מדינת ישראל נ' מ' ואח'

1.במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסדר אודות העונש, הודו הנאשמים בעבירות הבאות:

ייצור, הכנה והפקה של סמים לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים + סעיף 29 לחוק העונשין; החזקת חצרים לשם הכנת סמים לפי סעיף 9(א) + (ד) רישא לפקודת הסמים המסוכנים + סעיף 29 לחוק העונשין; החזקת כלים לפי סעיף 10 רישא לפקודת הסמים המסוכנים + סעיף 29 לחוק העונשין; נטילת חשמל לפי סעיף 400 + סעיף 29 לחוק העונשין.

על פי האמור בכתב האישום, הנאשמים הם בני זוג המתגוררים בבית שבבעלותה של נאשמת 2 במושב זרעית. בחצר הבית ישנם מחסנים, מחסן גדול ומחסן קטן ומתחת לבית ישנו מרתף. הנאשמת 2 הינה בעלים של חברה העוסקת בחקלאות והיא עוסקת גם בגידול ביצי משק. נאשם 1 הינו עובד ומנהל בחברה, כמו כן בבעלות הנאשמת 2 בית אריזה הממוקם במושב.

2.במועד בלתי ידוע ציידה הנאשמת את המחסן הגדול בעצמה או באמצעות אחרים בציוד רב: נורות, גופי תאורה גדולים ומזגנים ניידים, לצורך גידול קנאביס, ללא היתר וללא רישיון לכך. כמו כן, ציידו הנאשמים בתאריך בלתי ידוע את המרתף בציוד רב: גופי תאורה, מיכלים גדולים ודליים, לצורך גידול קנאביס ללא היתר או רישיון. בנוסף, ציידה הנאשמת 2 את המחסן הגדול ואת המרתף במזגנים רבים, שנאים, ציוד תאורה, מפוחים ומדי טמפרטורה, הכל לצורך גידול קנאביס, ללא רישיון או היתר. בנוסף, במועד בלתי ידוע צייד הנאשם את בית האריזה בעצמו או באמצעות אחרים בציוד רב לצורך גידול קנאביס ללא היתר או רישיון. בהמשך, חיברו הנאשמים בעצמם או באמצעות אחרים כבל ראשי של חברת חשמל לכבל פיראטי שהזין לוח צרכן פיראטי ללא מעבר דרך מונה חשמל וללא ידיעת חברת חשמל או אישורה ובאמצעות החיבור גרמו להטיית חשמל למרתף ולחצר ונטלו במרמה חשמל ללא תשלום.

עד ליום 6.1.20 גידלו, יצרו והפיקו קנאביס במרתף והחזיקו כלים שלא לצריכה עצמית, ללא היתר וללא רישיון. עד למועד זה גידל הנאשם בבית האריזה קנאביס באמצעות הכלים שלא לצריכה עצמית, ללא היתר וללא רישיון ועד למועד זה גידלה הנאשמת במחסן הגדול והקטן קנאביס שלא לצריכה עצמית ללא היתר וללא רישיון.

סך הכל עד למועד 6.1.20 החזיקו הנאשמים קנאביס בכמויות הבאות:

הנאשמת 2 בלבד במחסן הגדול - 289 שתילים במשקל נטו של 34.6 ק"ג;

שני הנאשמים יחד במרתף - 200 שתילים במשקל נטו של 19.15 ק"ג;

הנאשמת 2 בלבד במחסן הקטן - קנאביס במשקל נטו של 4.5 ק"ג;

נאשם 1 בלבד בבית האריזה – 67 שתילים במשקל נטו של 2.25 ק"ג וכן סם מסוג קנאביס במשקל נטו של 2.4 ק"ג.

טיעוני המדינה לעניין העונש:

3.נטען שהעבירות בהן הורשעו הנאשמים חמורות ביותר והמדינה טענה שעבירות הסמים גורמות נזק כבד ומצטבר לחברה, בייחוד לבני נוער. נטען שככל שהסמים הופכים זמינים יותר, הסיכון מתגבר. נטען שהפסיקה מצדדת בנקיטת עמדה מחמירה כלפי נאשמים בעבירות הסמים השונות, גם כשמדובר באנשים בעלי עבר נקי. נטען שהערכים החברתיים שנפגעו היו ביטחון הציבור ובריאותו ומניעת התמכרות אנשים לסמים.

