיוון נסיעת הנאשם מוצב בצד ימין הדרך תמרור 302 (עצור ותן זכות קדימה).

אותה שעה, נהג ג' א' רכב פולקסווגן מ.ר 34942601 (להלן: "המעורב") ברחוב צ'לנוב מדרום לצפון, מימין לשמאל לכיוון נסיעת הנאשם.

הנאשם נהג בקלות ראש בכך שלא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא הבחין בעוד מועד בתמרור עצור שבדרכו וברכב המעורב, נכנס לתוך הצומת במהירות מבלי שעצר ומבלי שנתן זכות קדימה לרכב המעורב, ושני כלי הרכב התנגשו.

מעצמת ההתנגשות נהדף הרכב המעורב אל המדרכה, פגע בעמוד מעקה בטיחות בחומת הבניין ובארון חשמל בפינת הצומת.

כתוצאה מהתאונה נחבל הנהג המעורב חבלה של ממש בכך שנגרמו לו שברים ברמיס פוביס, באצטבולוס ובעמוד השדרה והוא אושפז בבית החולים.

כמו כן, נחבל נוסע ברכב הנאשם, נ' א', אשר נזקק לטיפול רפואי.

בנוסף, שני כלי הרכב המעורבים ניזוקו ונגרם נזק לבניין ולתשתיות.

בפרק ב. לכתב האישום יוחסו לנאשם העבירות הבאות

נהיגת רכב בשכרות (אויר נשוף) - אוכלוסייה מיוחדת, בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, ביחד עם סעיף 39א לפקודת התעבורה;

נהיגה בקלות ראש, בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה ביחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה;

גרימת חבלה של ממש, בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה;

התנהגות הגורמת נזק, בניגוד לתקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

שלב ההקראה, הודאת הנאשם והכרעת הדין

בדיון ההקראה מיום 23.11.20, מסרה לפרוטוקול ב"כ הנאשם דאז, כי מדובר בנאשם אשר נמצא בבית המשפט הקהילתי, בהליך שיקומי בתיק אחר וכי ברצונם לבחון את האפשרות לצרף תיק זה לתיק המתנהל בבית המשפט הקהילתי.

המאשימה בקשה דחייה על מנת לבחון עמדתה, וביום 10.3.21 הגישה התנגדותה לצירוף התיק.

בדיון מיום 24.10.21 מסרה המאשימה לפרוטוקול, כי היה והנאשם יורשע במיוחס לו, עמדתה הינה למאסר בפועל.

בין לבין הדיונים בתיק נדחו, על מנת לאפשר לצדדים מיצוי ההליכים ביניהם, כמו גם, הן לבקשת שירות המבחן וכמו גם בשל נסיבות אובייקטיביות לרבות נגיף הקורונה ומצב החירום.

ביום 2.6.22 מסר ב"כ הנאשם לפרוטוקול, כי הנאשם סיים את ההליך בבית המשפט הקהילתי, וכי ניסיונות ההגנה לצרף תיק זה לבית המשפט הקהילתי לא צלחו.

עוד באותו הדיון, בחר הנאשם להודות במיוחס לו בכתב האישום והורשע במיוחס לו.

ב"כ הנאשם ביקש להפנות את הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו.

הנאשם הביע הסכמתו והופנה לשירות המבחן, תוך שהמאשימה הבהירה כי אין בעמדת שירות המבחן כדי לחייבה לעניין העונש.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

מפנה לפרוטוקולים מיום 27.3.24 ומיום 1.4.24, לטיעוני המאשימה בכתב, לתסקירי המבחן וכן לפסיקה אליה הפנו הצדדים.

לתיק בית המשפט הוגשו 3 תסקירי מבחן ובסופו של יום, הוגש תסקיר חיובי בו שירות המבחן גיבש תכנית של"צ.

ניסיונות הצדדים להגיע להבנות באשר לרכיבי הענישה כשלו והצדדים טענו טיעונים פתוחים לעונש.

מטעם המאשימה הוגשו גיליון הרשעות תעבורתי ופלילי של הנאשם (ת/1), טיעונים לעונש בכתב (ת/2), ופסיקה תומכת בעמדת המאשימה (ת/3).

ההגנה הפנתה לתסקירים בעניינו של הנאשם, וכן לגזר הדין בתיק ת"ד 6140-06-19 לנדאו נ' מדינת ישראל, אשר ניתן על ידי מותב זה (התיק יקרא להלן: "פרשת לנדאו").

לטענת ההגנה, בפרשת לנדאו הנ"ל חרג בית המשפט ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום ואימץ את המלצות שירות המבחן, על אף ששם דובר בתוצאות תאונה קשות יותר.

יוער כבר עתה, כי בפרשת לנדאו לא יוחסה לנאשמת עבירה של נהיגה בשכרות אלא עבירות גרימת תאונת דרכים בלבד, זאת להבדיל כמובן מהתיק שבפניי.

הנאשם ואימו אף הם מסרו דברים לפרוטוקול ועתרו להתחשבות בית המשפט.

טיעוני המאשימה לעונש:

ב"כ המאשימה המלומד התייחס בטיעוניו לנסיבות החמורות בכתב האישום, לכך שהנאשם לא ציית לתמרור 302, נכנס לצומת במהירות פגע ברכב המעורב לרבות לתוצאות התאונה הקשות חבלות גוף ובכלל זה חבלות של ממש למעורב, שברים באגן ובעמוד השדרה, נזקי רכוש וכן לעובדה כי הנאשם נמצא נוהג בשכרות ברמה של 430 מק"ג אשר הינה פי 8 מזו המותרת בחוק בהיותו נמנה על אוכלוסייה מיוחדת בשל גילו וותק נהיגה קצר, וכשל במבחני ביצוע - מאפיינים.

הנאשם נוהג משנת 2019, כאשר לחובתו 6 הרשעות קודמות, בחובן עבירות של נהיגה כבלתי מורשה, והאחרונה שבהן משנת 2016.

בנוסף, לנאשם רישום פלילי בגין עבירות של איומים וגניבה.

מתחם הענישה לטענת המאשימה:

מתחם הענישה בתאונות דרכים עם חבלות של ממש ברף הבינוני בנסיבות מחמירות -

באשר לרכיב המאסר - המתחם נע בין מספר חודשי מאסר ועד 9 חודשי מאסר בפועל.

באשר לרכיב הפסילה בפועל - המתחם נע בין 12-36 חודשי פסילה בפועל, זאת לצד ענישה נלווית.

ב"כ המאשימה בטיעוניו המלומדים ביקש למקם את הנאשם ברף הגבוה של המתחם, תוך התייחסות לפסיקה של בית המשפט העליון בנוגע לתופעה ולמחיר הדמים הכבד של תאונות הדרכים ולכך שיש למגר תופעה זו באמצעות כלי ענישה.

לשיטת המאשימה, יש להעדיף את שיקולי ההרתעה והגמול על פני האינטרס האישי של הנאשם.

ב"כ המאשימה סקר פסיקה תומכת, וציין כי המגמה הנלמדת ממנה הינה כי בתי המשפט החלו לנקוט בגישה מחמירה בכל הקשור לנגע תאונות הדרכים בכלל ובתאונות דרכים חמורות בפרט, כאשר בתי המשפט מטילים עונשי מאסר בפועל ופסילה בפועל ארוכת שנים על נהגים הגורמים חבלות של ממש, וגורמים לתאונות דרכים תוך קיפוח זכות המשתמשים בדרך.

ובאשר למתחם הענישה הכולל בעבירות המיוחסות לנאשם לרבות השכרות -

באשר לרכיב המאסר - המתחם נע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד למאסר בפועל של 12 חודשים;

באשר לרכיב הפסילה בפועל - המתחם נע בין 14-40 חודשי פסילה בפועל, זאת לצד ענישה נלווית.

תסקיר שירות המבחן - לטענת המאשימה המלצת שירות מבחן הינה המלצה בלבד, ושיקום הנאשם אינו תכלית הכל ובמקרה זה יש להעדיף את שיקולי ההרתעה והגנה על שלום הציבור.

זאת ועוד, התסקיר האחרון בעניינו של הנאשם שונה בפער מתסקיריו הקודמים, שם נקבע כי הנאשם מתנהג בצורה לא נורמטיבית חרף גילו הצעיר וגורמים נוספים.

לטענת המאשימה, במקרים בהם ישנן חבלות של ממש מהרף הבינוני בנסיבות מחמירות אשר כל חטאם של הנפגעים היה כי נעו על הכביש, יש לנקוט בענישה מחמירה וזאת בכדי להגן על ציבור משתמשי הדרך.

לאור כל האמור לעיל, מבקשת המאשימה למצות עם הנאשם את הדין, שכן נסיבות האירוע מדברות בעד עצמן, מסוכנותו לכלל הציבור הינה רבה, תוצאות מעשיו קשות מאוד והאינטרס הציבורי, כמו גם המגמה המסתמנת מהפסיקה מחייבים עונש מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח.