נטען למתחם ענישה הולם לגבי נאשם 1 שבין 18 עד 36 חודשי מאסר בפועל ולמתחם ענישה הולם בעניינה של נאשמת 2 שבין 30 – 54 חודשי מאסר בפועל. נטען שהמעשים כללו תכנון רב, שהנאשמים ביצעו את העבירות באופן עצמאי, שהיה צפוי להיגרם נזק כבד כתוצאה מכמות הסמים הרבה, שהנאשמים יכלו להבין את מעשיהם ולהימנע מהם ושסיבת ביצוע העבירה הייתה תאוות בצע.

4.באשר למדיניות הענישה, אוזכרו המקרים הבאים:

• רע"פ 2870/18 כהן נ' מדינת ישראל (21.10.13); מערער נעדר עבר פלילי הורשע על פי הודאתו בגידול קנאביס במשקל 2.85 ק"ג וכן בהחזקת סם במשקל 542.6 ג'. בתסקיר הומלץ על מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד צו מבחן. בערעור בבית המשפט המחוזי הוטלו עליו 9 חודשי מאסר בפועל חלף 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שהוטלו בבית משפט השלום, בקשת רשות הערעור נדחתה.

   

• רע"פ 314/16 גיא בן צבי נ' מדינת ישראל (22.2.16); הורשע המערער על פי הודאתו בהחזקה וגידול קנאביס במשקל העולה על 2.5 ק"ג. שירות המבחן המליץ על הטלת צו מבחן ומאסר קצר בעבודות שירות. בערעור הוטלו עליו 10 חודשי מאסר בפועל חלף 6 חודשי מאסר שהוטלו בבית משפט השלום. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור.

   

• רע"פ 6987/13 אנטוני אברמוב נ' מדינת ישראל (21.10.13); הורשע המערער על פי הודאתו בהחזקה וגידול 10 ק"ג סמים. בית משפט השלום הטיל עליו 12 חודשי מאסר בפועל, הערעור נדחה כמו גם בקשת רשות הערעור.

   

• רע"פ 666/20 עמרם נ' מדינת ישראל (3.2.20); המערער הורשע על פי הודאתו בהחזקה וגידול קנאביס במשקל של 10 ק"ג וכן כמות קנאביס נוספת במשל 1.7 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שבין 15-36 חודשי מאסר בפועל ולאור נסיבותיו הייחודיות של הנאשם שסבל מתסמונת אספרגר והפרעה אובססיבית, עבר תהליך שיקומי עם סיכויי שיקום גבוהים והיה נעדר עבר פלילי, הומלץ על הטלת צו מבחן ועונשים נלווים. בית המשפט החליט לחרוג ממתחם הענישה והטיל עליו 12 חודשי מאסר בפועל. הערעור והבקשה לרשות ערעור נדחו.

   

• עפ"ג 46738-09-14 מדינת ישראל נ' צקבאשווילי (31.12.14); הנאשמים הורשעו בגידול והחזקת קנאביס במשקל 18 ק"ג. בערעור נקבעו מתחמי ענישה שבין 11 – 36 חודשי מאסר בפועל והוטלו עליהם 24 חודשי מאסר בפועל.

   

• ת"פ 23503-07-18 מדינת ישראל נ' גרשונוב (2.1.19); הרשעה על סמך הודאה בגידול סמים מסוג קנאביס וכלים במשקל נטו של 30.7 ק"ג. הושתו 20 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 15,000 ₪ ופיצוי בסך 16,000 ₪. בערעור בוטל רכיב הקנס נוכח מצבו הכלכלי של המערער.

   

• ע"פ 2194/14 אליהו בן שימון נ' מדינת ישראל (10.9.14); הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שגידל בדירה שכורה קנאביס במשל 33.5 ק"ג בנוסף על החזקת כלים. חרף המלצה של שירות המבחן נגזרו על הנאשם 23 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 5,000 ₪. הערעור על חומרת העונש התקבל ובית המשפט העליון קיצר את העונש ל-20 חודשי מאסר בפועל.

   

• ת"פ (נצרת) 47406-05-12 מדינת ישראל נ' קלופ (29.11.12); הנאשם הורשע על פי הודאתו בהחזקה וגידול שתילי קנאביס במשל 24 ק"ג ברוטו וכן החזקת סם במשקל 40 ק"ג. הנאשם היה נעדר עבר פלילי ונקבע מתחם שבין 1-6 שנות מאסר בפועל והוטלו 30 חודשי מאסר.

   

• ת"פ 46662-04-15 מדינת ישראל נ' סגל (3.2.16); הנאשם הורשע בעבירות של ייצור והפקת סמים מסוג קנאביס בדירה שכורה במשקל של 78.8 ק"ג נטו. נקבע מתחם ענישה שבין 24-48 חודשי מאסר בפועל ונגזרו 30 חודשי מאסר בפועל. הנאשם היה ללא עבר פלילי.

   

  5.נטען כי ביחס לעבירות סמים הפסיקה קבעה שיש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני נסיבות אישיות וכי אין מקום לחרוג לקולא ממתחם הענישה. המדינה ביקשה לגזור על הנאשמים מאסר בפועל באזור התחתון של המתחמים שהוצגו, מאסר על תנאי, קנס כספי, פסילת רישיון ופסילת רישיון מותנית.

   

  טיעוני הנאשם 1 לעניין העונש:

   

  6.ב"כ הנאשם 1 הגיש מסמכים רפואיים המתארים את בעיות הבריאות מהן סובל הנאשם 1 ומסמכים נוספים, ובין היתר, הכרזת נאשם 1 כפושט רגל בדצמבר 2018, וכמו כן נטען שמתלושי שכר עולה שהנאשם לא מרוויח שכר גבוה גם כעת. הסנגור הזכיר את מצבו המשפחתי של הנאשם 1, שהוא גרוש פעמיים עם שני ילדים ונטען שלמרות הקושי בהסתבכותו בתיק הנוכחי הצליח לשמר את יחסיו עם הנאשמת 2.

   

  7.הסנגור טען שניתן היה להגיש את ההליך הנוכחי בבית משפט השלום ובמצב כזה הייתה צפויה ענישה מקלה יותר. נטען שהפסיקה שהוגשה על ידי המדינה אינה רלוונטית ביחס לנאשם 1 כאשר נטען שמדובר במקרים חמורים יותר. נטען שהנאשם שהה במעצר באיזוק אלקטרוני כ-6 חודשים. נטען שכתב האישום בעניינו צומצם מאוד טרם תיקונו. כמו כן נטען שהנאשם ויתר על עריכת תסקיר בעניינו לאור קשיים שחלו בתהליך הגשת התסקיר שלא היו תלויים בו.

   

  8.נטען שהודאתו חסכה את הצורך להעיד עדים רבים. נטען שכתב האישום אינו מציין נתונים שלפיהם ניתן להסיק שהעבירות בוצעו לאורך זמן משמעותי ונטען שעניין זה פועל לטובתו של הנאשם.

   

  9.נטען שלנאשם אין שום רכוש או יכולת כלכלית ולא היה מסוגל לממן את הקמת המעבדות לגידול סמים.

   

  10.נטען שגם המדינה סבורה שצריך להיות קשר בין היקף ענישת הנאשמת לבין העונש שיוטל על הנאשם, שגם לדעת המדינה מהווה כמחצית התקופה. נטען שתקופת המעצר והמעצר באיזוק ממילא מצטברת עד תחתית המתחם שהוצע על ידי המדינה.

   

  11.הסנגור אזכר פסיקה כדלקמן:

   

• ת"פ 771-07-17 מדינת ישראל נ' אליהו בן סימון (22.10.18); באותו מקרה גידל נאשם בדירה 126 שתילים של קנאביס במשקל כולל של 12.15 ק"ג נטו וביצע מעקף חשמל לא חוקי. הוא נידון למאסר הזהה לתקופת מעצרו (66 ימים).