העונש המתאים לנאשם:

לבסוף, עותרת המאשימה לעונש מאסר בפועל שלא יפחת מ-9 חודשים, מאסר על תנאי שלא יפחת מ-6 חודשים למשך 3 שנים, פסילה בפועל שלא תפחת מ-3 שנות פסילה, פסילה על תנאי, קנס כבד ומרתיע ופיצוי כספי לנפגע. 

מצבו הרפואי של המעורב ועמדתו לעניין העונש:

ב"כ המאשימה התייחס בטיעוניו למצבו של המעורב עם הפגיעות הקשות וציין כי נכון להיום הגם, שהמעורב לא עבר ניתוחים בעקבות התאונה, הוא עדיין בהליכי שיקום בשל הפגיעה בעמוד השדרה ויש פגיעות שלא ניתן לשקם.

באשר לעמדתו לעניין העונש, מסר ב"כ המאשימה כי המעורב ביקש להחמיר עם הנאשם.

יצוין כבר עתה ומבלי להקל ראש בחומרת הפציעות של המעורב או בכאב ובסבל שנגרמו לו, כי לא היה בידי המאשימה להציג מסמכים רפואיים רלוונטיים בדבר מצבו הרפואי נכון להיום, או חוות דעת רפואית תומכת והמאשימה גם לא בקשה לזמנו כעד.

הפסיקה התומכת אליה הפנתה המאשימה בטיעוניה בכתב:

עפ"ת 55905-06-14 גלפר נ' מדינת ישראל, עפ"ת 31289-08-16 אקדסמן נ' מדינת ישראל, רע"פ 8707/13 ניר חן נ' מדינת ישראל, רע"פ 2508/11 רומן סמולנסקי נ' מדינת ישראל, רע"פ 8588/16 רז משה נ' מדינת ישראל, ת"ד (ת"א) 3741-11-15 מדינת ישראל נ' יחזקאל טלפיר, עפ"ת 2035-03-17 מדינת ישראל נ' משה קטייב, רע"פ 7002/13 דמיטרי פשקוב נ' מדינת ישראל, רע"פ 4699/16 אפריים יגודייב נ' מדינת ישראל, עפ"ת 25538-01-11 שצור נ' מדינת ישראל.

יוער כבר עתה, כי הפסיקה אליה הפנתה המאשימה, יש בה כדי להחמיר יתר על המידה עם הנאשם שכן היא אינה תואמת נסיבות תיק זה הן לאור מהות החבלות, רמת השכרות כמו גם העובדה שבתיק זה הנאשם הודה ולקח אחריות.

טיעוני ההגנה לעונש:

ב"כ הנאשם המלומד, הפנה לתסקירי שירות המבחן וטען כי האמור בהם יש בו כדי לפרט בצורה נכונה את טיעוני ההגנה לעונש.

הפסיקה אליה הפנתה המאשימה, לטענת ההגנה, שונה מתיק זה ואינה מתאימה לנסיבות דנן ומשכך, לא ניתן להשליך ממנה לענייננו.

מתחם העונש לו עותרת המאשימה, המתחם הינו שגוי אף מבחינה משפטית, זאת מכיוון שלנאשם אין עבירה קודמת של נהיגה בשכרות.

נסיבותיו האישיות של הנאשם:

הנאשם בן 25, נשוי טרי, אב לילדה בת 7 חודשים, עובד כשף במטבח בראשון לציון ומתגורר ביבנה.

הנאשם כבר ריצה 10 חודשי פסילה בפועל במסגרת פסילה עד תום ההליכים בתיק זה.

הסנגור המלומד הפנה ל"פרשת לנדאו" ולנאמר שם.

ב"פרשת לנדאו" דובר בתאונת דרכים אשר תוצאותיה היו קשות יותר ובית המשפט אימץ וקיבל את עמדת שירות המבחן והטיל על הנאשמת של"צ ופסילה בפועל 10 חודשים.

לצד זאת, הסנגור המלומד, אינו מתעלם מהעובדה כי בתיק זה יש עבירה נלווית של נהיגה בשכרות.

מתחם העונש ההולם בשילוב העבירות בהן הורשע הנאשם, לטענת ההגנה:

באשר לרכיב המאסר - המתחם נע בין מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל.

באשר לרכיב הפסילה בפועל - מסכים עם ב"כ המאשימה כי המתחם נע בין 14-40 חודשי פסילה, אך מבקש מבית המשפט למקם את הנאשם ברף הנמוך של המתחם, ואז יוותרו לנאשם 4 חודשי פסילה בפועל.

חריגה ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום ונסיבות נוספות:

יחד עם זאת, לאור מכלול התסקירים והאמור בהם, יתר טיעוני ההגנה וחלוף הזמן, סבור הסנגור כי מדובר במקרה המתאים לחריגה לקולא ממתחם העונש, בשל שיקולי שיקום שאינם בעלמא.

הנאשם עבר הליך שיקומי ארוך בשל פרק הזמן הממושך בו ההליך התקיים, שיתף פעולה עם שירות המבחן, וצפוי להשתתף בקבוצה שתסייע לו להימנע מעבירות דומות בעתיד.

הסנגור סבור כי בנסיבות תיק זה, יש לקבל את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם של"צ ופסילה בפועל נוספת קצרה משנה, ללא ניכוי.

באשר לרכיב הפסילה בפועל - ההגנה עותרת לכך, כי בית המשפט יטיל על הנאשם פסילה נוספת, על אף שהדבר יקשה מאוד על הנאשם ומשפחתו, אשר תהא פחותה משנה, ובכך מחד, הנאשם ישמור על רישיון הנהיגה שלו מול רשות הרישוי, ומאידך ייענש בפסילה שאינה רחוקה מעונש המינימום הקבוע בחוק בעבירה בה הורשע.

כאמור לעיל, ההגנה מבקשת מבית המשפט למקם את הנאשם ברף הנמוך של המתחם.

דברי הנאשם:

לדבריו, עבר הרבה זמן מאז קרות האירוע, הוא אינו עוד אותו ילד שעשה שטויות.

כיום, מפרנס את הבית, עובד ביום ושומר על בתו בלילה על מנת שבת זוגו תוכל לצאת לעבוד גם כן. עותר להתחשבות בית המשפט, תוך שמוסר כי מוכן לשתף פעולה עם שירות המבחן.

דברי אמו של הנאשם:

מסרה כי רואה את בנה עושה דרך נפלאה.

הייתה עדה לכל הטעויות שעשה בתור ילד, ומאז שהוא נישא, רואה אותו פורח, ומספרת שבת זוגו של הנאשם חזקה ורצינית, יש להם ילדה מקסימה, שניהם עובדים קשה על מנת לחסוך ולעבור לדירה משלהם, כיום הם מתגוררים עם הורי בת הזוג.

אינה רוצה שבנה יחזור אחורה, ומבקשת מבית המשפט להתחשב בו ולתת לו הזדמנות, בנה מצטער ומבין את הטעות שלו.

תסקירי שירות המבחן

כאמור לעיל, הסנגור המלומד ביקש עובר לשמיעת הטיעונים לעונש, להפנות את הנאשם לשירות המבחן, על מנת לקבל תסקיר בעניינו.

הנאשם הביע הסכמתו לכך, והובהר לו, עוד באותו מעמד, כי אין בשליחתו לשירות המבחן, כדי ליצור ציפייה לעונש אשר ייגזר עליו.

לתיק בית המשפט הוגשו 3 תסקירים, ובשל צנעת הפרט חלק מן האמור בהם יוותר חסוי.

ביום 3.1.23 הוגש תסקיר שירות המבחן, ובו בקשת דחייה למשך ארבעה חודשים, במהלכם יפעלו על מנת לשלב את הנאשם בקבוצה טיפולית בשירותיהם.

ביום 26.11.23 הוגש תסקיר שני חיובי, בו הומלץ על אפיק טיפולי והטלת של"צ.

ביום 11.1.24 הוגש תסקיר משלים, בו שירות המבחן חזר על המלצתו מהתסקיר השני.

התסקיר הראשון מיום 3.1.23

התסקיר מפרט בהרחבה את נסיבות חייו הקשות של הנאשם.

הנאשם אז, צעיר, בן 24, רווק ומתגורר ביבנה, כאשר בימים בו נכתב התסקיר ביצע עבודות שירות ועבד כטבח.

הנאשם בעל השכלה של 10 שנות לימוד, כאשר בשל ליקוי למידה וחבירתו לחברה שולית, הפסיק לימודיו.

הנאשם תאר כי לאחר נשירתו מבית הספר, ניהל אורח חיים בלתי יציב אשר כלל מעורבות שולית ושימוש בסמים.

הנאשם קיבל פטור מגיוס לצבא בשל מעורבותו בפלילים ותאר כי לאורך השנים הנאשם עבד בעבודות מזדמנות ונעדר יציבות תעסוקתית.

מזה כשלושה חודשים מבצע עבודות שירות וזאת לצד שעובד במהלך ימות השבוע כטבח במסעדה, שם מתאר סיפוק ועניין.

באשר למשפחתו הגרעינית, הנאשם הצעיר במשפחתו, ולו אחות בת 26 עמה תאר קשר תקין.