   

• ת"פ 38800-05-18 מדינת ישראל נ' אוחיון (16.12.18); בגין הרשעה בגידול, ייצור והכנת סמים מסוג קנאביס במשקל כולל של 19.35 ק"ג נאשם בעל הרשעות קודמות נידון ל-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

   

  טיעוני הנאשמת 2 לעניין העונש:

   

  12.הסנגור טען שביחס לנטילת החשמל הגיעה הנאשמת 2 להסדר עם חברת חשמל לתשלום חוב של 80,000 ₪. הסנגור חלק על מתחמי הענישה שהוצגו על ידי המדינה. ראשית, נטען לקושי ראייתי משמעותי בתיק הקשור בצווי חיפוש שהוצאו ושמירת שרשרת הסם. נטען שלמרות זאת ולמרות שכתב האישום תוקן בצורה מינורית מבחינתה, הנאשמת בחרה לקחת אחריות על מעשיה ולהודות ללא הסכם על אודות עונש. הסנגור טען שמתחמי הענישה הנכונים מתחילים מ-6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ומגיעים עד לשנתיים מאסר בפועל. נטען שהפסיקה שהוגשה על ידי המדינה אינה רלוונטית.

   

  13.ב"כ הנאשמת הפנה לפסיקה הבאה:

   

• ת"פ 16958-01-14 מדינת ישראל נ' מוריס יניב חייק (30.4.14); שם נקבע מתחם ענישה שמתחיל בשנת מאסר בפועל בגין גידול קנאביס בהיקף שמעל 60 ק"ג. היה מדובר באדם שנעצר ולא שוחרר, ולא הציג שום יכולת שיקום. הוטלו 18 חודשי מאסר בפועל מתוך מתחם שבין 12-36 חושי מאסר.

   

• ע"פ 4285/17 שירה יצחקי נ' מדינת ישראל (11.6.18); בגין גידול 100 ק"ג קנאביס בערעור הוקל עונשה של נאשמת משנת מאסר בפועל לחצי שנה לריצוי בעבודות שירות.

   

• עפ"ג 14606-04-19 מדינת ישראל נ' דוד אלקיים (24.9.19); בגין גידול מאות שתילי קנאביס במשקל נקי של 43.9 ק"ג, הוטלו על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וצו מבחן ל-18 חודשים. הערעור התקבל והמאסר הוארך עד 9 חודשים לריצוי בעבודות שירות. היה מדובר באדם בעל עבר פלילי משמעותי ותסקיר לא חיובי.

   

• ת"פ 957-02-15 מדינת ישראל נ' צוף ציון גלילי (30.10.16); בגין החזקה של 50 ק"ג קנאביס נקי של תוצר מעבדה נאשם נידון ל-9 חודשי מאסר בלבד, וזאת ללא שהיה אופק שיקומי. בערעור הוקל העונש ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות (ע"ג 2728-12-16, 16.3.17).

   

  14.נטען עוד שהשיקולים בענישת נשים שונים מאשר ענישת גברים. בעניין זה הוגש מסמך מחקר של הכנסת "היבטים בכליאת נשים בישראל" (2017) ונטען שנשים בדרך כלל אינן רצידיוויסטיות ומבצעות עבירות בהיקף פחות באופן משמעותי מאשר גברים, כ-10% בלבד.

   

  15.הסנגור הפנה לתסקיר שניתן ביחס לנאשמת 2 והדגיש כי היא נעדרת עבר פלילי מכל סוג. נטען שההליכים היוו עבורה מכה כלכלית ומשפחתית והקשו עליה לטפל בבנה הסובל מאוטיזם, שבתקופת מעצרה מצבו החמיר מאוד. נטען שמשך תקופה ארוכה נותרה מרוחקת מביתה ולאחר מכן שהתה באיזוק ורק לאחר מכן חזרה למסגרת משפחתית מלאה. נטען ששירות המבחן לא שקל כהלכה את נסיבותיה, ונטען שאפשרויות הטיפול עבורה לא מגוונות לעומת מה שזמין לגברים. נטען עוד שהנאשמת שיתפה באופן כנה שפנתה לעבירה בשל בעיות כלכליות ולא מתוך תאוות בצע גרידא. נטען שהיא סיכנה את הבעלות על ביתה כאשר בחרה לבצע את העבירות שם, ושדבר זה מצביע על חוסר תחכום.

   

  16.נטען שלא נתפסו ראיות שמצביעות על כך שבסוף הגיעו סמים לשוק. נטען שאם כבר ההיפך הוא הנכון ומצבה הכלכלי לא השתפר כתוצאה מגידול הסמים. נטען שהכספים שנתפסו היו מעבודה חוקית ובכל זאת נמסרו כחלק מההסדר. נטען שכעת הנאשמת מתפרנסת מעבודת ניקיון בצימרים ושהמשק החקלאי שלה לא מתפקד. נטען שלנאשמת אופק שיקומי ממשי ושאין מקום לשלוח אותה למאסר. נטען שבית הסוהר היחיד לנשים אינו ערוך לטיפול בה בניגוד לטיפול שזמין לגבר במצבה. נטען שהיא כבר איבדה את ביתה ונחלתה במושב כתוצאה מפשיטת הרגל. נטען שהתסקיר גם מצביע על היבטים חיוביים באישיותה ושהיא הבינה את חומרת המעשים ולקחה עליהם אחריות.

   

  17.נטען שבעת גזירת העונש יש לקחת בחשבון את תקופת המעצר וכן תקופת המעצר באיזוק והעדר הצעת תכנית שיקום על ידי שירות המבחן. נטען כי לכל היותר יש מקום להסתפק בעבודות שירות על רקע התקופה ששהתה במעצר ובאיזוק. ביחס ליתר רכיבי הענישה נטען שאין מקום להטיל קנס לאור פשיטת הרגל כיוון שלא ניתן לגבות אותו. הסנגור טען שניתן לקבל את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בענישה בדמות עבודות שירות. לגבי פסילת הרישיון נטען שבהתחשב במיקום מגוריה אין מקום לפסול את רישיונה.

   

  עמדת הנאשם 1:

   

  18.הנאשם הביע צער על מעשיו.

   

  עמדת נאשמת 2:

   

  19.הנאשמת נטלה אחריות על מעשיה ודיברה על הקשיים שההליך גורם לבנה שהיא אחראית לטיפול בו. עוד טענה שנשללה ממנה האפשרות לעסוק בחקלאות בעתיד.

   

  התסקירים בעניין הנאשמים:

   

  20.בעניינה של הנאשמת 2 הוגש תסקיר שתיאר את קורותיה: שהיא בת 52, גרושה ואם ל-4 ילדים תושבת זרעית ומנהל קשר זוגי מזה 5 שנים עם הנאשם 1. טרם מעצרה ניהלה בכוחות עצמה משק חקלאי כולל לול תרנגולות, חממות, ושטחים לגידול ירקות. הנאשמת תיארה מצוקה כלכלית קשה, שאינה עומדת בהחזר חובות שלקחה והחלה בתהליך פשיטת רגל כדי להסדיר את החובות. משפחתה נורמטיבית, והיא עצמה סיימה 12 שנות לימוד ונישאה טרם גיוסה לצה"ל וקיבלה פטור משירות. בנה הצעיר בעל קשיים רגשיים ובעיות התפתחות. צוין שהיא נעדרת כל עבר פלילי. לטענתה, פנתה לגידול הסמים על רקע הקשיים הכלכליים.

   

  21.שירות המבחן תיאר שאין לנאשמת מאפיינים אנטי סוציאליים מושרשים ושמרה במשך חייה על תפקוד ועצמאות כלכלית. תואר שהיא נמצאת במצוקה רגשית ונפשית וזקוקה לטיפול.

  22.יחד עם זאת, שירות המבחן התרשם שאין היא פנויה להירתם לתהליך טיפולי משמעותי ואינה מסוגלת להפיק תועלת ממנו; לצד זה הוערך שכליאה של ממש תגרום לה נזק משמעותי ורגרסיה ועל כן הומלץ על מאסר בעבודות שירות, עונש מותנה וקנס כספי.

   

  23.ביחס לנאשם 1 נמסרה הודעה משירות המבחן לפיה הנאשם לא הגיע לפגישה אליה הוזמן כיוון שנכנס לבידוד מחמת מגפת הקורונה ולא הגיע פעם נוספת בגלל שהשתתף בדיון משפטי בעניין פשיטת הרגל שלו ועל כן לא נערך לו אבחון. בסופו של דבר הנאשם ויתר על עריכת תסקיר בעניינו.