הוריו התגרשו כשהיה בן 6, אביו, כבן 50, עובד כטכנאי מטוסים, נישא בשנית ולו שלושה ילדים. הנאשם מתאר קשר רופף ובלתי יציב עם אביו לאורך השנים.

אמו של הנאשם, כבת 40 לחייה, עקרת בית ולה שני ילדים נוספים. לעניין אמו מפנה בשל צנעת הפרט לאמור בפסקה האחרונה בעמ' 1 לתסקיר.

היסטוריה עבריינית והעבירה הנוכחית -

לחובתו של הנאשם 4 הרשעות קודמות ברישום הפלילי , כאשר בפעם האחרונה נשפט בבית משפט השלום ברחובות, בשנת 2022 בהליך קהילתי, בעבירות אלימות, תקיפה סתם והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין, ובין יתר רכיבי הענישה הוטל עליו מאסר לתקופה של 6 חודשים מתוכם 5 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

שירות המבחן ציין כי לאור העובדה שהעבירות נשוא הדיון בוצעו תחת שימושו באלכוהול, בחנו עמו את נושא צריכת חומרים פסיכו אקטיביים.

הנאשם שלל צריכת אלכוהול, ומסר כי החל להשתמש בסמים מסוג קנאביס בהיותו בן 15 והתנסה מספר פעמים בסמים ממריצים מסוג "נייס גאי".

עוד מסר כי יש לו אישור לצריכת קנאביס רפואי מזה 4 חודשים, כעולה מפסקה שתיים בעמ' 2 לתסקיר.

הנאשם מסר כי הינו צורך קנאביס בלילה על מנת לפתור קשיי הירדמות, ובבדיקה לאיתור שרידי סם בשירות המבחן נמצא כי לנאשם שרידי סם מסוג קנאביס.

במסגרת תיקו האחרון, הנאשם שולב בשירות המבחן במסגרת בית משפט קהילתי, כאשר במהלך התקופה, שירות המבחן התרשם כי הנאשם ערך מאמצים בהתאם ליכולותיו לשיתוף פעולה ולקידום יעדי התכנית.

שירות המבחן ציין כי היבטים מסוימים הצליח לקדם באופן חיובי, אולם היבטים מהותיים בתכנית, כדוגמת טיפול רגשי ומיקוד בגורמי סיכון, הושגו באופן חלקי בלבד.

לאור תהליך ממושך שערך והישגים בחלק מן המטרות, שירות המבחן בא בהמלצה להטלת צו של"צ, אולם מאחר והתרשמו מחוסר יציבות בהתנהלותו במסגרת הטיפול, הם לא באו בהמלצה טיפולית.

ביחס לניסיונות טיפול בעבר, הנאשם מסר שכשהיה בן 17, שולב ע"י שירות המבחן לנוער בקהילת "מלכישוע", כאשר לדבריו שהה במקום כחודשיים ולאחר מכן ברח.

הנאשם שלל התמכרות ומסר כי נשלח למקום על מנת לתפקד באופן נורמטיבי ולקבל טיפול.

בהתייחסו להליך הטיפולי שעבר במסגרת בית המשפט הקהילתי, מסר הנאשם כי בעקבות הטיפול בחן נושאים של לקיחת אחריות וניהול אורח חיים נורמטיבי.

עם זאת, מסר כי התקשה לקחת חלק פעיל בקבוצות הטיפוליות ולהיתרם מהן, לאור קשייו בשיתוף מול חברי הקבוצה.

בהתייחסו לעבירות בכתב האישום הנוכחי, מסר כי אותו היום יצא עם חברים לים, שתה כ-2 בקבוקי בירה ולאחר כשעתיים נסע מן המקום כשלא חש בהשפעת אלכוהול.

הנאשם מסר כי הסיע חבר לעבודה, ומאחר ולא עצר בתמרור עצור, פגע ברכב אחר.

בשיחתו עם שירות המבחן שלל התנהגות או התנהלות חריגה במהלך בדיקת הנשיפה כמתואר בכתב האישום.

הנאשם מסר כי כיום בוחר בדרכים חלופיות לחזור מן הבילוי, ושלל פגיעה ביכולת שיקול דעת תקין כתוצאה משתיית אלכוהול מרובה.

הנאשם מסר כי אמנם שולב בטיפול בעבר, אך מאחר ועלו אז קשיים וכיום חש בשל יותר, מעוניין להשתלב בהליך טיפולי נוסף בשירות המבחן, על מנת לנסות ולהעמיק את הנסיבות ברקע לביצוע העבירות.

לאור רצונו של הנאשם, שירות המבחן שילב אותו ברשימת המתנה לקבוצת צעירים בשירותיו.

הערכת הסיכון לעבריינות והסיכוי לשיקום -

שירות המבחן התרשם מבחור צעיר בלתי בשל אשר התפתח בתנאי הזנחה, ללא מסגרת משפחתית תומכת ויציבה וללא דמות אב נוכחית ומשמעותית.

עוד התרשם כי הנאשם בעל דפוסים אימפולסיביים, אשר התקשה לתפקד בתחנות שונות בחייו וחסר כלים להתמודדות אדפטיבית בתוך קונפליקטים וקשיים.

התייחסותו לעבירות מצומצמת ומטושטשת, והינו מתקשה בגילוי אמפתיה לפגיעות ולנזק שהסב לחברו ולמתלונן וניכר כי לא מודע לחומרת העבירות ובחירותיו ברקע להן.

סנקציות עונשיות קודמות לא הביאו להרתעה משמעותית.

לאחר שנלקחו בחשבון גורמי הסיכון והסיכוי, וביניהם שהנאשם הביע מוטיבציה להמשיך ולעבוד כשבמקביל הוא מבצע עבודות שירות, ונראה כי על פניו מצליח לנהל חיים יציבים יותר מבעבר, שירות המבחן בא בהמלצה לדחות את הדיון בעניינו למשך ארבעה חודשים, במהלכם יפעלו לשילובו בקבוצה טיפולית בשירותיהם ויבחנו את השתלבותו ומידת המוטיבציה שלו.

התסקיר השני מיום 26.11.23

שירות המבחן פרט כי בתקופת הדחייה, במהלך חודש יוני 2023, שולב הנאשם בקבוצת צעירים עוברי חוק בשירותיו. הנאשם התמיד להגיע למפגשים ולקח חלק פעיל בתוכם.

במהלך המפגשים שיתף הנאשם בחייו האישיים, בהתאם לשלב ההתפתחותי של הקבוצה.

הנאשם התייחס למעורבות שלו בפליליים לאורך השנים כשעלתה התחושה שנטה מעט לצמצם מחומרת העבירות שבוצעו בהיותו נער.

עם זאת, מדבריו עלה שהמעורבות החוזרת שלו בפליליים ובעיקר בעיתוי הנוכחי, הרתיעה אותו והוא מביע שאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי.

הנאשם סיפר על משפחתו, היחסים עם אשתו ועל כך שלאחרונה הפך לאבא, מה שמהווה משאב עיקרי בחייו וכגורם אשר מסייע לו להימנע ממעורבות נוספת בפלילים.

בשיחה שהתקיימה בין שירות המבחן לנאשם עלה כי בתקופה זו, הנאשם ממשיך לעבוד באופן יציב, לוקח חלק בסיוע לבת זוגו בבית ומקיים יחסים תקינים עם בני משפחתו.

בנוגע להליך הטיפולי, מסר הנאשם כי לראשונה בחייו חש בנוח בקבוצה, לוקח חלק פעיל בכך שמשתף אחרים בנוגע לחייו וקשוב לשיתופים של חברי הקבוצה האחרים, אשר תורמים לו בהתבוננות העצמית ובחקר אחר הרקע למעשיו וההשלכות על עצמו ועל הסביבה.

מעיון בגיליון הרישום הפלילי עולה כי במהלך תקופה זו לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים חדשים.

שירות המבחן מציין כי הנאשם מסתייע בהליך הטיפולי כשמבטא תובנות בנוגע לסיבות והקשיים אשר עמדו ברקע לביצוע העבירות.

שירות המבחן מתרשם כי כיום יש ביכולתו של הנאשם לזהות מצבי סיכון ולהימנע מהם, הנאשם לוקח אחריות על ביצוע העבירות ומאפשר התבוננות ובחינה עצמית ביקורתית על מנת להפיק לקחים להמשך.

להערכת שירות המבחן, התהליך הטיפולי שעובר, מסייע בצמצום הסיכון ולאור זאת הם ממליצים על הטלת צו מבחן למשך שנה, אשר במהלכו ימשיך וישתתף בקבוצת צעירים עוברי חוק בשירותיו.

לצד זאת, ולאור ההליך הטיפולי שעובר הנאשם, ממליץ שירות המבחן להטיל צו של"צ בהיקף של 200 שעות, אשר להערכתם יסייע בתהליך של שמירה על אורח חיים נורמטיבי ולא יפר את האיזון השורר בחייו של הנאשם כיום ואת היכולת שלו לפרנס את משפחתו.

במידה ובית המשפט יקבל את המלצתם, יהיה בידם לבנות לו תוכנית של"צ בתוך 30 יום מגזר הדין.