   

  דיון

   

  24.הנאשם 1 היה עצור מיום 6.1.20 ועד ל-11.3.20 והנאשמת הייתה עצורה מיום 6.1.20 עד ל-26.2.20.

   

  25.הערכים המוגנים שנפגעו היו ההגנה מפני נזקי השימוש בסמים ושמירה על המרקם החברתי ושלטון החוק. במקרה זה מדובר – בכל הקשור לנאשמת ופחות מכך בהתאמה לנאשם – בהתארגנות משמעותית וגידול שהינו בבחינה היקף "תעשייתי" אם כי כפי שהסנגורים טענו, לא ניתן לקבוע את אורך הזמן בו בוצעו העבירות. מכל מקום, לאור היקף הגידול וכמויות הסמים, הפגיעה בערכים המוגנים יכלה להיות משמעותית כאשר במקרה זה לא הוכח כי הסמים הופצו בפועל (אך עניין זה הינו בזכות גורמי האכיפה). הנאשמים היו צריכים להיות ערים לפסול במעשיהם ולהימנע מהם.

   

  26.מדיניות הענישה בעניין גידול קנאביס כוללת מנעד רחב, החל למאסר לריצוי בעבודות שירות וכלה בתקופות מאסר של עד ל- 36 חודשים, כפי שעולה מהפסיקה שהוגשה. הנסיבות בעניינה של הנאשמת אכן מזכירות את המערכת העובדתית ומצבה של הנאשמת שתוארו בע"פ 4285/17 (ת"פ 47627-07-15) שגם שם היה מדובר בנאשמת שגידלה כמויות נכבדות של קנאביס במשק חקלאי והיתה ללא עבר פלילי קודם.

   

  27.באשר לנאשמת, השיקולים לחומרה הינם כמובן היקף העבירות וכמויות הסם. לקולא, ההודאה המוקדמת וקבלת האחריות על המעשים וחייה הנורמטיביים טרם ביצוע העבירות. לכך יש להוסיף את המלצת שירות המבחן שבחנה לעומק את מצבה של הנאשמת.

   

  28.בעניינו של הנאשם אותם שיקולים חלים, בהתחשב בכך שכמויות הסמים והיקף העבירות שונים כמו גם העובדה כי לחובתו עבר פלילי קודם, אם כי ישן יחסית. בנוסף, הנאשם רשאי להינות מכלל אחדות הענישה ביחס לעונש שיוטל על הנאשמת, שותפתו.

   

  29.מכל האמור הגעתי למסקנה שיש להטיל עונשים כדלקמן:

   

  הנאשם 1:

   

• 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בהתאם לחוות הדעת של הממונה.

• מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים שיופעל במידה והנאשם יעבור עבירות סמים מסוג פשע.

• בקשר לקנס ו/או פיצוי לא מצאתי מקום להטילם מהשיקולים שפורטו בעניינה של הנאשמת, מוטטיס מוטנדיס.

   

  הנאשמת 2:

   

• מאסר למשך 9 חודשים לריצוי בעבודות שירות, בהתאם להמלצת הממונה על עבודות השירות.

• מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך שלוש שנים שיופעל במידה והנאשמת תעבור עבירות סמים מסוג פשע.

• באשר לקנס ופיצוי חברת החשמל, לאור מצבה הכלכלי של הנאשמת וחילוט הכספים שנעשה במסגרת ההסדר והסדר התשלומים מול חברת החשמל והעובדה שעבודות השירות יימנעו ממנה לעבוד לפרנסתה משך תקופה ניכרת, לא מצאתי מקום להוסיף קנס או פיצוי נוספים.

   

  30.בכל הקשור לבקשה לפסילת רישיונות הנהיגה, בהתחשב במקום המגורים המרוחק ותחבורה הציבורית המוגבלת בפריפריה לא מצאתי מקום להיענות לבקשה בגלל קשיי הניידות שייווצרו, לפנים משורת הדין.

   

  זכות ערעור תוך 45 יום הודעה לנאשמים.

   

  ניתן היום, כ"א טבת תשפ"א, 05 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.