התסקיר השלישי מיום 11.1.24

שירות המבחן טען כי לא חל שינוי בעמדתו המקצועית.

הוא שב וממליץ על הטלת צו מבחן למשך כשנה, במהלכו ימשיך וישתתף הנאשם בקבוצת צעירים עוברי חוק.

לצד זאת, ולאור ההליך הטיפולי שעובר, ממליץ שירות המבחן להטיל צו מבחן למשך שנה ועבודות של"צ בהיקף של 200 שעות, אשר להערכתם, יהא בהם לסייע בתהליך של שמירה על אורח חיים נורמטיבי.

להערכת שירות המבחן, יש חשיבות שלא להפר את האיזון ששורר בחייו של הנאשם כיום וכי יש לאפשר לו לבסס את השינוי מבחינה תעסוקתית והיכולת לסייע לפרנסת משפחתו.

בנוסף, להערכתם, צו השל"צ יתמוך בהישגיו התפקודיים, ירחיב ממדים חיוביים של התמדה, יציבות ועצמאות והעלאת תחושת הערך העצמי.

שירות המבחן גיבש לבקשת בית המשפט תכנית של"צ מתאימה לנאשם.

דיון והכרעה

עסקינן בתאונת דרכים אשר תוצאותיה חבלות של ממש, בהיות הנאשם נהג חדש וצעיר אשר נהג בשכרות ברמה של 430 מק"ג לליטר אויר נשוף.

תאונות הדרכים הפכו בשנים האחרונות למכת מדינה, כאשר ברבים מן המקרים מאבדים נפגעי התאונה את יכולתם לשוב לשגרת חייהם ויש להקפיד כי תופעה זו תסור מן העולם.

בתיקון 113 לחוק העונשין נקבע עיקרון ההלימה המנחה את בית המשפט בבואו לגזור את העונש.

עקרון זה קובע קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה, נסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין ולפסיקה שהתוותה לאחריו, נקבע לצורך כך הליך תלת שלבי.

ראה ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י,  סו(2) 772 (2013); ע"פ 2918/13 אחמד דבס נ' מ"י (נבו 18.07.2013)‏‏):

על בית המשפט לעבור 3 שלבים כמפורט בסעיף 40ג. לתיקון 113 לחוק העונשין:

בשלב הראשון, קביעת מתחם העונש ההולם לתיק שבפניו, ובתוך כך התחשבות בערכים החברתיים אשר נפגעו, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה/ות, כמפורט בסעיף 40ט. לתיקון 113 לחוק העונשין, והכל תוך מתן בכורה לעקרון ההלימה בענישה.

בשלב השני, על בית המשפט מוטל לבחון קיומם של חריגים, שיקולי שיקום או הרתעה המצדיקים סטייה מהמתחם ההולם שנקבע לקולא או לחומרא, כמפורט בסעיפים 40ד-ז. לתיקון 113 לחוק העונשין.

בשלב השלישי, קביעת העונש המתאים לנאשם שבפניו ובמידה שאין מקום לחרוג מהמתחם ההולם שקבע ייעשה הדבר בתוך המתחם ההולם וזאת בהתחשב בין היתר בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40יא. לתיקון 113 לחוק העונשין.

ומן הכלל אל הפרט בענייננו,

מתחם העונש ההולם

הערך החברתי בעבירות תעבורה ככלל הינו ביטחונם ושלומם של משתמשי הדרך.

במקרה שלפנינו, עסקינן בפגיעה בנהג מעורב, כאשר חצה את הצומת ורכבו נהדף על מעקה הבטיחות, אשר כתוצאה מהתאונה נגרמו לו חבלות של ממש, כמפורט בכתב האישום. עוד נחבל אדם נוסף אשר ישב ברכבו של הנאשם.

בנוסף, הנאשם נהג בהיותו שיכור ולא עצר בתמרור עצור.

ברע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 24.6.12), נאמר כי: "תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא ייפקד מן המערכה נגד תאונות הדרכים... לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן".

יש ליתן משקל גם לנזק הכספי, הנגרם כתוצאה מתאונות דרכים על כל רבדיו.

במקרה שלפנינו, נגרם נזק לרכוש, לרכב הנאשם ולרכב המעורב ולתשתיות, אם כי, אין כל פירוט לגבי טיבו והיקפו.

נוכח הפגיעות של המעורבים המפורטות בכתב האישום, ניתן לומר כי ערך קדושת החיים נפגע פגיעה קשה.

לצד הערכים החברתיים אשר נפגעו יש לבחון את נסיבות קרות התאונה, רמת הרשלנות של הנאשם לצד תוצאות התאונה.

הנאשם הודה בגרם תאונת דרכים אשר תוצאותיה חבלות של ממש למעורב, חבלת גוף למעורב נוסף, נזק לרכוש וב-4 עבירות שעניינן:

נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, גרימת חבלה של ממש ונהיגת רכב בשכרות.

מדיניות הענישה הנוהגת

בתיק זה מדובר בשילוב של עבירות חמורות ומסכנות חיים, גרימת תאונת דרכים אשר תוצאותיה חבלות של ממש ונזק לרכוש זאת בהיות הנאשם נוהג בשכרות בהיותו נהג חדש וצעיר ומשכך, נמנה על אוכלוסייה מיוחדת.

מדיניות הענישה בעבירות המיוחסות לנאשם, הינה בין היתר נגזרת של מסוכנות העבירות, רמת השכרות, כמו גם רף הרשלנות המיוחס לו, נסיבות קרות התאונה לרבות תוצאותיה וזאת על פי מדרג החבלות.

משכך, ועל מנת שניתן יהיה להגיע לתוצאה הצודקת וההוגנת באיזון בין כל האינטרסים העומדים לדיון, הן הציבורי והן הפרטי של הנאשם העומד לדין, על בית המשפט מוטלת החובה לבדוק את מדיניות הענישה צמוד ככל האפשר לנסיבות כתב האישום שבפניו.

מדיניות הענישה בעבירות בהן עסקינן משתנה מתיק לתיק על פי נסיבותיו, לכך גם מתווספים בסופו של יום, שיקולים נוספים כמצוות תיקון 113 לחוק העונשין, אשר אינם קשורים בנסיבות כתב האישום, כגון הודאת הנאשם, עברו התעבורתי, נסיבותיו האישיות, שיקולי שיקום ועוד.

מדיניות זו, יש ולעיתים נעה בין עונשים מסוג של"צ, דרך מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות, ובמקרים חמורים יותר אף מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת.

ובאשר לרכיב הפסילה בפועל בגרימת תאונת דרכים, היא נעה בין פסילה מינימלית בת שלושה חודשים ובשכרות שנתיים הקבועות בחוק ועד פסילה ארוכה המגיעה לעיתים עד מספר שנים.

כך למשל:

מדיניות הענישה בתאונות דרכים-

רע"פ 3065/19 אהרון אסלן נ' מדינת ישראל (17.6.19), המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות לאור האדום ברמזור, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש לנהג קטנוע אשר סבל משברים בגולגולת, שבר במחיצת האף, שבר בארובת העין, ובעיות אורתופדיות שהצריכו תקופת שיקום בבית לוינשטיין.

עוד נגרמה לו פגיעה מוחית שהביאה לליקוי משמעותי בזיכרון לטווח קצר וארוך ופגיעה קוגניטיבית והוא נזקק לשיקום. בית משפט קמא גזר דינו ל-20 חודשי פסילה בפועל, 60 ימי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין המרשיעה נדחה. ערעורו של המבקש על חומרת גזר הדין התקבל ובוטל רכיב המאסר בפועל, בין היתר, בשל מצבו הרפואי. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

עפ"ת (מחוזי מרכז) 34446-12-20 אבראהים גוארנה נ' מדינת ישראל (14.2.21), המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי ציות לאור האדום ברמזור, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש ל-5 אנשים (נוסע ברכבו אשר סבל משברים בצלעות, נוסע נוסף אשר סבל משבר בעצם החזה ושבר בחוליה בגבו, נוסע נוסף אשר סבל משברים באף ובלסת, נהג הרכב המעורב אשר סבל מחתך בבוהן, נהג הרכב המעורב ב' אשר סבל משבר בעצם החזה וקונטוזיה ריאתית).

בית משפט קמא גזר דינו ל - 10 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס. ערעורו של המערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין המרשיעה ועל חומרת גזר דינו נדחה.

עפ"ת (מחוזי מרכז) 60577-12-17 דניאל פליס נ' מדינת ישראל (14.3.18), המערער הורשע בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות, אי מתן זכות קדימה לרכב הבא ממול בצומת, גרימת תאונת דרכים וחבלות של ממש לרוכב אופנוע אשר נסע בכביש ממול, לרוכב האופנוע נגרמו חבלות של ממש בדמות קטיעת ידו.

בית משפט קמא גזר דינו ל- 24 חודשי פסילה בפועל, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, צו של"צ בהיקף 350 שעות וקנס בסך 4,000 שח. ערעורו לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש התקבל כך שרכיב הפסילה צומצם והועמד על 11 חודשי פסילה.

ת"ד 643-01-20 מדינת ישראל נ' אדוארג קפלן (22.7.21), הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירות של נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש, אי ציות לאור האדום והתנהגות הגורמת נזק. הנאשם נהג ברכב בקלות ראש בכך שנכנס לצומת בניגוד לאור האדום אשר דלק ברמזור בכיוון נסיעתו, חסם דרכו של רכב פרטי אשר נכנס לצומת בחסות האור הירוק ופגע בו. מעוצמת ההתנגשות נדחף הרכב המעורב לעבר רכב נוסף ופגע בו. בכך גרם הנאשם לתאונת דרכים בה נחבלו בגופם הנאשם, נהגת הרכב הנוסף, 3 נוסעים קטינים ברכבה ונהג הרכב המעורב, נחבל בגופו חבלות של ממש – קרע בעין ימין אשר גרם לאבדן ראייתו בעין והצריך ניתוח.

בית משפט קבע כי מתחם העונש לעניין רכיב הפסילה בפועל נע בין 10 חודשים ועד ל-30 חודשים, ולצידם רכיבי ענישה משמעותיים נוספים. באשר לרכיב המאסר, המתחם נע בין עונש שאינו כולל מאסר בפועל ואף לא מאסר על תנאי לבין עונש מאסר בפועל בן כמה חודשים אשר יכול וירוצה בעבודות שירות.

תת"ע 1742-07-18 מדינת ישראל נ' איווט חטידזה (29.1.20), הנאשם הורשע בשני כתבי אישום בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה והתנהגות הגורמת נזק. בית המשפט קבע כי במסגרת של הישנות העבירה של נהיגה בשכרות, טווח העונשים החל משל"צ ועובר למאסר של חודשיים במסגרת עבודות שירות ופסילת רישיון בת שנתים, ועד לעונשי מאסר של שנה בפועל, ופסילת רישיון הנהיגה ל-5 שנים. כאשר ציין כי לצד ענישה זו יש פסקי דין המקפלים בתוכם עונשי מאסר של ממש.

ת"ד 3083-09-19 מדינת ישראל נ' אדם דה כרום (5.6.23), הנאשם הורשע על פי הודאתו באחריות לגרם תאונת דרכים בנסיבות של: נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש, סטייה מנתיב נסיעה (בנסיבות מחמירות), נהיגה במהירות בלתי סבירה לתנאי הדרך, התנהגות הגורמת נזק, ונהיגה ללא ביטוח. כתוצאה מהתאונה נחבלו חבלות של ממש הנאשם עצמו ונוסעת ברכבו.

הנאשם סבל מדימום וקרעים במעי הדק, ועבר ניתוח דחוף. המעורבת ספגה חבלת חזה קשה, שברים בצלעות שגרמו לקונטוזיה ריאתית. עברה ניתוח לקיבוע הצלעות והחדרת נקזים. אושפזה בטיפול נמרץ, תחילה כשהיא מורדמת ומונשמת ואח"כ עברה לשיקום ממושך במרכז הרפואי שיקומי בבית לוינשטיין.

בית המשפט קבע כי מתחם הענישה נע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, וכן פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה שבין 2 ל- 5 שנים.

עפ"ת 10695-03-17 נחום קסטו נ' מדינת ישראל (1.6.17), המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, נהיגה בשכרות (מכוח סירוב לבדיקת שכרות), נהיגה עם רישיון נהיגה שתקפו פקע (לפני פחות משישה חדשים), נהיגה עם רישיון רכב שתוקפו פקע (לפני פחות משישה חדשים), סטייה מנתיב נסיעה, וחבלה של ממש.

בית המשפט קמא גזר עליו עונש של מאסר מותנה, קנס, וכן עונשי פסילה - בפועל ומותנה. הערעור הופנה כנגד הכרעת הדין ונדחה.

•  

• רע"פ 4766/19 מוחמד יחיה נ' מדינת ישראל (15.7.19), נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו שורה ארוכה של עבירות בגין מעורבותו בתאונת דרכים במהלכהּ נהג ברכבו בהיותו בגילופין וללא רישיון נהיגה וביטוח בתוקף. המבקש אשר נהג ברכבו בקלות ראש איבד את השליטה על רכבו, סטה שמאלה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב המעורב. כתוצאה מכך, נחבל נהג הרכב המעורב חבלות של ממש ונגרמו לו שברים בלסת התחתונה; שבר בצלע; קרע בטחול; ושבר בשיניים. כמו כן, נגרם נזק לכלי הרכב המעורבים בתאונה.

• בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם את מעשי המבקש נע בין 8 חודשי מאסר בפועל ל-20 חודשי מאסר בפועל לצד פסילה לתקופה של שנתיים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס. ערעורים למחוזי ולעליון נדחו.

   

  כמו כן מפנה לפסיקה המאוזכרת בפסק הדין ב"פרשת לנדאו" הנ"ל.

   

  מדיניות הענישה בעבירת השכרות -

  אין ספק כי לרמת השכרות בה היה נתון הנאשם הייתה השפעה מכרעת לנהיגתו הרשלנית שבעטיה ארעה תאונת הדרכים.

  הסיכון הטמון בעבירת השכרות התממש ע"י אירוע תאונת דרכים שבה נפגעו מעורבים ובדרך נס למזלו של הנאשם ויתר המשתמשים בדרך לא אירעה תאונה קטלנית יותר.

   

  בית משפט העליון עמד על הסכנה הרבה שבעבירת הנהיגה בשכרות ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה.

   

  כב' השופט ס' ג'ובראן קבע ברע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 31.3.2011) כי:

   

  "כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות".

   

  לצד זאת, קיימת גם פסיקה מקלה ותר הלוקחת בחשבון שיקולי שיקום, הודאת הנאשם עבר תעבורתי לא מכביד, נסיבות אישיות ועוד.

   

  כך למשל, מפנה לתיק 8332-09-19 מדינת ישראל נ' שי סעדא, בית משפט לתעבורה חדרה, בו יוחסו לנאשם שני אישומים של גרימת תאונת דרכים אשר תוצאותיה חבלות של ממש בהיות הנאשם נוהג תחת השפעת סמים.

   

  בית המשפט נמנע מהשתת מאסר בפועל והסתפק במאסר על תנאי, פסילה בפועל לצד ענישה נילווית.

   

  ומן הכלל אל הפרט בענייננו,

   

  רף רשלנות הנאשם

  כפי שעולה מן המתואר בכתב האישום, הנאשם פגע בנהג המעורב בצומת, כאשר לא עצר בתמרור עצור, ועקב כך, גרם לו לפגיעה של ממש, וכן לפגיעה של היושב ברכבו ובנזק לשני רכבים ולתשתיות.

   

  נוסף על כך, הנאשם נהג בהיותו שיכור כאשר בגופו נמדדו 430 מק"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף.

   

  אמנם ומבלי להקל ראש ברמת השכרות, אין מדובר ברמת שכרות מהגבוהות ביותר ואולם, וזה העיקר מדובר ברמת שכרות אשר הינה פי 8 מזו המותרת ביחס לגילו וותק נהיגתו הצעיר (50 מק"ג) ובשילוב עם עבירות גרימת תאונת דרכים על כל המשתמע מכך.

   

  לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, הרי שרמת הרשלנות של הנאשם הינה גבוהה.

   

  הנאשם הכניס את עצמו במודע למצב מסוכן, נהיגה בשכרות על אף שלטענתו כבר לא חש בשכרות, זאת תוך לקיחת סיכון גם לגבי הנוסע ברכב עמו ויתר המשתמשים בדרך.

   

  אופן נהיגתו אף הוא מלמד על רשלנות גבוהה.

   

  באשר לתוצאות התאונה, מהות חבלות הגוף והנזק לרכוש

  מדובר בנהג מעורב, אשר נפגע חבלות של ממש, בדמות שברים באגן ופגיעות בעמוד השדרה, כמתואר בכתב האישום. לעניין מצבו כיום ואופן הטיפול בו, לא פורט בכתב האישום ולא הוצגו כל מסמכים המעידים על כך, ולכן אין לבית המשפט אלא האמור בכתב האישום, כמצוות תיקון 113 לחוק העונשין.

   

  על פניו, מדובר בחבלות אשר יש להניח כי השפיעו ומשפיעות באופן ניכר על חייו ואיכות חייו של המעורב. אינני מקלה ראש בסבלו של המעורב, ואולם בהיעדר ראיות אובייקטיביות המצביעות על מצבו כיום, לא ניתן ליתן לטיעוני המאשימה את המשקל המקסימלי אותו היא מבקשת.

   

  כמו כן, לא הונחה בפני בית המשפט חוות דעת רפואית עדכנית או עדות רופא או גורם מוסמך אחר המלמד על תביעת נזיקין אזרחית מטעמו של המעורב.

   

  לאור דיני הראיות והוראות החוק המחייבות, וכאמור, בהיעדר נתונים אובייקטיביים בדבר מצבו כיום, אין לי אלא לפסוק על פי מה שהונח בפניי באשר למצבו של המעורב, בסמוך לתאונה וכמפורט בכתב האישום, ולקבוע כי מדובר בחבלות של ממש ברף הבינוני.

   

  לעניין הנוסע הנוסף ברכבו של הנאשם, לא נמסר לגבי פגיעותיו דבר למעט שהוא נחבל.

   

  הגדרת המונח "חבלות של ממש" הינה הגדרה רחבה דיה ויש בה כדי להכיל מגוון רב של מצבי חבלה על פי חומרתם מהקל דרך הבינוני עובר לקשה, קשה ממש ואף קטלני.

   

  מפנה גם לתיק ת"ד 6744-07-15 מדינת ישראל נ' ביבי מיום 19.6.16, אשר ניתן על ידי מותב זה ולפסיקה המאוזכרת שם.

   

  בפרשת ביבי הנ"ל, נדונה תאונת דרכים, אשר תוצאותיה חבלות של ממש, כאשר הנאשמת סטתה מנתיב נסיעתה עלתה על המדרכה ופגעה בהולכת רגל אשר עמדה על המדרכה בסמוך למעבר חצייה בנסיבות של איבוד שליטה וכן נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

   

  הנאשמת הייתה בת 19 עם נסיבות חיים קשות.

   

  למעורבת נגרמו חבלות של ממש, בדמות פגיעת ראש קשה שבר בגולגולת, קרע בעור התוף של אזנה הימנית, וכן נזקים נפשיים ובינאישיים כפי שפירטה אף בעדותה בבית המשפט.

   

  יודגש, כי המעורבת על אף הפגיעות הקשות ומצבה הנפשי, התייצבה ומסרה עדות בבית המשפט.

   

  לאור תסקיר חיובי, נעתרה המאשימה להמלצת תסקיר שירות המבחן בנוגע להטלת של"צ, ולמעשה חזרה בה מעתירתה לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

   

  על הנאשמת נגזרו בסופו של יום 9 חודשי פסילה בפועל ו-200 שעות של"צ לצד ענישה נלווית לאור גילה הצעיר ונסיבותיה האישיות.

   

  באשר למדיניות הענישה בשילוב העבירות של גרימת תאונת דרכים ושכרות מפנה לגזר הדין של כב' השופט יהונתן שניאור בתיק ת"ד 7226-12-20 מדינת ישראל נ' מג'יד סלים מיום 13.9.23 ולפסיקה המאוזכרת שם.

   

  בתיק זה הושתו על נאשם אשר היה מעורב בגרימת תאונת דרכים עת חצה רמזור באור אדום בהיותו רוכב על אופניים חשמליים בשכרות ברמה של פי 3 מהכמות המותרת.

   

  יחד עם זאת יש לאבחן ולציין כי בתיק זה, להבדיל מהתיק שבפניי, נדון נאשם שבעברו עבירות שכרות קודמות.

   

  בית המשפט הנכבד קבע כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל בין 12 חודשים ובאשר לרכיב הפסילה בפועל המתחם נע בין 3 שנות פסילה בפועל ועד 10 שנות פסילה.

   

  עוד קבע בית המשפט הנכבד, כי אין למקם את הנאשם ברף התחתון של מתחם הענישה וכי יש להשית עליו עונש מאסר בפועל.

   

  בסופו של יום גזר בית המשפט על הנאשם עונש מאסר בפועל בן חודשיים, הפעלת עונש מאסר על תנאי, בן 6 חודשים ובסך הכל 8 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות, פסילה בפועל בת 6 שנים לצד ענישה נלווית.

   

  מפנה גם לפסיקה המאוזכרת באותו גזר דין. כך למשל:

   

  רע"פ 3209/10 מגר נ' מדינת ישראל (26.8.10), בימ"ש השלום גזר עונש של פסילת רישיון נהיגה למשך שלוש שנים; קנס בסך 10,000 ש"ח; וכן חודש מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים. ערעור שהגיש המבקש התקבל חלקית והקנס הופחת לסך של 5000 ₪. בקשת רשות ערעור נדחתה.

   

  עפ"ת 55905-06-14 גלפר נ' מדינת ישראל (4.9.14), נדונה ל-3 חודשים מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילה 40 חודשים ומאסר על תנאי. המדובר בשכרות גבוהה (1075 מיקרוגרם), בית המשפט המחוזי קיבל הערעור וביטל עונש המאסר לאור היות המערערת אם חד הורית ל-2 ילדים.

   

   

  מתחם הענישה ההולם בנסיבות תיק זה

   

  באשר לרכיב המאסר ורכיבי ענישה נלווים -

  הוראות סעיף 62 לפקודת התעבורה קובעות מאסר עד שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

   

  באשר לרכיב הפסילה בפועל -

  סעיף 38(3) לפקודת התעבורה קובע פסילה בפועל מינימלית בת שלושה חודשים .

   

  סעיף 39א. לפקודת התעבורה קובע פסילה בפועל מינימלית בת שנתיים.

   

  ואולם, יש להדגיש כי מדובר בפסילות מינימום ובקביעת המתחם יש ואפשר והמתחם יחל בפסילות ארוכות יותר, לצד זאת יש גם לומר כי בנסיבות מיוחדות בית המשפט יכול להורות על פסילות לתקופות קצרות יותר מפסילות המינימום אותן יפרט בפסק הדין.

   

  לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, מצאתי לנכון לקבוע כי רשלנות הנאשם הינה ברף הגבוה והחבלות של ממש הינן ברף הבינוני.

  משכך סבורני כי מתחם העונש ההולם בגין תאונת דרכים שנגרמה עקב נהיגה בשכרות אמור לכלול רכיב של מאסר בפועל וזאת נוכח החומרה הרבה והסיכון למשתמשי הדרך.

  מתחם הענישה הכולל בתיק זה

  מאחר ומדובר באירוע אחד הכולל מספר עבירות אני קובעת מתחם ענישה כולל.

   

  מסכימה אני עם מתחם הענישה הכולל לו עתרה המאשימה אשר לשיטתה הינו נע כדלקמן:

  באשר לרכיב המאסר- בין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד למאסר בפועל בן 12 חודשים.

  באשר לרכיב הפסילה בפועל- בין 14-40 חודשי פסילה בפועל, זאת לצד ענישה נלווית.

   

  יחד עם זאת, איני מסכימה עם עתירתה לענישה בתוך המתחם ולכך כי יש למקם את הנאשם ברף העליון של המתחם ולהחמיר בעונשו.

   

  סבורני כי עמדה זו הינה מחמירה יתר על המידה עם הנאשם בנסיבות תיק זה, זאת מבלי להקל ראש כמובן בחומרת העבירות המיוחסות לו, הכל כפי שיפורט להלן.

   

  השלב השני: שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה

   

  במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, קבע המחוקק בסעיף 40ד.(א) כי ניתן לחרוג לקולא, ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום:

   

  "קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969."

   

  בעניינו של הנאשם, התקבלו 3 תסקירים כאשר שני התסקירים האחרונים באים בהמלצה חיובית, הן באשר להליך השיקומי אותו עבר הנאשם ועודנו עובר והן לעניין המשך ההליך השיקומי בעניינו.

   

  התמונה העולה מתסקירי שירות המבחן אודות הנאשם הינה חיובית.

   

  הנאשם, אשר נסיבות חייו מורכבות, התנהל במשך תקופה ארוכה בצעירותו באופן פורץ גבולות, השתמש בסמים, התקשה להסתגל למסגרות וחבר לחברה שולית.

   

  ניכר כי לאחר הסתבכותו בתיק האחרון החליט לערוך שינוי משמעותי באורחות חייו, החל לעבוד וייצב את חייו במישור הזוגי, המשפחתי והתעסוקתי.

   

  אינני מקבלת את עמדת המאשימה באשר לטענתה כי אין לקבל את התסקיר האחרון החיובי מאחר והוא שונה מהתסקירים שקדמו לו.

   

  אמנם מהתסקיר הראשון עולה, כי שירות המבחן התרשם שהנאשם ערך מאמצים בהתאם ליכולותיו לשיתוף פעולה ולקידום יעדי התכנית, כאשר טיפול רגשי ומיקוד בגורמי סיכון הושג באופן חלקי וכי התרשמו מבחור צעיר ובלתי בשל, אך בעקבות הבעת נכונות ומוטיבציה להמשיך ולעבוד מצידו של הנאשם, כשבמקביל מצליח לנהל אורח חיים יציב יותר מבעבר, העריך שירות המבחן כי הנאשם זקוק למעורבות טיפולית והמליצו על דחייה על מנת לשלבו בטיפול ראוי.

   

  ואכן, בתסקיר המשלים, עולה כי הנאשם התמיד להגיע למפגשים, מסתייע בהליך הטיפולי, ושירות המבחן התרשם כי ביכולתו כיום לזהות מצבי סיכון ולהימנע מהם. הנאשם לקח אחריות, וההליך הטיפולי מסייע בצמצום הסיכון.

   

  שירות המבחן לא התעלם מהעובדה שמדובר בתהליך ולכן המליץ על צו מבחן לשנה אשר במסגרתו ימשיך הנאשם להשתלב בקבוצה וימשיך לעבור הליך טיפולי ושיקומי.

   

  המלצת שירות המבחן הינה ברורה וקוהרנטית. מכאן, שאין כל פער בינה לבין הערכות בתסקירים הקודמים ואיני מסכימה כלל וכלל עם המאשימה לעניין זה.

   

  הליך שיקומי כשמו כן הוא, הליך, ועל כן, לא ניתן לצפות כי מתחילת דרכו של הנאשם יהא ההליך ללא כל רבב. אין מדובר בהליך אשר מתפתח בהכרח בקו ליניארי עולה, וברור כי אין גם לצפות לכך בכל מקרה ומקרה. הדבר החשוב אשר יש לשים עליו את הדעת הוא המגמה הכללית והנקודה בה מצוי הנאשם ביום מתן גזר הדין, כמו גם הפוטנציאל הטמון בהליך לעתיד לבוא.

   

  הנאשם במשך 4 שנים מקרות האירוע, עבר ועובר הליך שיקומי הן בבית המשפט הקהילתי בגין תיק אחר, והן בתיק הנוכחי בחייו הפרטיים לרבות בהליך בשירות המבחן.

   

  מהתסקיר עולה כי הוא משתתף בקבוצה טיפולית, מבטא תובנות, ומה שלא ידע לעשות לפני 4 שנים, מאחר ולא היה בשל לכך, עושה כיום ומתמסר להליך בכל מאודו.

   

  תימוכין להמלצת שירות המבחן נעוצה גם בעובדה כי מאז ועד היום לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים חדשים, הוא שינה דרכו, כיום הוא בעל משפחה, בוגר יותר ומבין יותר.

   

  לאור האמור, במקרה שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה, כי עניינו של הנאשם נמנה עם אותם מקרים מיוחדים בהם יש להעדיף את הפן השיקומי על פני שיקולי הענישה המחמירים.

   

   

  מפנה לדבריו של כב' השופטת מלצר בהחלטתו ברע"פ 262/14 נאשף נ' מדינת ישראל (22.1.14):

   

  "במקרים שבהם נרתם הנאשם להליך שיקומי, או מראה נכונות כנה לעשות כן – עשויים שיקולי השיקום אף לגבור על שיקולי ההרתעה והגמול..." 

   

  לטעמי, במקרה דנן, ומבלי להקל ראש בחומרת העבירות ובאינטרס הציבורי המחייב בשמירת שלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך, כמו גם יתר האינטרסים, גוברים שיקולי השיקום על שיקולי ההרתעה והגמול, אשר גם הם נמנים על האינטרס הציבורי, זאת נוכח הירתמותו של הנאשם להליך שיקומי, תוך שהוא מראה נכונות כנה להמשיך ולהשתלב במסגרת הליך טיפולי בשירות המבחן.

   

  בתיק זה שירות המבחן בחן ארוכות את נסיבות חייו של הנאשם, השקיע זמן ומאמץ וכל זאת במטרה ליתן לבית המשפט כלים נוספים, שחשיבותם רבה, עת נדרש בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם.

   

  התסקירים החיוביים שהתקבלו בעניינו של הנאשם מלמדים כי עסקינן בנאשם המתגייס בכל מאודו לשינוי בדפוסי התנהלותו וכי הטלת מאסר בפועל גם בדרך של ריצוי בעבודות שירות תביא לפגיעה בנאשם לרבות התנהגותית, כלכלית, כמו גם בבני משפחתו, פגיעה לא מבוטלת, אשר אינני מוצאת בנסיבות תיק זה כי הינה לתכלית ראויה דיה, זאת בשים לב להתרשמות שירות המבחן.

   

  הצלחת הטיפול בצירוף מאמצי הנאשם לייצב את כל מישורי חייו הפחיתו במידה ניכרת את הסיכון הנשקף ממנו.

   

  הנאשם מפגין, במשך תקופה ממושכת, מוטיבציה טיפולית גבוהה ורצון כן ואמיתי לשנות את דפוסי התנהלותו וחשיבתו.

   

  אף תסקירו המשלים של הנאשם מלמד על יציבות ההליך הטיפולי והמשך התנהלות נורמטיבית בכל מישורי חייו.

   

  גם כעולה מדברי אמו, הנאשם התבגר, למד מטעויות ועושה מאמצים רבים לחזור לאורח חיים נורמטיבי.

   

  לאחר שבחנתי לעומק את טיבו של ההליך הטיפולי שעובר הנאשם, לרבות דברי הנאשם עצמו ודברי אימו, משכו ויציבותו, שוכנעתי כי קטיעת ההליך הטיפולי עלולה לפגוע פגיעה קשה בסיכויי שיקומו.

   

  בית המשפט העליון עמד בפסיקתו לא אחת על חשיבות תרומתו של שירות המבחן במקרים כגון דא, תוך שהוא נותן בהכרעתו משקל מהותי לתסקירי שירות המבחן ולהמלצות הגלומות בהן (ראה ע"פ 5713/10 יהושע אקרמן נ' מדינת ישראל).

   

  הענישה לעולם הינה אינדיבידואלית, ועקרון השיקום והמשקל שיש ליתן לו באים לידי ביטוי בתיקון 113 לחוק העונשין, וזאת לצד עיקרון ההלימה והאינטרס הציבורי.

   

  במקרה זה, יש מקום ליתן משקל מהותי לאמור בתסקיר שירות המבחן, ולבכר את שיקולי השיקום, זאת נוכח מאפייני אישיותו של הנאשם שקיבלו ביטוי מקיף במסגרת התסקירים, בשים לב לכך שעברו הפלילי ברובו ככולו בוצע כשהיה קטין או בגבול הקטינות, וכי במשך 4 שנים לא נפתחו נגדו תיקים חדשים.

   

  מפנה לעפ"ת 17541-07-19 דניס ריז'וב נ' מדינת ישראל, פסקה 24 לפסק הדין:

   

  "המחוקק נתן דעתו בסעיף 40 ד' לחוק העונשין, לחשיבות הטמונה בשיקומו של הנאשם, באופן המצדיק חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם, שהרי הצלחת הליך השיקום תשרת לא רק את אינטרס הנאשם, כי אם גם את אינטרס הציבור כולו. במידה ויצליח הטיפול, הדבר יבטיח כי המערער לא ישוב לבצע עבירות מסוג העבירות שבפנינו, ואילו שילובו של המערער מחדש במעגל הפשיעה, עלול חלילה להשיבו לפגיעה הן בעצמו והן בחברה."

   

  (עוד ראה בעניין שיקולי שיקום: פרשת לנדאו הנ"ל וכל הנאמר בה, ת"פ 10339-03-22 מדינת ישראל נ' יוחאי בן אבו, ת"פ 3713-02-22 מדינת ישראל נ' ב', עפ"ת 6030-08-14 גורוחובסקי נ' מדינת ישראל, תד"א 5417-04-13 מדינת ישראל נ' אנטולי, פל"א 7136-08-20 מדינת ישראל נ' פלונית, פ"ל 4561-03-17 מדינת ישראל נ' סלמה).

   

  לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולתסקירים בעניינו של הנאשם, הגעתי לכלל מסקנה כי זהו המקרה בו יש לחרוג לקולא ממתחם הענישה.

   

  השלב השלישי, העונש המתאים לנאשם בתיק זה

  נסיבות שאינן קשורות לעבירה ונסיבות נוספות: סעיפים 40 יא. ו- 40 יב. לתיקון 113 לחוק העונשין.

   

  סעיף 40 יא. לתיקון 113 לחוק העונשין, מונה רשימת נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, בהן רשאי בית המשפט להתחשב בגזרו את הדין, ואולם על פי סעיף 40 יב. לתיקון 113 לחוק העונשין המשלים אותו, נקבע כי אין ברשימה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות.

   

  עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם אינו מבוטל, אולם אין להתעלם מהעובדה כי מרבית העבירות בוצעו כשהיה קטין או על גבול הקטינות ויש לשים על כך את הדעת.

  עוד נתתי דעתי לכך כי מדובר באירוע תאונתי ראשון ונהיגה בשכרות בפעם הראשונה.

   

  בשים לב לחלוף הזמן, לתסקירים החיוביים, נטילת האחריות מצידו והחרטה אותם הביע, גילו הצעיר, וכן נסיבותיו האישיות וההליך השיקומי שעבר ועודנו עובר, סבורני כי יש מקום להקל עם הנאשם ולחרוג לקולא ממתחם הענישה.

   

  כאן המקום לציין את דו"ח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (להלן: "דו"ח ועדת דורנר")) שהוגש בחודש אוגוסט 2015, אשר אחת ההמלצות המרכזיות שלה היתה לצמצם בשימוש מאסרים במקרים בהם המאסר אינו הכרחי: "...כי יש לפעול לצמצום השימוש במאסרים במקרים בהם המאסר אינו הכרחי להגבלת יכולת של עבריינים שהמסוכנות שלהם לחברה גבוהה, והרחבת השימוש בעונשים זולים יותר ויעילים יותר העומדים בעיקרון הלימה, ובכך להביא להקצאה יעילה ונכונה יותר של המשאבים המופנים לטובת הנושא" (עמ' 28 לדו"ח).

   

  וכי יש לשאוף להרחבת השימוש בענישה בקהילה כתחליף לעונשי מאסר קצרים (עמ' 60 לדו"ח).

   

  במסגרת הדו"ח, הרחיבה הועדה אודות החסרונות הגלומים בעונשי מאסר קצרים, לרבות אי הגשמת התכלית ההרתעתית והשיקום(ראה לעניין זה ע"פ 67521-03-19 ראמי בן סעיד נ' מדינת ישראל).

   

  כל אלה ובמכלול האיזונים והשיקולים, ומבלי לזנוח את האינטרס הציבורי בענישה הולמת לראויים לכך, היה בהם כדי לשכנע אותי, כי אין מקום בנסיבות תיק זה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, גם לא בדרך של עבודות שירות או פסילה ממושכת כפי שעתרה לה המאשימה.

   

  נתתי דעתי גם לעיקרון ההדרגתיות בענישה.

   

  סבורני כי ניתן להסתפק בשל"צ כפי שהמליץ שירות המבחן, פסילה בפועל ממותנת יותר, פסילה על תנאי, ופיצוי למעורב בבחינת "צדק מאחה".

   

  באשר לרכיב הפסילה בפועל - ברור כי פסילה ממושכת יתר על המידה, לא יהא בה כדי לאפשר לנאשם כל אפיק שיקומי המאפשר חיים בכבוד. האינטרס הציבורי מחייב אף הוא מתן אפיק שיקומי לנאשם.

   

  נתתי דעתי לצורך ברישיון נהיגה לפרנסה בחיים של כבוד, למשך הפסילה בפועל אשר הוטלו עליו בתיקים קודמים, משך הפסילה שכבר ריצה עד תום ההליכים, לשיקולי השיקום, זאת בשים לב לחומרת העבירות ולפסילת המינימום הקבועות בחוק.

   

  מפנה לעניין שיקולי שיקום בענישה גם באשר לרכיב הפסילה בפועל לגזר הדין בפ"ל 4561-03-17 מדינת ישראל נ' סלמה מיום 19.12.17 ולפסיקה המאוזכרת שם.

   

  לסיכום, על אף העבירות החמורות המיוחסות לנאשם בתיק דנן לא מצאתי לנכון להיעתר לענישה לה טוענת המאשימה, זאת בעיקר בשל נסיבותיו האישיות ושיקולי שיקום.

   

  בשולי הדברים אבקש להדגיש כי אין בעמדתי לעניין העונש שיש להטיל על הנאשם כדי חלילה להקל ראש בכאב ובפגיעה במעורב.

   

  ואולם, שיטת הענישה במשפטנו הינה אינדיבידואלית, ומכל הטעמים שפורטו לעיל סבורני כי נכון להעדיף במקרה זה את שיקולי השיקום על פני ההרתעה.

   

  המלצת שירות המבחן, מעמדה וחשיבותה

  שירות המבחן הינו גוף הפועל מכוח חוק ושיקוליו הינם אובייקטיביים.

   

  תסקירי שירות המבחן הינם כלי חשוב בידי בית המשפט ואין להמעיט בערכם כלל ועיקר, ולא אחת מבכרת המאשימה עצמה להישען על המלצותיו. מפנה בעניין זה לסעיף 37 לחוק העונשין.

   

  אכן, בית המשפט אינו מחויב באימוץ המלצות שירות המבחן ואולם, במקרה זה, מקובלת עלי המלצת שירות המבחן ולפיה אין מקום בנסיבות תיק זה להשית על הנאשם רכיב של מאסר בפועל, וכי עונש בדמות של"צ בהיקף של 200 שעות יסייע בתהליך של שמירה על אורח חיים נורמטיבי ויתמוך בהישגיו התפקודיים.

   

  זאת כמובן לצד צו מבחן במהלכו ימשיך וישתתף בקבוצת צעירים עוברי חוק.

   

  סבורני כי שילובו של הנאשם בקבוצה זו תהווה תרומה משמעותית לחברה ותהווה גם "צדק מאחה".

   

  באשר לרכיב הפסילה בפועל, סבורני כי משך הפסילה בפועל לו עותרת המאשימה הינו ארוך יתר על המידה, אולם לא מצאתי גם בטענת ההגנה לחרוג מפסילת המינימום הקבועה בחוק.

   

  נתתי דעתי למשך הפסילה בפועל אותה ריצה כבר הנאשם - 10 חודשים.

   

  אמת ונכון הדבר, כי חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה צריך להישקל בעת גזירת העונש המתאים, כך מורה גם סעיף 40יא. (10) לתיקון 113 לחוק העונשין.

   

  ואכן, לא נעלם מעיני חלוף הזמן הרב, כ-4 שנים מהתאונה, מנגד, יש לציין כי חלוף הזמן נעוץ בחלק לא מבוטל בבקשות דחייה אשר נתבקשו על ידי הנאשם.

   

  לעניין זה יפים דברי כב' השופט דנציגר בע"פ 5822/08נתנאל טרייטל נ' מדינת ישראל:

  "..כבר נפסק לא אחת כי יש מקום להתחשבות בחלוף הזמן ובהתארכות ההליכים עת בא בית המשפט לשקול את העונש שראוי כי יושת על נאשם, וזאת כל עוד לא צעדיו של הנאשם עצמו הם שגרמו לעיכובים בניהול ההליך המשפטי בעניינו. היקף ההתחשבות בשיקול זה משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות העניין ולשיקולים רלבנטיים אחרים..".

   

  פיצוי כספי למעורב

  באשר לרכיב הפיצוי הכספי לנפגע העבירה, אכן, אין בכל סכום פיצוי עונשי גבוה ככל שיהיה, כדי לכפר על הכאב והסבל הרב שחווה וחווה נפגע העבירה, יחד עם זאת, מצאתי לנכון כי יש בהשתת פיצוי כספי למעורב על הנאשם מימד של "צדק מאחה" וגם אם יהיה בכך מידת מה של נחמה, דיינו.

  בית המשפט העליון קבע לא אחת כי קיימים טעמים המצדיקים חיוב נאשמים בתשלום פיצויים לנפגעים.

  יפים בעניין זה דבריו של כב' הש' אלרוןברע"פ 7505/21גויחמן נ' מדינת ישראל(פורסם ביום 11.11.21): "לעניין הפיצוי – כבר נקבע בפסיקה כי זכותו של נפגע לפיצויים על-פי חוק הפלת"ד אינה מייתרת את הסמכות הנתונה לבית המשפט בהליך הפלילי לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי לנפגע."

  לאחר שנתתי דעתי לכל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

   

  1. פיצוי כספי למעורב בסך 2,000 ₪.

     הפיצוי ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.9.24 .

      

     סכום הפיצוי יועבר למעורב, עת תביעה מס' 1 מר ג' א', על פי פרטיו מכתב האישום.

      

  2. קנס כספי בסך 2,000 ₪.

     הקנס ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.9.24

      

     ניתן לשלם חוב מסוג קנס/ פיצוי/ הוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/  גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

      

      

     • בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה:

       www.eca.gov.il .

        

     • מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

        

        

     • במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

        

       החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

        

       לידיעתך: בחלוף המועד לתשלום המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה ינקוט הליכים לגביית החוב.

        

       למידע נוסף ותשלום הקנס ניתן לפנות גם לנציגי המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה במוקד המידע והשרות  הטלפוני בטלפון מספר  35592* או בטל' מספר 073-2055000.

        

  3. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 28 חודשים בפועל, בניכוי 10 חודשי הפסילה בפועל אותם ריצה הנאשם.  

      

     סה"כ נותרו לריצוי 18 חודשי פסילה בפועל.

      

     מניין הפסילה יחל עד ולא יאוחר מיום 1.9.24 .

     הנאשם יפקיד רישיונו/תצהיר חלף רישיון, עד ולא יאוחר מיום 1.9.24 שעה 12:00 במזכירות בית המשפט.

  4. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

      

  5. מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירות של נהיגה בשכרות לרבות סירוב, תחת השפעת משקאות משכרים ו/או סמים ו/או נהיגה בזמן פסילה.

      

  6. הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 200 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

     השל"צ יבוצע במסגרת בבית האבות "בולגרי" בתפקידי אבטחה ועבודות מטבח, בהתאם לתכנית אשר גובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

      

  7. מטילה על הנאשם צו מבחן תחת פיקוח שירות המבחן למשך שנה.

      

      

      

     המזכירות תשלח עותק מפרוטוקול הדיון לשירות המבחן לצורך תיאום מועד תחילת ביצוע עבודות השל"צ .

      

     אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

      

     הנאשם מוזהר כי באם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, חלף צו השל"צ כאמור לעיל.

      

     זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בתוך 45 ימים מהיום.

      

      

      

     ניתן היום, כ"ד ניסן תשפ"ד, 02 מאי 2024, בנוכחות הצדדים.